ירושלים ממשיכה לדחוף את קצב הבנייה בעיר, ובמקביל נערכת לשינוי משמעותי בקו הרקיע שלה. לדברי מהנדס העיר ירושלים יואל אבן, זו השנה החמישית שבה העיר חוצה את רף ה-7,000 יחידות דיור בהיתרי בנייה, כאשר בשנה האחרונה כ-4,000 מהן היו במסגרת התחדשות עירונית. לצד זאת, לדבריו, יותר מ-3,000 חדרי מלון נמצאים כיום בבנייה בעיר, והיא ממשיכה לקדם בהיקפים גדולים גם שטחי תעסוקה.
אבן אמר את הדברים בפאנל "תכנון ובנייה כמנוע צמיחה: הקייס של ירושלים" במסגרת ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי, שבו השתתפה גם אדית בר, מנכ"לית מרכז בלומברג סגול למנהיגות עירונית. את הפאנל הנחה יובל ניסני, מכתבי הנדל"ן של גלובס.
● ועידת ישראל לנדל"ן | מהפכת התשתיות של ירושלים: "תהיה כאן מסה קריטית שהייתה חסרה"
● ועידת ישראל לנדל"ן | יעקב אטרקצ'י: "אני לא מצליח להבין את הקמצנות והטיפשות של המדינה בתוכניות התחדשות עירונית"
● ועידת ישראל לנדל"ן | מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "הבשילו התנאים להורדת מחירים, השוק השתנה"
לדברי אבן, חלק מהשינוי שעברה ירושלים בשנים האחרונות נובע מהחלטה של העירייה להפוך מגוף שממתין ליזמים לגוף שפועל באופן אקטיבי כדי לקדם פרויקטים. "אין יזם שלא מכיר את הטלפון האישי שלי", אמר. "יש לי צוותים שלמים שדוחפים ממש, לא פסיביים אלא אקטיביים, שמתקשרים ליזמים ושואלים למה דברים לא מתקדמים".
לדבריו, התמיכה של ראש העיר משה ליאון במדיניות הפיתוח מאפשרת לצוות המקצועי לפעול בקצב גבוה יותר, גם אם הליכי התכנון עצמם נותרים מורכבים. "תכנון ובנייה זה קשה, לא יעזור כלום", אמר אבן. "אבל כשיש רשות שרוצה ונותנת מענה ונלחמת בבירוקרטיה, רואים את התוצאות".
לא מקדמים רק מגדלים
אחת הסוגיות שמלוות את תנופת הפיתוח בירושלים היא העלייה לגובה. אבן דחה את הטענה כי העירייה מקדמת בעיקר מגדלים, אך הבהיר כי באזורים מסוימים בנייה גבוהה היא מבחינתו חלק בלתי נפרד מהפתרון. לדבריו, בבדיקה שערכה העירייה נמצא כי 58% מיחידות הדיור המתוכננות היו בבניינים של עד עשר קומות, וכ-70% היו בבניינים של עד 21 קומות.
ההיגיון, לדבריו, נובע בין היתר מהרצון להימנע מהתרחבות על חשבון השטחים הירוקים שסביב העיר. "ביטלנו פרויקטים שלמים שרצו לפרוץ ליערות ירושלים ולדרוס אותם", אמר. "מצד אחד אנחנו מונעים את הפריצה הזאת, ומצד שני שומרים על העיר ההיסטורית. כשאתה מייצר התחדשות עירונית ורוצה לייצר שטחים ציבוריים וירוקים יש מאין, ואתה מבין את ערך הקרקע, אתה עולה לגובה".
אבן ציין כי בעיר ההיסטורית נשמרת מדיניות של בנייה נמוכה יותר, בעוד שבאזורים של התחדשות עירונית ובמוקדי תעסוקה, בהם הכניסה לעיר, בנייה גבוהה משמשת גם כדי לייצר עירוב שימושים ולהישען על מערכות הסעת המונים. "כל עוד יודעים לשלב בנייה גבוהה איפה שצריך, ולשמור על העיר ההיסטורית במקומות כמו רחביה וטלביה, זה חלק מסל התכנון העירוני", אמר.
מחסור בעובדים מקצועיים
לצד קצב הבנייה, בפאנל עלה גם אחד החסמים המרכזיים של מערכות התכנון בישראל: המחסור בעובדים מקצועיים ברשויות המקומיות. אדית בר, שכיהנה בעבר כסמנכ"לית הון אנושי במינהל התכנון, אמרה כי הבעיה חריפה במיוחד מחוץ למרכז הארץ, שם רשויות מפרסמות לעתים שוב ושוב מכרזים לתפקידים מקצועיים מבלי שאיש ניגש אליהם.
לדבריה, "הדבר הטבעי והבסיסי שצריך לעשות הוא רפורמה מאוד משמעותית בתחום השכר", אך לטענתה גם שיפור בשכר לא יספיק כדי לפתור את הבעיה, משום שהמגזר הציבורי יתקשה להתחרות באופן מלא בתנאים שמציע השוק הפרטי. לכן, לדבריה, הרשויות נדרשות להציע לעובדים גם תחושת משמעות, אחריות והשפעה.
"צריך להגיד מה המנגנונים שישמרו את העובדים בתוך המערכת", אמרה בר. "המגזר הציבורי נותן משהו שהמגזר הפרטי לא יוכל לתת - משמעות, תחושת אחריות והבנה שאתה חלק ממשהו מאוד גדול".
אבן סיפר כי גם בירושלים מדובר באתגר יומיומי. מערך מהנדס העיר כולל לדבריו כ-500 עובדים בשבעה אגפים, והוא נדרש "להילחם על כל עובד". לדבריו, העירייה הצליחה לגייס גם עובדים שהגיעו מתפקידים בכירים במגזר הפרטי אף שהשכר שלהם נמוך יותר. "אין לי הרבה מה להציע לעובדים שלי מבחינת שכר", אמר. "אבל אנשים מגיעים כי הם מרגישים את חדוות העשייה והיצירה ומבינים שיש פה מערכת שטוב להיות בה ולהתקדם בה".
תפוסה גבוהה בשטחי התעסוקה
במהלך הפאנל התייחס אבן גם לנתון שלפיו 81% מתושבי ירושלים עובדים בתוך העיר, ואמר כי הנתון אינו מפתיע אותו. לדבריו, הגיוון של ירושלים והיותה מוקד של ממשל, תעסוקה ושירותים מאפשרים לחלק גדול מהתושבים גם לגור וגם לעבוד בתחומיה.
הוא הוסיף כי שיעורי התפוסה בשטחי התעסוקה בעיר עומדים לדבריו על כ-95%, וכי החיבורים התחבורתיים החדשים צפויים להרחיב בעתיד גם את הקשר בין ירושלים לערים אחרות.
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק לאומי, חסות ראשית קבוצת אשטרום. בחסות: אמפא קפיטל, פרופדו, פישר (.FBC & Co) אביב מליסרון ובהשתתפות: נתיבי ישראל ועדן החברה לפיתוח כלכלי ירושלים
