גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נועם ברדין / צילום: איל יצהר, גלובס

המכירה של Waze לגוגל לפני שש שנים היתה (ועדיין) אחת העסקאות המעניינות בהייטק הישראלי. באותם ימים סכום הרכישה - כמיליארד דולר - היה אסטרונומי. סימני השאלה היו רבים - האם Waze יכולה להוכיח כי יש לה מודל עסקי בר קיימא, האם היא שווה מיליארד דולר, ומה גוגל מתכוונת לעשות עם הדאטה שנאסף באפליקציה הישראלית? חלק מהשאלות עדיין נשאלות גם היום, לצד שאלות חדשות כמו למה יש לגוגל שתי אפליקציות מיפוי - Google Maps ו-Waze?

נועם ברדין, סגן נשיא בגוגל ומנכ"ל Waze בעשור האחרון, התראיין ל"גלובס" וסיפק כמה ניתוחים ותובנות. לפני הכל, הבחירה שלו להישאר בגוגל אינה טריוויאלית. הוא בא מעולם הסטארט-אפים ומגדיר את עצמו כאדם לא תאגידי. פעילותה של Waze היא עצמאית, שאמנם לא מתמודדת עם מחסור במזומנים, אבל עולה מהשיחה איתו כי Waze עדיין מתמודדת עם הצורך בחינוך שוק.

חינוך השוק נדרש הן בפעילות הפרסום שלה ("הקדמנו את המהפכה. עדיין קשה לנו להוכיח ROI למפרסמים"), והן בפעילות הקארפול ה(יחסית) חדשה של החברה ("כשהתחלנו את הקארפול, בנינו מערכת סופר יעילה וממש לא ידידותית. מי שהוביל את הפרויקט היה כלכלן, והוא באמת היה בעל יעילות כלכלית מטורפת - אבל אף אחד לא רצה להשתמש בה. הבנו שהאתגר הוא האדם"). יש לו גם תשובה מעניינת לגבי Google Maps. הוא מדבר על שתי פילוסופיות בנוגע לתפקידן של האפליקציות - האם צריך להיות להן תפקיד אחד או שלל תפקידים.

ברדין לא הסכים להתייחס לטענות כי רכישת Waze נועדה כדי לחסום תחרות (נשמעות טענות כאלו בארה"ב כלפי גוגל), אך כן התייחס לטענות כי סטארט-אפים לא יכולים להתחרות בענקיות הטכנולוגיה. "הצלחה של סטארט-אפ זה נס. אנחנו אוהבים להגיד שזה בעזרת היזמים, אבל אחוז אדיר מההצלחה הוא מזל. אולם הצלחה של החברה היא פנימית, והכישלון הוא פנימי. מעט חברות חוסלו על ידי החברות הגדולות. זה תירוץ. סטארט-אפ מצליח או כשל בגלל עצמו - אם הוא בחר את המוצר הנכון, את המשקיעים הנכונים, את המפתחים הנכונים. ואם השוק יתקדם לאן שהיה צריך. סטארט-אפים לא מתים מתחרות, אף אחד לא הורג אותם, הם מתאבדים".

לברדין היו עוד שלל התבטאויות מעניינות, למשל שהרכב האוטונומי יהיה רק עוד עשרות שנים, ושאם לא יהיה קארפול, אז התוצאה של המהפכות בעולם התחבורה (רכב אוטונומי, חשמול ונסיעות שיתופיות) יפגעו באיכות החיים שלנו. הוא גם התייחס להומוגניות בעמק הסיליקון: "בניו יורק למשל אתה הולך לארוחת ערב, ואתה יודע שלא כולם מהנדסים". בחלק שלא נכנס לכתבה הוא דיבר על זה שכולם בתעשיית ההייטק (ובעיתונות ההייטק) הם היפסטרים, וש-Waze לא הצליחה להגיע לעיתונאים בתחילת דרכה, כי הם לא הבינו את חשיבותה.

בראיון המלא תמצאו גם את התשובה של ברדין לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר ש-Waze נמכרה במחיר נמוך מדי.

ב-NSO נתקלו בהתנגדות לא צפויה

חברת NSO הישראלית, שמפתחת טכנולוגיה לסייבר התקפי, סופגת הרבה ביקורת בעולם. שמה נקשר במהלך השנים בשורה של פרשיות, במסגרתן נחשף כי התוכנה שימשה לכאורה לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר במשטרים אפלים ברחבי העולם. החברה, שמייצאת את התוכנה שלה תחת רישיון לסחר בנשק שניתן לה על ידי משרד הביטחון ומשרד החוץ, הודפת את הטענות ומדגישה פעם אחר פעם שהיא מוכרת את הטכנולוגיה לגופי מודיעין ואכיפת חוק ושהיא לא מבצעת את התקיפות בעצמה.

