סקי זה דבר מתעתע: דווקא כשאתה מתחיל להרגיש שמיומנות הגלישה חוזרת אליך, פתאום אתה קורס אפיים ארצה בנפילה משתקת, שמורידה את הביטחון העצמי לתחתית. באותם רגעים קשה להימנע ממחשבה שאולי צריך להשלים עם זה שסקי לא נועד לכולם ולא כולם נועדו לסקי. לאיטליה הגעתי אחרי רקורד של שתי חוויות גלישה: האחת, לפני כ-20 שנה, השנייה לפני כשנתיים. שלא כמו בפעם השנייה, הפעם הגעתי די מעודדת. בכל זאת חלפו רק שנתיים מאז הפעם האחרונה.
היעד: אתר סלה רונדה (Sella Ronda), בדולומיטים שבאיטליה. כשנחתנו בשדה התעופה ברשיה בצפון איטליה - שדה תעופה קטן שממנו יוצאים גם לאתרים ליביניו; פאסו טונלה; ומדונה די קמפיליו. שלוש שעות בדרכים (כולל עצירה להתרעננות), ואנחנו בקמפיטלו, עיירה קטנה וחמודה בגובה של 1,448 מטר, שתהיה הבית שלנו לימים הקרובים. כ-800-700 תושבים, וכחמישים בתי מלון. בעונות התיירות, שזה בערך מדצמבר עד אפריל, ומיוני עד ספטמבר, תושבי קמפיטלו עובדים במקום. באוף סיזן, רבים מהם יוצאים לעבוד מחוץ לעיירה, בעיקר בבנייה ובשיפוצים.
האתר, שהוא חלק מקבוצת אתרי הסקי Dolomiti SuperSki, נמצא בלב הדולומיטים והוכרז כשמורת טבע על-ידי אונסקו. הסלה רונדה הוא מסלול היקפי של כ-40 ק"מ, המקיף את רכס הרי הסלה. ניתן להקיף אותו בכיוון השעון, במסלול הכתום, ונגד כיוון השעון, במסלול הירוק. המסלול המעגלי מחבר ארבעה מתחמים, שבכל אחד מהם מסלולים רבים: ארבה/מרמולדה (Arabba/Marmolada), אלטה באדיה (Alta Badia), ואל די פאסה (Val di Fassa), ו-ואל גארדנה (Val Gardena). באתר הסקי Araba המסלולים הקשים ביותר; בצד הצפוני של Alta Badia יש עיירה קטנה בשם לה-וילה, ובה מסלול שחור המשמש לתחרויות סקי. מי שממש רוצה, אומרים בעיירה, יכול בכל יום במשך שבועיים לנסוע לאתר אחר.
אנחנו יוצאים מהגונדולה. המדרון הראשון הוא דווקא אדום, לייט אמנם, אבל עדיין אדום. אני מתחילה לגלוש עם רמי, גולש מנוסה אמנם, אך כרגע הוא מתנהל בזהירות, בעקבות פציעת סקי בגב, לפני כשנתיים. כבר ביום הראשון היו לי שתי נפילות שגבו ממני הרבה אנרגיה פיזית, וברמה המנטלית, מחקו לי את הביטחון. חזרתי למלון כואבת, ובעיקר מדופרסת. ביום השני התחלתי את ההדרכה בבית הספר בסלה רונדה. מחדר קטנטן מנוהל מערך השיעורים, שעליהן חולשת פקידה חייכנית. מנואל, המדריך שלנו, דיבר אנגלית מצוינת והיה מאוד סבלני. תאמינו לי, זה לא עניין של מה בכך. אז המשכנו בשלנו, התאמנו בשקידה והיינו ילדים טובים, וביום הגלישה האחרון נפרצו כל הסכרים והקפנו את הסלה רונדה. היה אדיר!
הדס מגן