בסוף השנה שעברה היה נדמה שהמשקיעים בת"א הכתירו להיט חדש - מניות חברות הפועלות בתחום המזון ומספקות יציבות, רווחים, תזרים חזק וצמיחה לאורך זמן. תחום המזון, שעד אז לא תפס תשומת לב רבה, קפץ למרכז הבמה עם מספר הנפקות מוצלחות ושורה של עסקאות פרטיות, במעורבות של גופים מוסדיים וקרנות השקעה. מגמה של פסה מעיניהם של מנהלי הבורסה לני"ע, שהשיקו בחודש מאי האחרון מדד העוקב אחרי החברות הפועלות בתחום.
● "כשמותג לא עבד, ידענו לחתוך, להגיד תודה רבה": הראל ויזל מדבר על הכל
● בלי עיכוב של 15 דקות: הבורסה עוקפת את הדיליי ההיסטורי
אלא שבחודשים האחרונים התיאבון של המשקיעים למניות בתחום פחת, מה שהביא לכך שהמדד הענפי, ת"א מזון, איבד מאז השקתו מעל 18% - אחד המדדים עם הביצועים החלשים ביותר באותה תקופה. לצורך השוואה, באותה העת ירד מדד הדגל המקומי, ת"א 35, בשיעור של כ־7%. מה שמעלה את השאלה האם סר חינו של תחום המזון בעיני המשקיעים?
"אנחנו עדים להצטמצמות מכפילים בכל השוק, שבפרט מורגשת גם בסקטור המזון", מסביר מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל במגדל ביטוח ופיננסים. "קמעונאיות וחברות המזון הגיעו למכפילים די גבוהים, שדורשים גם צמיחה מסוימת שהחברות בתחום לא יכלו לספק. מניות החברות בתחום נסחרו במכפילים של חברות צמיחה, למרות שהצמיחה בו יחסית נמוכה, ובסופו של דבר חלק נכבד ממנה הגיע מעליית מחירים ולא מצמיחה ריאלית כמותית. כך שבסוף זה התיישר למכפילים שהיום הם יותר סבירים".
דברים דומים משמיעה יובל גור אריה אנליסטית הקמעונאות של אי.בי.אי. לדבריה, "מאז שנת 2020 אנחנו ברצף אירועים שהשפיעו על תחום המזון. זה התחיל עם הקורונה שהגבירה את הביקושים למזון והשאירה רבים מאיתנו בבתים, ואם לא בבתים אז לפחות בארץ. נגמרה הקורונה, והתחילה המלחמה, שהביאה לירידה בטיסות, ובשלבים מסוימים להישארות ממושכת בבתים, מה שהגביר מאד את הביקוש למזון".
לכך היא מצרפת גם את העלאות המחירים, שנבעו מהתייקרות עלויות התובלה, העלייה במחירי חומרי הגלם והאינפלציה, שתרמו לביצועי החברות. "הקורונה והמלחמה לצד ההתייקרויות במחירים לצרכן, הגדילו את השורה העליונה של החברות ואפשרו להן איזושהי גמישות גם לעשות שינויים אסטרטגיים שהשפיעו על מדדי רווחיות. מה שבתורו ייצר את ההייפ שהיה פה בשלוש השנים האחרונות מבחינת התשואות בשוק ההון".
"השקעה של כלכלה ישנה"
עד לתחילת השנה שעברה תחום המזון נסחר במידה מה בשוליים של שוק ההון המקומי. מלבד ענקית המזון שטראוס , בבורסה המקומית נסחרו מספר חד־ספרתי של יצרניות מזון מקומיות, מרביתן בסדר גודל בינוני־קטן, שלא עוררו עניין רב מצד המשקיעים. כאמור בשנה שעברה כל זה השתנה עם הצטרפותן של שלוש יצרניות מזון גדולות - בלדי (מוצרי בשר), מחלבות גד וסוגת (אורז, סוכר, מלח וקטניות), שהמשקיעים המקומיים העניקו להן שווי של מעל מיליארד שקל כ"א.
אליהן הצטרפה לפני כשלושה חודשים רוסטיק בייקרי , יצרנית מוצרי המאפה ומפיצת מותגי ג'נרל מילס (ביניהם גם חטיף הדגנים הפופולרי נייצ'ר וואלי וגלידות האגן דאז), לאחר שהנפיקה את מניותיה לפי שווי של 967 מיליון שקל. אלא שמאז, צנחה המניה בכ־28% לשווי של כ־690 מיליון שקל.