אולם מהלך חריג של חברת פייסבוק - תביעה נגד החברה הישראלית - מאיים לחשוף עוד טפח מפעילותה של NSO, לערער את הטענות שלה ובאופן כללי להכניס אותה למלכוד. מה הקשר בין פייסבוק ל-NSO? בחודש מאי האחרון הודיעה חברת ווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, כי גילתה חולשה באפליקציה שאפשרה לחברה הישראלית להתקין תוכנת ריגול על מכשירי אייפון ואנדרואיד.

לדעתי, אם NSO רוצה להוכיח שהיא נלחמת בזליגת הטכנולוגיה לגורמים לא מוסריים, מתבקש שתבצע בדיקה משלה לטענות ווטסאפ ותציג את ממצאיה. בכל מקרה, עולים מהסיפור מספר סימני שאלה, למשל האם NSO אחראית לשימוש בטכנולוגיה שהיא מוכרת, והאם לפייסבוק יש קייס משפטי.

מבלי להוריד מהבעייתיות שעולה מפעילות NSO (לכאורה), קיימת נקודה חשובה שנוגעת לצד שביצעה פייסבוק במקביל לתביעה - מחיקת החשבונות הפרטיים של עובדי NSO בפייסבוק ובאינסטגרם. לפי דיווחים, נמחקו גם חשבונות של עובדי החברה בעבר, וכן של בני משפחה של העובדים.

פייסבוק הגישה תביעה נגד NSO כדי להצטייר כמגינת הדמוקרטיה רוצה להוכיח שהיא חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה, אבל היא למעשה מוכיחה את כוחה המופרז ומבצעת פעולות שמנוגדות לעקרונות דמוקרטים בסיסיים. אז פייסבוק היא גם החוקרת, גם התובעת וגם השופטת. כנראה שבחברה לא באמת מבינים את האחריות הציבורית שלהם כמי שמובילים את המרחב הציבורי (הווירטואלי) הגדול בעולם.

התגובה של רבים היא שפייסבוק היא תאגיד שדואג לשורה התחתונה שלו, ולכן ההסתכלות עליו במונחים של דיקטטורה או דמוקרטיה היא לא נכונה. מכיוון שבחברה מדגישים כי ערכי הדמוקרטיה חשובים להם, אז ניתן לדרוש מהם שזה יבוא לידי ביטוי בקבלת ההחלטות שלהם.

לשאלות נוספות סביב התביעה של פייסבוק את NSO.

מה גילינו בדוחות אפל, גוגל ופייסבוק?

ענקיות הטכנולוגיה אפל, גוגל ופייסבוק פירסמו השבוע את הדוחות הכספיים שלהן. שלושתן עקפו את הציפיות מהן בשורת ההכנסות, אך בעוד שפייסבוק רשמה צמיחה של 29% בהכנסות (כן, היא חסינה משערוריות), הכנסות גוגל עלו ב-21%, אפל צמחה ב-2% בלבד. עם זאת, גוגל איכזבה בשורת הרווח.

אפל:

מה שמעניין בדוחות אפל זה המשך הירידה במכירות האייפונים (9% לעומת הרבעון המקביל), אך הן עדיין אחראיות ל-45% מהכנסות החברה. כן רואים צמיחה יפה בהכנסות משירותים (אפל מיוזיק, שירות המשחקים של אפל, אפל ניוז וכו', וגם אפל TV ייכנס לזה וכו'); הכנסות ממכירות מכשירים לבישים (אירפודס למשל! לי לקח זמן, אבל התמכרתי); והכנסות של מכשירי אייפד (כן, כל פעם זה מפתיע מחדש שהמכירות של המכשירים האלו צומחות).

הגידול בהכנסות משירותים מהווה את הבשורה החשובה כי אפל רוצה לנתק את עצמה מתלות במכירות מכשירים (ואייפונים בפרט). בהשוואה לרבעון הקודם נרשמה צמיחה של 9% שזאת צמיחה מאוד יפה, אבל מה שצריך לנסות להבין זה כמה מזה נובע מהחלטה חשבונאית. מי שרוכש את המכשירים החדשים של אפל מקבל גישה לשירות הטלוויזיה בחינם, כך שההכנסות בגין המכירות האלו מתחלקות בין מוצרים ושירותים.

לידיעה על דוחות אפל.

