יצחק אברכהן - מנכ''ל שופרסל / צילום: איל יצהר
המאבק על הרכב דירקטוריון שופרסל מגיע לרגע האמת, ומי שיכריעו אותו יהיו הגופים המוסדיים שמחזיקים במרבית מניות החברה. לפי הערכות בשוק, צפוי המנכ"ל לשעבר איציק אברכהן להפוך למנצח הגדול של ההתמודדות, ולהתמנות בהמשך לתפקיד יו"ר שופרסל.
האסיפה הכללית של בעלי מניות שופרסל מתכנסת ביום ג' השבוע ובפניה שתי החלטות מרכזיות: ראשית יידרשו בעלי המניות לבחור חמישה דירקטורים רגילים מתוך שבעה המתמודדים על התפקיד, ובמסגרת ההחלטה השנייה יתבקשו לאשר את הסכם השכר של המנכ"ל החדש, עופר בלוך.
האסיפה צפויה להביא לסיומה שורת אירועים חריגים בשופרסל, שהובילו לטלטלה ניהולית ברשת הקמעונות הגדולה בישראל בשנה האחרונה. אירועים אלו החלו עם מאבקים בין המנכ"ל הקודם איציק אברכהן ליו"ר הדירקטוריון הקודם יקי ודמני, שהובילו לעזיבת הראשון בתחילת השנה, בעקבות תמיכת הדירקטוריון ביו"ר.
בהמשך ביקש ודמני להוביל מהלכים עסקיים בשופרסל עוד טרם בחירת מנכ"ל חדש, בד בבד עם בחירת הדירקטוריון במנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, למחליפו של אברכהן. הגופים המוסדיים, שלא אהבו את התנהלות היו"ר, החלו להתבטא בחריפות כנגדו ולדרוש שינויים בהרכב הדירקטוריון במסגרת האסיפה השנתית.
בעקבות הדברים החליט דירקטוריון שופרסל שלא להעמיד לבחירה נוספת את ודמני, ובתגובה לכך עזב האחרון את תפקידו, כשבמקומו מונה רן גוטפריד לתפקיד היו"ר. אלא שהמוסדיים ביקשו שינוי נרחב יותר בהרכב הדירקטוריון, ולאסיפה הובאו לבסוף שבעה מועמדים: חמישה מועמדים חדשים שהציעו גופים מוסדיים, וכן שני דירקטורים מכהנים - גוטפריד ויואב שלוש.
הדירקטורית הרביעית, איילת בן עזר, הודיעה כי לא תעמיד עצמה לבחירה מחודשת, ובכך תצטרף בוודאות ליקי ודמני. עם זאת, משיחות עם משקיעים בחברה וגורמים בשוק, נראה כי גם גוטפריד ושלוש צפויים לאבד השבוע את מקומם בדירקטוריון.
"מהפכה" בדירקטוריון בהובלת אברכהן
שופרסל היא חברה ללא גרעין שליטה, שמרבית ממניותיה מוחזקות כאמור בידי גופים מוסדיים ישראלים. ששת בעלי המניות הגדולים בחברה הם ששת הגופים המוסדיים הגדולים ביותר - מגדל, אלטשולר שחם, מנורה, כלל, הראל והפניקס - המחזיקים יחד ב-60% ממניות שופרסל.
הרכב דירקטוריון החברה כלל עד כה ארבעה דירקטורים חיצוניים, שלא יעמדו לבחירה מחדש באסיפה הנוכחית, ועוד ארבעה דירקטורים רגילים, מספר שיגדל כעת לחמישה, כחלק מהרצון לפייס את הגופים המוסדיים. על חמשת המקומות מתחרים כאמור גוטפריד ושלוש, לצד חמישה מועמדים חדשים: המנכ"ל לשעבר אברכהן, משה אטיאס, רון הדסי, שלמה זהר ואילן רון.
