ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון / צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS
אני הולך לחרוג ממנהגי ולכתוב על חברת WeWork בסיכום שבועי שעוסק בהייטק. בעיניי זאת לא חברת טכנולוגיה והטקסט שאני כותב הופיע באתר תחת מדור שוק ההון. למה בכל זאת יש נסיבות מקלות בעיניי? בגלל הוויכוח הנצחי האם זאת חברת טכנולוגיה, נדל"ן, סטארט-אפ או כל הגדרה אחרת. נגיד, ואני לא יודע מאיפה המצאתי את זה, חברה שמטרתה להגדיל את התודעה הגלובלית (לא באמת המצאתי, זה אשכרה מופיע בתשקיף של ווי וורק).
סיבה נוספת היא העובדה כי יש שם משקיעי הון סיכון, סופטבנק וכו'. הסיבה השלישית היא כי זה באמת מעניין הרבה מקוראי מדור הייטק. והסיבה הרביעית היא כי התשקיף שלהם הוא אחד הדברים המוזרים שנראו בתוך העולם היבש של שוק ההון, ובפרט תשקיפים לפני הנפקות.
העובדה כי המספרים בתשקיף לא בהכרח מסתדרים והמסרים הרוחניים שמופיעים בו מעוררים אי נוחות לגבי התקופה שבה אנחנו נמצאים, היכולת למכור כל סיפור וכל חלום, ועוד לקבל על זה תג שווי מפוצץ. לא בטוח שאני מבין מה זה אומר תודעה גלובלית, אבל אם זה התשקיף הזה יגרום לאנשים לחשוב שוב אם אנחנו נמצאים בבועה ולהתכונן ליום סגריר - נוכל להגיד שווי וורק עשו משהו טוב.
אכתוב קצת על הביצועים, אבל האמת שהתמקדתי באדם נוימן, המייסד הישראלי של החברה, המנכ"ל שלה או איך שהוא מכונה בתשקיף: "מנהיג ייחודי שהוכיח את יכולתו לחבוש במקביל מספר כובעים, של איש חזון, תפעול וחדשן". אני בטוח שיש לו יכולות מנהיגות פנומנליות, אחרת הוא לא היה מצליח לגרום לכל כך הרבה אנשים להאמין בסיפור של החברה.
התשקיף של חברת WeWork, או בשמה הנוכחי The We Company, מתחיל בעמוד שלם, עליו מופיע לוגו החברה והקדשה: "אנו מקדישים את התשקיף לאנרגיה של החברה - גדולה מכל אחד מאיתנו אך בתוך כל אחד מאיתנו". נראה כי התשקיף בעיקר מוקדש לנוימן, שמוזכר בתשקיף לא פחות מ-169 פעמים, רובן בשמו הפרטי. לשם השוואה, מארק צוקרברג אוזכר בתשקיף שפייסבוק פירסמה לפני ההנפקה 113 פעמים, אוון שפיגל מסנאפ אוזכר 70 פעמים, לוגאן גרין מליפט אוזכר 30 פעמים ומיכה קאופמן מפייבר אוזכר 14 פעמים בלבד.
עוד כמה דברים הזויים בתשקיף:
- צדיק וטוב לו: נוימן הוא היחיד שקיבל, איך לא, מניות בעלות זכויות הצבעה עודפות (20 קולות למניה). הוא ואשתו התחייבו לתרום לפחות מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות, ואם לא - הזכויות שלו יופחתו ל-10 קולות לכל מניה. לא ברור למה צריך לקשור בין שני הדברים. או שאתה משלם את השווי של הזכויות או שלא.
- למד מהטייקונים הישראלים: נוימן שולט כאמור בחברה באמצעות מניות עם זכויות עודפות, וכמו בעל שליטה ישראלי מצוי, הוא מבצע עסקאות בעלי עניין, למשל משכיר נכסים לווי וורק, ולוקח מהחברה הלוואות ואשראי בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הוא אפילו מכר לחברה זכויות על השם We לאחר שהחברה שינתה את שמה בכ-6 מיליון דולר.
