בוודאי שלא כך תכננו בחברת הנדל"ן בסט לפתוח את העידן שלאחר ההנפקה. פחות משלושה חודשים לאחר שהחלה להיסחר, התברר כי מנגנוני הבקרה בדרך להנפקת החברה בתל אביב כשלו: אי־סדרים התגלו בהתנהלותם של בעלי השליטה בחברה, משפחת טנוס (69%). בתגובה, מניית בסט איבדה 5% מערכה בסוף השבוע האחרון. כעת, מעריכים גורמים בשוק, רשות ניירות ערך צפויה לבצע בדיקה ואולי אף לקנוס את החברה.
● סמנכ"לית הכספים ראתה את הדוח ופרשה, הבעלים קיבל בטעות מיליון שקל
● בסט ממשיכה להסתבך: אי־הסדרים גבוהים משדווחו, תיאלץ לפרסם את הדוחות מחדש
פרשת אי־הסדרים הכספיים בבסט ככל הנראה כלל לא הייתה נחשפת אלמלא ביקורת שערכה רשות המסים, באמצעות מע"מ, אצל קבלן משנה של חברה־בת שלה. ב־20 באוגוסט דיווחה בסט כי בעלי השליטה "נטלו בשגגה" בשנתיים הקודמות 0.7-1 מיליון שקל מכספי החברה ושילמו לקבלן שלישי.
כעבור שבוע הגרסה התעדכנה, והתברר כי בעלי השליטה שילמו מכספי החברה יותר מ־2 מיליון שקל עבור עבודות פרטיות בנכסים שבבעלותם ובבעלות קרוביהם, "שלא כדין ושלא בהתאם לנהלי החברה", כפי שזו דיווחה למשקיעים המופתעים.
בבסט, שמנוהלת על־ידי המנכ"ל אליאס טנוס, מבעלי השליטה, והיו"ר רפי ביסקר, בעבר בכיר בקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר הבהירו כי כל הכספים הושבו באופן מיידי לחברה, בתוספת ריבית. בחברה אף הודו כי מדובר בבעיה "איכותית" בדוחות, ולכן היא תתקן את הדוחות הכספיים לשנת 2025 וכן לרבעון הראשון של השנה הנוכחית.
כאמור, ההערכות בשוק ההון הן כי רשות ניירות ערך לא תעבור על האירוע לסדר היום ותפתח בבדיקה, כדי להבין האם מדובר בהסתרה מכוונת או ברשלנות. נזכיר כי בשנה שעברה הטילה רשות ניירות ערך קנס על רמי לוי ועל חברת המזון שלו בהיקף של יותר מ־1.5 מיליון שקל בעקבות טעות מהותית בדוחות.
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "הרשות לא מתייחסת לעניינים הנוגעים לחברות מדווחות. ככל שיידרש, הדבר יבוא לידי ביטוי בדיווחי החברה".
"חברה ציבורית אמורה להתנהג כמו בית מרקחת"
בבסט ניסו להמעיט בחשיבות הפרשה וטענו בדיווחים לבורסה כי מדובר "בשגגה", ב"פרויקט לא מהותי של חברה־בת", ב"סכום זניח" ובאירוע שקרה "בזמן שהחברה הייתה פרטית".
אלא שברגע שמדובר בבעלי שליטה, כל עסקה היא מהותית. בעלי שליטה בחברות מצויים בהגדרה בניגוד עניינים מובנה מול בעלי המניות מן הציבור. לכן, כל תנועת כספים שקשורה אליהם הופכת באופן אוטומטי למהותית עבור החברה, ללא תלות בגובה הסכום.
האמון של המשקיעים בבסט, סביר להניח, נפגע, וייתכן כי ייקח זמן לשקם אותו. או כפי שאומר גורם בשוק: "אי־סדרים מול בעל שליטה נתפסים כאינדיקציה לבעיות עמוקות יותר בממשל התאגידי".
נבהיר כי הבדיקה של הבודק העצמאי שמינתה בסט הגיעה למסקנה ביום חמישי האחרון שאין לה עוד בעיות מסוג זה.
לדברי גורם בשוק שמכיר את החברה, "כשאתה מכניס לחברה משקיעים, אתה צריך להחיל על עצמך כחברה ציבורית את הסטנדרט הכי גבוה שיש".
