גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אדם נוימן/ צילום:רויטרס

לקבלת הסיכום השבועי במייל.

כפי שאתם רואים, במהלך החגים יהיו שינויים במועד הפרסום של הסיכומים, ויכול להיות שחלקם יהיו מעט שונים, תלוי בחדשות שיהיו מהארץ ומהעולם.

השבועות האחרונים היו סוערים במיוחד סביב WeWork - שינוי חד מתשקיף שסוגד למייסד ולמנכ"ל אדם נוימן עד להדחתו מהתפקיד ולמינוי מנכ"לים במקומו. כל מי שעדיין מרגיש שהוא לא מבין עד הסוף את הסיפור, או שרוצה פרשנות שלנו לנושא - מוזמן להאזין לפודקאסט שהילה וייסברג ואני הכנו בנושא.

הפעם, אתייחס לנושא מזווית אחרת (זה סיפור כ"כ מטורף בעיניי שאני אומר מראש שיהיו עוד זוויות). משקיעי הון סיכון מובילים בעולם מארגנים היום כנס בעמק הסיליקון שעוסק בצורך (לדעתם) בשינוי של האופן שבו פועל שוק ההנפקות. לפי הידיעה ב"בלומברג", צפויים להשתתף בכנס מאות משקיעי הון סיכון ומנהלים בחברות פרטיות. בתכנון - עיסוק באלטרנטיבות לאופן המסורתי שכולל חתמים ובנקאי השקעות, קנייה של חבילות מניות על ידי בנקאים ומכירתם ללקוחות שלהם יום לפני ההנפקה.

לפי הידיעה, בנקאים "ממש לא מוזמנים לכנס". המשקיע ביל גורלי מקרן בנצ'מרק אמר ל"בלומברג" כי "הוא לא אנטי-בנקאים, אלא פרו-אלגוריתמים", אך ציין כי בנקאים טועים בתמחור החברות בהנפקות כבר עשורים. הוא ציין כי מחקר שנערך על ידי חוקר מאוניברסיטת פלורידה הראה כי סטארט-אפים מתומחרים לעתים קרובות בחסר.

הכנס כנראה לא אורגן מהיום להיום אך אי אפשר להתעלם מהעיתוי שבו הוא נערך - יום לאחר שחברת WeWork הודיעה רשמית על דחיית ההנפקה. בשביל להשלים את הסיפור, בנצ'מרק היא קרן ההון סיכון המסורתית היחידה שהשקיעה בחברה שמשכירה חללי עבודה משותפים. (כפי שכתבתי בעבר, WeWork אינה חברת הייטק בעיניי והכתבות עליה בדרך כלל לא מופיעות במדור הייטק, אך במקרה הזה דווקא קיים קשר לתעשייה).

יכול להיות שיש צורך בשינויים באופן ההנפקות המסורתי (למטה - הסבר איך עובדת הנפקה), אך ניתן גם להציג עמדה מנוגדת - ההנפקות הלא-מוצלחות בשנה האחרונה (למשל אובר וליפט) הן דווקא תוצאה של בעיות שקיימות בשוק הפרטי, ולא בשוק ההנפקות. רמות השווי הגבוהות שהקרנות נותנות לחברות בשוק הפרטי מקשות על החברות האלו לקבל שווי דומה בשוק הציבורי. בנצ'מרק השקיעה ב-WeWork בשלבים מאוד מוקדמים, כך שבעבורה מדובר בהשקעה מאוד מוצלחת, אבל אותה חברה גם קיבלה השקעה בשווי מנופח מסופטבנק.

השווי היה כל כך מנופח, עד שבשוק הציבורי הסכימו להעניק לה שווי זעום באופן יחסי (10-20 מיליארד דולר, לעומת שווי של 47 מיליארד דולר לפיו השקיעה סופטבנק). בעולם מתוקן, בנצ'מרק לא הייתה מדברת על בעיות בשוק ההנפקות ימים ספורים לאחר שהייתה חלק מאחד מנסיונות ההנפקה המופרכים בשנים האחרונות.

בשבועות האחרונים נשמעים קולות בעמק הסיליקון לפיהם רק בנצ'מרק "נפלה" עם WeWork מבין קרנות ההון סיכון, אולם הכנס הזה - שלא פורסם מי המשקיעים שישתתפו בו - מראה כי לא כולם מבינים את הבעייתיות במצב הנוכחי שבו נמצא השוק הפרטי, או בצורה חדה יותר - בתעשיית ההון סיכון דרוש חשבון נפש.

