סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:10
1. שוק המניות
המסחר בבורסה המקומית צפוי להיפתח ברקע זינוק הנפט מעל 91 דולר לחבית, קפיצה של מעל 3% במדד הפחד (VIX) והסלמה צבאית בין ארה"ב לאיראן. למרות הטלטלה הגיאופוליטית וחששות האינפלציה, המניות הדואליות יעניקו רשת ביטחון יציבה לתל אביב ויחזרו בפער ארביטראז' ניטרלי.
● הורדה או עמדת המתנה? מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל
המניות הדואליות יחזרו למסחר בתל אביב תוך הענקת סביבת פתיחה יציבה לחלוטין עבור הבורסה המקומית. פער הארביטראז' המשוקלל העדכני על מדד ת"א 35 עומד על מינוס 0.02% בלבד, זהה לחלוטין לפער ההתחלתי שנרשם בסוף השבוע, מה שמשקף היעדר לחץ כיווני חריף על המדד המוביל. עם זאת, השינוי הכולל המשוקלל הנובע מכלל מניות הארביטראז' גוזר השפעה תיאורטית של מינוס 0.93% על ת"א 35.
האיזון במדד המוביל נובע מקיזוז כמעט מושלם בין רכיביו המרכזיים. מחד, לחץ שלילי מתון נרשם במניות כמו אלביט מערכות שחוזרת עם פער שלילי של 0.7%, נובה עם 0.6%, אורמת טכנולוגיות עם 0.8%, ואלוט עם 1.1%. מאידך, תמיכה חיובית ומאוזנת מגיעה מכיוונה של פאלו אלטו שמספקת רוח גבית עם פער חיובי של 1.3%, לצד טבע שחוזרת עם פער חיובי של 0.6% ופורמולה מערכות שמוסיפה 0.6%. במקביל, מניות מרכזיות נוספות כגון טאואר (0.1%+), איי.סי.אל (0.1%+) וקמטק (0.1%-) חוזרות ברמות מחיר הקרובות מאוד לשער הבסיס.
אתמול, ברקע ההסלמה במזרח התיכון והירידות בוול סטריט, בורסת ת"א נעלה את יום המסחר בירידות - מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ומדד ת"א 90 ב-0.2%. בין המדדים הענפיים בלט לרעה מדד הבנייה שירד בכ-1% לקראת החלטת הריבית מחר. עליות קלות נרשמו במדדי הבנקים והביטוח.
הבורסה סיכמה אתמול חודש של ירידות לא גדולות אמנם - מדד ת"א 35 רשם ירידה קטנה של 0.2% ות"א 90 השיל 1%. אך בין המדדים נרשמה תנועה ערה הרבה יותר - בלטה החודש מגמת העליות במניות הפיננסים על חשבון המניות הביטחוניות והטכנולוגיה. מדדי הביטוח והבנקים, עם רוח גבית חזקה מהדוחות הרבעוניים זינקו ב-11% וב-6%, בעוד מדד המניות הביטחוניות ירד בכ-15% כששתי ה"בכירות" במדד - אלביט מערכות ונקסט ויז'ן ירדו בכ-12%, חברת הסימולטורים הצבאיים, בגירה , שהונפקה בתחילת יוני נפלה בכ-17%. מדד הטכנולוגיה השיל מעל ל-6%.
חודש רע נרשם גם אצל מניות האנרגיה המתחדשת - מדדי הקלינטק והאנרגיה המתחדשת נפלו בכמעט 10%.
בין 125 המניות הגדולות בבורסה - קווליטאו , אלקטרה נדלן וארית תעשיות ירדו במעל 25% החודש. מטריקס , אל על ואיילון זינקו בשיעור דומה.
באסיה, הבורסות נסחרות הבוקר במגמה שלילית בהובלת מדד ההאנג סנג בהונג קונג שנופל ב-1.1%, בין היתר בצל לחץ מכירות בענקית האופנה המהירה, שיין, שהונפקה היום ומנייתה צוללת עם תחילת המסחר. במקביל, הקוספי בדרום קוריאה יורד ב-0.5%, הניקיי בטוקיו נחלש בכ-0.4%, ומדד שנחאי מאבד 0.2%.
החוזים העתידיים בניו יורק נסחרים במגמה מעורבת וללא שינוי ניכר, כאשר חוזי הדאו ג'ונס מוסיפים כ-0.1% בעוד חוזי ה-S&P 500 והנאסד"ק נחלשים מעט ונסחרים סביב רמות הבסיס.
