חיידקים זה טוב!

הנוירולוג האמריקאי ד"ר דיוויד פרלמוטר קובע, כי לחיידקי המעיים יש השפעה עצומה על מניעת מחלות מחלות מוח, לב וסרטן - וזה רק קצה הקרחון ■ ראיון מיוחד ל"ליידי גלובס"

לד"ר דיוויד פרלמוטר, נוירולוג וחבר במועצת התזונה האמריקאית, יש מסר חשוב ודחוף להעביר. "אנחנו בפתח של יום חדש מבחינת ההבנה של התפקיד המכריע של חיידקי המעיים על התפקוד שלנו. המטרה שלי היא שהמידע הזה יגיע לכולם, וכמה שיותר מהר, כי אפשר לשנות את הגנטיקה שלנו ואפשר לחיות חיים בריאים טובים וארוכים יותר, אם נעשה כמה שינויים בתזונה ובאורח החיים שלנו". פרלמוטר, שזכה בפרסים על גישותיו החדשניות להפרעות נוירולוגיות, ושספרו 'תוכנית המוח הלבן לחיים' (הוצאת דיונון) תורגם לאחרונה לעברית, יוצא בראיון מיוחד ל'ליידי גלובס' נגד הרפואה המודרנית, שלדבריו מפגרת מאחור ביחס למחקרים העכשוויים, ועדיין אינה מכירה בחשיבותם של חיידקי המעיים. "לחיידקים האלה יש תפקיד חשוב בבריאות הפיזית והנפשית שלנו", הוא קובע.

ארטישוק מועיל לחיידקי המעיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ארטישוק מועיל לחיידקי המעיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ד"ר דיוויד פרלמוטר / צילום באדיבות ד"ר דיוויד פרלמוטר
ד"ר דיוויד פרלמוטר / צילום באדיבות ד"ר דיוויד פרלמוטר

מה הם בעצם חיידקי המעיים?

"אלה הבקטריות שחיות איתנו ומשחקות תפקיד מכריע בהרבה תהליכים בגופנו. החיידקים, שמכונים גם מיקרוביום, מווסתים את מערכת החיסון, ומייצרים כימיקלים חשובים כמו ויטמין די וויטמין קיי. הם מווסתים את הפסולת שלנו, ואת מה שנכנס לגוף שלנו ויוצא ממנו.

"אנחנו גם יודעים ששינויים בתמהיל הבקטריות שלנו קשורים לעלייה דרמטית בסיכון לחלות במחלות. לדוגמה, בואי נשווה בין ילדים שנולדו בניתוח קיסרי לילדים שנולדו בלידה וגינלית - אלה שבקטגוריה השנייה אוספים בקטריות בתעלת הלידה, ואלה הם הזרעים לבקטריות הטובות שיהיו אצלם בגוף. בניתוח קיסרי אנחנו לא נותנים לבקטריות הטובות להתיישב בגוף, וזה עלול להעלות את הסיכון לחלות במחלות אוטואימוניות כמו סוכרת מסוג 1, צליאק, אוטיזם, ADHA ואפילו השמנת יתר בבגרות. זה מראה שלזרעים שאנחנו מקבלים כבר בתחילת הדרך, למיקרוביום, יש חשיבות בהמשך החיים.

"אבל הדבר החשוב ביותר בשמירה על החיידקים הטובים הוא הבחירות התזונתיות שלנו. אנחנו ממלאים את גופנו בכמויות של סוכר, גלוטן וחומרים מלאכותיים, וישנו מתאם מוכח בין תזונה שמשפיעה על המיקרוביום לבין מחלות רבות".

מרכיבי מזון שלדעת פרלמוטר חייבים להיות בבית: אבקת קקאו (75% לפחות), אגוזים וגרעינים, דגים משומרים (אנשובי, טונה, סלמון), מלפפונים חמוצים, מרק צח (בשר, עוף וירקות), עגבניות משומרת (כולל רסק), קמח שקדים, רטבים חריפים

אגוזים/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אגוזים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

זה רעיון שפותח צוהר לעולם חדש של טיפולים ומניעה. למה עולם הרפואה המודרני לא מבין את זה?