חוץ מזה, יש כמובן את הביצועים: החברה צומחת ב-100% בכל שנה, והציגה במחצית הראשונה של 2019 הכנסות של 1.53 מיליארד דולר. הצמיחה - כתוצאה מההתרחבות הגלובלית וגידול במספר הלקוחות. עם זאת, ההפסד התפעולי של החברה צומח באותו קצב והוא הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר בינואר-יוני 2019. החברה בונה על הבניינים הוותיקים שיהיו רווחיים יותר, לאחר סיום ההשקעות בהם.
בעולם התפרסמו מספר השוואות לחברת IWG (שנקראת גם Regus) הציבורית, מתחרה של ווי וורק. IWG צומחת הרבה יותר לאט (8% בשנה שעברה), אך היום מציגה הכנסות דומות לאלו של ווי וורק, לצד רווחיות טובה יותר. אולם ברוח התקופה, שיעורי הצמיחה קובעים ו-IWG נסחרת בשווי של 4.5 מיליארד דולר בלבד. ווי וורק לשם השוואה, גייסה בסבב הגיוס האחרון לפי שווי של 47 מיליארד דולר. האם הצמיחה המהירה מצדיקה שווי של יותר מפי 10? תשפטו אתם. כך או כך, צריך לשים לב גם שלווי וורק יש התחייבויות של עשרות מיליארדי דולרים והיא בדרך לגייס חוב בהיקף של 6 מיליארד דולר.
לטקסט המלא: מה באמת מתרחש בווי וורק?
לכתבה של קראנץ' בייס שמשווה בין ווי וורק ל-IWG.
איך קשורה האוספארטי הישראלית לרגולציה נגד פייסבוק?
לפני חודשיים נמכרה האוספארטי הישראלית תמורת עשרות מיליוני דולרים (לאחר שגייסה בשנות פעילותה 70 מיליון דולר). השבוע עלתה החברה שוב לכותרות, לאחר פרסום ב"ניו יורק טיימס" לפיו פייסבוק ניהלה מגעים מתקדמים לרכוש את החברה בדצמבר האחרון. הסיבה להפסקת המגעים, כך לפי מקורות שדיברו עם ה"ניו יורק טיימס" היה חשש של פייסבוק מפני רגולציה הקשורה להגבלים עסקיים, בעקבות עוד רכישה של רשת חברתית. ביקורת דומה סופגת פייסבוק על רכישת אינסטגרם (מיליארד דולר) ו-ווטסאפ (19 מיליארד דולר).
פייסבוק רק נהייתה יותר עוצמתית מאז ולא ברור איך רכישה של עשרות מיליוני דולרים יכולה בכלל להיות כל כך מהותית בעבורה. הערכה שלי: פייסבוק משתמשת בסיפור הזה כדי לאותת לרגולטורים ולציבור כי היא מפנימה את הביקורת ונוקטת ברגולציה עצמית. לפרשנות המלאה. עם זאת, תמיד קיימת האופציה כי פייסבוק יודעת עד כמה היא מסוגלת למנף רכישה כזאת.
לפי דבריו שאמר יו"ר ה-FTC, ג'ו סימונס, בראיון ל"בלומברג", נראה כי הרכישות של ענקיות הטכנולוגיה יעמדו בבסיס החקירות שלהן. לדבריו, הרשות מוכנה לפירוק ענקיות הטכנולוגיה על ידי ביטול מיזוגי עבר, אם יהיה בכך צורך. "פירוק זה לא פתרון אידיאלי, אבל אם נהיה חייבים, נעשה את זה", אמר. הוא הוסיף כי הרשות עשויה לבטל את המיזוגים גם אם אישרה את רכישת החברות בזמן אמת.
הוא אמר: "כל חקירה שתבחן את רכישות העבר תתמקד במה היה קורה אם החברות האלו לא היו נרכשות על ידי פייסבוק. נשאלת השאלה מה גרם לאינסטגרם להיות מצליחה כל כך. האם זאת העובדה שהזרע כבר היה שם והיה נובט בכל מקרה, או שהוא נבט כתוצאה מהרכישה על ידי פייסבוק?".
יש שתי בעיות עם התמקדות ברכישות, אם זה באמת הסיפור:
- ענקיות הטכנולוגיה יצרו לעצמן כוח מופרז גם בלי הרכישות - למשל חנויות האפליקציות של גוגל ואפל או שירותי הענן של אמזון, שמאפשרים להן גם להציע את זירת המסחר וגם להתחרות בספקים.