בכיר בשוק מסכים ומוסיף כי "חברה ציבורית אמורה להתנהל בצורה מושלמת, כמו בית מרקחת. מי שמתעסק עם כסף של הציבור ומקבל ממנו כסף, צריך לשמור עליו פי 10 ממה שהוא שומר על הכסף הפרטי שלו. אף אחד לא אמור לגלות במקרה שיש לך תקלה".
החתמים ורואי החשבון: איפה היו שומרי הסף?
הגורמים שאמורים היו לעלות על הכשלים בבסט הם החברה עצמה ולצידה "שומרי הסף" של ההנפקה: חתמים, רואי חשבון ורשות ניירות ערך, שכולם אישרו את התשקיף, וכולם סירבו להתייחס לפרשה.
"העובדה שהבקרה הפנימית של בסט לא חסמה תשלום פרטי באמצעות קבלני משנה היא נורה אדומה בוהקת" מסבירים בשוק.
אותו גורם טוען כי בסט צריכה לא רק להחזיר את הכספים אלא לבצע טיפול שורש, "לראות שכל הבקרות עובדות".
מי שעוד היו אמורים לזהות את הכשל הם פירמת רואי החשבון של בסט, EY, וחתמי ההנפקה, ברק לאומי, הפניקס חיתום ולידר: "מאחר שזו עסקה שבה היו מעורבים בעלי השליטה, רואי החשבון היו צריכים לבדוק אותה הרבה יותר לעומק", אומרים בשוק.
כשרואה חשבון מבקר ניגש לבדוק חברה לקראת הנפקה ראשונית, מוטלת עליו החובה לבצע בדיקה מעמיקה ויסודית. החתמים מצידם חותמים על התשקיף ונושאים באחריות על־פי חוק, והם נדרשים להציב קווי בקרה ולוודא קבלת אישורים מתאימים. רשות ניירות ערך היא הגוף שמאשר את תשקיף ההנפקה.
מקורב לבסט (שבה, לצד משפחת טנוס, מחזיקה קבוצת הביטוח הפניקס ב־18.5% מהמניות) מציין כי "אם הייתה בעיה עם החברה, ברור שרואי החשבון לא היו מתקדמים איתם. כשפירמת רואי חשבון מזהה בעיה באינטגריטי של ההנהלה, זה שיקול מגה־משמעותי, עד כדי סירוב לקבל את הלקוח".
מחברת בסט, מפירמת EY ומחתמי ההנפקה לא נמסרו תגובות לכתבה.
אחרי המכה התדמיתית הקשה ואי־הנעימות מול המשקיעים, "החברה למדה את הלקח היטב", מסכם גורם שמעורה בפרטים. "מעכשיו הם ייאלצו להיות 'יותר צדיקים מהאפיפיור' כדי לשקם את אמון השוק. מעבר מחברה פרטית־משפחתית, שבה הגבולות לעתים מטושטשים, לחברה ציבורית מחייב שינוי תפיסתי מיידי. אי־אפשר להמשיך לפעול באותם הרגלים".
אי־סדרים בשורה של מצטרפות לבורסה
האירוע של בסט גורם לכל הפחות לאי־נוחות ומציף בעיה עמוקה בהתנהלות של חברות חדשות המצטרפות לבורסה בתל אביב. מדובר במקרה הרביעי בתוך חודשים ספורים שבו מתגלים אי־סדרים בהתנהלות מול בעלי שליטה בחברות שהגיעו לשוק הציבורי.
בהתחלה זה קרה בשתי חברות אג"ח אמריקאיות (BVI) - חברת מחנות הקיץ סימד, שבה לקחו הבעלים, האחים שאבסלס, מעל 30 מיליון דולר (100 מיליון שקל) מקופת החברה, ללא אישור ודיווח, והביאו לקריסתה; וחברת קוהאן פרופטרטיס, שבעל השליטה בה, מייק קוהאן, נטל מקופתה 9.6 מיליון דולר, גם כן ללא אישור ודיווח.
זה המשיך עם חברת תומר מזון (שנכנסה לאחרונה לבורסה דרך שלד בורסאי), שבה סמנכ"לית כספים החליטה לא להצטרף לחברה לאחר שהתגלו לטענתה אי־סדרים במלאי, המסחר במניית תומר מזון הופסק, ופרסום הדוחות הכספיים נדחו.
המקרים הללו כמובן שונים לגמרי, אך בכירים בשוק מסכימים שהרצף בעייתי ומעורר חששות בקשר לחברות חדשות שמצטרפות לבורסה.
