העובדים בהלם: השינוי הראשון של מנכ"ל צים הנכנס

בזמן שמכירת חברת התובלה הימית צים טרם הושלמה, המנכ"ל החדש חן ליכטנשטיין מציג למשקיעים (יום ד') את הדוחות הכספיים לרבעון השני, שהיה עדיין תחת הניהול של קודמו, אלי גליקמן. מהדוחות עולה כי לאחר רבעון ראשון חלש, הרבעון השני היה משופר וצים רשמה בו הכנסות של 1.78 מיליארד דולר, צמיחה של 8.9% ביחס לרבעון המקביל ושל 27.6% ביחס לקודם. בשורה התחתונה, צים רשמה רווח נקי של 64 מיליון דולר, שיפור משמעותי לעומת הרבעון המקביל שבו נרשם רווח של 24 מיליון דולר, ובוודאי לעומת הרבעון הקודם שבו נרשם הפסד נקי בסך 86 מיליון דולר.

● המלחמה והזינוק בעלויות: ישראייר הפסידה 32 מיליון דולר במחצית
● קבוצת דלק מציגה: הכנסות של מיליארד שקל וזינוק של כ־80% ברווח

בתוך כך, לגלובס נודע כי ליכטנשטיין, שנכנס לתפקיד המנכ"ל בתחילת חודש יולי, מביא עמו לצים גישה שונה לגמרי מזו של קודמו בתפקיד. לפי גורמים שמכירים את הנעשה בצים, הוא פתוח ולבבי הרבה יותר כלפי מנהלים ועובדים. "הוא מסתובב במסדרון, יושב כל פעם עם מישהו אחר", מספר אחד מהם, ובאופן כללי נוקט גישה ידידותית שזוכה להערכה. דוגמה לגישה החדשה התקבלה בחדר האוכל של צים: עד לאחרונה היה שם שולחן לבכירי החברה ('שולחן הסמנכ"לים'), שם ישבו רק הם לאכול, אך ליכטנשטיין ביטל אותו.

גורם בחברה מספר שגם גליקמן התייחס יפה לעובדים, ולדבריו "תמיד נתן, תמך ועזר. כך אם היו עובדים שחלו, או שבני משפחותיהם חלו, הוא ליווה והתקשר אליהם כל יום. אבל חן טיפוס שונה מאלי, הגישה שלו אחרת - הוא יותר 'סחבק', ואלי יותר איש צבא (גליקמן היה בעבר מפקד שייטת 13, שח"ו), אבל גם עם אלי לא היה דיסטנס".

בונוס ומענק הצטרפות

ליכטנשטיין, 59, מונה לתפקיד מנכ"ל צים לאחר שגליקמן הודיע על פרישתו אחרי 9 שנים בתפקיד, וזאת אחרי שהצעות שהגיש לרכישת צים (יחד עם המיליארדר רמי אונגר) נדחו בידי הדירקטוריון. לבסוף כידוע נבחרה הצעת הפג־לויד וקרן פימי לרכוש את החברה, ב־4.2 מיליארד דולר.

על פי תנאי ההצעה, הפעילות הבינלאומית תוחזק על ידי הפג־לויד, והפעילות הישראלית ("צים החדשה") תהיה בידי פימי. ליכטנשטיין מונה למעשה להוביל את החברה בתקופת אי־ודאות, משום שהעסקה עדיין תלויה וממתינה לאישורים.

ליכטנשטיין הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר ראשון במשפטים (שניהם בהצטיינות). בהמשך עשה מסלול ישיר לשני דוקטורטים, במנהל עסקים ובמשפטים, באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. אחרי התמחויות, בין היתר אצל שופט העליון מישאל חשין, בחר להמשיך לקריירה עסקית.

 חן ליכטנשטיין, מנכ''ל צים

תחילה עבד כבנקאי השקעות בכיר בגולדמן זאקס בניו יורק ובלונדון, אחר כך הצטרף בשנת 2006 לחברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), יצרנית הפתרונות בתחום הגנת הצומח. באדמה עבד במשך קרוב לשני עשורים, תחילה כמנהל פיתוח עסקי ובהמשך סמנכ"ל ומנכ"ל החברה, שבתקופתו הוביל אותה לביצועים חזקים והגדיל את נתחי השוק שלה בעולם. עבור זאת תוגמל בנדיבות עם שכר בעלות של לא פחות מ־70 מיליון שקל (פחות ממחציתו בתגמול הוני) בשנים 2014-2019.