- קשה מאוד לבחון את הרכישות האלו. פירוק של אינסטגרם היום יוסיף עוד מתחרה דומיננטי לשוק פרסום האונליין (ואגב, יחשוף מה כוחה של הרשת החברתית פייסבוק לבדה), אך האם אינסטגרם הייתה מסוגלת להתפתח למתחרה חזקה גם בלי פייסבוק? לא בטוח בכלל. האם אפשר לנתח את זה? גם לא בטוח בכלל.
לניתוח המלא.
שני ראיונות חובה: האזהרה של זהר זיסאפל והמייסד השקט של מלאנוקס
פירסמתי השבוע שני ראיונות עם אנשים מעניינים מתעשיית ההייטק - זהר זיסאפל, מי שהקים עם אחיו יהודה את קבוצת רד ממנה יצאו עשרות סטארט-אפים. זיסאפל הוא היום משקיע בולט בתחום האוטומוטיב, ובין השאר השקיע בארגוס שנמכרה ביותר מ-400 מיליון דולר; ומיכאל כגן, אחד ממייסדי מלאנוקס, שמעולם לא התראיין.
שני הראיונות היו שונים - כגן התייחס לעסקת אנבידיה, לדרכים לשמור על חדשנות ולהחלטה שלו להקים סטארט-אפ בגיל 42, כשהיה עם 6 ילדים ועם משרה מבטיחה באינטל. אולם יותר מהכל - מעניין סיפורו האישי. הוא נולד בלנינגרד, לא התקבלו לאוניברסיטה בגלל שם משפחתו היהודי וברח לחודש כדי שלא יגייסו אותו (אסור לפספס את סיפור הבריחה, שכלל נהר וסיפור הזוי לגמרי על כפר שלם שטבע בגלל אוניית וודקה). הראיון עם המייסד השקט של מלאנוקס.
הראיון עם זיסאפל הוקלט לפודקאסט החדש שלנו (רוד שואו) וכעת יש אותו גם בגרסא כתובה. הוא דיבר על תעשיית האוטומוטיב, הזהיר מפני בועה מתפתחת ומפני יותר מדי חברות סייבר, הסביר איך הוא ואחיו הצליחו לשמור על יחסים תקינים כל השנים, סיפר מה התחום הבא אליו הוא לוטש עיניים ואמר שהוא לא בטוח בכלל שצריך לפזר את תעשיית ההייטק ברחבי הארץ.
ה-ICO נכשלו? למה מישהו מופתע
שנה וחצי אחרי שגייסה כ-19 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי (ICO) לציבור, חברת הסטארט-אפ הישראלית Colu (קולו) הודיעה כי היא סוגרת את פרויקט הבלוקצ'יין שלה ומציעה לרכוש בחזרה את המטבעות שהנפיקה, המכונים CLN. קולו גם ציינה בהודעתה כי תתמקד מעתה בפעילות של "מטבעות עירוניים" שאינה מבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'ייןן.
בתוך כך, בדיקה של אתר חדשות הקריפטו האמריקאי TheBlock העלתה כי גיוסי ה-ICO הניבו למשקיעים תשואה שלילית חציונית של 87% במונחים דולריים - והתשואות שלהם ממשיכות לרדת בעקביות.
לדברי לארי סרמק, מנהל המחקר של TheBlock, ניתן להסביר בפשטות את כישלון ה-ICO בחוסר איזון בתמריצים בין מייסדים למשקיעים. בניגוד להון סיכון (VC), המייסדים של חברות הבלוקצ'יין שערכו ICO, גייסו כסף ממשקיעים לא מתוחכמים (רובם קמעוניים) עבור מוצר בשלבים מוקדמים מאוד של פיתוח. משקיעי ה-ICO לא קיבלו כל בעלות על נכסי המיזמים שאת מטבעותיהם רכשו.
יש פה משהו שלא ידענו לפני שנה וחצי, כשכל הדבר הזה התחיל? האם לא ידענו שהמשקיעים לא מקבלים זכויות במיזמים? אפשר לכתוב פוסט שלם רק על השיגעון שהיה פה סביב הביטקוין וה-ICO וחוסר האחריות (גם) של אמצעי התקשורת, בארץ ובעולם (גם אתרי החדשות הטובים ביותר).