עלים ירוקים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עלים ירוקים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"לצערי, לרוב הרופאים אין מושג בתזונה ובסכנות שנובעות מחוסר איזון בחיידקי המעיים. יש מעט אנשים שעוסקים ברפואה שיש להם ראש פתוח, ועובדים עם המידע הרב שקיים בנושא, אבל אני לא חושב שיש איזה שינוי דרמטי ברפואה".

כנוירולוג אין לך היום מענה למחלות רבות. כחוקר, אתה יודע שלחיידקי מעיים תפקיד חשוב, ויכולה להיות להם השפעה משמעותית. למה הם לא חלק בלתי נפרד מהטיפול?

"יש כמה פקטורים שמסבירים את זה. קודם כל, יש את ה'איכס פקטור' - אנשים לא רוצים לדעת מה קורה בתוך המעיים שלהם. זה מקום שלימדו אותנו שהוא מלא בדברים נוראיים וחיידקים רעים. חשוב לשנות את הגישה שלנו לנושא. שנית, אנחנו חיים בעולם שהוא מונותראפי, כלומר תרופה אחת מטפלת במחלה אחת. אי אפשר להחיל את המודל הזה על חיידקי מעיים, כי הם הוליסטים - הם קשורים לכל כך הרבה דברים. זה אתגר תפיסתי ומדעי לא פשוט".

אולי רפואה מונעת לא מתיישבת עם האינטרסים של חברות התרופות.

"לחברות האלה יש הרבה הזדמנויות להיות מעורבות, ולהיכנס לשטח הזה. אנחנו יודעים שהן כבר חוקרות אותו, ומחפשות חיידקים ספציפיים במטרה לטפל במחלות, אבל הבעיה שזה ממש אטי".

תרופות / צילום: רויטרס
תרופות / צילום: רויטרס

זהירות, שטח סטרילי

"מחלות כמו סרטן, סוכרת ואלצהיימר שכיחות יותר באזורים שהם יותר היגייניים. אנשים כל כך עסוקים בהיגיינה, שיש להם מגוון נמוך של חיידקים במעיים. במדינות שיש בהן שימוש נרחב באנטיביוטיקה, יש יותר מקרים של אלצהיימר בצורה דרמטית"

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המצביעים על קשר ישיר בין חיידקי המעיים למחלות הקשורות למוח, ובהן דיכאון, אוטיזם ואלצהיימר. "יש לכך כמה סיבות", אומר ד"ר פרלמוטר. "התפקיד של המעיים הוא לסנן את הרעלנים והזבל של הגוף. אם מערכת העיכול תציג תפקוד לקוי זה יגיע למוח, הרעלנים יצאו למחזור הדם וייצרו דלקת שההשלכות שלה הרסניות. יש לחיידקי מעיים תפקיד מכריע בבנייה ובשמירה על מערכת עצבים תקינה ומתפקדת. מחקרים משלוש השנים האחרונות מצביעים על כך שייתכן שיש קשר בין חוסר בבקטריות מסוימות במעיים לבין הפגיעה במוח וההתפתחות שלו בקרב ילדים שסובלים מאוטיזם. המחקרים גם מראים שדיכאון הוא תולדה של דלקת בגוף, ואנחנו יודעים שיש לכך קשר לדיאטה ולפעילות גופנית".

האם יש קשר ישיר בין תרבויות שהתזונה בהן נכונה, לפי הגדרתך, ובין תוחלת החיים והתחלואה בהן?

"מחלות כמו סרטן, סוכרת ואלצהיימר שכיחות יותר באזורים שהם יותר היגייניים. אנשים כל כך עסוקים בהיגיינה, שיש להם מגוון נמוך של חיידקים במעיים. במדינות שיש בהן שימוש נרחב באנטיביוטיקה, יש יותר מקרים של אלצהיימר בצורה דרמטית. זה טוב להיות חשוף לחיידקים, כי זה מאתגר ומייצב את מערכת החיסון שלנו. היום הכול סטרילי, אנחנו צריכים לשטוף ידיים כל הזמן, אנשים לוקחים אנטיביוטיקה ברגע שהם טיפה מקוררים. זה עושה נזק למיקרוביום".

היום יש מודעות לכך שנטילת אנטיביוטיקה ללא צורך עלולה להזיק.

