שבועות ספורים אחרי שמכרה מניות בזן ברווח גדול, קרן קומיונטי, בניהולו של ג'רמי בלנק, שבה לרכוש מניות בעקבות ירידות השערים במניית חברת הזיקוק, לנוכח הזיהום החריג שהתגלה במתקניה והובילה לפינוי בתי ספר והרחקת תושבים מהאזור.
● שתי מניות "אפורות" זינקו ביותר מ-100% מתחילת השנה. זו הסיבה
● מפעל אירופי ראשון למערכות התרעת לייזר: מניית אלביט מזנקת ביותר מ-7%
בתחילת השבוע, לאחר שמניית בזן ירדה בכ-7% רכשה קומיוניטי מניות בהיקף של כ-23 מיליון שקל. בכך, שבה קרן הגידור האמריקאית להיות בעלת עניין בחברה עם החזקה של כ-5.3% מהמניות בשווי כולל של כ-342 מיליון שקל. הרכישה כבר הניבה לה פירות לאחר שמניית בזן התאוששה ועלתה 8% ביומיים - כך שקומיוניטי כבר מורווחת בכ-2 מיליון שקל על העסקה שביצעה.
בחודשים האחרונים מכרה קרן הגידור כרבע ממניות בזן ברשותה (1.7% מהון המניות של בזן), תמורת כ-100 מיליון שקל, וחדלה מלהיות בעלת עניין בחברה. מדובר בהצפת ערך נאה עבור קומיוניטי, שרכשה בשנה שעברה מניות בזן בכמה הזדמנויות, בשווי של כ-170 מיליון שקל. מאז אותה רכישה זינקה מניית בזן ביותר מ-150%, והביאה את הקרן לרשום רווח (בחלקו על הנייר) של מעל פי 2.5 על השקעתה.
קפיצה חדה במרווחי הזיקוק
את קרן קומיוניטי מוביל כאמור ג'רמי בלנק, שהוביל בעבר את פעילותה של קרן הגידור האמריקאית יורק בישראל, שכללה השקעות מוצלחות מאוד בבית ההשקעות פסגות ובאג"ח אי.די.בי פתוח. בשנה שעברה, לאחר רכישת מניות בזן ע"י קומיוניטי, שימש בלנק כמתווך בעסקה בה רכשה חברת הזיקוק הישראלית את השליטה (52%) בחברת הנפט האמריקאית קנטיום (Cantium) מידי קרן יורק תמורת 100 מיליון דולר. גורמים בבזן טענו שבלנק שימש "כשושבין העסקה", כמי שהוביל את רכישתה של קנטיום לפני כמעט עשור ע"י קרן יורק.
הצפת הערך של בלנק וקומיוניטי הגיעו בצל העלייה המתמשכת במחיר מניית בזן, שזינקה מתחילת השנה בכמעט 140% לשווי של כ-6.5 מיליארד שקל. זאת, על רקע הקפיצה במרווחי הזיקוק, הפער שבין מחיר חומר הגלם של בתי הזיקוק (נפט גולמי) לבין מחיר המוצרים אותם הם מפיקים מהם (בנזין, סולר ודלק סילוני) והנמכרים ללקוחות. נתון שמשפיע יותר מכל על רווחי החברות בתחום.
הללו זינקו בעיקר בשל הפגיעה בכושר הייצור של בתי זיקוק ברוסיה, לאור עלייה במתקפות עליהן מצד אוקראינה, וכן פגיעה דומה בבתי זיקוק באזור המפרץ הפרסי בשל תקיפות מצד איראן. לכך תרמה גם העלייה בהיקף הטיסות של מטוסי קרב, אוניות ומתדלקים, בשל המתיחות הביטחונית, שהגדילו את צריכת הסולר והדס"ל (דלק סילוני), ובהתאם העלו את הביקוש לתזקיקים.
