בימים האחרונים ניסינו לדבר עם חברי קיבוץ יזרעאל על מיטרוניקס , החברה שהקים ופיתח הקיבוץ, ושדיווחה בשבוע האחרון על מגעים להעברת השליטה בה לידי קרן ההשקעות פימי. שוב ושוב, כשהתברר שנושא השיחה הוא מיטרוניקס, שבמשך שנים הייתה מזוהה כסיפור הצלחה בשל ייצור הרובוטים לניקוי בריכות שחייה, החברים ניתקו או סירבו לדבר.
רק חברה אחת בקיבוץ הסכימה לבסוף לתאר בפני גלובס כיצד נראית מבפנים התרסקותה של החברה, שבתחילת העשור הנוכחי הפכה למפעל הקיבוצי בעל השווי הגבוה ביותר, כשכל אחד מ־300 חברי הקיבוץ הפך לבעל הון של 17 מיליון שקל בממוצע, על הנייר.
● כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב והמותג שעשה את ההבדל
● העובדים בהלם: השינוי הראשון של מנכ"ל צים הנכנס
"ליפול מאיגרא רמא לבירא עמיקתא זה לא כיף", היא אומרת. "ברור שזה משפיע על הלך הרוח בקיבוץ, ויותר מהכול, זה פוגע בגאוות היחידה. אבל אם לומר את האמת, הקיבוץ כבר היה במקומות נמוכים מבחינה כלכלית בשנות ה־80 ועד סוף שנות ה־90 וידענו להיחלץ ממשברים שהיו לא פשוטים".
יש סיבה לכך שהזיכרון הקיבוצי חוזר עכשיו לשנות ה־80. באמצע אותו עשור נכלל יזרעאל במה שכונה "רשימת ה-19", קבוצת קיבוצים שמצבם הכלכלי הוגדר קשה במיוחד. אלא שמתוך המשבר ההוא נולד, כמעט במקרה, המפעל שישנה את מצבו של הקיבוץ מן הקצה אל הקצה.
סירבו למכור
הסיפור מתחיל ב־1983, כשלני הירש, חבר הקיבוץ, נחשף בדרום אפריקה לרובוט לניקוי בריכות. הקיבוץ רכש את הזכויות, פיתח ושכלל את המוצר בישראל, ובשנים שלאחר מכן נבנתה סביבו מיטרוניקס. ב־2004 הונפקה החברה בבורסה בתל אביב.
בשנת 2012 עמדה מערכת היחסים בין הקיבוץ למפעל למבחן. ענקית ציוד הבריכות האמריקאית Hayward הציעה לרכוש את החזקות יזרעאל במיטרוניקס תמורת כ־180 מיליון שקל, סכום ששיקף שווי חברה של כ־350 מיליון שקל. ההצעה הייתה מפתה, שכן היא שיקפה פרמייה של 30% על מחיר המניות בבורסה, אך אחרי אסיפה קיבוץ סוערת קיבלו החברים את דעת הנהלת מיטרוניקס, בראשות המנכ"ל דאז יובל בארי, שהציגה בפניהם את תוכניות הצמיחה העתידית של החברה.
בהמשך התברר כי ביזרעאל קיבלו החלטה נכונה. בשנים הבאות, ההכנסות והרווחים גדלו בקצב מהיר והחברה הפכה למובילה העולמית בתחומה. הקיבוץ מימש מקצת ממניותיו בשנים 2017 ו־2020 תמורת כ־230 מיליון שקל, אבל שמר בידיו את מניות השליטה. הקשר למיטרוניקס מעולם לא נתפס ביזרעאל כמו החזקה פיננסית. חברים הסבירו אז שהם אינם מחפשים אקזיט והכסף מהמכירה נועד לפיתוח תשתיות, בנייה ושמירה על הקיבוץ גם עבור הדורות הבאים.
ואז הגיעה הקורונה, שהפכה את ההצלחה של מיטרוניקס לבוננזה של ממש. העולם ננעל בדלת אמותיו, הביקוש למוצרי אחזקת הבית זינק וגם הרובוטים של מיטרוניקס לקחו חלק בחגיגה. החברה הגדילה את נתח השוק שלה ליותר ממחצית מהשוק העולמי, ובנובמבר 2021 הגיעה לשווי שיא של 9.1 מיליארד שקל. על הנייר, 56% מהמניות שבידי הקיבוץ היו שוות יותר מ־5 מיליארד שקל.