בקרנות, שאליהן זרמו סכומי עתק בחסות הריבית האפסית התאהבו בצמיחה המהירה ובתהליכי דיגיטציה, ורבות מהן התעלמו מהיעדר חסמים, או מהעובדה כי הפעילות של החברות הללו רעועות ומתבססות על הוצאות שיווק מופרזות. יש גם משקיעים רבים שמעדיפים להשקיע בטכנולוגיות עומק, כמו שבבים חדשניים או יכולות בינה מתקדמות, אך אי-אפשר להתעלם מהנרטיב המתעתע שמקיף את אותם חדי הקרן, חברות פרטיות שגייסו לפי שווי של יותר ממיליארד דולר.

הדיון על מהי חברת טכנולוגיה היה נראה לחלק מהמשקיעים כמו היצמדות לדברים "זניחים", חוסר הבנה של העולם החדש, של מודלים עסקיים חדשניים ושל נפילתן של החברות המסורתיות (כשפניתי בעבר לקרן Aleph הישראלית, שהשקיעה ב-WeWork בשלב מוקדם כדי לנהל דיון על הנושא, נעניתי בתשובה: "בעינינו זה לא דיון מעניין"). בשבועות האחרונים פתאום הנושא הולך ותופס תאוצה.

האם העובדה כי השאלה הזאת עולה לדיון בשבועות האחרונים היא חלק מניסיון של הקרנות להרחיק את WeWork מההשקעות שלהן? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. לדעתי, WeWork היא פשוט גרסא קיצונית של מה שקורה בתעשייה - של נרטיב שמתנתק מהסיפור האמיתי של החברה, של מייסד-מנכ"ל שהוא מעל לחברה' של התנהלות לאור העיקרון של "fake it till you make it" לצד רמות שווי מופרזות, ומעורבות של סופטבנק, שבתעשייה משום מה תוהים מעט מדי האם יש בעייתיות בפעילותה.

גם הניסיון לתהות האם WeWork היא הונאה הוא לדעתי חלק מכך. אני לא אקבע אם הייתה פה הונאה או לא, אבל באתר "מדיום" פורסם פוסט ששאל את השאלה הזאת, ונכתב להבנתי על ידי כותב לא מוכר. הפוסט נמחק בימים האחרונים, אבל ממה שהספקתי לקרוא הוא היה לא מעודכן וחלק מהפרקטיקות החשבונאיות שהוצגו בו נהוגות גם בקרב חברות ציבוריות אחרות (זה לא אומר שזה לא בעייתי, פשוט שזה לא בהכרח הונאה). כך או כך, בתעשיית ההייטק יכולים להמשיך להתכחש ל-WeWork - זאת אכן אינה חברת הייטק - אבל כדאי מאוד דווקא שילמדו את המקרה הזה לעומק.

הטור המלא: המעשיות שמשקיעים מספרים לעצמם.

טור נוסף: אדם נוימן יכול לעזוב את החברה, אבל הבלופים יישארו.

כך התנפץ החלום של WeWork: צעד אחר צעד - האזינו לפודקאסט.

פודקאסט: מייסד Via על הלחץ, האקדמיה ובאבל

אורן שובל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת Via ואחד ממייסדיה, מספר בראיון לפודקאסט "רוד שואו" על המעבר מעולם האקדמיה לעולם היזמות ("בהרבה מובנים העולמות האלו דומים"), על הלחץ בעבודה ("אנחנו הולכים להסיע את כל הילדים בעיר ניו יורק, זה חייב לעבוד"), על הביקורת העצמית ("אני כל יום בוחן אם הייתי מגייס את עצמי לתפקיד שלי"). הוא מסביר גם למה שירות באבל שפועל בגוש דן הוא הצלחה, למרות שנוסעים יכולים למצוא את עצמם לבד בוואן גדול ומספר איך Via תיקח חלק במהפכת העיר החכמה.

שווה להאזין.

ראיון: המנכ"ל שהביא את הפרילנסרים לבורסה

פייבר, שפיתחה זירת מסחר לפרילנסרים, תציין בחודשים הקרובים עשור להקמתה. ריאיינתי את מיכה קאופמן ואחד משני מייסדיה למוסף ראש השנה שלנו, בראיון ראשון מאז ההנפקה שערכה החברה לפני כשלושה חודשים. "כשעמדתי על הבמה בבורסת ניו יורק ראיתי את אשתי ושני הבנים שלי פורצים בבכי, וכך גם כל מי שהיה סביבם. זה ריגש אותי, זה היה רגע שיא של קריירה של 20 שנה".

