דה בירס (De Beers), מחברות היהלומים הגדולות בעולם, חוזרת לפעול בישראל - לאחר הפסקה של תשע שנים. החל ממחר (ג') ועד יום ה' יוצגו היהלומים של החברה לקניינים בבורסה ליהלומים ברמת גן.
חידוש פעילות המכרזים של דה בירס בבורסה הישראלית מתרחשת ימים ספורים לאחר שהבורסה ליהלומים ורשות המסים חתמו על הסכם מס היסטורי לענף היהלומים, שיחול בשנים 2027-2028, המשית על היהלומנים מס קבוע מראש כאחוז מהמחזור. לפי ההסכם, יהלומן שיבחר להצטרף להסדר יידע כבר בתחילת השנה מה תהיה חבות המס שלו, שכן ההכנסה החייבת תיקבע מראש כשיעור קבוע ונמוך מהמחזור. נוסף על כך, מבוטלת רצפת ההכנסה המינימלית, שחייבה בעבר יהלומנים לדווח על הכנסה גבוהה גם כשפעילותם הייתה מצומצמת.
● ראיון | עם 25 עובדים מקריית מוצקין ו-2 מיליארד שקל של לקוחות. בית ההשקעות שבדרך לאקזיט
● לא רק אזהרה חריפה: לריי דליו יש גם כמה עצות פרקטיות לתיק ההשקעות
ההסכם מציב את ישראל בעמדה תחרותית מול מרכזי הסחר המובילים בעולם, שהשיתו לאורך השנים מודל מיסוי מבוסס מחזור. בבלגיה, עומדת ההכנסה החייבת של סוחרי יהלומים על 2.1% מהמחזור, יותר מפי שלושה מבישראל. בה בעת, אבני חן ותכשיטים נכנסים לישראל ללא מכס, לעומת 5% בדובאי, ורישום חברה זרה בישראל מהיר ופתוח לכל אזרח זר, בעוד שבדובאי התהליך עשוי להימשך יותר משנה.
צניחה במחירי היהלומים
ההסכם עם רשות המסים וחזרת דה בירס הם תוצרים של מאמצי הנהלת הבורסה ליהלומים בראשות הנשיא ניסים זוארץ להחיות את הענף מהוותיקים ביותר במשק הישראלי, בסיוע גורמים כמו רועי פישר, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. ככלל, ענף היהלומים חווה אתגרים בינלאומיים משמעותיים, כולל כתוצאה מיהלומי המעבדה. במקרה של דה בירס, מחיר ממוצע של יהלומי גלם עמד במחצית הראשונה 2026 על 105 דולר לקראט, צניחה של כ־32% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הבעלים של דה בירס הם חברת הכרייה הגלובלית אנגלו אמריקן (85%), שיושבת בלונדון, וממשלת בוטסוואנה. ביולי האחרון דווח כי קונסורציום היהלומים העולמי, שכולל את ממשלות נמיביה ואנגולה בצוותא עם סוחרי יהלומים בולטים, נבחר לרכישת האחזקות של אנגלו אמריקן תמורת מיליארד דולר (750 מיליון דולר במזומן, ו־250 מיליון דולר בתשלומים דחויים), אך העסקה טרם הושלמה.
ואילו בישראל, נרשמה ירידה במחצית הראשונה של 2026, בהשוואה למחצית הראשונה ב־2025, בהיקפי הסחר ביהלומים מלוטשים וביהלומי גלם. היצוא נטו של יהלומים מלוטשים בתקופה זו הסתכם בכ־625.7 מיליון דולר לעומת 804.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2025 - ירידה של 22.3%. בד בבד, היבוא נטו של יהלומים מלוטשים הסתכם בכ־531.3 מיליון דולר לעומת 609 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של 12.7%.
בתחום יהלומי הגלם הסתכם היצוא נטו ב־191.2 מיליון דולר לעומת כ־292.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של 34.6. היבוא נטו הסתכם ב-208.3 מיליון דולר לעומת כ-324.6 מיליון דולר, ירידה של 35.8%. כמיטב המסורת, ארה"ב הייתה יעד היצוא המרכזי של יהלומים מלוטשים מישראל, ואחריה הונג קונג ובלגיה. ביבוא יהלומים מלוטשים לישראל, הובילו הודו, הונג קונג וארצות הברית. ביצוא יהלומי הגלם, המשיכה הודו להיות יעד היצוא המרכזי ואחריה בלגיה ואיחוד האמירויות. לצד זאת, ביבוא יהלומי גלם לישראל בלטו איחוד האמירויות הערביות, בלגיה ובוטסואנה.
המכרזים של דה בירס
מכרזי דה בירס הם אחד מערוצי המכירה המרכזיים של החברה ליהלומי גלם טבעיים. במכרז מוצעים יהלומי גלם טבעיים ולא מטופלים, המחולקים ל־Lots: קבוצות של אבנים הנבדלות זו מזו בגודל, במשקל, בצבע ובאיכות, כך שכל קונה יכול לבחור את הסחורה המתאימה לצרכיו העסקיים. לפני הגשת ההצעות מתקיים שלב ה־Viewing, שבו הקניינים בוחנים מקרוב את יהלומי הגלם, מנתחים את הפוטנציאל שלהם ומחליטים באילו Lots להתמודד ובאיזה מחיר. לאחר מכן מגישים הרוכשים הרשומים את הצעותיהם באמצעות מערכת המכרזים הדיגיטלית של דה בירס.
המכרזים מיועדים ללקוחות רשומים של החברה, - Sightholders ו- Non-Sightholders - , וכן לסוחרים, ליצרנים ולגורמים נוספים בענף העומדים בדרישות ההשתתפות. החזרה של דה בירס מאפשרת ליהלומנים ולקניינים ישראלים לבחון את סחורת החברה ולהשתתף בתהליך רכישה בינלאומי בלי לצאת את גבולות המדינה.
"החזרה של דה בירס לישראל אחרי כמעט עשור היא רגע היסטורי לענף היהלומים הישראלי", מסכם נשיא הבורסה ליהלומים, ניסים זוארץ. "עבדנו על זה זמן רב, בהתמדה ובנחישות, מתוך אמונה שמקומה של ישראל הוא בלב זירת היהלומים הבינלאומית. העובדה שאחת מחברות היהלומים החשובות בעולם בוחרת להביא את יהלומי הגלם שלה לבורסה הישראלית היא הבעת אמון בענף, ביהלומנים הישראלים ובמעמדה של ישראל כאחד ממרכזי היהלומים המובילים בעולם. זו בשורה של ממש לחברי הבורסה ולכל העוסקים בענף, ואני משוכנע שזו רק ההתחלה".