אלא שבאותו שיא כבר נזרעו חלק מהבעיות שיתגלו מאוחר יותר. הקורונה לא רק הגדילה את הביקוש, היא גרמה למפיצי החברה בעולם להקדים רכישות, המפיצים הזמינו כמויות גדולות של רובוטים וכשהחיים חזרו למסלולם, הם נותרו עם מלאים גדולים. במקביל, הריבית עלתה, הצרכנים נעשו זהירים יותר ומפיצים החלו לנהל את ההון החוזר שלהם באופן הדוק עם הזמנות קטנות ותכופות יותר. בתוך זמן קצר, מנוע הצמיחה של תקופת הקורונה הפך למשקולת.
הסינים קפצו לבריכה
בזמן שמיטרוניקס ניסתה להחזיר את שרשרת ההפצה לאיזון, שוק הרובוטים עצמו השתנה. יצרנים סינים כמו Aiper החלו להציע מוצרים דומים, אך זולים בהרבה, ובמשך הזמן השתפרו גם באיכות ובטכנולוגיה. בדוחות הבאים הודתה מיטרוניקס כי "השינוי במאפייני הביקוש ומאפייני התחרות", פגעו בנתח השוק שלה.
השינויים הללו השתקפו בתוצאותיה: בשנת 2023 ההכנסות עוד הגיעו לכ־1.9 מיליארד שקל, אבל הרווח הנקי כבר נפל ב־32% ל־143 מיליון שקל. ב־2024 עמדו המכירות על 1.6 מיליארד שקל והחברה עברה להציג הפסד של 35 מיליון שקל. ב־2025 המשיכו ההכנסות לרדת (1.4 מיליארד שקל) ומיטרוניקס הציגה הפסד ענק של 228 מיליון שקל, בעיקר בשל מחיקות מלאי ונכסים גדולות.
בד בבד נשחק מחיר המניה בבורסה והיא איבדה, נכון להיום, 97% משווייה בשיא. גם לאחר שזינקה בעשרות אחוזים בשבוע האחרון על רקע המגעים למכירתה לקרן פימי, נסחרת מיטרוניקס בשווי מצומק של 245 מיליון שקל בלבד.
מי היה על ההגה?
הנפילה הזו התרחשה על פני כמה הנהלות, אבל במשך חלק גדול מהתקופה היה אדם אחד בעמדת מפתח בדירקטוריון. יונתן בשיא כיהן כיו"ר מיטרוניקס במשך כ־14 שנה, עד 2024. הוא ליווה את החברה במהלך שנות הצמיחה הגדולות ואת תחילת ההידרדרות שלאחר הקורונה. בשיא סירב להתראיין לכתבה.
במקביל, התרחשה תחלופה בעמדת המנכ"ל: אייל טריבר, שירש את בארי בשנת 2015 והוביל את מיטרוניקס לשיאיה, פרש בסוף 2021. במקומו נכנס שרון גולדנברג, סמנכ"ל הכספים לשעבר, שבתקופתו נקלעה החברה למשבר. גולדנברג הודיע ב־2025 על פרישתו ובפברואר השנה נכנס לתפקיד רפי בן עמי, לשעבר מנהל פעילות אפלייד מטיריאלס בישראל.
"להגיד שאין האשמות הדדיות בקיבוץ? אי אפשר להגיד שלא", אומרת חברת הקיבוץ ששוחחה עם גלובס. "זה לא קורה באופן גלוי באסיפות או בריבים, שבהם אנשים 'קורעים אחד את השני', אבל כן פה ושם יש כאלו שמדברים. אני פוגשת אנשים סביב שולחן האוכל בקיבוץ, אז כמובן שיש שיחות על הנושא של מיטרוניקס".
לדבריה, הדיון אינו רק בשאלה מה עושים עכשיו, אלא גם במה שלא נשאל בזמן. "יש גם פה ושם שאלות קשות, שאני חושבת שהן חייבות להישאל. במיוחד אם היינו שומעים אותן לפני שלוש או ארבע שנים, כשהכול היה נראה טוב מבחינת הביצועים של החברה".
קשה שלא לחזור בהקשר הזה ליוני 2024. אחרי שכבר נמחקו מיליארדי שקלים משווי החברה, היו"ר רון כהן, חבר יזרעאל (שהוחלף מאז בדב עופר), אמר לגלובס כי כשהחברים שאלו אם המצב קשה הוא הסביר להם ש"החברה חזקה והכול בשליטה". באותו שלב מיטרוניקס עוד הייתה שווה כ-1.8 מיליארד שקל.