קאופמן סיפר על התחנות שהובילו אותו להקמת פייבר: על המשפחה שבה גדל ("ישבתי על הטרקטור בזמן שאבא שלי חרש בקיבוץ, כשספר הלימוד היה מונח לפניו"), על החברה המצליחה שהקים עם אדם זר מסיביר ("החברה עוד קיימת, עד היום לא התראינו"), הסטארט-אפ שהקים עם אחיו ושנאלץ לסגור ("זה הצריך חשבון נפש") וקבוצת החשיבה שממנה צמח הרעיון לפייבר ("גם בילינו, אז זה היה מגניב"). קאופמן למעשה מיישם עיקרון כמעט בלתי מעורער בתעשיית ההייטק - הכישלונות הם הבסיס לסטארט-אפ שאחריו, עד להצלחה, אם מגיעה כזאת.

בראיון הוא מדבר על הכשלונות, וסיפר על התהליך שעבר אחרי סגירת הסטארט-אפ הקודם, ואיך יישם את הלקחים בפייבר. לחילופי הדברים בין המייסד שעזב, שי וינינגר, והמשקיע אדם פישר (בנוגע לסיפור הקמת החברה) קאופמן לא רצה להתייחס ("תרשה לי לא להיכנס למלחמות של גרסאות"). את הזינוק ביום הראשון לאחר ההנפקה (כ-90%) הוא לא אהב ("ביקשתי שזה לא יקרה").

היה חשוב לי לדבר איתו על הפרילנסרים, על הגיג אקונומי ועל הבעיות הטמונות בכך. לדבריו, "הגידול בשיעור הפרילנסרים זה ברובו תופעה מאוד חיובית. אם יש אנשים שצריכים לעשות את זה בגלל עוני, אז צריך לעזור להם, אבל זאת עזרה סוציאלית". הוא ציין כי התחרות בין הפרילנסרים במדינות השונות לא פוגעת בשכר הפרילנסרים אלא להיפך. "אין שום סיבה לפרילנסר ממדינה מתפתחת להוריד את המחירים שלו, הוא יכול לעשות הרבה כסף, למה שיעשה פחות?".

ראיון חובה - תקראו.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• הסימולטור שילמד מכונות להבין את העולם האמיתי: דאטה-ג'ןהישראלית מאמנת מערכות בינה מלאכותית באמצעות סימולציות ממוחשבות, ומייתרת את הצורך באיסוף דאטה מהשטח. בראיון ליסמין יבלונקו מסביר מנכ"ל החברה אופיר צ'קון מדוע השיטה שלהם חוסכת עלויות גבוהות, ואומר: "איפשהו במרוץ לבינה מלאכותית שכחו שהדבר הכי משמעותי שמזין את המערכות האלה זה דאטה".
• כמעט עשור חלף מאז החלה קרן טריוונצ'רסלהשקיע בחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ואחת ממקימיה, מיכל גבע, מדברת בראיון לגלי וינרב על תחילת הדרך, על השינויים ועל הטרנדים החדשים ("הולכים לכיוון של Wellness").
• האם גוגלהצליחה להציג לראשונה "עליונות קוונטית"?
• משרד הביטחון: נבחנות הקלות רגולטוריותלמאות חברות תוכנה וסייבר.
• ניצחון משפטי של גוגל: החברה לא תצטרך ליישם בכל העולם את "הזכות להישכח", הזכות שמאפשרת לאזרחי האיחוד האירופי לבקש ממנועי חיפוש לבקש הסרה של לינקים מתוצאות החיפוש, אשר מכילים מידע מוטעה או לא מעודכן שעשוי לפגוע במוניטין שלהם.

ומה בתעשייה

קרנות

• קרן ההון סיכון PICO Partners הודיעה על גיוס קרן שנייה בהיקף 80 מיליון דולר. פיקו פרטנרס מנוהלת על ידי שלושה מייסדים-שותפים, אלי וורטמן, טוד קסלמן וג'ינה לוורסה. הקרן הקודמת הייתה בהיקף של 35 מיליון דולר. הקרן מתמקדת בהשקעה בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים, והיא השקיעה עד היום ב-15 חברות, 14 מתוכן מהקרן הראשונה ואחת מהקרן השנייה. בין החברות בהן השקיעה נמצאות Vroom, ספוטניסט, ChargeAfter וג'ולט. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