"המרכז לשליטה על מחלות בארה"ב מצא ש-30% מהאנטיביוטיקה שניתנת במרשם על ידי רופאים הם שלא לצורך. אנחנו צריכים להסתכל על הסיכון מול התועלת - כשלוקחים אנטיביוטיקה פוגעים בחיידקים הטובים לצמיתות. יותר מזה, אנחנו יודעים שהשינוי שמנה אחת מחוללת יכול להגדיל את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ב-50%".

איך אפשר לדעת אם האנטיביוטיקה הכרחית? הרי הרופא צריך להחליט.

"קודם צריך לשאול אם הוא חושב שזה ויראלי או חיידקי. אם זה ויראלי, זה בכלל לא הגיוני לתת אנטיביוטיקה. בארה"ב 70% מהשימוש באנטיביוטיקה הוא לשימוש בבעלי חיים, כמו בקר ותרנגולות - לא בשביל למנוע מחלות, אלא בגלל שהיא גורמת לחיות להשמין, בכך שהיא משנה את המאזן והמגוון של חיידקי המעיים. כלומר, השימוש המסיבי באנטיביוטיקה הוא כלכלי לגמרי. מהזווית שלנו, זה מצביע על הקשר הישיר בין אנטיביוטיקה לבין השמנה. אחת הטענות היא שהשימוש הנרחב מדי באנטיביוטיקה בילדים ובני נוער יכול להיות הסיבה למגפת ההשמנה שאנחנו חווים היום".

"30% מהאנטיביוטיקה שניתנת במרשם על ידי רופאים הם שלא לצורך. אנחנו צריכים להסתכל על הסיכון מול התועלת - כשלוקחים אנטיביוטיקה פוגעים בחיידקים הטובים לצמיתות. יותר מזה, אנחנו יודעים שהשינוי שמנה אחת מחוללת יכול להגדיל את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ב-50%".

אם הבנתי נכון, עדיף לשתות קולה ולא דיאט קולה, הן מבחינת הרצון להרזות והן מבחינת הבריאות.

קוקה קולה / צלם: רויטרס
קוקה קולה / צלם: רויטרס

"כן, זה נכון. אחד הדברים שהכי כדאי להימנע מהם על מנת לא לחלות בסוכרת סוג 2 אלה ממתיקים מלאכותיים, וזה מפתיע כי אין בהם קלוריות או סוכר, אבל הם מקושרים בצורה ישירה עם סוכרת והשמנת יתר. אם הייתי נותן לך לבחור מה לשתות לארוחת בוקר, מיץ תפוזים או פחית קולה, סביר להניח שרוב האנשים היו בוחרים במיץ תפוזים שנתפס כבריא יותר, אבל האמת היא שכוס מיץ תפוזים מכילה תשע כפיות סוכר טהור, שזה כמעט שווה ערך לקולה. פירות צריך לאכול רק בצורתם הטבעית, כי אז הם מכילים את הסיבים והסוכר משתחרר לאט.

"צריך להבין שההשלכה של חיידקי המעיים רחבה מאוד, וכוללת אפילו מחלות לב וסרטן, המחלות שהכי מפחידות אותנו. אני מקווה שהרעיון של תזונה שמעודדת את האיזון של החיידקים האלה תהיה פופולרית יותר, ולא רק בשביל להבריא ממחלה או לרזות, אלא כרפואה מונעת. זה לא רק לשקם את חיידקי המעי, אלא גם להגן עליהם".

"פירות צריך לאכול רק בצורתם הטבעית, כי אז יש להם את הסיבים והסוכר משתחרר לאט"

פירות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פירות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לא לפחד משומנים

"במחקר התערבותי שבו נתנו לתינוקות מגיל אפס ועד שישה חודשים פרוביוטיקה, ולקבוצה שנייה של תינוקות לא נתנו אותה. במשך 13 שנה עקבו אחרי 75 הילדים שהשתתפו במחקר. בקבוצה הראשונה אפס ילדים פיתחו אוטיזם או ADHD, לעומת קבוצת הביקורת, שבה 17% פיתחו אוטיזם או ADHD"

הגוף שלנו יודע לייצר דלקת, ומחקרים מראים שהיא הגורם למחלות ניווניות רבות. מדוע הפרמטר הזה לא נבדק אצל כולנו בבדיקות שגרתיות?