מזרן כלכלי ליפול עליו
למרות ההתרסקות בבורסה, חשוב להבדיל בין אובדן השווי של מיטרוניקס לבין הקיבוץ. יזרעאל נותר קיבוץ שיתופי והמניות שייכות לו ולא לחבר הבודד. גם כך, המכה משמעותית - כיום חלקו היחסי של כל חבר בהחזקה שווה, על הנייר, עומד על פחות מחצי מיליון שקל בממוצע.
חברת הקיבוץ אומרת שהמשבר הנוכחי, קשה ככל שיהיה, אינו מחזיר את יזרעאל בן לילה לשנות ה־80. "למזלנו, לאורך השנים ידענו גם לשים כסף בצד ולדאוג לקיבוץ בכל מיני קרנות שהקמנו, כמו קרן לפיתוח תשתיות, קרן להשכלה גבוהה וקרן לעזרה הדדית, כדי שאם נגיע למשבר כזה או אחר נדע להתמודד איתו, יהיה לנו מזרן כלכלי ליפול עליו. כמובן שיש אנשים שהתנהלו יותר בפזרנות עם הכספים, ויש כאלו שיותר חסכו.
"בכל מקרה, היא מבהירה. "זו רק דעתי ויכול להיות שיש חברים אחרים שחושבים אחרת ממני בנושא".
פימי נכנסת לתמונה
ביום שני השבוע דיווחה מיטרוניקס כי היא מנהלת מגעים ראשוניים להשקעה עם קרן פימי של ישי דוידי, המתמחה בהשבחת חברות תעשייה, ולה ניסיון מוצלח עם מספר מפעלי תעשייה קיבוציים. החברה העניקה לפימי תקופת בלעדיות קצרה לבחינת ההשקעה ואם המגעים יבשילו, מדובר בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים לקופת מיטרוניקס, שתסייע לחברה להתמודד עם חובות של כ־600 מיליון שקל ולחזק את המאזן. פימי נוהגת לרכוש שליטה בחברות שבהן היא משקיעה, ולכן העסקה שעל הפרק תוביל, אם תצא לפועל, לכך שקיבוץ יזרעאל יאבד את השליטה בחברה.
מיטרוניקס כבר מבצעת צעדי התייעלות, בהם איחוד פעילות הייצור וההרכבה שנעשתה בדלתון וביזרעאל ואיחוד קווי מוצרים. אבל פימי תצטרך להתמודד עם בעיה עמוקה יותר מהוצאות גבוהות - חברה שאיבדה מומנטום בשוק שהיה מזוהה איתה, מתמודדת עם מתחרים חדשים ומהירים, נדרשת לשקם את הרווחיות ובמקביל להחזיר את האמון של מפיצים ומשקיעים.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, אומר לגלובס כי "בעסקים, ובכלל בתעשייה, צריך גם לדעת לצאת בזמן, ולהבין שלא לעולם חוסן. מפעל יכול להרוויח הרבה מאוד במשך שנים, ואז להתעורר למציאות אחרת. העולם משתנה, שער הדולר משתנה והתנאים משתנים. החלטה להכניס שותף אסטרטגי היא החלטה של חברי הקיבוץ והיא צריכה להתקבל אחרי למידה מעמיקה. בדיעבד כולם רואים 6/6, אך במבט קדימה אלה החלטות קשות ואמיצות. קיבוץ יזרעאל הגיע להישגים יוצאים מהכלל, בזכות העובדה שגם בתקופת קשות ידעו לקבל את ההחלטות הנכונות".
ב־2012 דחו חברי יזרעאל הצעה למכור את השליטה במיטרוניקס תמורת מאות מיליוני שקלים משום שלא רצו לוותר על הפוטנציאל הטמון בחברה. בשנות השיא הם הסבירו שמיטרוניקס היא נכס שאמור לפרנס גם את הילדים והנכדים, ולא חברה שמחפשים בה אקזיט. כעת, כשכמעט כל שווי החברה נמחק והיא מפסידה ונושאת חובות כבדים, נראה שלקיבוץ לא נותרו הרבה ברירות.
בחברת מיטרוניקס בחרו שלא להגיב. גלובס פנה לתגובת הקיבוץ, אך היא לא התקבלה.
