להיטי האביב

בור לוץ // גם הנגב לפעמים פורח

הר רמון / צילום: יותם יעקבסון

בור לוץ הוא אחד מבורות המים הרבים הפזורים בהר הנגב ומתוארכים לימי הרחבת הגבול הדרומי של ממלכת יהודה במאות 8-9 לפנה"ס (התקופה המתוארת במקרא כעידן הפיצול בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה). מראהו של הבור עשוי לאכזב מעט. עומקו כשלושה מטרים ונאגרים בו מים רק לאחר חורף גשום, אבל לא עבורו הגענו, כי אם לטייל בסביבה.

בהר הנגב הגבוה שורר אקלים קר וכמות המשקעים בו גדולה ביחס לאזורים אחרים בנגב. מסיבה זו, יש בו מפגש מעניין של כמה חברות צומח. בין צמחי המדבר נמצאים נציגים ים-תיכוניים כמו כלנית מצויה, נורית אסיה, עיריוני צהוב, הרדופנין הציצית, ציפורני חתול מצויות, בלוטה גלונית ועוד, ונציגים מצמחיית ההר הגבוה בסיני שהקור העז מאפשר את קיומם כאן. נפגוש כאן את ערטנית השדות, את הצבעוני הססגוני ועוד רבים וטובים. ניתן לטייל בשבילים החובקים את הבור (במקום, חניון לילה מסודר עם שירותים וברזי מים) וניתן לצאת למסלול מעגלי שאורכו כ-6 ק"מ דרך ראש אלות, פסגה מרשימה בגובה 980 מ', שממנה תצפיות מרשימות לכל עבר.

אירוס טוביה (בור לוץ) / צילומים: יותם יעקבסון

מכתש רמון // הר ערוד וקניון הפריזמות

יופי מדברי.הפריזמות בהר ערוד / צילומים: יותם יעקבסון

אחד האזורים הפחות מתוירים במכתש רמון הוא חלקו המערבי, הצר, אך אין פירוש הדבר שהוא פחות ראוי לטיול. נהפוך הוא, כאן מתגלים בפני המטייל מרחבי מדבר לא ידועים ותחושה של הוד קדומים. ניתן להגיע אליהם במסלול הליכה בן כ-12-10 ק"מ שיוצא משולי מישור הרוחות, בואך נחל ניצנה והר רמון.

ניתן גם להגיע אליהם בנסיעה בדרך העפר החוצה את המכתש (לשם כך נדרש רכב 4X4). הר ערוד הוא גבעה שחורה, לא גבוהה במיוחד, בלב המכתש. הוא עשוי בזלת שהתגבשה לפריזמות. ניתן לעלות או לרדת ממנו דרך נקיק ציורי שנקרא קניון הפריזמות, שלאורכו נראות התצורות המיוחדות של הבזלת.

מחוצה לו, גדולים הסיכויים לראות ערודים (חמורי בר) וצבאי מדבר. את עקבותיהם ואת גלליהם קל עוד יותר למצוא. בעונה זו פורחים באזור הריבסים - פרחי מדבר שלהם עלים ענקיים ושרביטי תפרחת אדמוניים.

בניאס // הפשרת השלגים ושצף המים

במהלך חודש מארס, הפשרת השלגים בחרמון מתגברת, והמעיינות שלמרגלותיו נובעים במלוא עוצמתם. זוהי עונה יפה ביותר לטייל לאורכו של נחל חרמון, הידוע יותר בכינוי בניאס. ניתן לבקר בשמורת הבניאס, שבה גם המפל המפוצל לשניים על-ידי דולב עתיק שנאחז בסלע, ואפשר גם לבקר בחלקים פחות מתוירים של הנחל, במורדו.

כדי להגיע אל חלק זה של הערוץ, מחורשת טל פונים בכביש 918 לעבר כפר סאלד. חולפים על פני פנייה שמאלה לשאר ישוב, ועל פני גשרון זערורי שקל לפספס, שעובר מעל נחל חרמון. מיד אחריו פונים שמאלה לעבר נבי יהודה.

הכביש הצר נמשך בין מטעים לבין גדתו הדרומית של נחל חרמון. לאורכו יש שפע נקודות שבהן ניתן לחנות בדוחק ולרדת בשביל קצר ותלול אל גדת המים. יש כאן הרבה מקומות משובחים לשכשוך ולפיקניק (שימו לב: הבערת אש ולינת לילה אסורות. במקום פיקוח קפדני!).