"דלקת היא תהליך הריפוי הטבעי, שבו הגוף מגביר באופן זמני את תפקודי מערכת החיסון, וזה מצב טוב ובריא. אבל כשהדלקת הופכת להיות כרונית זה מצב מסוכן, כי היא גורמת לליקויים ולהרס תאים. יש הרבה אנשים שחיים עם דלקות כרוניות, אבל בגלל שהן לא חמורות הם לא מודעים אליהן, ועד שהן יפרצו כמחלה קשה, הנזק כבר נעשה. לכן צריך לטפל בזה במצב ההתחלתי.

"לא מזמן פורסם מחקר התערבותי שבו נתנו לתינוקות מגיל אפס ועד שישה חודשים פרוביוטיקה, ולקבוצה שנייה של תינוקות לא נתנו אותה. במשך 13 שנה עקבו אחרי 75 הילדים שהשתתפו במחקר. בקבוצה הראשונה אפס ילדים פיתחו אוטיזם או ADHD, לעומת קבוצת הביקורת, שבה 17% פיתחו אוטיזם או ADHD. זה אמנם רחוק מזה שתהיה המלצה גורפת בעניין, אבל חשוב שאנשים יהיו חשופים למחקרים העדכניים ביותר".

יש לי ילד בן שנה, ואני שואלת את עצמי למה לא ידעתי את זה לפני כן.

"כי זה היה מחקר אחד, ולא היו בו מספיק נבדקים על מנת שתהיה המלצה כזאת. דיברנו על הבעייתיות שבניתוחים קיסריים ובאנטיביוטיקה, וחשוב לדבר גם על הימנעות מתרופות נגד ריפלוקס ומאיבופרופן, אלא אם זה ממש חיוני, כי גם הם משנים את חיידקי המעיים. בנוסף, הוכח מחקרית שזה עלול לגרום לאלרגיות ואסתמה בקרב תינוקות שנולדו לאימהות שלקחו את התרופות האלה".

איזו תזונה אתה ממליץ לנקוט?

"חשוב לאכול אוכל שעוזר לחיידקים, כמו בצל, שום וארטישוק ירושלמי, לשתות מים שלא מכילים כלור (מים מסוננים), להימנע מפחמימות ולא לפחד מאוכל עתיר שומנים".

ירקות עמילניים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ירקות עמילניים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עד היום לימדו אותנו שפחמימות מורכבות זה חשוב, ושומן רווי כולסטרול זה רע. אתה מנפץ את אבני הבניין של התזונה הבריאה.

"מה שגורם לנו להשמין זה הסוכר שאנחנו צורכים. פחמימות הן סוכר ולא השומן שבתזונה. הפחמימות מעודדות ייצור אינסולין, שמוביל לייצור שומן. רמת הכולסטרול שאנחנו אוכלים לא משפיעה על רמות הכולסטרול הממשיות שלנו - לאורך כל ההיסטוריה של המין האנושי צרכנו חלבון ושומן רווי מהטבע, חלב אם מורכב מ-50% שומן רווי.

"ב-2014 עשו מחקר שבו נתנו לאנשים במצב של השמנת יתר חולנית דיאטה דלת פחמימות ודיאטה דלת שומנים. התוצאות היו מדהימות: אלה שהיו בדיאטה דלת פחמימות רזו יותר, והפחיתו את הסיכון לחלות במחלות לב ודם. אפילו פרופיל הכולסטרול שלהם השתפר, שזה מדהים.

"הידע המדעי היום מראה שרמה נמוכה מדי של כולסטרול גורמת למוח לעבוד פחות טוב, ושבעלי רמה נמוכה נמצאים בסיכון לסבול מבעיות נוירולוגיות, מדיכאון עד דמנציה. אנחנו צריכים לשאוף לתזונה דלת פחמימות, ומבוססת שומן. לא צריך לפחד משומן רווי ועתיר כולסטרול. וככל שיש יותר סיבים זה עדיף, כי סיבים הם אלה שמזינים את חיידקי המעיים ושומרים עליהם".

אספרגוס עשיר בסיבים/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אספרגוס עשיר בסיבים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"מה שגורם לנו להשמין זה הסוכר שאנחנו צורכים. פחמימות הן סוכר ולא השומן שבתזונה. הפחמימות מעודדות ייצור אינסולין, שמוביל לייצור שומן. רמת הכולסטרול שאנחנו אוכלים לא משפיעה על רמות הכולסטרול הממשיות שלנו - לאורך כל ההיסטוריה של המין האנושי צרכנו חלבון ושומן רווי מהטבע, חלב אם מורכב מ-50% שומן רווי.

