כתבה שהקדיש היום (ג') ה"ניו-יורק טיימס" לפרשת 4000 התייחסה לשורת החשיפות של "גלובס" ובראשן של גד פרץ לשחיתות בבזק. וכך כותבים שם: "ראש הממשלה נתניהו היה שר התקשורת בשנים 2015-2017. לפי הדיווחים בעיתון 'גלובס' ובכלי תקשורת אחרים בישראל, בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', ביקש את אישור הממשלה לאיחוד מבנה השליטה בחברה כדי לחסוך בהוצאות. מכתב קריטי מבכיר במשרד התקשורת בשלהי 2015 סיפק ערך רב הן לחברה והן למר' אלוביץ', כך לפי גד פרץ, כתב 'גלובס'". לכתבה ב"ניו-יורק טיימס"
הנה תזכורת לכמה מהחשיפות המדוברות שפורסמו ב"גלובס" בשנתיים האחרונות:
21.9.2015
ככה זה התחיל: לחץ כבד של בזק לביטול ההפרדה המבנית
בסוף קיץ 2015 פרסמנו כאן ב"גלובס" על הלחץ הכבד שהפעילה בזק לביטול ההפרדה המבנית. ללא ביטול ההפרדה המבנית, בזק לא הייתה יכולה לחתום על הסכם לניצול ההפסדים הצבורים ב-yes, מאחר שהיא לא תרצה להימצא במצב בו שילמה 460 מיליון שקל לרשויות המס ועוד 200 מיליון שקל לבעל השליטה, מבלי שיש לה ודאות מלאה שתוכל בכלל לנצל את ההפסדים שבגינם היא משלמת סכומי עתק אלה. כדי להשיג ודאות כזאת - הייתה חייבת בזק להשיג את ביטול ההפרדה. והיא החלה ללחוץ כדי להשיג אותו.
30.3.2016
המניפולציות הכספיות: למה שילמה בזק 460 מיליון שקל?
הסיפור המלא שנחשף ב"גלובס" על ההפסדים הצבורים של חברת הלוויין yes, ומדוע שילמה בזק 460 מיליון שקל במסגרת עסקת yes. מדובר באחד מהנדבכים המרכזיים בפרשה שכמעט ונעלם מן העין, בלהט החקירות בנושא עסקת בעלי העניין בזק-yes, והמניפולציות שנעשו בתזרים המזומנים של חברת הלוויין כדי להכשיר את התמורה המותנית ליורוקום. בזק הובילה כבר אז להסדר מס שייטיב עם שאול אלוביץ' על חשבון בזק. בסופו של יום, בזק שילמה שומות מס על ההפסדים ב-yes בשיעור הרבה יותר גבוה מאשר שילמה יורוקום, והיא עשתה זאת באמצעות סיוע נדיב של אנשי המסים במשרד סומך-חייקין, שגם שימש כמשרד רואי החשבון של יורוקום.
8.6.2016
דוחים ומעכבים: שימוע הטלפוניה של בזק מתעכב
אם מישהו מעוניין להבין כיצד עובדת השיטה של בזק, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת הוא מעקב אחר הטיפול של המשרד בטלפוניה של בזק והקצאתה למתחרים כחלק מרפורמת השוק הסיטונאי. מחליט משרד ממשלתי (משרד התקשורת) ליישם תחרות בשוק הטלפוניה, לצורך כך מגיע שלמה פילבר כמנכ"ל חדש ועושה הכל על מנת לסכל אותה.
בהתחלה הוא דוחה את היישום, אח"כ מוצא מודל חדש במקום זה שאישר קודמו, בהמשך הוא קובע מחירים גבוהים, כך שלא יהיה שווה למתחרים להשתמש בתשתיות הטלפון של בזק, ובקיצור - מייצר ביורוקרטיה על גבי ביורוקרטיה במקום לקבל החלטות פשוטות. כל זאת אחרי שבג"ץ כבר נתן לו אישור מלא לפעול כרצונו.
17.8.2016
משרד התקשורת יקים צוות עבודה משותף עם בזק
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מאמין בהפרדה המבנית בבזק, הוא סבור שהיא מיותרת. זו עמדה לגיטימית שאפשר להבין אותה. גם אין חולק על כך שצריך לבטל את ההפרדה המבנית בבזק - השאלה היא רק איך ומתי. מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לא היה צריך שראש הממשלה נתניהו יאיץ בו - הוא הבין לבד מה רוצה הבוס שלו.
הבעיה הייתה שאת התכסיסנות והתחבולנות הוא עשה עם בזק בחדרי חדרים, ביחד הם ניסו לסדר את המערכת כך שהביטול יעבוד לטובת אלוביץ' ובזק במינימום התנגדות. זה לא הצליח להם.
14.12.2016
הרווחיות: למה נמשיך לשלם 60 שקל בחודש לקו טלפון?
הרווחיות העודפת של בזק היא תפוח אדמה לוהט במשרדי הממשלה. כולם יודעים שבזק מרוויחה בשיעור הרבה יותר גבוה מחברות טלקום אחרות בעולם, והרווחיות העודפת שלה נאמדת במיליארדי שקלים. פילבר ניסה להדחיק את הדיון סביב הרווחיות העודפת של בזק וטען שהוא רוצה שהרווחיות הזאת תתורגם להשקעות במקום לכיסי החברות המתחרות בבזק.