רוסטיק לא לבד, מבט על ביצועי המניות של החברות מלמד על הדעיכה בתיאבון כלפי התחום. את הירידות בתחום הובילה מניית בלדי שאיבדה כרבע מערכה, כשלצד שינוי הסנטימנט סבלה גם מאיבוד לקוח משמעותי (שופרסל) וביטול של רישיון ייבוא עוף מברזיל. חרף הירידות בלדי שבשליטת ארז דהבני היא עדיין ההנפקה הטובה ביותר מבין המניות בתחום, לאחר שהמניה קפצה מאז ההנפקה בתחילת השנה שעברה ב-130% לשווי של מעל 2 מיליארד שקל.
גם מניית מחלבות גד נסחרת בטריטוריה חיובית מאז ההנפקה, עם תשואה חיובית של 38%. זאת, חרף ירידה של כ-10% בשלושת החודשים האחרונים, אשר העמידו את שוויה על כ-1.3 מיליארד שקל. מנגד, סוגת שבשליטת קרן פורטיסימו, שהונפקה לקראת סוף השנה שעברה, רשמה ירידה של כ-14% בשלושת החודשים האחרונים, שהביאו אותה לשווי של כ-1 מיליארד שקל.
"אלו חברות מעולות עם הנהלה מצוינת, הבעיה שחלקן הונפקו בתקופה שתיאבון הסיכון של המוסדיים היה גבוה והם שילמו עליהן מחירים גבוהים", מסביר קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד. "אחרי הירידות אני חושב שרוסטיק, מחלבות גד וסוגת נסחרות כעת במחירים סבירים, ומתאימות מאד להשקעה לטווח ארוך של 'כלכלה ישנה'. בלדי אמנם מנוהלת מצוין, אך היא סובלת מאירועים חיצוניים".
ההתקררות בשוק ההנפקות וביחסם של המשקיעים למניות המזון, מעמידות למבחן את מי שאמורה הייתה להיות ההנפקה הבאה בתחום - רשת מסעדות קיסו. הרשת הגישה כבר בחודש מאי האחרון תשקיף, במטרה לגייס הון לפי שווי של 400 מיליון שקל (לפני הכסף), מהלך שהיה הופך אותה לרשת המסעדות הראשונה בבורסה המקומית. אך בינתיים ההנפקה נדחתה, לפי שעה לחודש הבא לפי מקורבים למהלך. מצב השוק אף אילץ את הרשת להתפשר על השווי המבוקש, כשבתשקיף המעודכן שפרסמה קיסו, לפני כשבועיים, עמד שוויה על כ-330 מיליון שקל (לפני הכסף).
בהקשר זה, מעריך יוסיפוביץ ממגדל שלפחות בטווח הקרוב לא צפוי גל נוסף של חברות מזון שיצטרפו לבורסה המקומית. "אני חושב שעכשיו קצת ירד באופן כללי העניין סביב הנפקות, ובין היתר גם בתחום המזון. אני מניח שהחברות הרלוונטיות ימצאו בסוף את הדרך להגיע לשוק, אבל אני לא רואה את זה קורה בטווח זמן הקצר".
"יש אפסייד בתחום"
במבט קדימה, יש מי שמזהים הזדמנות במניות המזון לנוכח ירידות השערים האחרונות. "החברות נסחרות היום במכפילים נמוכים מהממוצע ההיסטורי", מעריכה גור אריה מאי.בי.אי. "השוק נורא עצבני, וכל טעות קטנה או רבעון אחד שהוא לא בדיוק בצפי אז חלק מהמשקיעים מתאכזבים ויוצאים מהמניה. אבל להסתכל רק על רבעון אחד, זה פחות נכון במקרה של חברות ורשתות מזון".
"אני חושבת שהתמחור הנוכחי לא משקף את התשואה התזרימית, האיתנות הפיננסית והפוטנציאל העסקי הגלום בחברות. יש להן עוד המון מנועי צמיחה שעדיין לא באים לידי ביטוי בתוצאות הנוכחיות, ולכן אני לגמרי רואה עדיין אפסייד בחברות בתחום", מעריכה גור אריה.
לעומתה, יוספוביץ ממגדל מעט יותר מסויג, ומעריך, כי "תחום המזון מתומחר בסביבות ריאליות". עם זאת, הוא מציין, כי המניות בתחום "יכולות לשבת על המשבצת של מניות דפנסיביות שנמצאות במכפילים קצת יותר סבירים, שישמרו עליך או ייפגעו פחות בירידה. בטח במקרה של מלחמה או אירוע אחר שיגרום לנו להיות יותר בבתים ופחות בחו"ל. ככה שיש איזשהו אפסייד מסוים".