"הידע המדעי היום מראה שרמה נמוכה מדי של כולסטרול גורמת למוח לעבוד פחות טוב, ושבעלי רמה נמוכה נמצאים בסיכון לסבול מבעיות נוירולוגיות, מדיכאון עד דמנציה. אנחנו צריכים לשאוף לתזונה דלת פחמימות, ומבוססת שומן. לא צריך לפחד משומן רווי ועתיר כולסטרול. וככל שיש יותר סיבים זה עדיף, כי סיבים הם אלה שמזינים את חיידקי המעיים ושומרים עליהם".

מה הדבר הראשון שהיית מוותר עליו?

סוכר / צילום: thinkstock
סוכר / צילום: thinkstock

"הרבה אנשים אומרים שהם לא אוכלים סוכר, אלא רק דבש או מייפל אורגניים. אבל סוכר זה סוכר, זה לא משנה אם הדבורה חופשייה ומאושרת. אנשים חושבים שאם הם יאכלו סוכר של קנה סוכר או איזה סוכר אקזוטי זה בסדר, אבל בשורה התחתונה לגוף לא אכפת מאיפה זה הגיע, צריך להפסיק לאכול סוכר ולא משנה מה המקור שלו".

גם מגלוטן צריך להתרחק?

"כן. ב-2013 עוד חשבו שאם אין לך צליאק, אז גלוטן זה בסדר. היום יודעים שזה לא נכון. מחקר חדש שנעשה בהרווארד מצביע על כך שלכל בני האדם יש תגובה שלילית לגלוטן כי הוא מקדם דלקת בכך שהוא גורם למעי דליף, פותח את השער להרבה בעיות בריאותיות ומעלה את הסיכון לחלות במחלות. מעבר לכך, אם רוצים לרדת במשקל, אני ממליץ לוותר עליו. גלוטן הוא רע לגוף, והגוף לא מגיב אליו טוב בין אם אתה חולה צליאק ובין אם לא".

כדי ליישם את ההמלצות שלך על אוכל בריא ואורגני צריך כסף וזמן. לא לכולם יש את המשאבים האלה.

"אני מבין את הבעיה, ולכן ההצעה שלי היא קודם לאכול יותר פירות וירקות, ולהימנע מסוכר. זה לא רק מה שאתה אוכל, זה גם מה שאתה נמנע מלאכול. אם אתה משווה את מחיר הדיאטה שלך למחיר של ירידה בפרודוקטיביות, תרופות וטיפולים רפואיים, ברור מה עדיף לשלם".

מגוון הוא חוסן

"אפשר לשנות את הביטוי של כל הד.נ.א, קוד החיים שקיבלת מההורים שלך, בפעילות אירובית. אני קיבלתי קוד שיש בו סיכון לחלות באלצהיימר, אבל אני חי את חיי באופן שאני ממליץ עליו, מפני שאני יודע שכך לא אקבל את המחלה. למשל, לפני השיחה שלנו הבוקר התעמלתי 30 דקות, על מנת שהורמוני הגדילה של הנוירונים שלי יעבדו"

כשאני מנסה לברר עם פרלמוטר מה משך אותו לנושא הזה של חיידקי המעיים, שבו הוא נלחם לעתים נגד ענקים וחזקים ממנו, הוא הופך מרוכך מעט. "אבא שלי נפטר מהמחלה האיומה אלצהיימר", הוא מספר. "כרופא נוירולוג אני יודע שאין לי הרבה מה לעשות כשמישהו בא אליי כבר חולה במחלה. אין תרופת פלא. אני גם יודע שלמחלה יש מרכיב גנטי, וזה מה שגרם לי להחליט לחקור את הנושא וללמוד אותו, על מנת שלא אהיה בתוך קבוצת הסיכון".

אם נאמץ אורח חיים שונה, נוכל להשפיע על רמת הסיכון שלנו לחלות במחלות גנטיות? כלומר, אם אתה בקבוצת סיכון לחלות באלצהיימר אבל תשנה את אורח חייך, כבר לא תהיה בקבוצת הסיכון הזאת?

