במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים התברר כי בשב"כ מתנגדים לנסיונות לקבוע כי מי שיחליט על ביצוע איכונים לטלפונים של חולי קורונה יהיו גורמים בכנסת • היועץ המשפטי של משרד המשפטים והיועץ המשפטי של השב"כ טענו שהשב"כ לא יסכים להיות רק קבלן ביצוע
משרד הבריאות הוציא הבהרה כי לעסקים אסור להציג מצג כי קיימת דרישה כזו, מאחר שמדובר ב"הטעיה של הציבור"
מי שימשיך למשטר את האזרחיות והאזרחים שלו יקבל אולי סדר חברתי בטווח הקצר - אבל בטווח הארוך ידון את המדינה לתהליך ארוך ומייגע של התאוששות, שתהיה חלקית בלבד מתהום המשבר
הציבור מסכן את הדמוקרטיה? אנחנו היחידים שמחזיקים את המקום הזה שלא יתפרק, ואתם עוד רוצים לעקוב אחרינו?! אנחנו צריכים לעקוב אחריכם!
ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים האריכה את תוקפן של תקנות שעת החירום, שאיפשרו לשב"כ לעקוב אחרי מיקומם של חולים, עד ליום שלישי הבא • הממשלה טרם החליטה אם לקדם חקיקה בנושא, וללא חקיקה התקנות יבוטלו
בג"ץ קבע כי החל מ-30 באפריל המדינה לא תוכל להמשיך ולהשתמש באמצעי שב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה, ועליה לפעול לעיגון הדבר בחקיקה • בג"ץ קיבל גם את עתירת ארגון העיתונאים נגד מעקב אחר עיתונאים שאובחנו כחולים
הרשות מזהירה כי "שימוש במערכות של דירוג חברתי, לרבות בהקשר של התמודדות עם נושאים הקשורים לבריאות הציבור עשוי להיות כרוך בפגיעה קשה בזכות לפרטיות"
בכירים באקדמיה, משפטנים ואנשי טכנולוגיה העוסקים בתחום הגנת הפרטיות ממשיכים להזהיר מפני התנהלות הממשלה בצל משבר הקורונה • הפעם הלינו המומחים על הדרתה המוחלטת של הרשות להגנת הפרטיות מהדיונים על חקיקת החירום להתמודדות עם המגפה
הטענות של פרופ' שוקי שמר, שניהל בעבר את משרד הבריאות ואת קופ"ח מכבי, מצטרפות לקריאות של חוקרים נוספים שעוסקים בהגנת הפרטיות • ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה על האיכון הסלולרי: "יש התעלמות מזה שעם האוכל בא התיאבון"
בחלק מהדברים יש היגיון - לגופים האלו יש ניסיון מקצועי, טכנולוגיות מתאימות ויכולת להוציא פרויקטים לפועל במהירות • עם זאת, זה מייצר טשטוש בין התחום האזרחי לצבאי ויש חששות מהתקדים שזה מייצר, למשל בכך שהשב"כ עוקב אחרי אזרחי המדינה
המשבר אומנם מתדלק צעדים אוטוריטריים, אבל לא לאורך זמן. מדיניות המבוססת על הסתרה, הכחשה והפצת כזב לא יכולה לעמוד בפני המחלה והמוות
שימוש בבינה מלאכותית לקביעת החלטות מדיניות מעלה תמיד שורה של שאלות אתיות • אך מה קורה כשהאלגוריתמים משמשים לקבלת החלטות שמשפיעות על בריאותם של אנשים ומצבם הכלכלי והנפשי? משבר הקורונה לא מאפשר לנו להתעלם מהשאלה הזאת יותר
מהסכם פשרה במסגרת תובענה ייצוגית עולה כי סלקום מכרה מידע ופרטים אישיים לחברת טנדאיט שאיפשר מעקב אחר לקוחות באופן כללי ובאופן ספציפי אחרי חברי קבוצה במגזר החרדי
פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" • מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"
האם אפליקציית שיחות הווידאו מאפשרת למעסיקים לפגוע בזכותם של העובדים לפרטיות במקומות העבודה?
חברת מיי־הריטג' מתכננת להקים מעבדה לבדיקת 10,000 בדיקות קורונה ביום, אך משרד הבריאות החליט להקפיא את הפרויקט ולערוך מכרז עם חברה נוספת • מאחורי הקמת המעבדה יש סימני שאלה, בין היתר, בגלל השותפה הסינית • "צריך לתת לנו להקים מעבדה, אין מה לחשוש מהסינים"
האתר כולל פילוח לפי מדינות, ושופט את הצלחת המדיניות על פי מדדים כמו שהות בפארקים, חנויות, מקומות עבודה ועוד
בניגוד לדבריו של איל וולדמן - לכל אדם יש מה להסתיר • לכל אדם צריך שיהיה מרחב שאליו לאף אחד אין גישה - זה חלק מהרווחה הנפשית, ומי שיודע שבכל רגע נתון הוא נמצא תחת מעקב, לומד להתאים את עצמו אל הרצוי והנדרש החברתי
רשויות ברחבי ארה"ב משתמשות בנתוני מיקום של מיליוני טלפונים ניידים כדי להבין טוב יותר איך נעים האמריקאים במהלך מגפת הקורונה, ואיך הם משפיעים על התפשטת המחלה
מעקב אחר אזרחים ופגיעה בזכויות הפרט הם סכנה לבריאות הציבור לא פחות מהקורונה