● אחרי 15 שנה אפל מחליפה מנכ"ל. זה המבחן הראשון שלו
יום המסחר האחרון של חודש אוגוסט אתמול ננעל במגמה שלילית, תוך התמתנות ניכרת בירידות בסקטור הטכנולוגיה לקראת הנעילה. מדד הדאו ג'ונס הוביל את המגמה השלילית וסגר בירידה של 0.6%, בעוד ה-S&P 500 צמצם ירידות וננעל במינוס 0.3%, ומדד הנאסד"ק כמעט ומחק את ההפסדים לחלוטין עם ירידה מינורית של 0.1% בלבד. אווירת הזהירות בשווקים הושפעה מהסלמת המתיחות הגיאופוליטית מול איראן במפרץ, הנאום הניצי של יו"ר הפד קווין וורש בכנס ג'קסון הול, וזינוק חד במדד התנודתיות (VIX) - שהגבירו את החשש מלחצים אינפלציוניים ומעליית תשואות האג"ח. עם זאת, ביקושים שנרשמו בסיום המסחר במניות הטכנולוגיה סייעו למתן את התמונה הכללית.
למרות המגמה השלילית ביומו האחרון של החודש, המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את אוגוסט בטריטוריה חיובית עם עליות חודשיות של כ-2.6% במדד ה-S&P, כ-4.7% בנאסד"ק וכ-1.3% בדאו ג'ונס.
בזירת המניות הבולטות, ניצב סקטור התשתיות. מניות חברות החשמל בקליפורניה, אדיסון אינטרנשיונל ו-פי.ג'י אנד אי קרסו בעקבות חסימת הצעה בבית המחוקקים להגביל את גובה הפיצויים שיוטלו עליהן בגין שריפות ענק. מניית אפל נחלשה ברקע דיווחים על שינויים ניהוליים בצמרת ודיווח של בנק ג'פריס כי התחזקות היואן הסיני עלולה לשחוק את מרווחי הרווח שלה. מנגד, טסלה בלטה לחיוב, קבלנית הביטחון SAIC עלתה בעקבות העלאת תחזיות, ובית ההשקעות בארד שדרג את המלצתו על מניית דיר .
2. שוקי האג"ח
למרות התחזיות להורדת ריבית מקומית, תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל ממשיכות לעלות ומדד תל גוב-שקלי 10+ יורד, כשהתשואה לפדיון בו טיפסה ל-4.15% (לעומת 3.9% ביוני). הגורם המרכזי אינו החלטת בנק ישראל, אלא האי-ודאות לגבי מדיניות הריבית בארה"ב: תרחיש של העלאת ריבית אמריקאית עלול לחזק את הדולר, להגביר את הלחצים האינפלציוניים בישראל ולהלחיץ את עלויות גיוס החוב המקומי. בנוסף, תשואה של כ-5% באג"ח ארה"ב מהווה חלופה אטרקטיבית יותר למשקיעים זרים.
מגמה זו משתקפת בהתללות עקום התשואות המקומי: בעוד שבחלק הקצר (עד שנה) התשואות נותרו יציבות סביב 3.25%-3.36%, בחלק הבינוני והארוך נרשמו עליות רוחביות של עד 1.35%. כתוצאה מכך, התשואה ל-10 שנים עומדת על 3.867% ול-30 שנה על 4.419% - פער המבטא דרישה לפרמיית סיכון גבוהה יותר לטווחים הארוכים.
לחץ מורגש נרשם בשוק האג"ח בארה"ב, כאשר התשואה ל-10 שנים טיפסה לאזור ה-4.76% והתשואה ל-30 שנה עלתה ל-5.26%. הלחץ גבר לאחר ששר האוצר, סקוט בסנט, הבהיר במהלך המסחר כי התוכנית הפיסקלית לצמצום הגירעון והחוב הלאומי (שחצה את רף ה-40 טריליון דולר) תידחה במספר שבועות או חודשים בניגוד להבטחות הקודמות. היעדר תוכנית סדורה לקראת בחירות האמצע הגביר את חששות המשקיעים מגידול בהנפקות האג"ח ומאינפלציה דביקה.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
הבוקר, השקל רושם התחזקות קלה מול הדולר, שנסחר ברמה של 2.986 שקלים (ירידה של כ-0.2%), זאת אף על פי שהמטבע האמריקאי מציג מגמה חיובית קלה בעולם, כאשר מדד הדולר (DXY) עולה בכ-0.1%.
