פסק דין נוסף מחזק את מי שהממשלה ביקשה להחליש: בג"ץ ביטל את הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין - ועל הדרך החזיר את הכוח והיוקרה לרשות החברות הממשלתיות • אפילו השופט השמרן ביותר בהרכב צידד בעתירה ופסק בניגוד לטענות השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי
השופטים שידונו בעתירות הדורשות משר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הם ענת ברון, דוד מינץ ויוסף אלרון • מדובר בהרכב המצומצם ביותר של בג"ץ, כאשר ישנו רוב לשופטים הנחשבים בעלי גישה שמרנית
השופט דוד מינץ דחה את הבקשות לעכב את כניסת החוק לביטול עילת הסבירות לתוקף, ללא נימוק • לבית המשפט העליון הוגשו שבע עתירות בנושא, ביניהן מטעם לשכת עורכי הדין והתנועה לאיכות השלטון • בנוסף נקבע כי גם העתירות להורות לשר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים יידונו בספטמבר
שלוש עתירות הוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות שאישרה הכנסת, לצד צווי ביניים למניעת כניסת התיקון לתוקף • השופט דוד מינץ צפוי לדון בעתירות, שמבקשות מבית המשפט לקבוע כי תיקון החוק בלתי חוקתי
משהורה בית המשפט העליון כי יש לאפשר לפקיד המס לתקן את פגמי ההליך המינהלי, חמורים ויסודיים ככל שיהיו, במסגרת הדיון המשפטי, והסתפק בהבעת תקווה וציפייה לשיפור, ללא סעד וללא סנקציה, למדו פקידי המס במהירות כי אין משמעות לליקויים בהליך – שהרי אין כל מחיר לפגם
בית המשפט העליון נקט עמדה עקרונית מטרידה, ולשיטתנו שגויה, שיש בה להשפיע על יחסי הכוחות בין השלטון לבין האזרח, רשויות המינהל בכלל ורשות המסים בפרט • מהחלטת העליון מסיק פקיד המס את המסקנה כי גם אם יפר את חובותיו המינהליות, לא ייגרע מאומה מתוקף השומה שערך, וכי זכויות הנישום בהליך הן בבחינת המלצה בלבד
מתחת לפני השטח, בשקט שמרני, כמה פסקי דין שמונפקים לאחרונה בבג"ץ מצביעים על תחילתה של מגמה שהיא מהפכה של ממש • היא לא עושה כותרות, אבל היא מהפכנית לא פחות מזו שהוביל בזמנו הנשיא אהרן ברק - למעשה, היא בדיוק "מהפכת-נגד" לשיטתו של ברק
באופן אקטיביסטי לחלוטין ביהמ"ש העליון יצא בפסק דין חריג לעיקרון השוויון בין נושים וקבע כי נושה פעיל יהיה זכאי לנשייה בסכום גבוה יותר מיתר הנושים • למרות שמבחינה עסקית מסחרית הדברים נראים הגיוניים, הרי שמבחינה משפטית אין מדובר בדבר המובן מאליו, ומדובר בצעד אקטיביסטי מובהק
עו"ד כנרת בראשי דרשה כי ייאסר על מנדלבליט להתערב בהליך מינוי פרקליט המדינה ומנהלי המחלקות בפרקליטות • העתירה התבססה על חלקים מהקלטות סתר מ"פרשת הרפז" • השופט מינץ בפסק הדין רשם שמדובר ב"עתירה כוללנית ללא תשתית משפטית מינימלית" • בראשי: "היה צפוי"
במסגרת החלטה טכנית הדוחה בקשה להגשת כתבי בי-דין בשפה הזרה, הפנה השופט מינץ את הקוראים לסעיף 4 לחוק הלאום השנוי במחלוקת, עליו עדיין עומדות ותלויות עתירות לבג"ץ • כחיזוק להחלטתו, הפנה השופט מינץ למאמר של פרופ' מוחמד אמארה שפורסם בירחון האלקטרוני של עדאלה בשנת 2006
חברה בפירוק הגישה ערעור על פסיקה שחייבה אותה בתשלום פיצויים לעובד • עד להכרעה בערעורה הפקידה החברה את הסכום בפיקדון בביה"ד לעבודה • העליון קבע כי המנהל המיוחד של החברה אינו יכול לדרוש את השבת כספי הפיקדון לקופת הפירוק, בנימוק שלא מדובר בנכס של החברה
בשבוע שעבר אירע אירוע לא שגרתי הנוגע לביטחונם של שופטי ישראל: השופט העליון דוד מינץ, המתגורר בהתנחלות דולב, נתקל בבוקר ברכב שחסם את דרכו - ממנו יצאו פלסטינים כשהם אוחזים פטישים • מינץ הפגין קור-רוח ויצא מהאירוע ללא פגע • האירוע הציף את השאלה: האם יש לאבטח שופטים המתגוררים באזורי מתיחות ביטחונית?
מינץ, המתגורר בהתנחלות דולב, נתקל הבוקר בדרכו לעבודה בכמה פלסטינים, שלפי החשד היו חמושים בפטישים וחסמו את דרכו • הוא הצליח להימלט מהמקום ללא פגע • המשטרה בודקת את נסיבות המקרה
נדחתה עתירתו לבג"ץ של אסיף דיין, במסגרתה ביקש להעמיד לדין את כל המעורבים בפרשה סליקת עסקאות האשראי הבלתי חוקיות ולבטל הסדרי טיעון שנערכו עם חלק ממורשעי הפרשה • בפרשה נותרו 3 חשודים שעניינם תלוי ועומד
ביהמ"ש העליון דחה את ערעור הפרקליטות על החלטת המחוזי לאסור את פרסום עדותה של פרקליטת המחוז לשעבר • המשמעות: הפרקליטות לא תוכל להשתמש בעדות כראיה במשפט המתנהל נגד עו"ד רות דוד בפרשת רונאל פישר • השופט דוד מינץ נזף בהתנהלות הפרקליטות וציין כי היא איחרה במועד הגשת הערעור
עם זאת, לא היינו ממליצים להם לצאת בחגיגות עדיין: היסודיות של השופטים והשאלות "הקשות" יכולות להעיד רק על כך שהם רוצים תמונה מלאה, אך זו לא בהכרח תצא מחמיאה לנאשמים • פרשנות
הקביעה עלתה במסגרת ערעור של נהג, שטען כי לא עשה שימוש בסלולרי בעת נסיעה • השופט דוד מינץ: "אין ספק בכך שהן האחיזה והן השימוש בטלפון בעת נהיגה פוגעים באופן ממשי ביכולתו של הנהג לנהוג באופן בטוח"
השופט דוד מינץ מתח ביקורת על התנהלותה של יזמת הנדל"ן: "התנהלות כספית שהביאה להידרדרות בלתי נמנעת"
מזה כ-15 שנה ביצע המפרק של רשת קו-אופ הרבוע הכחול ניסיונות רבים לאתר את כל בעלי המניות, הזכאים כל אחד לתשלום של כ-56-64 אלף שקל, אך אלפים טרם אותרו ■ העליון החליט: הכספים שנותרו לחלוקה לבעלי מניות קו-אופ שטרם אותרו - לא יחולקו עד למציאתם
כולם מדברים על אקטיביזם, לא מדברים על התמקצעות