אבנר סטפק (52), יו"ר מיטב ומבעלי השליטה בבית ההשקעות, נמצא באחד הצמתים המעניינים בקריירה שלו. מצד אחד, בית ההשקעות שייסד אביו צבי ב-1979 הפך לגדול בישראל, עם נכסים מנוהלים של כ-480 מיליארד שקל ושווי שוק שזינק פי עשרה בחמש שנים לכמעט 10 מיליארד שקל. מהצד השני, דווקא בשיא הזה שותפיו הוותיקים לשליטה, האחים אלי וניר ברקת ויובל רכבי (קבוצת BRM), שכרו בנק השקעות כדי לממש את חלקם.
● הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"
● מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"
● ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?
ובזמן ששותפיו מחפשים את האקזיט, סטפק, שהיה גם הוא יכול למכור את חלקו
וליהנות מהשיא, מעדיף להישאר במיטב ולהביט קדימה. "יש לי אפס מחשבות על אקזיט. אפס עגול", מבהיר סטפק, בראיון לפודקאסט הצוללת של גלובס, לאן הוא עומד לפנות בצומת הזו. "אם הייתי חושב רק על כסף, ברור שהייתי רוצה לממש מניה שעלתה פי 10 בערך בחמש שנים. אבל מיטב מבחינתי זו שליחות".
סטפק הוא שועל קרבות ותיק בשוק ההון ולכן אפילו הפרשייה שמסעירה את העולם
בשבועיים האחרונים, בה הסתבך מנכ"ל אנבדיה האגדי ג'נסן הואנג, לא מפרה את שלוותו. "הנזק השיורי של הפרשה באנבידיה מוגבל, כי המשקל שלה בתיק הישראלי הממוצע קטנצ'יק", אומר סטפק אחרי ההתפטרות של הואנג בעקבות פרשת הרומנים שבה הסתבך, כולל עם אליס הואנג שחשודה כמרגלת סינית.
ועכשיו כשג'נסן מבקש לחזור לתפקיד ומקבל גיבוי לכך מאילון מאסק ואחרים - מה דעתך?
"ברמה העסקית, חזרת ג'נסן היא חדשות טובות בעבור אנבידיה. אבל מוסרית, לא נכון להחזיר אותו לחברה. כמתבונן מבחוץ אני אומר כך: אם הפרשה הזו הייתה קורית בשוודיה - מנהל בכיר שמנהל רומן עם עובדות ומרגלת סינית - המנהל היה מתפטר ברגע הראשון. אבל בארה"ב, מול השחיתות שקורית שם במגזר העסקי, זו צביעות לבעוט דווקא אותו החוצה".
אבל מה שבאמת מטריד את סטפק בנושא הוא התלות הגוברת של המשק הישראלי באנבידיה, שעד להתפוצצות הפרשה הייתה החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם. הואנג נחשב לאוהד ישראל, ומאז רכישת מלאנוקס הישראלית, ב־2020 תמורת כ־7 מיליארד דולר, המשיך להרחיב את פעילותה בארץ.

בשנים האחרונות הפכה אנבידיה למנוע צמיחה משמעותי של המשק הישראלי, ולפי הנתונים שבידי גלובס, הכנסות המדינה ממסים הקשורים לפעילותה מגיעות לכ־15 מיליארד שקל בשנה. אלא שהתלות הזאת מעלה גם שאלה: מה יקרה אם הנהלת החברה תשנה כיוון?
"זו נקודה דרמטית", מודה סטפק. "אנשים לא יודעים עד כמה החברה הזאת אחראית לצמיחה בישראל. הסיכון הוא שמנכ"ל חדש יגיד 'אנחנו שמים איקס על ישראל'".
מה לדעתך הסיכוי שזה יקרה?
"לא אגיד שהוא אפס, אבל אני די אופטימי. לאנבידיה יש אינטרס אסטרטגי לעשות פה ביזנס, והם צריכים את הטאלנט הישראלי במרוץ החימוש העולמי על מוחות בעולם השבבים. הם לא יוותרו על ישראל בכזו קלות".
שתי היכולות שכל העולם רוצה
סטפק אמנם העיד על עצמו בראיון לגלובס לפני כשנה כי הוא "שמאלני גאה", אך כשהוא מנתח את השפעת הבחירות על הכלכלה גישתו ניטרלית. לדבריו, הקמת ממשלה, לא משנה איזו, היא בגדר חדשות טובות לבורסה הישראלית. הסיבה פשוטה: משקיעים מחפשים ודאות ויציבות.
