1הדמוקרטים חוזרים לשלוט בקונגרס. מה המשמעות לישראל?
הניצחון הסוחף של המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע בארה"ב מסמן מפלה קשה לנשיא דונלד טראמפ, אך עשוי לטלטל גם את מדיניות החוץ והביטחון של ישראל. באתר ניו ערב הקטארי שפועל מלונדון נכתב כי הפיכתם של הדמוקרטים לרוב בקונגרס תהפוך את טראמפ ל"ברווז צולע" בשנתיים שנותרו לכהונתו, ותביא עימה פיקוח הדוק, בדיקה קפדנית וחקירות חסרות תקדים בנוגע לעסקאות נשק, העברות ציוד צבאי והמעורבות האמריקאית במלחמותיה של ישראל בעזה, בלבנון ובאיראן.
● "לא תרצה להסתכן": האם רוסיה יכולה להציל את איראן?
● פרשנות | סטירת לחי: הפסקת הסיוע האמריקאי לא תפגע רק בישראל
למרות הכרזת טראמפ אתמול על הפסקת הסיוע הצבאי הישיר לישראל עד 2027 תוך המשך מכירת אמצעי לחימה, מומחים מציינים כי האיום המרכזי על ישראל אינו הפיננסי אלא הגישה החופשית לרכש הציוד הביטחוני האמריקאי. עורך הדין לזכויות אדם איתי מק הסביר בכתבה כי בעוד ישראל רגילה להשיג נשק אמריקאי "כמעט ללא מכשולים", קונגרס בשליטה דמוקרטית עשוי לחייב מתן תשובות, לקיים שימועים פומביים ואף לעכב נשק על רקע טענות להפרת החוק הבינלאומי ולפגיעה בזכויות אדם בגדה המערבית.
אילו צעדים נוספים יכול הקונגרס הדמוקרטי לנקוט נגד ישראל? על כך בכתבה המלאה.
מאת אנייסה בופאנו, מתוך הניו ערב. לקריאת הכתבה המלאה.
2האם טראמפ באמת מפסיק את הסיוע לישראל? מה מסתתר מאחורי ההכרזה
הכרזת טראמפ כי ארה"ב תפסיק להעניק סיוע צבאי לישראל עד לסוף השנה הנוכחית מורכבת מכפי שזה נראה במבט ראשון.
לפי העיתון הנשיונל, שיוצא לאור באיחוד האמירויות, ההצהרה מגיעה לאחר שוושינגטון כבר אישרה מיליארדי דולרים נוספים בסיוע ביטחוני לישראל - סכום העולה בהרבה על היקף הסיוע המתוכנן לשנים 2027 ו-2028, השנתיים האחרונות של מזכר ההבנות העשר שנתי הקיים. לפי הדיווח, מאז אוקטובר 2023 אושרו לישראל יותר מ-8.8 מיליארד דולר במימון נוסף, סכום הגבוה ב-1.2 מיליארד דולר מכלל הסיוע שנותר להעביר עד תום ההסכם.
בכתבה טוענים כי הצעד של טראמפ היה מיועד, בין היתר, להרגיע את ציבור הבוחרים האמריקאי לקראת בחירות האמצע. במקביל, הדיווח בנשיונל מציין כי המהלך עשוי להעניק חבל הצלה פוליטי לראש הממשלה בנימין נתניהו: בעוד הקואליציה שלו מתקשה להשיג מנדט ברור להקמת ממשלה, נתניהו יוכל לטעון כי חלון הזמנים של ישראל לסיים את המערכה הצבאית מול איראן מצטמצם - ולכן נדרשת הנהגה מנוסה.
האם מדובר בסוף עידן הסיוע הביטחוני האמריקאי או רק בתרגיל פוליטי? קראו על כך בכתבה המלאה.
מאת מוחמד עלי חאריסי, מתוך דה נשיונל. לקריאת הכתבה המלאה
3החוקר שביקר בישראל: "חברה חסונה - שמבודדת את עצמה מהעולם"
בפרשנות שפרסם ההיסטוריון והחוקר האמריקאי אליוט א. כהן במגזין האמריקאי האטלנטיק - לאחר ביקורו בישראל במהלך מערכת הבחירות באוקטובר - הוא משרטט דיוקן מורכב של ישראל שלוש שנים לאחר ה-7 באוקטובר, וטוען כי הציבור הישראלי התכנס בתוך עצמו ואינו מושפע עוד מהצהרות של מנהיגים אירופאים, מהפגנות בקמפוסים במערב או מהאשמות בדבר פשעי מלחמה, מתוך תחושה עמוקה ש"כל העולם נגדנו".
לפי הניתוח, "האדישות הישראלית לדעת הקהל העולמית מובילה להפקרת הזירה ההסברתית ולסיכון ממשי לאובדן שותפות אסטרטגיות חיוניות במערב". כהן מציין כי בעוד שהאזרח הישראלי תומך באופן נרחב בהקמת אזורי חיץ תוקפניים בדרום לבנון ובעזה ללא התחשבות בלחץ בינלאומי, מנהיגי המדינה אינם מבינים את הנזק ארוך הטווח של אירועי אלימות ביהודה ושומרון או את השחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית בוושינגטון.
הכתבה מתארת גם את הצדדים החזקים של ישראל - חיוניות, צמיחה כלכלית ולכידות חברתית מרשימה. בראייתו, הלכידות הזו והנכונות של הצעירים להירתם ולהילחם הן מקור העוצמה האמיתי של המדינה.
האם החוסן הפנימי יוכל לפצות על הבידוד הבינלאומי הגובר? על כך בכתבה המלאה.
מאת אליוט א.כהן, מתוך האטלנטיק. לקריאת הכתבה המלאה.