פייסבוק:

מה שמרשים בפייסבוק זה שהיא מצליחה להגדיל את מספר המשתמשים היומיים והחודשיים בכל אחת מהטריטוריות הגיאוגרפיות. עדיין מדהים לראות בכל רבעון את הפער בין ההכנסות הממוצעות מפרסום לכל משתמש בארה"ב (34.5 דולר) לעומת אירופה (10.7 דולר), אסיה-פסיפיק (3.2 דולרים) ושאר העולם (2.2 דולרים). האזורים שבהם ההכנסות הממוצעות הן נמוכות יותר הם גם אלו שבהם מספר המשתמשים צומח מהר יותר.

נתון מעניין נוסף שלא הכרתי הוא ש-94% מהכנסות החברה ממודעות מגיע כעת מהכנסות ממודעות במובייל (לעומת 92% ברבעון המקביל). ממש לא חשבתי שהנתון הזה הוא כל כך גבוה.

לידיעה על דוחות פייסבוק:

גוגל:

גוגל הציגה הכנסות של 40.5 מיליארד דולר, 180 מיליון דולר מעל לתחזיות האנליסטים. עם זאת, בשורה התחתונה ירד הרווח של החברה ב-23% ל-7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על על 10.1 דולר, לעומת תחזית האנליסטים לרווח של 12.4 דולר.

הוצאות החברה גדלו בקצב מהיר יותר מאשר הגידול בהכנסות (24% לעומת 20%), דבר ששחק את רווחיות החברה. ניתן לראות למשל כי מספר העובדים של החברה צמח בשנה האחרונה מ-94 אלף ל-114 אלף. עוד סעיף שמשפיע על הרווחיות הוא שיעור המס האפקטיבי שעמד ברבעון השלישי של 2019 על 18%, לעומת 9% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של גוגל עלה ב-14%, אך שאר הפעילויות של אלפבית הן הפסדיות, והן גרעו 1.7 מיליארד דולר מהרווח התפעולי של החברה.

לידיעה על דוחות גוגל.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

• גוגל הודיעה אתמול על רכישת פיטביט, יצרנית שעוני כושר, תמורת 2.1 מיליארד דולר. הרכישה תאפשר לגוגל להתחרות באפל, וכן להרחיב את פעילותה לתחום הבריאות. לידיעה המלאה.
• חברות הבריאות הדיגיטלית מקימות איגוד: "אנחנו שואפים להגיע לשווי חברות כמו בעמק הסיליקון". ראיון של גלי וינרב.
• נפתחה חקירה בארה"ב נגד הסטארט-אפ הגדול בעולם.
• אמזון פספסה את תחזיות השוק, הרווח ירד ביחס לרבעון המקביל, היא פרסמה תחזית פסימית יחסית לעונת החגים, ולקינוח הפסידה למיקרוסופט במכרז של הפנטגון על שירותי ענן לעשור הקרוב • אז למה אפילו בחודש כזה המניה שלה הוסיפה להתחזק? • איך היא עושה זאת, האם מכפיל הרווח שלה גדול מההזדמנות, וכמה היא מצליחה מחוץ לארה"ב? ניתוח של אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות.

מה בתעשייה:

דוחות כספיים

• 4.11 - אובר
• 6.11 - סייבר ארק (לפני המסחר), סולאראדג' ופורסקאוט (שכבר פירסמה אזהרת רווח)

אקזיט

חברת אבטחת הסייבר האמריקאית פורטינט רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי enSilo (אנסילו), שמפתח פלטפורמת הגנת מידע לנקודות קצה. סכום העסקה לא נמסר אך לפי גורם המעורה בפרטי העסקה מדובר על עסקה בשווי של עשרות מיליוני דולרים. עד היום החברה גייסה 57 מיליון דולר בסך הכל ממשקיעים בהם Rembrandt Venture Partners, ובהשתתפות הקרנות O.G. Tech Ventures ו-ויולה. enSilo נוסדה ב-2014 על ידי המנכ"ל רועי קטמור, אודי יאבו, עידו קלסון ותומר ביטון. פורטינט היא חברה ציבורית ששוויה עומד על כ-14 מיליארד דולר. לידיעה המלאה.