הקמת הממשלה נראית כיום מלאכה מסובכת בשני צדי המתרס. אילו תרחישים טובים לבורסה, ואילו פחות?
"בגדול, מבוי סתום והליכה לבחירות חדשות הם חדשות רעות לבורסה. כל תרחיש אחר הוא בסדר. מאז הבחירות, כל ידיעה שמקרבת ממשלה מקפיצה את השוק, וכל ידיעה הפוכה מורידה אותו. זה נהיה ברומטר יומיומי. אבל התקופה הזאת תעבור. בין 2019 ל-2022 היו לנו כל כך הרבה מערכות בחירות, והבורסה עדיין עלתה. ההשפעה של אירועים פוליטיים קטנה בהרבה ממה שנדמה לנו. הסיכונים מאמריקה ומאירופה מעיבים על תל אביב יותר מהסיפור הפוליטי, עם כל זה שהוא מרתק את כולנו".

צריך לדעתך לחשוש מסנקציות, כפי שראש הממשלה הזהיר בעצמו לפני הבחירות?
"סיפור הסנקציות מעניין. אנשים לא מודעים לכך, אבל מספר הסנקציות על ישראל עלה מכ־20-30 לכ־140. באילו סנקציות מדובר? למשל, מדינה בדרום אמריקה שאוסרת לייבא עגבניות מישראל. אלה לא הסנקציות הפיננסיות המשתקות שמוטלות על רוסיה ואיראן, שבמסגרתן סוגרים לאזרחים חשבונות בנק ומגבילים את יכולתם להעביר כספים. אנחנו רחוקים מאוד ממצב כזה. הסיכון אינו אפסי, אבל הוא נמוך מאוד. החרמות וה־BDS נמצאים במגמת עלייה, וזה נזק שאני לא מזלזל בו. מה שמטריד אותי בעיקר הוא המגמה, אבל עדיין אפשר לשנות אותה".
איך אפשר לתקן את המגמה?
"זה תלוי בהרכב הממשלה הבאה ובמי שיישא בתפקידים הרגישים, אלה שעד היום פגעו בתדמית של ישראל בחו"ל. בסוף, למדינה הקטנה שלנו יש שתי יכולות שכל העולם רוצה. הראשונה היא התעשיות הביטחוניות: יכולים להחרים אותנו מפה ועד צ'יינה טאון, ועדיין ימצאו דרך לקנות מאיתנו מאחורי הקלעים. השנייה היא ההייטק, כולל AI. לכן יהיה מאוד קשה להחרים אותנו באמת, ואני די אופטימי שנצא מהאירוע הזה בסדר".
הבורסה בתל אביב הפכה בשנים האחרונות לאחת הטובות בעולם. העליות יימשכו לדעתך?
"בחמש השנים האחרונות, כולל אחרי 7 באוקטובר, היינו מהטובים בעולם, ועד לפני כחודש הגענו למחירים יקרים מדי. הבורסה התחילה לרדת עוד לפני הבחירות והמשיכה גם אחריהן. היום היא במחירים סבירים, לא סופר זולה. זה לא שלא הייתי משקיע כאן, חלילה. אנחנו כמובן משקיעים הרבה בישראל, אבל בסך הכל יש גם סיכונים פה. אני לא רואה סיבה לבוננזה, לתשואת יתר של הבורסה בתל אביב לעומת בורסות בחו"ל. אני יותר רואה את הבוננזה בכלכלה".
תסביר.
"ברגע שהמלחמה תיגמר סופית, ונגיע להסדרה ארוכת טווח מול איראן וכנראה גם בלבנון, המשק יתחיל את השנה-שנתיים הכי טובות בהיסטוריה, עם צמיחה של 6%-7% בשנה. אנחנו כמו קפיץ מתוח. אחרי שנים של מילואים ופינויים, ושל אנשים שלא יכלו לטוס לחו"ל, תהיה חגיגה של צריכה פרטית ושל רווחי חברות. חלק מזה כבר מגולם במחירי המניות, ולכן אני אופטימי יותר לגבי הכלכלה הישראלית".

"איום? רבולוט עוזרת לבנקים"
השיחה עם סטפק מתקיימת ימים ספורים לאחר שענקית הבנקאות הבריטית רבולוט, בנק דיגיטלי עם 80 מיליון לקוחות ב-40 מדינות, קיבלה רישיון מבנק ישראל ונערכת לתחילת פעילות בארץ. לצד זאת, רפורמת "הבנק הקטן" שאושרה בכנסת הקודמת פותחת לראשונה את הדלת עבור גופים מוסדיים להיכנס למגרש הבנקאי ולהתחרות בבנקים הגדולים.