הכביש מסתיים באתר המקודש נבי הודא - ובעברית נבי יהודה, המזוהה על-ידי הדרוזים כקברו של יהודה בן יעקב. כאן הכביש הצר הופך לדרך עפר (ממשיכים ישר בעקבות סימון שבילים שחור). הדרך מתעקלת שמאלה, ובמקום שבו מגיעים אל סימון שבילים אדום, כדאי לחנות ולצאת ברגל. כמה? - כמה שרוצים. המסלול טובל בירק ובצל ושאון המים נישא ברמה.

תל חסי // מרבדי פרגים וחרציות

יופי מדברי.פרגים / צילומים: יותם יעקבסון

תל חסי התפרסם בכך שבמהלך החפירות בו, ב-1890, הניח ראש המשלחת פלינדרס פיטרי את היסוד לחפירות המדעיות המודרניות בארץ ישראל ובסביבותיה; חפירה במפלסים, תוך הקפדה על הפרדה בין שכבות שונות ומתוארכות על-פי הממצאים, בעיקר באמצעות חרסים. במשך רוב השנה לא נוי לו ולא הדר, אבל באביב המאוחר, כל השדות סביבו מתכסים מרבדים של אדום פרגים וצהוב חרציות. אין בארץ הרבה מקומות שבהם מרבדי הפריחה כה גדולים.

כדי להגיע אליו, יש לנסוע דרומה בכביש 40. חולפים על פני הכניסה למושב איתן (3 ק"מ אחרי הכניסה הדרומית לקריית גת). כקילומטר וחצי לאחר הפנייה למושב, פונים בדרך עפר רחבה ימינה (סימון השבילים האדום לא נראה בשטח!). יש לקחת בחשבון שחלק מהדרך בוצית וייתכן שבעלי רכב רגיל יצטרכו לעשות כברת דרך קצרה ברגל. מערך דרכי העפר ממשיך עד שמורת בתרונות רוחמה.

יופי מדברי.פרגים וחרציות בתל חסי / צילומים: יותם יעקבסון

עין גדי // עונת ההמלטות

הדעות חלוקות על שום מה קרוי נווה המדבר במקום הנמוך בעולם עין גדי. יש אומרים שמקור השם בגד, אותו סוד גדול הקשור לייצור בושם האפרסמון. יש הטוענים שהשם ניתן למקום בגלל שהרועים עם עזיהם אהבו להגיע למקום הזה, שבו מרעה בשפע, לקראת ההמלטה, ויש הטוענים שמדובר דווקא בגדיי היעלים.

בעונה זו, ניתן לפגוש את הגדיים החמודים האלו, שמיד לאחר הגחתם לאוויר העולם כבר יודעים לקפץ בין שיני הסלע ולהצדיק את הכתוב במקורות "הרים גבוהים ליעלים". בעין גדי אפשרויות מסלול רבות: נחל דוד, נחל ערוגות, וגם מסלול מאתגר יותר שיוצא מבית ספר שדה, חובק את ערוץ נחל דוד מצפון, בשיפולי הר ישי, מגיע למפל החלון, ומשם - במורד דרך מעין שולמית ונחל דוד או דרך מעין עין גדי - לעבר נחל ערוגות.

גבעת המורה // אירוס נצרתי

אירוס נצרתי / צילומים: יותם יעקבסון

בשיא הגובה של גבעת המורה (517 מ') נמצאים מגדל יערנים של קק"ל וכן בית קברות שנבנה סביב קברו של נבי דחי - קדוש ערבי, שלפי המסורת היה לוחם בצבאו של הנביא מוחמד. המדרונות הטרשיים במפנה הדרומי של שיא הגובה המזרחי משם מתהדרים בפריחה יפה. בשל הגובה, הפריחה כאן מאוחרת מהפריחה שבעמק. לצד כלניות ומקבצים סגולים בוהקים של מרווה דגולה, פורח כאן האירוס הנצרתי, אירוס היכל שעלי הכותרת הבהירים שלו מנומרים.

סביב שיאי הגובה, כמה מסלולי הליכה מעגליים קצרים, שמהם נשקפים מראות יפים (בפרט בשעות אחר הצהריים): הגלבוע ועמק חרוד מדרום, בית שאן והגלעד ממזרח ורמות יששכר והר תבור.

אירוס ההיכל

אירוסי ההיכל בולטים במיוחד בתוך שלל פרחי הבר העולים באביב. למה היכל? כיוון שעלי הכותרת שלהם סוגרים על חלל פנימי מרהיב, המקסים את כל מי שטורח להציץ לתוכו, וזאת להבדיל ממיני אירוסים רבים אחרים, שעליהם אינם מתקמרים. לא בכדי הפך האירוס לסמלה של החברה להגנת הטבע, שהמאבק להצלת פרחי הבר הוא אחד מההצלחות הגדולות שלה, והפך ברבות הזמן לסמלה.