בגזרת הסחורות, מחירי הנפט ממשיכים לטפס בפתח שבוע המסחר ועולים ב כ-1%, כשנרשם זינוק מעל לרף ה-91 דולר לחבית. זאת בהמשך לעליות של כ-2.5% שנרשמו ביום המסחר האחרון של אוגוסט, בו ננעל נפט מסוג ברנט ברמה של 90.5 דולר לחבית ו-WTI הגיע ל-86 דולר. הזינוק מגיע ברקע הסלמה צבאית וחילופי אש ישירים בין ארה"ב לאיראן במצר הורמוז, לראשונה מזה כחודש, לצד איומים מפורשים מצד הנשיא טראמפ לפגוע במסוף היצוא המרכזי של איראן באי ח'ארג'.
סטיבן אינס, שותף מנהל ב-SPI Asset Management, ציין כי העיתוי בעייתי במיוחד עבור השווקים: "התזמון כמעט ולא יכול היה להיות גרוע יותר, כשחבית ברנט חוזרת לאזור ה-90 דולר באותו הבוקר שבו המסר הניצי של יו"ר הפד, קווין וורש, מג'קסון הול עדיין מהדהד בשוק האג"ח. כל דולר נוסף במחיר הנפט נוחת על שוק שגילה מחדש את האפשרות להעלאת ריבית נוספת".
במבט קדימה, האנליסטים מעריכים כי פרמיית הסיכון התקופתית תמשיך ללחוץ את המחירים כלפי מעלה. תמאש וארגה, אנליסט ב-PVM Oil Associates, הדגיש כי "סיכון האספקה יימשך ומלאי הנפט ימשיכו להישחק בחודשים הקרובים; המשבר מול איראן שינה ככל נראה את הסטטוס-קוו הביטחוני במזרח התיכון".
במקביל, בתי ההשקעות מביעים ספקנות לגבי ישימות המהלכים של הממשל האמריקאי, כולל פגישת טראמפ הצפויה עם ראשי חברות האנרגיה וההכרזה על עסקה מול ונצואלה, ורואים בהם מהלך פוליטי לקראת בחירות האמצע. אולריקה הופמן-בורכרדי, ראש מערך המניות הגלובלי ב-UBS, הבהירה כי "בעוד שההכרזה מול ונצואלה מחזקת את הפוטנציאל לטווח הארוך, אנו צופים השפעה מיידית אפסית על מחירי הנפט והבנזין, שכן מחוללי המחיר המרכזיים נותרו העימות במפרץ, נפח השיט במצר הורמוז ומסלול הביקוש הגלובלי".
4. מאקרו
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל עומדת בפני החלטת ריבית סבוכה במיוחד, שהוגדרה על ידי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, כהחלטה "חיה" שהכרעתה תתקבל בנתוני זמן אמת. בשווקים הפיננסיים שוררת דריכות רבה, כאשר התחזיות והציפייה בשוק חצויות כמעט שווי בשווי בין שני תרחישים מרכזיים: הפחתת ריבית נוספת לרמה של 3.25% ומנגד, הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 3.5%.
תסריט ההמתנה נשען בעיקרו על הסביבה העולמית המתהדקת והזהירות הפיסקלית. בענקית ההשקעות העולמית, סיטי, מעריכים כי בנק ישראל יעדיף להמתין, בעיקר בשל "היעדר הדחיפות לפעול", ומציינים כי "ההחלטה יכולה לנטות לכל אחד מהכיוונים... תנועות שער החליפין אינן חד-כיווניות, והסיכונים לתחזית האינפלציה הפכו שוב למאוזנים יותר". עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים , מצטרף להערכה זו ומסביר כי "לאחר שתי הפחתות רצופות ובסביבה מקומית של שוק עבודה הדוק וסביבה עולמית שבה נוטים דווקא לכיוון ההפוך, סיכויים רבים לדעתנו שהריבית תישאר הפעם ללא שינוי".
בנוסף, כלכלני החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים מציינים כי "הרוח המנשבת מג'קסון הול אינה תומכת בהפחתת ריבית", ומודי שפריר, אסטרטג ראשי בשווקים פיננסיים בבנק, מחדד כי שער החליפין יהיה המפתח: "אם הדולר ייסחר ברמה הגבוהה מ-3 שקלים, הסיכוי להורדת ריבית ייקטן". תומכי הותרת הריבית מזהירים גם מפני פער הריביות מול ארה"ב ואירופה, מהסיכונים הגיאופוליטיים ומלהט הציפיות לעליית אינפלציה בהמשך השנה - חשש אותו העלה גם הנגיד ירון עצמו בראיון לבלומברג כשציין: "אני מצפה שהאינפלציה תאיץ ל-2% בחודשים הקרובים".
