עונג בניחוח זר

היין החם, המתוק והמתובל, רחוק מלהיות המצאה חדשה. שתו אותו ברחבי האימפריה הרומית הרבה לפני שרבות מן הערים האירופיות שבהן הוא נמכר בעונה הזאת של השנה בכלל הוקמו. שיעור היסטוריה שתוי עם שני מתכונים

מבול של שווקי חג מולד חורפיים מתרגש מאז תחילת נובמבר על ערי אירופה ויימשך עד אמצע ינואר. הדוכנים הצבעוניים ועתירי המזכרות, שעד לפני כמה עשורים היה ניתן למצוא כדוגמתם בעיקר בכיכרות ערי אוסטריה וגרמניה, הפכו ב-20 השנים האחרונות למסורת פאן-אירופית.

האוכל אמנם משתנה ממדינה למדינה, אך לב שוק המולד נותר זהה: עיצוב סכריני שמככבים בו עוגיות זנגביל ובעיקר יין חם, מתוק ומתובל, שמוגש לצד תקרובת מקומית ומסורתית - נקניקיות בגרמניה, קרפים בצרפת, חביתיות אבלסקיור עם תפוחים בדנמרק ופיש אנד צ'יפס בבריטניה.

על אף האפיל המסחרי של השווקים, היין החם רחוק מלהיות המצאה חדשה. יתרה מזאת - שתו אותו כאן הרבה לפני שהרוב המכריע של הערים האירופיות שבהן ניתן למצוא כיום שווקי חג מולד בכלל הוקמו.

ווייס גלוויין  בסגנון גרמני / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ווייס גלוויין בסגנון גרמני / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

רשמים על חיילים רומאים שלוגמים בפרובינציות האימפריה השונות יין מתובל בדבש, קינמון ומגוון תבלינים שונים ומשונים (שיפורטו בהמשך) מתוארכים לימי תחילת ספירת הנוצרים.

הגרסה החמה של היין (אז עוד לא קראו לו מתובל, פשוט מכיוון שכל היינות היו מתובלים, תעשיית היין העולמית החלה בתהליך מדורג מאוד של ויתור על המתקה ותיבול יינות רק לפני 300 שנה) צברה פופולריות בפרובינציות הקרירות והחדשות שלגדות הריין, וכמובן בבריטניה, שם כבר ישב חיל מצב רומאי באותן שנים.

בדומה לכל חבל ארץ שאותו כבשו, גם כאן, בפאתי המעוז החדש לונדיניום, ניסו הרומאים - וללא הצלחה - לשתול כרמים. כשהתייאשו, החלו לייבא חביות מצידה השני של תעלת לה-מאנש - מחבל שמפאן הסמוך בפרובינציה הגאלית, שם מערות גיר שכ**רו לצורך שמירת יינות בתקופה הרומאית משמשות את בתי השמפניה הגדולים של ימינו לאותם צרכים בדיוק. הן גם העניקו למרתף היין את שמו בצרפתית - קאב (cave), מערה בעברית.

מתכוני היין החם הוותיקים ביותר ששרדו את תלאות הזמן, מתוארכים למאה ה-15 וכוללים מוסקט, דפנה, דבש, זעפרן ושרף עץ (מעין וריאציה גסה למסטיקה, שפופולרית עד היום במטבח הבלקני, במיוחד במשקאות אניס).

מאז, עברו הרבה מים בנהרות אירופה, ועם השנים, התפתחו במקומות שונים ביבשת מתכוני יין חם שהלמו את ההיצע המקומי ואת הטעם.

אז, כמו היום, הגרמנים אוהבים את היין החם שלהם עתיר תבלינים; בסקנדינביה מבכרים מיץ ותפוזים בתוספת סליל מקליפתם; וברומניה ובמולדוביה שותים איזב*ר (ראו מתכון*) - יין חם עם פירות יבשים, בפרט שזיפים.

יינות ורמוט - הידועים יותר בשמות המותגים הגדולים שמייצרים אותם, מרטיני, צינזאנו ולילט - מזכירים כיום יותר מכול את טעמם של היינות כפי שהיו בימי הביניים ובימי קדם - והם עובדים נהדר גם כשמחממים אותם (אף שקצת חבל לעשות את זה).