שמם של הפרחים קשור באלה היוונית איריס, אלת הקשת בענן ושליחת האלים, מכיוון שמבט מקרוב בעלי הכותרת שלו מאפשר לראות את שלל גוני הקשת בענן. במהלך חודש מארס, אפריל ולעיתים גם בתחילת מאי, ניתן לערוך טיולים רבים בעקבות אירוסי ההיכל הפזורים בנקודות שונות לאורכה של הארץ, מעומק הנגב ועד מדרונות החרמון. סביב אתרי הפריחה של האירוסים ישנם בדרך כלל מסלולי הליכה קצרים וכיפיים.

אירוס הדור

אירוס הדור / צילומים: יותם יעקבסון

האירוס הדור הוא הגדול והבהיר מבין אירוסי ההיכל בארץ. בשנים האחרונות הוא הולך ונכחד, וגם במקומות שבהם היו בעבר מקבצי פריחה שלו, הם הולכים ומתמעטים. אחד מאתרי הפריחה היפים נמצא על הגבעה מדרום לתל חצור, אתר ארכיאולוגי מרתק בפני עצמו. פרחי האירוס כה גדולים ובולטים על רקע הירק, עד שניתן להבחין בהם כבר כשניצבים בנקודת התצפית שבראש התל. מהכביש המפריד בין התל לגבעה ישנם שבילים החוצים את הסבך ומעפילים לראשה.

ערד // שרידי פולחן ואירוס שחום

ייחודה של ערד העתיקה כפול: יש בה עיר חד-שכבתית שלמה, המסתתרת כחצי מטר מתחת לפני השטח (רק חלקים ממנה נחפרו) ובראשה מצודה בת תקופות רבות. בתוך המצודה נחבא דביר שבתוכו מזבח, מקטרים לקטורת ומצבות אבן. זהו הממצא הפולחני היחיד שהתגלה עד כה מימי בית המקדש הראשון.

הטיול בעיר כולל סיור בחלקיה החפורים של העיר, שבעיבורה מקור המים - ספק בור מים, ספק באר, וכמובן - ביקור במצודה הרב-שכבתית, שבה שרידי המקדש. בעונה זו מעטרת את הגבעה הדרומית לתל ערד (מחוץ לגן הלאומי) פריחה יפה של אירוס שחום.

בבקעת קריות (נסיעה בת כמה קילומטרים מהתל צפונה) פורחת גביעונית חומה. הדעות חלוקות האם מדובר בתת-מין מיוחד של גביעונית הלבנון הפורחת בצפון הארץ או שמא מדובר במין אחר. כך או אחרת, על יופיה קשה לערער.

אירוס שחום (תל ערד) / צילומים: יותם יעקבסון

אירוס הנגב // רתמים

אירוס הנגב מזכיר את אירוס הגלבוע. גם צבעו סגול, אם כי לרוב בהיר יותר. העובדה שהוא פורח על רקע שממה מדברית ולא על רקע שדות מוריקים הופכת אותו מרשים מאוד. אחד מריכוזי הפריחה היפים והנגישים ביותר נמצא בחולות ממש לצד כביש 222, בין צומת משאבים לצאלים. כשמגיעים מצומת משאבים - יש להמשיך כארבעה קילומטרים אחרי הפנייה לרתמים והפריחה תימצא מצד שמאל (החניה במקום אינה מוסדרת ויש לחנות בזהירות בשוליים!). סימן היכר לכך שעברנו את הנקודה הוא קטע הכביש שעובר בתוך מחפורת. מעבר לאתר פריחת האירוסים משתרעים החולות. מומלץ לצאת לטיול בהם. תמיד מוצאים מיני צומח מעניינים, בעלי חיים שונים ושפע עקבות.

שדות של תורמוסים

פריחתו של תורמוס ההרים יוצרת תמיד מרבדים סגולים, מכשפים, שנראים למרחוק ככתמי צבע שנשפך. בשנים האחרונות הולכים ומתרבים שדות התורמוסים.

בשולי כביש הגישה לקיבוץ רמות מנשה יש ריכוז גדול של תורמוסים. השטח אמנם מגודר ולכן לא ניתן להלך בין הפרחים, אך ניתן לראותם מקרבה גדולה. כדי להגיע נוסעים בכביש 70, דרך ואדי מילח, עד מחלף אליקים. במחלף פונים ימינה בכביש 672 ובצומת הראשון פונים ימינה לעבר קיבוץ רמות מנשה.

