בנק לאומי פרסם הבוקר (ג') את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של השנה, והציג רווח נקי של כ־3 מיליארד שקל, הגבוה ביותר שנרשם ברבעון בודד בבנק ישראלי. מנכ"ל הבנק חנן פרידמן בחר להתייחס ישירות לשאלה שמעסיקה לא מעט ישראלים: מדוע הבנקים צריכים להרוויח כל כך הרבה כסף?
● גל של פיטורים במשק: בתוך חודש הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים
● "לא ממליץ לקנות אנבידיה": מנהל ההשקעות שמסמן הזדמנות בסקטור מפתיע
בסרטון שפרסם ברשת X, פתח פרידמן בהצגת התוצאות, ואז העלה בעצמו את השאלה: "אני מניח שחלקכם שואלים את עצמכם: למה לאומי צריך להרוויח כל כך הרבה כסף?". לדבריו, התשובה פשוטה מכפי שנדמה: חלק משמעותי מהרווחים חוזר בסופו של דבר לכיסם של הישראלים.
"ברבעון הזה החלטנו לחלק חצי מהרווח שלנו, כאחד וחצי מיליארדי שקלים, לבעלי המניות של הבנק. ומי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם", אמר פרידמן. הוא הסביר כי לאומי הוא בנק ללא בעל שליטה, שמניותיו מוחזקות בידי הציבור, בין היתר באמצעות קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. "כלומר, כשהבנק מרוויח, והוא מחלק רווחים (דיבידנד), גם החסכונות של הציבור נהנים מזה", הוסיף.
רבים שואלים אותי: למה בנק לאומי צריך להרוויח כל כך הרבה? https://t.co/GyXVmk3Gdg
- Hanan Friedman (@Hanan_Friedman) November 17, 2026
אז כמה מהרווח באמת חוזר לציבור?
הטענה של פרידמן מבוססת על מנגנון מוכר בשוק ההון. חלק מכספי החיסכון הפנסיוני של הישראלים מושקע במניות הבנקים, ולכן גם חוסכים שמעולם לא רכשו מניית לאומי באופן ישיר עשויים ליהנות מחלוקת רווחיו.
אלא שהחלוקה שעליה הכריז הבנק אינה מורכבת כולה מדיבידנד במזומן. מתוך כ־1.5 מיליארד שקל, כ־1.2 מיליארד יחולקו לבעלי המניות, בעוד שכ־300 מיליון שקל נוספים יופנו לרכישה עצמית של מניות הבנק. מהלך כזה מקטין את מספר המניות שבידי הציבור ועשוי להיטיב עם בעלי המניות שנותרו, אך אינו מעביר להם כסף ישירות.
מעבר לכך, החיסכון הפנסיוני אינו מעניק לכל ישראלי נתח שווה מרווחי לאומי. מידת ההנאה תלויה בהיקף החיסכון, במסלול ההשקעה ובשיעור החשיפה למניית הבנק. גם העובדה שהבנק מוחזק בידי הציבור אינה אומרת שכל לקוחותיו הם בעלי מניותיו.
זו אינה הפעם הראשונה שפרידמן מציג את הטיעון הזה. בחודש שעבר, לאחר שפנה לגולשים ברשת X וביקש הצעות לשיפור השירות, הגיב לאחד מהם שקרא לבנק להרוויח פחות: "אני לא מרוויח, אתה מרוויח, הכסף שמרוויח בנק לאומי חוזר לציבור" .
לא רק דיבידנד: גם מימון הכלכלה
בסרטון הנוכחי הציג פרידמן טיעון נוסף. לדבריו, הרווחים וההון שנצבר בבנק מאפשרים לו להמשיך להעמיד אשראי לעסקים ולממן פרויקטים לאומיים בתחומי התחבורה, האנרגיה והתשתיות.
לנתונים שפרסם הבנק יש בסיס לטענה על הרחבת האשראי: תיק האשראי של לאומי צמח מתחילת השנה ב־12.7% והגיע לכ־586 מיליארד שקל. האשראי העסקי גדל בתקופה זו ב־20.5%, בעיקר בשל מימון פרויקטים בתחום התשתיות הלאומיות.