בשנת 2020, כאשר בעלת השליטה הסינית כמצ'יינה מיזגה את אדמה לתוך סינג'נטה השוויצרית, הפך ליכטנשטיין למנהל הכספים הראשי של קבוצת סינג'נטה העולמית. גם שם הוא סומן לרשת את המנכ"ל, אך בשנת 2024 פרש מהחברה לאחר שזו בחרה במועמד אחר. לצד ניהול צים הוא משמש בין היתר כדירקטור בטבע.

לאחרונה אישרה אסיפת בעלי המניות של צים את תנאי התגמול של ליכטנשטיין, לפיהם יהיה זכאי לשכר חודשי של 240 אלף שקל, בונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל (שהשנה יסתכם בעד 1.44 מיליון שקל) ומענק הצטרפות לחברה בסך 1.44 מיליון שקל.

בסך הכול שכרו השנה יגיע עד ל־3.4 מיליון שקל. ליכטנשטיין צפוי ליהנות מתגמול נוסף, בין שתושלם העסקה לרכישת צים ובין שלא: אם תושלם, הוא יזכה לבונוס בסך 4.3 מיליון שקל; אם העסקה לא תושלם, הוא יקבל אופציות ששוויין בהבשלה השנתית יהיה 4.3 מיליון שקל.

מה תחליט הממשלה?

באשר לעסקה למכירת צים: למדינת ישראל יש "מניית זהב" בחברה, שנועדה לשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה, ולאחרונה דווח כי רשות החברות הציבה דדליין לגורמי הממשלה השונים במטרה להגיע להכרעה בנושא. עד כה, מספר משרדי ממשלה כבר הביעו התנגדות לעסקה, בראשם משרד הביטחון שטען בחודש שעבר כי "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים". מנגד, בקרן פימי הדגישו לא פעם כי "צים החדשה", שבה תחזיק הקרן, תהיה חברה ללא חוב, בבעלות ישראלית מלאה, ותמלא את הדרישות של "מניית הזהב" ואף למעלה מכך.

אחד הטיעונים שעלו נגד העסקה הוא שהקרנות הריבוניות של קטאר וערב הסעודית הן בעלות מניות בהפג־לויד (12.3% ו־10.2%, בהתאמה). יו"ר ועד העובדים של צים, אורן כספי, אמר לגלובס שנראה שבממשלה "סוף־סוף מבינים שקטאר היא מדינת אויב, והיא עושה נזק לישראל. אני מצפה שהממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה, ובקרוב מאוד".

לדבריו, "אם קרן פימי לבדה הייתה קונה את צים, לא הייתי מתנגד אלא מברך. אבל למכור לחברה גרמנית עם בעלי מניות קטארים - זה אסון".

תחזית משופרת להמשך

ובחזרה לדוחות צים: החברה הובילה ברבעון השני 922 אלף מכולות, ומחיר התובלה הממוצע עמד על 1,590 דולר, עלייה מ־1,310 דולר ברבעון הקודם. ה־EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) הסתכם ב־491 מיליון דולר, וצים ייצרה ברבעון 395 מיליון דולר מפעילות שוטפת. בסיומו, החוב נטו שלה עמד על 2.77 מיליארד דולר.

בסיכום המחצית הראשונה, ועל רקע הרבעון הקודם שהיה כאמור חלש, הכנסות החברה התקרבו ל־3.2 מיליארד דולר, ירידה של 12.8% ביחס לתקופה המקבילה ב־2025, ונרשם הפסד נקי של 22 מיליון דולר, לעומת רווח בתקופה המקבילה.

בניגוד לרבעון הקודם, החברה מספקת תחזית שנתית וצופה EBITDA מתואם של 2-2.4 מיליארד דולר ב־2026, לצד EBIT מתואם (רווח בנטרול ריבית ומס) של 700 מיליון עד 1.1 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנה שעברה ה־EBITDA המתואם היה 2.17 מיליארד דולר וה־EBIT המתואם הסתכם ב־885 מיליון דולר.

ליכטנשטיין מסר בהתייחס לדוחות, כי "מאז כניסתי לתפקידי ביולי, המיקוד שלי ברור: להשיא את ההזדמנויות הקיימות בשוק הנוכחי, תוך הבטחה שצים עושה שימוש מיטבי במשאביה וביכולותיה. במקביל, אנו מחויבים להגיב במהירות לתנאי שוק משתנים, לחזק את התחרותיות שלנו וליצור ערך מתמשך".

סמי ג'ובראן, סמנכ"ל הכספים של צים, מסר כי "הצגנו תוצאות טובות ואנו צופים המשך חזק השנה, כפי שמשתקף בתחזית החברה ל־2026. השיפור הצפוי עשוי לאפשר לדירקטוריון לשקול הכרזה על דיבידנד לבעלי המניות על בסיס תוצאות הרבעון השלישי".

צים נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר.