סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:00
1. שוק המניות
יום המסחר בתל אביב צפוי להיפתח במגמה שלילית, בהשפעת פערי ארביטראז' שליליים מוול סטריט והמשך הלחץ על סקטור השבבים. ברקע הגלובלי, דונלד טראמפ הכריז על מכסי עתק על יבוא מקנדה והצית מלחמת סחר כוללת, בעוד שבשוק האג"ח האמריקאי גוברים החששות מגירעון העתק בוושינגטון.
● ההנפקה בוטלה והשגריר לשעבר דני אילון פספס עמלה של מיליונים
גזירת הארביטראז' מוול סטריט צפויה להכביד על פתיחת יום המסחר בבורסה המקומית, כאשר השפעתן המשוקללת של המניות הדואליות תגרע כ-1.1% ממדד ת"א 35 עם הטיקר הראשון. את הלחץ השלילי על המדד מובילות מניות השבבים והטכנולוגיה הגדולות, ובראשן טאואר החוזרת עם פער ארביטראז' שלילי של 0.8%-, אנלייט אנרגיה עם פער של 0.4%- ואלביט מערכות עם פער שלילי של 0.15%-, לצד לחץ שלילי עמוק יותר במניות כמו אלומיי שחוזרת בפער של כ-3.77% וגילת שחוזרת בפער של כ-0.5%. מנגד, התמיכה החלקית שתגיע מהפערים החיוביים בקמטק עם פער חיובי של כ-2.2% ומנובה עם פער חיובי של כ-1.1% לא תספיק כדי לקזז את המגמה הרוחבית ולמנוע את פתיחת המסחר בטריטוריה האדומה.
בורסות אסיה נסחרות הבוקר במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. מדד הניקיי ביפן מעפיל בעליות מתונות של 0.4%, בעוד שמדד הקוספי בדרום קוריאה (0.3%-), ההאנג סנג בהונג קונג (0.2%-) ושנגחאי בסין (0.1%-) נסוגים כלפי מטה.
החוזים העתידיים בניו יורק נסחרים בעליות קלות. החוזים על מדד הנאסד"ק מובילים עם עליות של 0.2%, לצד עליות מתונות בחוזים על ה-S&P 500 (בכ-0.1%) והדאו ג'ונס (בכ-0.05%).
אתמול, הבורסה נעלה את יום המסחר בירידות שערים. מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1%, בעוד מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-1%. המגמה השלילית החריפה לקראת הנעילה, לנוכח הירידות שנרשמו בוול סטריט, בפרט בקרב סקטור השבבים.
את הירידות הוביל מדד הטכנולוגיה, שנפל בכ-3.4%, בעיקר בגלל הירידה במניות השבבים הדואליות נובה , טאואר וקמטק . כאמור, הירידות מגיעות כשברקע הסנטימנט השלילי כלפי מניות השבבים בוול סטריט: קרן הסל SOXX , אשר עוקבת אחר סקטור השבבים הרחב, מה ששולח את מניות אלו בחזרה לשטח דובי - כלומר, ירידה של מעל 20% מאז השיא האחרון. אחרי מדד הטכנולוגיה, בלטו לשלילה מדדי ת"א־מניב חו"ל והביטחוניות, שנחלשו בכ-2.3% ובכ-2%. מדדי הבנייה והקלינטק איבדו שניהם כ-1.8%.
מנגד, מדד הביומד הוביל את העליות וטיפס בכ-1.3%, בעיקר בזכות הזינוק במניית אינטרקיור . חברת הקנאביס הודיעה כי הגיעה להסכם עם רשות המסים, לפיו היא תקבל פיצוי של 230 מיליון שקל. זאת, לאחר שהמפעל שלה בניר עוז נפגע משמעותית במלחמת חרבות ברזל, ואחר כך נותר מושבת משום ששימש לפעילות צה"ל במקום.
ורידיס הובילה את העליות במדד ת"א 125 וקפצה בכ-7%, מבלי שפרסמה דיווח מהותי כלשהו. עוד בלטו לחיוב: הבורסה לניע בתא , להב , ICL וקיסטון .
● אנתרופיק בדרך להנפקה הגדולה מכולן. החידה: בכמה היא מסבסדת לכם את קלוד
אתמול, יום המסחר בוול סטריט נחתם במגמה מעורבת, תוך החרפת הפיצול בין מדדי הליבה. מדד הדאו ג'ונס הוביל את המגמה החיובית ורשם עלייה קלה של 0.2%. מנגד, הלחץ המתמשך בסקטור הטכנולוגיה ומניות השבבים משך את המדדים המובילים האחרים לטריטוריה האדומה: מדד ה-S&P 500 נסוג ב-0.25%, בעוד מדד הנאסד"ק רשם את הירידה הבולטת ביותר מבין המדדים כשאיבד 0.5%.
המגמה השלילית במדדים הרוחביים הובלה על ידי סקטור הטכנולוגיה, שנחלש ב-1.6%. יצרניות השבבים ומניות הזיכרון ריכזו לחץ כבד: מניית אנבידיה ירדה בדרכה ליום שלילי שביעי ברציפות, הרצף הארוך ביותר שלה מאז ספטמבר 2022, לקראת פרסום דוחותיה וברקע דיווחים על התייקרות שרת ה-AI שלה. במקביל, מניות הזיכרון ספגו מימושים חדים, בהן סנדיסק , סיגייט , מיקרון טכנולוג'י וווסטרן דיגיטל .
מנגד, המשקיעים הפגינו נטייה דפנסיבית ברורה ומתבצרים ברשתות הדיסקאונט והצריכה הבסיסית (כמו דולר טרי , טארגט הלת'קר ריט , קוסטקו וולסייל ווולמארט ), שהזניקו את סקטור מוצרי הצריכה הבסיסית בכ-1%. בדאו ג'ונס בלטה מניית ויזה עם עלייה של 3% לשיא של 52 שבועות.
2. שוקי האג"ח
סערה בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב - הניסיון של משרד האוצר להרגיע את גל הירידות באמצעות תוכנית רכישות חוזרות התפוגג בתוך יום אחד בלבד. על אף דיווחים כי המשרד שוקל לממן את הרכישות באמצעות החשבון הכללי שלו (TGA), התשואות לטווח ארוך שוברות שיאים - התשואה ל-30 שנה נותרה סביב 5.23% (קרוב לשיא של 19 שנה) והתשואה ל-10 שנים נעה סביב 4.7%.
בשוק מתחזקת ההבנה כי צעדים טכניים של נזילות לא יוכלו לטאטא מתחת לשטיח חוב לאומי חסר תקדים של כ-40 טריליון דולר וגירעון פדרלי שמגרד את ה-1.8 טריליון דולר. הלחץ אינו נעצר בוול סטריט; הוא מחלחל ישירות לריביות על המשכנתאות, ההלוואות וכרטיסי האשראי של הציבור הרחב, במקביל להתחדשות החששות האינפלציוניים ברקע הזינוק במחירי הנפט וההסלמה הביטחונית. בשווקים מבהירים כי מהלכי האוצר הם בגדר פלסטר בלבד, והלחץ הגובר מצד המשקיעים חושף חוסר אמון מעמיק ביכולתה של וושינגטון להתמודד עם התפשטות הגירעון.
טרייסי צ'ן, מנהלת תיקים ב-Brandywine Global, אינה מסתירה את דאגתה מהתנהלות הממשל ואומרת למרקטוואץ' כי היא עצבנית בשל "כישלונו של בסנט לרסן את התשואות לטווח ארוך. התנהגות השוק מראה שסוחרי האג"ח עדיין לא מאמינים לו".
החשש המרכזי אינו נזילות בטווח הקצר, אלא המסלול הפיסקלי ארוך הטווח של ארה"ב. ג'ון ארנולד, מייסד Arnold Ventures, מזהיר במרקטוואץ' מפני התעלמות מהמספרים הקשים: "זה הוגן לומר שבשלב מסוים, בנקודה כלשהי, יתרחש משבר. הדאגה הגדולה היא שהיעדר השינוי בתמונה הפיסקלית יימשך, עד שיצית פיצוץ".
מעבר להר החוב הלאומי, המשקיעים מזהים פערים גדלים בין מדיניות האוצר לצעדי הבנק המרכזי. ריצ'רד רייל, מנהל השקעות ראשי ב-Questar Capital Partners, מדגיש ל-CNBC את ההשלכות הרוחביות של הסביבה הכלכלית הנוכחית: "התערבות האוצר רק מעצימה את החשיבות של כנס ג'קסון הול. שיעורי הריבית הם כנראה הגורם החשוב ביותר בכלכלה כרגע, במיוחד כשהשקעות העתק ב-AI הופכות תלויות יותר ויותר בחוב".
דסטין רייד, אסטרטג אג"ח ראשי ב-Mackenzie Investments, מחדד את התנגשות הגרסאות בין הרשויות במרקטוואץ' ומציין כי "הפד ומשרד האוצר משדרים מסרים סותרים: האוצר מנסה לפתור בעיית נזילות, בעוד יו"ר הפד, קווין וורש, מעדיף שהשוק יכתוב את הכללים".
בישראל, בשוק איגרות החוב הממשלתיות נרשמה אתמול מגמה מעורבת. התשואה ל-10 שנים עלתה ב-0.34% לרמה של 3.866% והתשואה ל-30 שנה טיפסה ב-0.30% ל-4.405%, בעוד התשואה לאיגרת החוב לשנתיים נותרה ללא שינוי ברמה של 3.418%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בשוק המט"ח המקומי, הדולר רושם עליה קלה של 0.13% מול השקל ונסחר סביב רמה של 3.0055 שקלים.
החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט ירדו אתמול לראשונה מזה יותר משבוע, לאחר שפרטי המבצע "הנידוי הכלכלי" נגד איראן, עליו הכריז מוקדם יותר היום שר האוצר סקוט בסנט, נראו פחות חמורים מהאיומים שקדמו להם. החוזים על הברנט איבדו 2.22 דולר (2.4%), וננעלו במחיר של 92.17 דולר לחבית. מדובר לא רק בירידה היומית החדה ביותר מאז ה-4 באוגוסט, אלא גם בכזו שמגיעה לאחר רצף עליות של 8.4% במהלך ששת ימי המסחר הקודמים. מחיר הנעילה של החוזים על הברנט גבוה ב-28.8% מהרמה שבה שהו רגע לפני פרוץ המלחמה בין ארה"ב לאיראן, אך הוא גם נמוך ב-22.1% מאז שננעל בשיא של שנת 2026 ברמה של 118.35 דולר לחבית, אליו הגיע ב-31 במרץ.
הבוקר, מחירי הנפט משני הסוגים נסחרים סביב רמות הבסיס.
שוק המתכות היקרות שומר על התנופה החיובית, כאשר מחיר הזהב למסירה מיידית טיפס ב-0.7% לרמה של 4,635.39 דולר לאונקיה - רמתו הגבוהה ביותר מאז אמצע מאי. העלייה הנוכחית מגיעה בהמשך לזינוק של יותר מ-5% בשבוע שעבר, אשר נתמך בירידת הדולר בעקבות הודעת משרד האוצר האמריקאי על תוכנית הרכישה החוזרת של אג"ח, לצד כניסת כספים מסיבית לקרנות סל (ETFs) מגובות זהב בהיקף של 6.4 מיליארד דולר - הגבוהה ביותר מזה עשרה חודשים. ג'ים ויקוף, אנליסט שוק ב-American Gold Exchange, מצביע ב-CNBC על השילוב שבין הנתונים הבסיסיים לניתוח הטכני: "הנתונים הפונדמנטליים והטכניים מתלכדים לכיוון שוורי עבור שוק הזהב. כל עוד לא נראה איתות למהפך טכני, המסלול בעל התנגדות המעטה ביותר עבור הזהב ימשיך להיות מעורב עד עולה בשבועות הקרובים".
שוק הקריפטו ממשיך לרכז עניין רב לאחר שהביטקוין מטפס בכמעט 2% הבוקר וחוצה את רף ה-80,000 דולר, כשהוא משלים זינוק של מעל 20% בתוך שלושה ימים בלבד - הראלי התלת-יומי החזק ביותר מאז 2023. הזינוק הונע מגל של "שורט סקוויז" מסיבי שחיסל פוזיציות דוביות בהיקף של מעל 4 מיליארד דולר, לצד הזרמות כספים מוסדיות של כ-1.92 מיליארד דולר לקרנות הסל (Spot ETFs). עם זאת, המהלך החד הזניק את מדד המומנטום (RSI ) לרמה של 81.8, המצביעה על תנאי "קניית יתר" קיצוניים. האנליסט ג'ונתן קרינסקי מ-BTIG מזהיר ב-CNBC כי המהלך הנוכחי מזכיר דפוס היסטורי: "הביטקוין ביצע מהלך כמעט זהה בינואר 2023, כשזינק בכ-20% בתוך שלושה ימים ופרץ מעל מגמת הירידה, אך בהמשך הראלי נחלש והמחיר נסוג לעבר הממוצע הנע ל-200 ימים".
4. מאקרו
מה שהחל כמגעים קדחתניים לקראת הסכם סחר חדש בין וושינגטון לאוטווה, הפך בתוך סוף שבוע אחד למלחמת סחר כוללת בין שתיים משותפות הסחר הקרובות בעולם. לאחר ששיחות הסחר התפוצצו בטונים צורמים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על העלאת מכסים, בעוד שראש ממשלת קנדה, מארק קארני, הבהיר כי קנדה ספגה "מתקפה" ותגיב בעוצמה "דולר כנגד דולר". ההסלמה המהירה כבר מכה גלים בשווקים, כאשר הראלי בסחורות נעצר, והדולר הקנדי רושם ירידות חדות מול המטבעות המובילים בעולם.
הטריגר המיידי להתלקחות היה הטלת מכסים בגובה 50% מצד ארה"ב על סחורות קנדיות בשווי של כ-20 מיליארד דולר. הגזרות האמריקאיות מקיפות שורה ארוכה של מוצרים - ממוצרי חלב, יין ועץ, ועד לריהוט, צמנט ומחבטי הוקי. בתגובה להכרזה, טראמפ לא עצר שם והודיע כי החל מ-1 בינואר 2027 יוכפלו המכסים על יבוא מכוניות, משאיות וחלקי חילוף מקנדה ל-50% (רמה שכבר חלה כיום על פלדה קנדית). טראמפ תקף בחריפות ברשת Truth Social והצהיר כי "קנדה לא תטופל עוד כאילו הייתה מדינה בארה"ב", כשהוא מאשים את אוטווה בניצול חקלאים אמריקאים מזה שנים.
פיצוץ השיחות הותיר את שני הצדדים בעימות פומבי חריף, כאשר כל צד מאשים את רעהו בדרישות בלתי סבירות ברגע האחרון. נציג הסחר האמריקאי, ג'מיסון גריר, טען כי וושינגטון הציעה לקנדה את גישת השוק הטובה ביותר בעולם, כולל חיתוך המכסים על פלדה, אלומיניום ורכב, אך הקנדים "פשוט רצו יותר" ברגע האחרון. מנגד, ראש הממשלה הקנדי מארק קארני הבהיר כי ארה"ב "ביקשה יותר מדי והציעה מעט מדי", והדגיש כי קנדה לא תתפשר על ריבונותה או על תעשיות הליבה שלה.
ההחלטה להעלות את המכסים על סקטור הרכב ל-50% מאיימת לטלטל ישירות את שרשראות האספקה המשולבות של צפון אמריקה. אף ששוק הרכב הקנדי קטן יחסית (כ-861 אלף כלי רכב שמיוצרים בקנדה נמכרו בארה"ב ב-2025, המהווים 5.4% מהשוק האמריקאי), הרכבת המכוניות והחלפים חוצה את הגבול מספר פעמים במהלך הייצור. המהלך פוגע במיוחד בענקיות יפניות כמו טויוטה והונדה, שמחזיקות ב-76.5% מנפח ייצור הרכב בקנדה, ומשפיע עמוקות על יצרניות ממישיגן המסתמכות על זרימה חופשית של רכיבים.
כלכלנים ואסטרטגים בשווקים מזהירים כי קנדה פגיעה בהרבה מארה"ב מהסלמת מלחמת הסחר. אמנם ברמת המאקרו המיידית ההשפעה הישירה על התוצר הקנדי מוגדרת כ"צנועה", שכן הגל הראשון של המכסים (בגובה 50%) חל על מעט יותר מ-5% מכלל היצוא לארה"ב (כ-0.6% מהתוצר הקנדי), אך הכלכלנים ב-ING וב-Capital Economics מציינים כי עבור חברות קטנות ובינוניות מדובר במכה קשה. במידה שוושינגטון תרחיב את מכסי ה-50% לחמישית מיצוא הסחורות הקנדי, התוצר המקומי עלול להתכווץ ב-2% וללחוץ את קנדה למיתון עמוק, תוך סיכון עשרות אלפי מקומות עבודה.
מעבר להשפעה הישירה, הכלכלנים מזהירים כי פיצוץ השיחות בין וושינגטון לאוטווה יינגד עמוק מעבר לסעיפי התקציב, כאשר הנזק האמיתי טמון בפגיעה באמון העסקי. קרלוס קפיסטרן, הכלכלן הראשי של בנק אוף אמריקה לאמריקה הלטינית וקנדה, מסביר כי "הערוץ המשמעותי יותר הוא אמון המשקיעים - חידוש אי-הודאות צפוי להעיק על ההשקעות, ופוטנציאלית גם על גיוסי העובדים, עוד יותר מאשר המכסים עצמם". במקביל, בבנק UBS מזהירים כי החרפת היחסים מעיבה על חידוש הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (USMCA), שאותו ארה"ב נמנעה מלהאריך. הכלכלנית אביגיל ואט מ-UBS ציינה בסקירתה ללקוחות כי תרחיש הבסיס של הבנק העריך שהשיחות יגלשו עמוק לתוך 2027, וכי "חזרתן של המתיחויות בתחום הסחר הופכת את הסיכוי להסכם מהיר לנמוך יותר".
בנוסף, החרפת הטון מצד מושל אונטריו, דאג פורד, שאפילו איים לחתוך את אספקת החשמל והמינרלים הקריטיים לארה"ב (וזכה לכינוי "בריון" מצד טראמפ), מעלה את מפלס החרדה בשווקים. היכולת של קנדה לגוון את שווקי היצוא שלה מעבר לשכנה מדרום מוגבלת כמעט לחלוטין בטווח הקצר, מה שמשאיר את ה"לוני" תחת לחץ כבד. הכלכלה הגלובלית עוקבת כעת בדריכות לקראת ה-8 בספטמבר, התאריך שבו נכנסים לתוקפם מכסי התגמול הקנדיים, כדי לראות האם שתי השותפות ימצאו סולם לרדת ממנו, או שיגלשו למסלול של התנגשות חזיתית.