"זאת הצהרה מאוד חזקה, ואלה החדשות הטובות - על ידי אפיגנטיקה, כלומר על ידי ביטוי של גנים מסוימים, אנחנו יכולים להפחית את הסיכוי לחלות באלצהיימר. אתן לך דוגמה: מחקר שנערך ב-UCLA מלמד שאנשים שמתרגלים פעילות גופנית מפעילים גנים שמייצרים את הורמון הגדילה BDNF, שגורם למוח לגדל תאים חדשים, וזה מתקשר ל-50% ירידה בסכנה לחלות באלצהיימר.

"כלומר, אפשר לשנות את הביטוי של כל הד.נ.א, קוד החיים שקיבלת מההורים שלך, בפעילות אירובית. אני קיבלתי קוד שיש בו סיכון לחלות באלצהיימר, אבל אני חי את חיי באופן שאני ממליץ עליו, מפני שאני יודע שכך לא אקבל את המחלה. למשל, לפני השיחה שלנו הבוקר התעמלתי 30 דקות, על מנת שהורמוני הגדילה של הנוירונים שלי יעבדו".

מה השינוי הראשון שאדם צריך לעשות - דיאטה או פעילות גופנית?

"אני רואה אנשים שמתעמלים שעות ולא מורידים במשקל, כי הם אוכלים אוכל לא בריא. לכן, אם אני צריך לבחור, זו תהיה דיאטה. אני מכיר אנשים שיש להם גזרה נפלאה, הרבה אנרגיה והמוח שלהם מתפקד נפלא, והם מעולם לא התעמלו".

הדיאטה שאתה מציע היא אולי הקשה ביותר, כי היא שונה מכל מה שגדלנו עליו.

"כן, המוח הפרימיטיבי רוצה לאכול סוכר, זה מכניזם הישרדותי, אבל יש לנו את האפשרות להתגבר על התשוקות האלה. אנחנו שולטים בדחפים האלימים והמיניים שלנו, ושולטים בכעס על ידי האונה הפרונטלית שהתפתחה אצלנו, אז אין סיבה שלא נשלוט גם בדחף לצרוך סוכר".

מנת סלמון/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מנת סלמון/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מה בחוץ ומה בפנים

לחם אחיד / צילום: תמר מצפי
לחם אחיד / צילום: תמר מצפי

האויבים. פרלמוטר מונה רשימה ארוכה של מזונות שמהם כדאי להתרחק, וביניהם נכללים אבקות משקה, אגוזים קלויים, בירה ובירה שחורה, גבינות כחולות, גלידה, דגני בוקר, וודקה, חטיפי אנרגיה (אלא אם נטולי גלוטן בוודאות), ירקות בטמפורה, כדורי בשר, נקניקים ופסטרמה, סוגי לחם, עמילן מאכל מעובד, קטשופ, קמח מלא, קפה ותה בטעמים, רוטב סויה וטריאקי, תפוחי אדמה, בטטה, סלק, תירס ואפונה.

הגיבורים. עם הירקות, עלי הירק והשורשים שעליהם ממליץ פרלמוטר נמנים אספרגוס, ארטישוק, בצל ירוק, בצלי שאלוט, בצלים, ברוקולי, גרגיר נחלים, זנגוויל, חסה, כרוב, כרוב ניצנים, כרובית, כרשה, לפת, נבטי אלפלפה, סלרי, עלי סלק, עלים ירוקים, פטרוזיליה, פטריות, צנון וצנונית, קייל, שום, שומר, שעועית ירוקה, תרד, אבוקדו, דלעת, זוקיני, חציל, ליים, לימון, מלפפון, עגבנייה, פלפלים בכל הצבעים וקישואים.

השומנים הבריאים. אגוזים וחמאת אגוזים, כל הגבינות, למעט כחולות, גרעינים (זרעי פשתן, חמניות, דלעת, שומשום וצ'יה), חלב שקדים, חמאה מזוקקת, קוקוס, שומן בקר מרעה, חמאה אורגנית או מבקר מרעה, שמן אבוקדו, שמן זית כתית מעולה, שמן טריגליצרידים עם שרשרות בינוניות, שמן MCT (מופק בדרך כלל מקוקוס ופרי עצי דקל), שמן שומשום ושמן קוקוס.

ירקות / צילום: שאטרסטוק
ירקות / צילום: שאטרסטוק
שתפו כתבה