יין חם, קל וכיף להכין בבית. אפשר בהחלט להשתמש לצורך העניין ביין פשוט, שלא לומר פושט. מבשלים לאט-לאט ובחום נמוך ויוצקים לאחר כבוד במצקת מרק לכוסות מאג מחוממות. התוצאה: עונג בניחוח זר, שיתגמל אתכם גם בשינה ערבה במיוחד, בעיקר אם היד על הפורט או על הרום שמוסיפים למשקה כבדה מספיק.

שני טיפים לפני שממשיכים: ראשית, הכמויות הרשומות בצמד המתכונים שלפניכם הן רשות ולא חובה; ניתן להוסיף ולהוריד תבלינים על-פי רצונכם. שנית, בנוגע לבישול היין: מכיוון שאלכוהול מתנדף בטמפרטורה נמוכה יחסית, יש לבשל את היין החם על להבה נמוכה ככל האפשר וכשהסיר מכוסה ושומר על האלכוהול בחובו.

יין חם מסביב לעולם

כמעט בכל מדינה שבה חוגגים את חג המולד יש גרסה מקומית ליין חם. הצרפתים קוראים לו ואן שו (Vin Chaud), הספרדים - סנגרייה דה נאבידאד או וינו קליאנטה, במילאנו שותים יין ברולה (Vin brule) בגרמניה - גלוויין (Gluhwein), בסקנדיביה - גלוג והרשימה נמשכת ונמשכת. מגישים בספלי חרס או פורצלן.

דוכן משקאות חמים ביריד חג המולד בהונגריה / צילום: shutterstock
דוכן משקאות חמים ביריד חג המולד בהונגריה / צילום: shutterstock

איזבאר / יין חם עם פירות יבשים חומרים:

1 בקבוק יין אדום חצי יבש

1/2 כוס שזיפים מיובשים

1/2 כוס צימוקים שחורים

1/3 כוס דבש

קליפה מגוררת מתפוז שלם

2 מקלות קינמון

8 מסמרי ציפורן

1 כפית מחוקה גרגירי פלפל שחור שלם

1/4 כוס פורט, מרסלה או שרי

1/8 כוס קוניאק - לא חובה

הכנה:

יוצקים את היין לקלחת קטנה וגבוהה. מוסיפים כוס מים, את התבלינים ואת השזיפים המיובשים. מכסים ומבשלים על חום נמוך מאוד, מבלי שהיין מגיע לרתיחה, במשך 20 דקות. טועמים. מי שלא מספיק מתוק לו - יוסיף סוכר במידת הצורך, ומערבבים. מוסיפים את הפורט ואת הקוניאק, מכסים ומבשלים 5 דקות נוספות. מגישים מיד לכוסות מאג. היין הזה טעים גם כשהוא קר והוא נשמר במקרר כמעט לנצח.

וריאציה של רועי ירושלמי למתכון מסורתי מוכר



ווייס גלוויין 

יין לבן חם בסגנון גרמני הגרסה עתירת התבלינים מובאת פה בפורמט קליל יותר, שמשלב יין לבן מזן הריזלינג המקומי (גם קולומבאר, שמכונה במחוזותינו פרנץ' קולומבאר - עושה היטב את העבודה) יחד עם רום ושלל תוספות מחממות.

חומרים:

1 בקבוק יין לבן חצי יבש, רצוי ריזלינג או קולומבאר

תמצית וניל

2 מקלות קינמון

4-3 מסמרי ציפורן

4 תרמילי הל

1/4 כוס סוכר - אפשר גם יותר

סליל מקליפת תפוז

1/4 כוס רום לבן

כוס וחצי מים 2 כפות ג'ינג'ר טרי ומגורר - אפשר גם אבקה בצוק העיתים הכנה:

יוצקים את היין לקומקום או לסיר קטן עם מכסה. מוסיפים כוס וחצי מים, את התבלינים ואת סליל התפוז ומנמיכים את הלהבה למינימום. מכסים ומבשלים כחצי שעה, מבלי לפתוח את הסיר.

טועמים, מוסיפים במידת הצורך סוכר ותבלינים, ויוצקים פנימה רום. יוצקים בעזרת מצקת לכוסות מאג ומגישים מיד בטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס.

הגרמנים שגרו עמי במעונות הקפידו על 72 מעלות בדיוק. מי שיש לו מדחום, יכול לבדוק. לי אין - ואני גם לא מתכנן שיהיה לי בקרוב - אז אני מעריך שלא במדויק. עד כה עוד לא שמעתי מישהו שהתלונן.

וריאציה של רועי ירושלמי למתכון מסורתי מוכר


שתפו כתבה