5. תחזית
הזינוק הדרמטי במניית מודרנה שקפצה ב-177% ביום אחד והובילה להפסדי עתק של כ-5.5 מיליארד דולר לשורטיסטים, פתח מחדש את תמחור השוק עבור תעשיית הביוטק כולה. בעוד שהתנודה סביב מודרנה הונעה בחלקה מ"שורט סקוויז" אגרסיבי, ההצלחה בניסוי שלב 3 לחיסון ה-mRNA המותאם אישית בשילוב תרופת ה"קיטרודה" של מרק מעניקה רוח גבית פונדמנטלית חזקה לשותפותיה ולענקיות הסקטור. ניתוח מקיף של האנליסטים ג'וש בראון ושון רוסו מבית ההשקעות Ritholtz Wealth Management ל-CNBC מראה כי הראלי בסקטור אינו מקרי, אלא מתבטא בצורה ברורה בשתיים מהמניות המובילות בתחום.
עבור מרק , הדיווח על הניסוי המוצלח סיפק פריצה טכנית נפיצה הנתמכת בשינוי נרטיב מהותי. בעוד מודרנה ריכזה את הזינוק החד ביותר, מרק הגיבה בפער פריצה מרמת 137 דולר היישר לשיא כל הזמנים ב-152.20 דולר. האנליסט שון רוסו מציין כי התוצאות מעניקות תוקף ניתוחי לעתיד התרופות של החברה. "התרופה המשולבת השיגה את היעד המרכזי של הישרדות ללא הוכחה על החזרה של המחלה, ובכך העניקה אישוש לגישה טיפולית חדשה הבנויה על תרופת הליבה שלה. זו דוגמה יפה לכך שמה שטוב למטופלים טוב גם למשקיעים", מסביר רוסו.
מהזווית הטכנית, האנליסט ג'וש בראון מדגיש כי מדובר במבנה כוחני שהתגבש במשך חודשים. "כשטריגר כזה פוגש גרף שכבר מוכן עם בסיס של שנה, הגופים המוסדיים פועלים מהר ולא מחכים לנסיגה במחיר". בראון מסמן עבור הסוחרים את רמת 145 הדולרים, חלקו העליון של הפער, כרמת התמיכה הקריטית. לדבריו, כל עוד המניה ננעלת מעל מחיר זה, התזה החיובית נותרת בתוקף. למשקיעים לטווח ארוך יותר, ממוצע 50 יום העולה ל-128 דולר משמש כרצפת התמיכה הפיסקלית.
במקביל, אמג'ן מציגה מודל של צמיחה שיטתית ורוחב עסקי מרשים. בניגוד לתנודה החדה של מרק ומודרנה בעקבות אירוע קליני בודד, אמג'ן מטפסת במסלול מדורג ועקבי מתחילת השנה, כשהיא שוברת שיאים חדשים ומגובה בתוצאות רבעוניות חזקות - כולל הכנסות של 10.1 מיליארד דולר והעלאת תחזית שנתית.
רוסו מחדד את השוני בין עסק מגוון לחברות הנשענות על מוצר יחיד. "אמג'ן מציגה צמיחה לאורך כל החטיבות שלה, כאשר שישה ממנועי צמיחה המהווים כ-70% מהמכירות, צמחו ב-26%. זה בדיוק מה שמבדיל בין עסק יציב לסיכון של חברת פארמה בעלת מנוע בודד". בראון מצידו מזהה בגרף של אמג'ן רכישה מדורגת ושקטה. "גרף מניית אמג'ן היה אחד הגרפים היציבים בשוק כל השנה, ולאחר שהחברה ביססה תמיכה מעל ממוצע 200 יום באביב, היא המריאה לשיאים חדשים". ברמה הטכנית, הוא מסמן את אזור 390-400 דולר רצפת מחיר חדשה, בעוד ממוצע 200 יום ב-353 דולר מהווה את קו ההגנה התחתון למשקיעים.
ההצלחה של הניסוי המשותף, פתחה את הסכר עבור סקטור הביוטק כולו, כפי שמשתקף בזינוק של מדד ה-XBI ביותר מ-34% מתחילת השנה. התחזית של בראון ורוסו מראה כי מרק ואמג'ן מציבות ציפיות חזקות להמשך - בין אם מדובר בפריצה נפיצה מבוססת ניסוי קליני, ובין אם בבניית תנופה הדרגתית הנתמכת בביצועים כספיים רחבים.