מנגד, התרחיש המצדד בהורדת ריבית שלישית ברציפות נשען על הנתונים המקומיים החיוביים, ובראשם הירידה באינפלציה השנתית ביולי לשפל של 1.5% והתחזקות השקל מתחילת השנה. בבית ההשקעות מיטב מציגים עמדה נחרצת התומכת בהורדה מיידית: "מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית... האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה".
באופן דומה, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוק הון , מעריך כי בשקלול הריבית הריאלית שעדיין נותרה מרסנת והחוסן שמפגין המשק, "ההסתברות להורדת ריבית עומדת על 60%". בבנק הפועלים מוסיפים בהקשר זה כי "חלון ההזדמנויות להפחתה עשוי להיסגר בהמשך", ולכן נרמול הדרגתי נוסף של הסביבה המוניטרית עשוי להיות הצעד הנכון בעיתוי הנוכחי.
5. תחזית
מניות חברת המוליכים למחצה, מיקרון , שילשו את ערכן מתחילת השנה והפכו לאחת המרוויחות הגדולות מגל ה-AI. למרות זאת, החברה נסחרת כעת לפי מכפיל רווח עתידי של קצת מעל 6 בלבד - התמחור השלישי כמעט הנמוך ביותר במדד ה-S&P 500 (כששרדו מתחתיה רק חברות כמו צ'רטר קומיוניקיישנס וג'נרל מוטורס ).
הסיבה המרכזית לתמחור הנמוך נעוצה בכך שטכנולוגיית הזיכרונות נחשבת היסטורית לאחד החלקים המחזוריים ביותר בתעשיית השבבים: מחסור בשוק מזניק את המחירים והרווחים, אך בהמשך היצע חדש מאזן את השוק והרווחים נופלים חדה. בוול סטריט חלוקים האם הזינוק הנוכחי ברווחים הוא רק עוד שיא חולף במחזור הרגיל, או שמא מדובר בשינוי מבני בענף.
תגובת המניה לתוצאות אנבידיה המחישה את המתח בשוק: בעוד שאנבידיה דיווחה על "תנאי תמחור קיצוניים בתחום הזיכרון" שהיו וצריכים להיות בשורה חיובית עבור מיקרון (כאחת מ-3 הספקיות המובילות של רכיבי HBM למערכות AI), מניית מיקרון מחקה עליות וסיימה בירידות. גיל לוריא, אנליסט מבית ההשקעות D.A. Davidson, הסביר כי לחלק מהתנודה היו סיבות טכניות של מסחר: "חלק מהמשקיעים מימנו פוזיציות לונג בשבבים על ידי שורט בחברות תוכנה. כשהתוכנה זינקה, סגירת הפוזיציות אילצה אותם למכור שבבים".
הטיעון המרכזי לשינוי במודל העסקי של מיקרון נשען על הסכמים ארוכי טווח שנחתמו מול לקוחותיה עד לשנת 2030, הצפויים לכסות מחצית או יותר מהכנסותיה. הסכמים אלו, הכוללים התחייבויות רכש ומנגנונים של מחירי רצפה ותקרה, מייצרים פשרה מבנית. קיומו של מחיר תקרה אמנם מונע מהחברה ליהנות ממלוא הזינוק ברווחים בזמני מחסור קיצוני, אך מנגנון מחיר הרצפה מבטיח הגנה מפני קריסה בתקופות של עודף היצע. להערכת ההנהלה, מנגנונים אלו יבטיחו כי גם בתרחישי שפל, מרווחי הרווח הגולמי יישארו "הרבה מעל למרווחי השיא הרבעוניים של החברה במחזורים קודמים".
בשורה התחתונה, במכפיל רווח עתידי של כ-6, השוק עדיין מגלם ספקנות רבה לגבי עמידות הרווחים של החברה. עם זאת, אם החוזים החדשים אכן יספקו יציבות ויצמצמו את התנודתיות, השאלה המרכזית שנותרה עבור המשקיעים היא כבר לא אם תעשיית הזיכרון נותרה מחזורית - אלא האם מיקרון עדיין מחזורית מספיק כדי להצדיק את הדיסקאונט העמוק שבו היא נסחרת.