זה היה כמובן תירוץ שבא להסתיר את התרגיל שהוא ניסה להוביל - ביטול ההפרדה המבנית תמורת התחייבות להשקעות מצד בזק. זה לא עבד, כי פילבר לא הצליח להשיג את ביטול ההפרדה, ובזק מצידה עד היום לא יוצאת למהלך הגדול של הרחבת תשתיותיה. במלים אחרות: כולם הפסידו. אבל בעיקר הפסיד הציבור שממשיך לשלם מחירים גבוהים מאוד עבור הטלפוניה של בזק שמייצרת לה 1.5 מיליארד שקל בשנה.
25.12.2016
בעקבות חשיפת "גלובס": בזק תיקנה הדיווח למשקיעים
באותו יום שישי שבזק דיווחה על המכתב המפורסם שהוציא לה פילבר, היה ברור מיד שהמטרה במכתב בעיתוי הנוכחי, הייתה להכשיר לאלוביץ' את התשלומים המותנים במסגרת עסקת בזק-yes. כאשר פנינו אז לבזק ולפילבר וביקשנו הבהרות, פילבר הבין שהתרגיל נחשף ושהוא בסיכון, ומיד אישר שייערך שימוע לפני שתבוטל ההפרדה התאגידית. בזק ניסתה להתחמק מלדווח על הצורך בשימוע, אולם אחרי פרסום ולחץ מסיבי ב"גלובס" על כך שהיא מטעה את המשקיעים, נאלצה בזק לפרסם דיווח מתוקן שמאשר שהביטול עדיין רחוק. זה לא מנע ממנה להמשיך ולפעול למיזוג עם yes כאילו לא אירע דבר, אבל בפועל הדירקטוריון של בזק נקלע למצב בלתי אפשרי מאחר שאישר עסקה שהתבררה כתלויה על בלימה.
3.1.2017
אלוביץ' יקבל "מתנה" של 140 מיליון שקל ממנכ"ל משרד התקשורת
הפרסום הזה עוסק בהסברים שמנסה לנפק בזק ובאופן שבו בעל השליטה, אלוביץ', עומד ליהנות מתמורה שלא מגיעה לו בגין עסקת בזק-yes. במידה רבה - כאן החל הפאול הגדול של שאול אלוביץ', למרות שחקירת רשות לניירות ערך התחילה עוד הרבה קודם. המצוקה שבה היה נתון אלוביץ' דחפה אותו ללחוץ על משרד התקשורת עוד ועוד. מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ידע היטב מה מונח על הכף, והוא ובזק ביחד המציאו את המונח הפרדה תאגידית במקום הפרדה מבנית. המצאת המונח החדש הזה נועדה לעקוף את התנגדות משרד האוצר לביטול ההפרדה המבנית, מתוך מחשבה שמדובר במונח שלא מבטא שינוי מהותי במבנה החברות.
27.3.2017
הבעיות בעסקת חלל ומלחמתו של הדירקטור רמי נומקין
רמי נומקין צריך לקבל פרס. כנציג עובדים בדירקטוריון בזק, הוא התנגד מהתחלה ועד הסוף לכל עסקאות בעלי העניין ולכל התרגילים, כולל הסדר המס. נומקין הוא דוגמה ומופת לדירקטור שייצג את טובת החברה בלבד ללא חשש וללא מורא, תוך שהוא מנהל קרב מאסף לבדו נגד כל דירקטוריון בזק. בסופו של דבר נומקין צדק, וכל ההתנגדויות שלו התבררו כמבוססות, כולל בעסקת חלל שהיא חלק מעסקאות בעלי העניין שנחקרות ברשות לניירות ערך.
18.5.2017
תרגיל חשבונאי של בזק? למה צנח תזרים המזומנים של yes
בפרשת בזק היו מספר שיאים משמעותיים שנחשפו ב"גלובס", אבל זה ללא ספק אחד משיאי הפרשה ומה שככל הנראה הוכיח לרשות לניירות ערך שמתבצעת כאן תרמית. יום לפני פרסום הדוחות של בזק לרבעון הראשון של 2017 נחשף באתר האינטרנט של "גלובס" כי yes עומדת להציג תזרים מזומנים נמוך מאוד. הפרסום באתר בשעות הערב הותיר את הדירקטוריון המום, מכיוון שפרט מהותי נחשף עוד לפני הדוחות שאמורים היו להתפרסם רק למחרת. כל ניסיון לחשוב איך פותרים את הבעיה והאם ניתן לתקן את הדוחות נפסל, מכיוון שכבר היה מאוחר.
למחרת התבררה האמת ולמעשה נחשף התרגיל - תזרים המזומנים של yes צנח דרמטית מכיוון שהחברה דחתה תשלומים ל-2017, והיא עשתה זאת אך ורק כדי לשפר את תזרים המזומנים שהיה אחד התנאים לפיהם יורוקום יכלה לקבל את התשלומים המותנים הנוספים בגין עסקת בזק-yes בסך 120 מיליון שקלים. הסכום צמח בעקבות ריבית אך במקור הוא עמד על 114 מיליון שקלים מתוך 170 מיליון שקל.