על רקע הכניסה המתוכננת של רבולוט, אתם במיטב שוקלים להפוך לבנק או לרכוש אחד כזה?
"אנחנו ממשיכים לבחון את זה. יש רפורמה שמטרתה להכניס לבנקאות שחקנים כמונו, ועוד לא קיבלנו החלטה. כנראה נחליט בחודשים הקרובים. שוק הבנקאות לא הולך להיעלם. הוא מרוויח מעל 30 מיליארד שקל נקי בשנה, ואני לא רואה סיבה שזה ישתנה בעשור הקרוב.

"אני אופטימי לגבי השחקנים החדשים. אני חושב שיותר משכניסת רבולוט מאיימת על וואן זירו, אש והבנקים החדשים האחרים - היא דווקא עוזרת להם. שחקן אחד לבד לא יעודד תחרות מול חמשת הבנקים הגדולים, אבל קטגוריה שלמה יוצרת טרנד".
סטפק מביא כדוגמה את תחום חשבונות המסחר, שבעבר נשלט על ידי הבנקים, וכיום אחד מכל שני חשבונות חדשים נפתח אצל גופים חוץ-בנקאיים: "אם לא היו שישה-שבעה שחקנים חוץ-בנקאיים, הכסף לא היה יוצא מהבנקים לבתי ההשקעות. לכן רבולוט היא בשורה לצרכן, ותתפלאו, גם למתחרים החדשים. הקטגוריה כולה תוכל לנגוס ברווחיות של הבנקים הוותיקים".
באחרונה דווח כי בעל השליטה בוואן זירו, פרופ' אמנון שעשוע, בוחן את מכירת השליטה. אתם בעניין? השם שלכם הוזכר כרוכשים פוטנציאליים.
"אין תגובה, תשכחו מזה. זה לא רק שאנחנו חברה ציבורית - אני לא מדבר על שום דבר שקשור לעסקאות".
"חושב גם מחוץ לישראל"
כשברקע הדיבורים על הפיכה לבנק, חשוב להזכיר כי ההתחלה של בית ההשקעות מיטב הייתה צנועה למדי. צבי סטפק, עד אז מורה להיסטוריה וללשון, הקים את מיטב לפני כ־47 שנה עם שותפו שלמה סימנובסקי - והשניים התמחו בניהול תיקי השקעות.

רק לאחר רפורמת בכר ב־2005 בתי ההשקעות יכלו לנהל גם קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות, שהיו עד אז בבעלות הבנקים. עוד כילד גילה אבנר עניין בשוק ההון ו"נדחף" לעסקיו של אביו, כהגדרתו. רפורמת בכר נתנה רוח גבית אדירה לכל בתי ההשקעות בישראל, אך מיטב כאמור הגיע לפסגה במונחי ניהול נכסים. איך סטפק מסביר זאת?
"בוא נתחיל מהדבר הכי לא פופולרי להגיד: היה לנו גם הרבה מזל", הוא אומר. "אחרי שמנכים את המזל, הרבה מזה הוא כוח אדם מעולה בכל הדרגים; אנשים שלא יושבים על משכורות גבוהות ובונוסים שמנים, אלא עושים את העבודה הקשה ביומיום. יש לנו מנכ"ל תותח, אילן רביב, שהחליף אותי ב-2010. בסוף זו תזמורת: אנשים מעולים בשטח והנהלה ותיקה, עם ותק ממוצע של 15-16 שנה ו-40% נשים.

"ופגענו טוב באסטרטגיה", הוא מוסיף. "נכנסנו לאשראי חוץ בנקאי ולטרייד הרבה לפני שהם נהיו טרנדים. פנסיית ברירת המחדל עשתה מהפכת מחירים, וגם חברות הביטוח הוותיקות נאלצו להוריד מחירים. הרבה פעמים מי שמוריד מחירים נשאר עני בעצמו. אנחנו הרווחנו מזה הרבה מאוד, ואם ניכנס לבנקאות, אני חושב שנעשה את זה גם שם".