• חברת פאנדבוקס (Fundbox), המספקת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים על בסיס חשבוניות שטרם נפרעו, הודיעה על גיוס של 176 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 300 מיליון דולר בסך הכל). פאנדבוקס נוסדה ב-2012 על ידי מנכ"ל החברה אייל שנער, שפרש מתפקידו כסגן נשיא קרן ההון סיכון באטרי ונצ'רס, והקים את החברה יחד עם תומר מיכאלי ויובל אריאב. מיכאלי כבר אינו בעל תפקיד בחברה, ואריאב משמש כיועץ. בסס השתתפו המשקיעים הקיימים בהם הקרנות ג'נרל קטליסט, Khosla Ventures וספארק קפיטל, וכן משקיעים חדשים בהם קרנות השקעה פרטיות וקרנות פנסיה מהעולם. לצד גיוס ההון, פאנדבוקס הודיעה על גיוס חוב של כ-150 מיליון דולר, שנועד לשמש אותה למתן אשראי ללקוחותיה. לפי החברה, החוב גויס מחברת ניהול הנכסים הגדולה בארה"ב, אך בפאנדבוקס לא חושפים את שמה. לידיעה המלאה.
• חברת הפינטק הישראלית טיפלתי (Tipalti) השלימה גיוס של 60 מיליון דולר במניות (בסך הכל גייסה החברה 100 מיליון דולר עד כה), לצד גיוס של 16 מיליון דולר בחוב. החברה הוקמה בשנת 2010 על ידי חן עמית ואורן זאב, מנהל קרן זאב ונצ'רס. הקרן של זאב הובילה את הגיוס יחד עם גרופ 11. עוד השתתפו בסבב קרן 01 Advisors של דיק קוסטולו, מנכ"ל טוויטר לשעבר, ו-Greenspring Associates. טיפלתי עוסקת באוטומציה של ניהול התשלומים היוצאים מחברות לספקים איתן הן עובדות. לידיעה המלאה.
• הקרנות פיטנגו, ורטקס ארה"ב ו-NEA השקיעו בחברת טוליפ האמריקאית, שהוקמה ב-2014 על ידי היזמים הישראלים נתן לינדר ורוני קובט. טוליפ, המפתחת פלטפורמת מחשוב ענן שנועדה לייעל תהליכי ייצור בתעשייה, השלימה גיוס של 40 מיליון דולר, לאחר שגייסה כמחצית מהסכום בפברואר. אין לחברה פעילות בישראל. לידיעה המלאה.
• חברת DustPhotonics ממודיעין גייסה 25 מיליון דולר (עד כה גייסה 42 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי בן רובוביץ', קובי השרוני ואמיר גרון. את סבב הגיוס הובילה אינטל קפיטל והשתתפו בו אביגדור וילנץ ו-WRVI קפיטל. החברה מפתחת רכיבי קישוריות אופטיים להעברת מידע בתוך מרכזי נתונים (דאטה סנטרים). לידיעה המלאה.
• חברת דודא (Duda), שפיתחה מערכת לבניית ועיצוב אתרים מקצועיים, גייסה 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 46 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2009 על ידי איתי סדן ואמיר גלט. בסבב הגיוס השתתפו Susquehanna Growth Equity, פיטנגו וזאב ונצ'רס של אורן זאב. במהלך השנים השקיעו בחברה גם זוהר גילון, אייל גורה, דובי פרנסס ואחרים.
• חברת D-Fend Solutions, שמפתחת מערכת לזיהוי ונטרול רחפנים עוינים, הודיעה על גיוס של 28 מיליון דולר (בסל הכל גייסה החברה 32 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי זוהר הלחמי, יניב בנבנישתי ואסף מונסה. את סבב הגיוס הובילה Claridge ישראל, והשתתפה בו גם קרן ורטקס והקרן SBI הישראלית-יפנית.
• חברת הסייבר הישראלית Cycode, שמגנה על קוד המקור, גייסה 4.6 מיליון דולר. החברה הוקמה השנה בידי ליאור לוי ורונן סלבין. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון YL Ventures, והשתתפו בו גם מייק פיי, לשעבר נשיא חברת סימנטק, היזם דן אמיגה ועוד.
• חברת Tastewise (טייסטוייז), שפיתחה מערכת לניתוח מגמות בשוק המסעדנות והמזון בזמן אמת, גייסה 5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 6.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי אלון חן ואייל גאון. את סבב הגיוס הובילה קרן PeakBridge, וההשקעה הקודמת הייתה מ-Pico Partners.

לסיכום השבועי הקודם.