עם זאת, מאחורי רווח השיא מסתתרת תמונה מורכבת יותר. הרווח לפני מס דווקא ירד בכ־3%, לכ־4.2 מיליארד שקל. העלייה ברווח הנקי נבעה בעיקר מירידה בהוצאות המס ומגידול ברווחי חברות כלולות. במקביל, הכנסות הריבית נטו של הבנק ירדו ב־4.5% לכ־4.3 מיליארד שקל. הנתונים ממחישים שגם כאשר הבנק מציג רווחי שיא, לא כל תחומי פעילותו צומחים באותו קצב.
פרידמן חתם את הסרטון בהצהרה: "בסופו של דבר לאומי הוא הבנק של הציבור, ואנחנו רוצים שכשהבנק מצליח, גם הציבור ייהנה מההצלחה הזאת וגם המדינה תיהנה מההצלחה הזאת " .
אלא שבין הנאה עקיפה מרווחי הבנק דרך החיסכון הפנסיוני לבין ההוצאות השוטפות של משקי הבית על עמלות וריבית, עדיין קיים פער. השאלה שהעלה פרידמן אינה רק מי נהנה מרווחי הבנקים, אלא גם כיצד מתחלקת ההנאה הזאת בין בעלי המניות, הלקוחות והציבור הרחב.
העימות ברשת בין פרידמן לחבר הכנסת יאיא פינק
הדיון סביב רווחי הבנק התלהט גם ברשת X , כאשר יאיא פינק, חבר כנסת מטעם מפלגת הדמוקרטים תקף בחריפות את התוצאות: "חזירים נמאסתם", כתב. "בנק אחד. 90 ימים. רווח נקי של 3 מיליארד שקל. 33 מיליון שקל רווח נקי ביום". לדבריו, "לא המציאו תרופה לסרטן או פתרו את בעיית התחבורה בישראל. אין שום סיבה בעולם שבנק ירוויח כל כך הרבה". פינק לא הסתפק בביקורת והודיע כי בכוונתו לקדם צעדים להגדלת המס על רווחי היתר של הבנקים ולהסרת חסמים לכניסת מתחרים חדשים לשוק.
אני מתעלם מהשפה הבוטה ועונה לגופו של עניין. אני בעד תחרות. תעודדו אותה, תכניסו לישראל עוד שחקנים בינלאומיים ותורידו חסמים. אתם מדברים על זה כבר שנים, והגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. אנחנו מחכים לתחרות, מברכים עליה ומוכנים להתחרות בכל שחקן שייכנס. אנחנו גם מוכנים להיכנס לשווקים חדשים שבהם אין תחרות היום כדי לחולל אותה. ולגבי מס היתר, ראוי שתציג לציבור את התמונה האמיתית. לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה. רווחי הבנק שייכים לבעלי המניות, שהם, ברובם, הציבור הישראלי שמחזיק במניות דרך קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלו. כשמטילים מס נוסף על הרווחים האלה, פוגעים בציבור הישראלי, בחוסכים לפנסיה. מספיק עם הפופוליזם. זה מס על הציבור ותו לא. אני לא מרוויח פחות בשכרי בגלל המס הזה. אפשר לתמוך במס כזה, אבל צריך לומר ביושר שזה מס על הציבור ולא על הבנקים. נקודה. ובכל מקרה - זה מס שהורס את יכולת הצמיחה של המשק הישראלי שזקוק למימון בנקאי עצום כדי לתמוך בצרכים של מדינת ישראל בשנים הקרובות.
- Hanan Friedman (@Hanan_Friedman) November 17, 2026
פרידמן לא נשאר חייב והשיב לו ישירות: "אני מתעלם מהשפה הבוטה ועונה לגופו של עניין". לדבריו, הבנק דווקא מברך על תחרות וממתין לכניסתם של שחקנים בינלאומיים, אך את עיקר הביקורת שמר להצעה להגדיל את המס. "מספיק עם הפופוליזם. זה מס על הציבור ותו לא", כתב, וטען כי מאחר שמניות לאומי מוחזקות ברובן בידי הציבור באמצעות החסכונות הפנסיוניים, המס פוגע בסופו של דבר בחוסכים. "אני לא מרוויח פחות בשכרי בגלל המס הזה", הוסיף.
פרידמן אף טען כי מדובר במס ש"הורס את יכולת הצמיחה של המשק הישראלי", בשל הפגיעה ביכולת הבנקים לממן את צורכי המשק בשנים הקרובות.




