מאז מיזוג מיטב ודש ב-2013 יש למשפחת סטפק שותפה מרכזית לשליטה, קבוצת BRM פיננסים, שבשליטת האחים אלי וניר ברקת ויובל רכבי. ביוני פורסם כי הקבוצה, המחזיקה כ-24% מבית ההשקעות, שכרה את בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן לאיתור רוכש להחזקותיה במיטב. המטרה: ליהנות מהתשואה החריגה של השנים האחרונות. במשפחת סטפק מיהרו להבהיר מהרגע הראשון שהם כאן כדי להישאר.

איפה עומד כרגע תהליך המכירה?
"אני באמת לא יודע, כי אני לא צד למכירה. אני, כמו שהודעתי, מתכוון להישאר פה עוד הרבה מאוד שנים. יהיה לי מאוד חבל אם BRM תמכור, כי הם שותפים מדהימים: אלי, שהוא בעצם השותף המעשי, ניר שמחזיק את המניות שלו בנאמנות אצל אחיו, ויש עוד שותף שלישי - יובל רכבי. אלי כיהן עד לאחרונה גם כיושב ראש ועשה עבודה מעולה. הוא באמת אחד השותפים הכי טובים שהיו לי אי פעם. יהיה לי עצוב אם ימכור, אבל אשמח בשבילו אם זה יצליח. אני מניח שתוך כמה חודשים נדע".
מי יכול לקנות?
"זו עסקה לגופים גלובליים גדולים, אני מניח. או קרן גדולה מחו"ל, או בעל הון בסדרי גודל שיכול להרים עסקה דרמטית. היום אלה בדרך כלל השחקנים שבאים לשוק המקומי: או קרנות זרות, או לפעמים בעלי הון יהודים מארצות הברית או מאירופה שאומרים: 'אוקיי, אני רוצה איזושהי אחיזה גם בישראל, משהו עסקי כאן'".
אתה ומשפחתך מחזיקים כ-27% במיטב. אתה לא חושב על אקזיט?
"שחקן פיננסי היה מוכר עכשיו וקונה בית השקעות מחדש במשבר הבא, אבל אני אסטרטג לטווח ארוך. בסדרי הגודל האלה לא משנה כמה כסף יש לך. יש לי הרבה מחשבות אסטרטגיות, כולל מחוץ לישראל. כבר היום יש לנו עסק באירופה (מתן שירותי אשראי באירלנד - ב"ל וה"ו) שהוא 5% ממיטב, והוא צומח. לכן אני לא רואה שום סיבה למכור, כל עוד יש לי את הפאשן לעסק הזה והחברה במצב מצוין".
הזכרת שליחות. מהי השליחות?
"קודם כל, לנהל כספי ציבור - זו בעיניי ממש שליחות. המטרה היא לא שכולם פה יהיו מיליונרים. המטרה היא לשמור על החסכונות של הישראלי הממוצע ולהצמיח אותם, עם ניהול סיכונים נורמלי ובלי לשים את כל הביצים בסל אחד: לא ב-S&P וגם לא בתל אביב. אני חייב לפרגן גם למתחרים. השוק המוסדי כולו עושה עבודה מצוינת, והדירוגים הבינלאומיים שלו תמיד בטופ העולמי.
"השליחות השנייה היא החינוך הפיננסי. הייתי מורה לחינוך פיננסי בתיכון מקיף יהוד במשך חמש שנים, אני שותף לעמותת 'משקיעות', שעוסקת בחינוך פיננסי לנשים, וכבר ארבע שנים אני מסתובב בבני ברק ובירושלים ומלמד חרדים מה זה S&P, ריבית ואינפלציה. חשוב שאנשים יבינו יותר בכסף שלהם, כי שם הישראלים עושים הכי הרבה טעויות אסטרטגיות".
הזכרת את המתחרים שלך ש"עושים עבודה מצוינת". ב־2025 נכנסו לתיק הפנסיוני בישראל בקירוב 120 מיליארד שקל בשנה, 10 מיליארד שקל בחודש. הרבה מאוד כסף. חלקכם תהפכו לבנקים. לא נעשיתם חזקים מדי?
"קודם כל, השוק קטן. אנחנו עשרה מיליון איש, וגם אחרי הרפורמה לא יהיו פה עשרה בנקים. ייכנסו עוד שניים-שלושה. ועדיין יש 130 חברות לניהול תיקים, כ-36 מנהלי קרנות נאמנות ו-11 גופים מוסדיים בחיסכון לטווח ארוך. המבחן הוא דמי הניהול, שהם מהנמוכים בעולם וירדו בחדות ב-20 השנים האחרונות. אנחנו רחוקים מריכוזיות יתר".