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:
- בשנת 2014 רכשה חברת פאלו אלטו את חברת סייברה הישראלית. כעת בית המשפט קבע בפסק דין חריג כי נתנאל דוידי ואורי אלטר, שניים ממייסדי סייברה, עשקו את המייסד השלישי משה בן אבו ויפצו אותו בעשרות מיליוני שקלים. החלטת בית המשפט התקבלה למרות שבן אבו שחתם על שני מסמכי ויתור על מניותיו (25% מהחברה!). מתן ברניר עם הפרטים של פסק הדין המעניין. לכתבה המלאה.
- תעשיית ההייטק הישראלית לכודה בין שתי מגמות: מצד אחד יותר הון זורם אליה בגלל הריבית הנמוכה (לכל ההייטק העולמי), ומצד שני השקל החזק מקשה על החברות להתפתח. "אין ספק שאם המגמות האלה יימשכו, זה יגרום ללחץ מאוד גדול בהייטק המקומי". כתבה חשובה של יסמין יבלונקו.
- ורק לטכניון לא נשאר: איך יזמי קורינדוס, שעוסקת ברובוטיקה רפואית, נותרו מחוץ לחגיגה אחרי מכירה ב-1.1 מיליארד דולר. לידיעה המלאה.
- תחקיר מגזין WIRED: כך הובילו מחאות עובדי גוגל למשבר אמון עם ההנהלה. לידיעה המלאה.
- מפגינים יהודים בניו יורק נגד אמזון: "משתפת פעולה עם מכונת הגירוש של טראמפ". לידיעה המלאה.
- לראשונה: משרד הביטחון מקים מרכז חדשנות שיתמוך בסטארט-אפים. לידיעה המלאה.
- גם אחרי שורה של תחקירים: הספקית הסינית של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכה לנצל עובדים. לידיעה המלאה.
- הסטודנטים בשנקר ובבינתחומי מציגים: כך פותרים בעיות יומיומיות באמצעות טכנולוגיה וחדשנות. לכתבה המלאה.
- טסים לארה"ב? ייתכן שתצטרכו להשאיר את מחשב המקבוק פרו בבית. לידיעה המלאה.
ומה בתעשייה:
אקזיט:
- חברת LPA הגרמנית, המפתחת טכנולוגיות עבור שוק ההון ומוסדות פיננסיים, רכשה את המתחרה הישראלית מודליטי טכנולוגיות, כך הודיעה החברה. סכום הרכישה לא פורסם, אך לפי גורמים המקורבים לחברה הוא נע בין 20 ל-30 מיליון דולר. העסקה כוללת רכיב מזומן קטן נוסף שמותנה בהצלחה של עמידה באבני דרך. מודליטי הוקמה בשנת 2000, על ידי איל ליבוביץ', אשר מכהן כמנכ"ל מודליטי, יחד עם עדו פרידלין ואבי בן משה, שניהם אינם פעילים בחברה כיום. מודליטי גייסה כ-5 מיליון דולר מכללטק, זרוע ההשקעות הישראלית של Acess Industries, מפועלים שוקי הון ומראובן בן-מנחם, שהשקיע גם כנציג כללטק וגם כמשקיע עצמאי. לידיעה המלאה.
גיוס הון:
חברת SofWave Medical המפתחת מכשור רפואי לתעשיית האסתטיקה, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 8.4 מיליון דולר. החברה הוקמה על ידי אריאל סברדליק (סמנכ"ל הטכנולוגיות) ואסף גלשטיין. את הסבב הובילו קרן XT Hi-Tech, קרן ההשקעות בהייטק של קבוצת האחים עופר, יחד עם ד"ר שמעון אקהויז. בסבב השתתפו משקיעים נוספים, ישראליים ואמריקאים. הטכנולוגיה של החברה נקראת אולטרה סאונד פרקציונלי. המכשיר מפיק גלי על-קול בתדירות גבוהה, המייצרים אנרגיה שחודרת לרקמת העור. על פי מחקרים שערכה החברה, האנרגיה היו מעודדת חידוש קולגן ויצור אלסטין אשר גורמים למיצוק ומראה צעיר יותר של העור. לידיעה המלאה.