בג"ץ פסל את מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ואת המינוי של עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לכהונה לחברי המועצה.
● רשת 13 לממשלה: אין לכם סמכות שלא להכיר במועצת הרשות השנייה
● היועמ"שית: נתניהו מצוי בניגוד עניינים בהצבעה על מועצת הרשות השנייה
במרץ 2026 החליטה הממשלה למנות 15 חברים למועצת הרשות השנייה, ובהם עו"ד כנרת בראשי, ד"ר חיים שיין וד"ר יפעת בן חי שגב, שמונתה לתפקיד יו"ר המועצה.
בעקבות המינויים הוגשו חמש עתירות. העתירות הוגשו על-ידי שורה של גופים - בהם ארגון העיתונאים והעיתונאיות, חדשות 12, התנועה למען איכות השלטון, מועצת העיתונות ועוד.
העותרים: פגמים חמורים בהליך המינוי
עיקר טענות העותרים התמקדו בפגמים מינהליים חמורים שנפלו בהליך המינוי. בין היתר נטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל בניגוד עניינים כשקידם את מינויה של ד"ר בן חי שגב ליו"ר המועצה חרף היותה עדת תביעה במשפטו הפלילי; כי הוועדה לבדיקת מינויים קיבלה את החלטותיה על סמך תשתית עובדתית חסרה באשר לעו"ד בראשי ולד"ר שיין; וכי נפגעה עצמאות הרגולטור וחופש העיתונות.
בנוסף, נטען כי החלטות הממשלה התקבלו בהליך חפוז, בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית מלאה, כשהדבר נעשה בין השאר מתוך מטרה לסכל את עסקת רכישת ערוץ 13 על-ידי קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט.
מעבר לכך הועלו טענות פרטניות נגד מינוים של ד"ר בן חי שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין. נטען כי מועמדים אלה התבטאו בעבר בפומבי - באופן בוטה, מוטה וסדרתי - נגד כלי תקשורת מרכזיים הנתונים לפיקוחה של המועצה, באופן שמעורר חשש למשוא-פנים מצדם בכל הנוגע לתפקידי המועצה בפיקוח על גופים אלה.
עוד נטען כי מאחר שד"ר בן חי שגב היא עדה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו, מעורבותו בהליך המינוי שלה מהווה הפרה של הסדר ניגוד העניינים שבו הוא מחויב.
הממשלה ורובם המוחלט של חברי המועצה טענו כי החלטות הממשלה התקבלו כדין, לאחר הליך מינהלי סדור ולאחר שהמועמדויות נבחנו ואושרו על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים. לשיטתם, התבטאויות העבר של המועמדים הן ביקורת ציבורית לגיטימית, ואין בהן כדי לבסס משוא-פנים או לפסול את מינויָם. עוד נטען כי ראש הממשלה לא היה מצוי בניגוד עניינים באשר למינויה של ד"ר בן חי שגב, שכן עדותה במשפטו הסתיימה עוד בשנת 2022.
עמית: נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים
נשיא העליון יצחק עמית קבע כי בכל הנוגע לעו"ד בראשי ולד"ר שיין, עולה כי רבים מן הנתונים הרלוונטיים לבחינת מועמדותם כלל לא הונחו לפני הוועדה. בהתאם לכך נקבע כי החלטות הממשלה לוקות בחוסר בתשתית עובדתית מספקת.
בכל הנוגע למינויה של ד"ר בן חי שגב, נקבע כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שבו הוא חב, לנוכח היותה של בן חי שגב עדה במשפטו הפלילי.
עמית קבע כי אין משמעות לעובדה שעדותה של ד"ר בן חי שגב הסתיימה, וכי הסדר ניגוד העניינים חל ומחייב את ראש הממשלה גם לאחר סיום העדות - שכן ההסדר נועד למנוע גם מראית עין של מתן "הטבה" לעד בעבור עדותו לאחר סיום העדות.
הנשיא קבע כי יש להורות על בטלות החלטות הממשלה וכן על החזרת עניינם של כלל חברי המועצה לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים (ככל שברצונו של שר התקשורת יצחק קרעי לקדם את מינויָם של מועמדים אלה).
עמית ביקר בחריפות גם את גל ההתפטרויות המתואם של חברי המועצה היוצאת שעודד משרד התקשורת בעקבות הצו הארעי שהוציא בג"ץ, וכינה מהלך זה "ניסיון לסכל צווים שיפוטיים".
בג"ץ: לבטל את החלטות הממשלה במלואן
השופטת רות רונן הצטרפה לפסק דינו של הנשיא. השופט אלכס שטיין הצטרף לפסק דינו של הנשיא ביחס למינויָם של ד"ר בן חי שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין. עם זאת, במישור הסעד הסתייג שטיין מקביעתו של עמית, שלפיה יש להשיב את עניינם של יתר חברי המועצה לבחינה מחודשת של הוועדה. שטיין גם העיר כי אין מניעה בבחירה מחדש של עו"ד בראשי וד"ר שיין כחברים במועצת הרשות השנייה, בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.
השופטים לא הכריעו בטענות העותרים כי במהלכים של הממשלה היו מעורבים שיקולים זרים, שבבסיסם רצון הרשות המבצעת להכשיל את עסקת רכישת ערוץ רשת 13. בהקשר זה טענו העותרים כי קשה להתעלם מסמיכות הזמנים בין הפרסומים וההודעות לגבי עסקת רכישת רשת ובין ההצבעה על הרכב המועצה "הנכנסת".
הנשיא עמית קבע כי מאחר שחוק הרשות השנייה מחייב את הקמת המועצה כגוף קולגיאלי שלם המונה 15 חברים ומשקף את מגוון הדעות בציבור, ולאור פרישת חלק מהמועמדים ופקיעת תוקף אישורי הוועדה, לא ניתן להפריד בין המינויים.
לפיכך נקבע כי יש לבטל את החלטות הממשלה במלואן ולהשיב את עניינם של כלל חברי המועצה הנכנסת לבחינה מחודשת של הוועדה לבדיקת מינויים.