"פחדתי שאתקלקל בגלל כסף"
אביך היה מורה, אמך פקידת בנק, וכיום אתם משפחה אמידה מאוד. אמרת בעבר שאתה פוחד מכסף. תסביר לנו ממה בדיוק.
"בואו נדייק, אני פוחד מערימות של כסף. כסף עוזר בחיים, אבל יש לו גם כוח להשחית, לא רק במובן המוסרי. יש המון אנשים עשירים מדוכאים, וזה הרבה פעמים חמור עוד יותר בדורות הבאים. מעל רף מסוים אין הבדל אמיתי בין 50 מיליון שקל לחמישה מיליארד. את לא תאכלי שלושה המבורגרים ביום כי יש לך יותר, ואני לא טיפוס של מטוסים פרטיים ולמבורגיני במוסך.
"הפחד שלי היה שאתקלקל. אני רואה ברשתות אנשים שהתחרפנו. לי, תודה לאל, יש סנטר סביר, וחלק גדול מאוד מההון שלי הולך לתרומות ולעמותות. אני לא רוצה להשאיר אחרי מיליארדים לילדים מפונקים ולנכדים מסודרים".
אגב הפחד הזה, השנה לראשונה התחלת לטוס בביזנס במקום במחלקת תיירים. למה בעצם?
"נכון, רק השנה שחררתי את השטות הזאת, ובאמת היה לי קשה, תמיד הרגשתי שאנשים מצפים שאנשים כמונו, שמנהלים לכם את הכסף, יהיו אנשים צנועים. כאלה שלא אמורים לנסוע בלמבורגיני, לא לגור בפנטהאוז בקומה ה-50 עם 700 מ"ר בנוי בתל אביב, ולא לטוס בביזנס. זאת מחשבה קצת מוגזמת".
אמרת בעבר שבעשיית טוב אתה מוצא יותר תשואה מבכל השקעה. תעזור לנו להתגייס למשימה: איך כל אחד מאיתנו יכול לעשות טוב?
"המשפט 'תעשו טוב - זה חוזר עם ריבית והצמדה' הוא המוטו שלי לחיים. אני לא אדם מאמין, אבל תקראו לזה קארמה או השגחה. חלק מההצלחה שלי ושל מיטב הוא שאנחנו עושים טוב: מעסיקים אנשים עם מוגבלויות, מקימים עמותות, פועלים המון בתחום הפוסט טראומה. אני גם מתנדב במילואים.
"לכל אחד יש לפחות אחד משלושה נכסים לעשיית טוב: זמן, כסף או ידע. אין בן אדם, גם הכי עסוק, שלא יכול להתנדב שעתיים בשבוע. התנדבתי שנים בעמותת האומנה 'אור שלום', בתור 'הלוחש לתינוקות' - כלומר כמתנדב שבא לטפל בתינוקות לפני שבית המשפט מחליט על עתידם, אם לאימוץ או אומנה. בהמשך, משפחתנו הפכה למשפחת אומנה. זה אולי הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים. לכמעט כולם יש גם ידע במשהו, יוגה, אנגלית או תכנות. ואנשים עשירים צריכים לתרום הרבה, אפילו הרבה מאוד".
עוד 20 שנה, אם וכאשר תעשה אקזיט ממיטב - תשקול ללכת לפוליטיקה, למגזר הציבורי?
"אני נמשך יותר למגזר הציבורי, שנמצא בקריסה ברגעים אלה. אנחנו לא מבינים עד כמה אנשים לא רוצים לעבוד שם. כולם רוצים רק הייטק ופיננסים ולעשות כסף. אף אחד לא רוצה לעבוד ב-52 שקלים ו-20 אגורות לשעה כאחות בבית חולים, או ב-56 שקלים לשעה כעובדת סוציאלית, או אפילו כסמנכ"ל באיזה משרד, שמרוויח הרבה פחות ממה שהוא שווה בחוץ. שם צריך רפורמה ענקית".
אילו תפקידים למשל רלוונטיים עבורך?
"תפקידים כמו יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון - כל מיני תפקידים שכל עוד אני במיטב, אני בניגוד עניינים ולכן מנוע מהם. בקיצור, ביום של האקזיט, המילואים הבאים שלי יהיו ככל הנראה באמת במגזר הציבורי ופחות, כנראה, בפוליטיקה".




