קרנות

• קרן ויולה הישראלית מנהלת מגעים להקמת קרן חדשה בשותפות עם CIC, קרן ההשקעות של ממשלת סין. הקרן, אם אכן תוקם, תנוהל על ידי הראל בית-און, שותף-מייסד בויולה צמיחה, אך היא תהיה נפרדתמהקרנות הקיימות של ויולה. הקרן, שמוקמת על רקע מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, לא תשקיע רק בחברות שפועלות בשוק הסיני, אך כמובן שזה יהיה אח היתרונות שלה. יסמין יבלונקו בדקה מה האסטרטגיה של הממשלה הסינית בעולם, ואיך הקמת הקרן עם ויולה מתחברת אליה?
• קרן Insight Partners (אינסייט פרטנרס), אחת המשקיעות הבולטות בתעשיית ההייטק הישראלי בשנים האחרונות, פותחת נציגות בתל אביב. אלו המשרדים הראשונים של החברה מחוץ לארה"ב. אינסייט היא קבוצה של קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות, שהשקיעה במהלך השנים ביותר מ-300 חברות. בישראל השקיעה הקרן 700 מיליון דולר בכ-15 חברות (כולל רכישת הפורטפוליו של הקרן הרביעית של ג'נסיס) מי שיוביל את צוות ההשקעות המצומצם בישראל הוא דניאל ארונוביץ.

הנפקה:

חברת Jfrog מנתניה, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת להתמודד עם בעיות עדכוני תוכנה, החלה לקדם הנפקה בוול סטריט. בחברה החלו להיפגש עם בנקאי השקעות לקראת הכנת התשקיף וצעדים נוספים הקשורים להנפקה, שמתוכננת לשנה הבאה. החברה הוקמה בשנת 2008 על-ידי שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרד סימון. במהלך השנים גייסה החברה כ-220 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון היה לפני כשנה, אז גייסה החברה 160 מיליון דולר בהובלת קרן Insight האמריקאית. משקיעים נוספים בחברה הם ספארק קפיטל, Geodesic Capital, ג'מיני ישראל, קומרה, באטרי ונצ'רס, וינטג', הקרן התאגידית של חברת Dell-EMC ועוד. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

• חברת אפספלייר (AppsFlyer) מנהלת מגעים לסבב גיוס בהיקף של 200 מיליון דולר בהובלת קרן ג'נרל אטלנטיק האמריקאית. מאז הקמתה גייסה החברה סכום של 84 מיליון דולר, והגיוס הנוכחי יהפוך את החברה לחד קרן, חברה בעלות שווי של לפחות מיליארד דולר. אפספלייר, שמנתחת יעילות של קמפיינים במובייל, הוקמה ב-2011 על ידי רשף מן ואורן קניאל. בין המשקיעים הקיימים בחברה יש את גולדמן זאקס, זרוע ההשקעות של דויטשה טלקום, והקרנות קומרה ופיטנגו. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ הישראלי נמוגו (Namogoo), שפיתחה מערכת למניעת "חטיפת" לקוחות מאתרי אי-קומרס, גייסה 40 מיליון דולר (עד כה גייס 69 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2014 על ידי חמי כץ ואהד גרינשפן. את הסבב הובילה קרן ההון סיכוןOAK HC/FT. השתתפו גם המשקיעים מסבבי הגיוס הקודמים - GreatPoint ונצ'רס, בלאמברג קפיטל ו-Hanaco. לידיעה המלאה.
• חברת טקטייל מוביליטי (לשעבר MobiWise) הודיעה על גיוס בסך 9 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 18 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי בעז מזרחי (סמנכ"ל הטכנולוגיות) ואלכס אקרמן ויוסי שירי, שכבר לא משמשים בתפקיד פעיל בחברה. לפני כשנה וחצי הצטרף לחברה המנכ"ל עמית ניסנבאום, מעובדיה הראשונים של בטר פלייס. את סבב הגיוס הובילו יצרנית הרכב פורשה ויבואנית טויוטה יוניון מוטורס. בסבב השתתפו גם משקיעים פרטיים, בהם קרן במות של משפחת מודי בן ש"ך. המערכת שפיתחה החברה מנתחת נתונים המגיעים מחיישנים לא חזותיים המובנים ברכב כדי לסייע לרכבים חכמים "לחוש" את תנאי השטח שמתחת לרכב. לידיעה המלאה.
• קרן ויולה ונצ'רס מובילה השקעה של 6 מיליון דולר ב"רותי" (Ruti), מותג אופנה אמריקאי שמתמחה באופנת נשים בגילאי 35 ומעלה, והוקם ב-2009 בקליפורניה על ידי רותי זיסר. הגיוס נועד לתמוך בהרחבת פעילות המותג, ולהאיץ פיתוח פלטפורמה טכנולוגית הייעודית המשלבת בינה מלאכותית וזיהוי פנים למיקסום הפרסונליזציה בחנויות ובאון ליין.