באזור הכפר נעורה, לצד כביש 716 נוסעים צפונה בכביש 65 לעבר כפר תבור. חולפים על פני עפולה עילית וממשיכים. ניתן לפנות שמאלה אל עבר אחוזת ברק. בקצה המזרחי שלה פורח מדי שנה שדה גדול של תורמוסים. מומלץ מאד להמשיך הלאה, לפנות בכביש 716 לעבר תמרה ונעורה. משני עברי הדרך, בעיקר דרומית לנעורה, יש שדות גדולים.

גם מורדות הגולן בקטע שבין נחל עורבים לנחל חמדל מתכסים מדי שנה בשדות צפופים של תורמוסים. ניתן לצאת מקיבוץ גונן דרומה בכביש 918, התוחם את עמק החולה ממזרח, ולהתרשם מהפריחה לאורך הדרך. בהמשך נמצאים כמה מעיינות, טחונת א-דרבשייה ועיינות נוטרה, שכמו בכל שאר העונות, תמיד יפה לבקר בהם.

אתר הפריחה המוכר ביותר של התורמוסים הוא תל שוכה, המוכר גם כ"גבעת התורמוסים". התל מזוהה כמקום שבו התקבץ צבא שאול כדי להיערך לקרב עם הפלישתים שישבו בעזקה, וממנו מספר המקרא שיצא דוד לאסוף חלוקי נחל בערוץ נחל האלה.

כדי להגיע, פונים מכביש ירושלים-תל אביב דרומה במחלף שער הגיא. נוסעים דרומה בכביש 38 עד צומת האלה. פונים שמאלה, בכביש מס' 375. כעבור 2.5 קילומטרים מגיעים אל פנייה ימינה של דרך עפר מסומנת שחור. הגבעה משמאל לדרך היא תל שוכה. השביל הנוח ביותר מעפיל אליה מדרום.

ברכת רם // פריחת המטעים

ברכת רם / צילום: יותם יעקבסון

ברכת רם היא לוע געשי בצפון רמת הגולן, שאליו זורמים מי נביעות שהופכים את הלוע לאגם. הקרקע הבזלתית הפורייה, משטר המים ומכת הקור החורפית, אידיאליים לגידול פירות ממשפחת הוורדניים. מסביב לברכת רם מטעים גדולים של תפוחים, דובדבנים וחבושים. במהלך חודש אפריל הם פורחים בלבן-ורוד סמיך. הריח משכר ומראה הפרחים על רקע כחול השמיים וכחול האגם משובב במיוחד.

עין זקן // פריחת האדמונית

אדמונית החורש היא פרח הבר הגדול ביותר בארץ. צבעה ארגמני בוהק עם ליבה צהובה. קוטר פרחיה הוא כ-10 סנטימטרים. בעוד שבארצות רחוקות, כגון טורקיה, פורחים מרבדים של אדמוניות, בארץ היא נדירה ביותר ולא בכדי מוגנת מאוד. ריכוז הפריחה הגדול ביותר שלה נמצא בסמוך לעין זקן שבהרי מירון. שביל יפה ונוח, אורכו כמה קילומטרים, מוביל מחניון הפסגה בהר מירון אליו. בדרך מראות חורש ים תיכוני מתחדש באביב, מטעי תפוחים פורחים ומי שיחפש, ימצא פרחים מיוחדים נוספים כמו סחלב הגליל, שפרחיו נראים כמו אנשים זעירים, וסחלבן החורש שצבעו לבן.

חרמון // אביב מאוחר

החרמון נתפס בדרך כלל כמקום שיש לפקוד אותו כשפסגתו עטורת שלגים, אבל מתברר שגם כשהשלג מפשיר וכמעט נעלם, כדאי לבקר כאן. מעבר לתצפיות המרשימות על צפון הרמה, אצבע הגליל ועמק החולה, מעבר לחוויה שבהעפלה ברכבל פתוח ובאזכור הקרבות הקשים סביב "העיניים של המדינה", יש בחרמון גם שפע של פריחה, המגיעה לשיאה בסוף אפריל ובתחילת מאי, בזמן שבכל מקום אחר בארץ היא כבר מסתיימת. בין מיני הפרחים יש רבים שבארץ נמצאים רק כאן, כגון עריר הלבנון, דובדבן שרוע, רומולאת שלג, צבעוני החרמון, ציפורן הלבנון ורבים נוספים. ניתן להעפיל אל גבעות הקרב וניתן, לאחר קבלת אישור מחטיבת חרמון (טל' 04-6966207), לערוך מסלול רגלי היורד מתחנת הרכבל העליונה דרך הר חבושית לתחנת הרכבל התחתונה.