לכאורה מדובר בבחירה של כל מועמד בנפרד, אולם בפועל מדובר בהכרעה בין שתי דרכים אפשריות: מתן רוב בדירקטוריון לדירקטורים הוותיקים, או ביצוע מהפכה שתכלול בחירה בחמשת המועמדים החדשים. אברכהן הוא הכוח המניע מאחורי רעיון המהפכה, שלפיו יהפכו חברי הדירקטוריון הישן (כולם דח"צים) למיעוט בדירקטוריון החדש. לדברי גורמים בשוק, אברכהן רוצה להיות יו"ר שופרסל - הוא לא רוצה להיות 'עוד דירקטור', והוא שידר את המסר הזה לגופים המוסדיים בשבועות האחרונים.
יציבות ו"מבוגר אחראי" לרשת שחוותה טלטלות
על פי התסריט הרווח בשוק, במקרה שבו לפחות אחד משני המועמדים הוותיקים יצליח להיבחר לכהונה נוספת, לא יהיה רוב בדירקטוריון לבחירת אברכהן לתפקיד היו"ר והוא יתפטר מתפקידו כדירקטור. עוד מעריך תסריט זה, כי גם אם יימצא לבסוף הרוב לבחירת אברכהן ליו"ר, הרי שהוא יתקשה לפעול עם דירקטוריון שמורכב ברובו מדירקטורים ותיקים, שצידדו ביקי ודמני בעת המאבק ביניהם.
"אם נבחרים רק ארבעה דירקטורים חדשים ואחד ותיק מצליח לשמור על מקומו בדירקטוריון, אז לדירקטוריון הישן יש רוב. במקרה כזה אברכהן לא יצליח להתמנות ליו"ר וצפוי להתפטר מתפקידו כדירקטור, ואז עופר בלוך נשאר בתפקיד המנכ"ל והדירקטוריון הישן שומר על הכוח שלו", מעריך גורם בשוק.
"מנגד, אם נבחרים חמישה דירקטורים חדשים, אז הם הופכים להיות הרוב בדירקטוריון והם ממנים את אברכהן ליו"ר. במקרה כזה, צפוי להתחיל תהליך שבסיומו בלוך יעזוב את תפקיד מנכ"ל שופרסל", מעריך אותו גורם.
אחרי שנה של תהפוכות, מה שדרוש עתה לשופרסל הוא בעיקר יציבות. לשם כך רוצים המוסדיים במינוי אברכהן לתפקיד היו"ר, ויתרה מכך - מינויו של אורי קילשטיין לתפקיד מנכ"ל הרשת המתחרה, קארפור ישראל, מחזק עוד יותר את הצורך של שופרסל במבוגר אחראי בחברה.
קילשטיין פרש לפני כשנה וחצי משופרסל, בה כיהן כמשנה למנכ״ל וסמנכ"ל סחר ושיווק. דומה כי החלטתו להעדיף מינוי למנכ"ל החברה המתחרה על פני האפשרות שימונה בעתיד למנכ"ל שופרסל, מלחיצה כעת עוד יותר את משקיעי שופרסל, שאיבדה ב-2022 כ-9% מערכה, לשווי של 6.2 מיליארד שקל.
צפויה התנגדות לתנאי השכר של בלוך
במאבק המתחולל סביב בחירת הדירקטורים בשבועות האחרונים, פעלו לדברי גורמים בשוק שני כוחות עיקריים. הראשון הוא אברכהן, שדוחף כאמור למהפכה בדירקטוריון ולבחירת חמשת המועמדים החדשים. מולו התמודדו חלק מהדח"צים שקיימו שיחות עם גופים מוסדיים וניסו לשכנעם כי הדירקטוריון במצבו הקיים הוא הדרך העדיפה לחברה. להערכת אותם גורמים, הדח"צים הללו לא כל-כך הצליחו לשכנע את הגופים המוסדיים, אשר מעדיפים דירקטוריון חדש בראשות אברכהן.
הסיבה לכך היא התנהלותו של הדירקטוריון הישן, שתמך ביו"ר ודמני במאבק מול אברכהן ולאחר מכן התהפך והדיח את ודמני מתפקיד היו"ר. אותו דירקטוריון ישן רוצה כעת לשמר את כוחו, אולם אינו מועדף על הגופים המוסדיים כנראה בשל חוסר הניסיון של חבריו בתחום הקמעונות.
בנוסף, טוענים גורמים בשוק כי גופים מוסדיים רבים אינם מרוצים מהבחירה בעופר בלוך למנכ"ל, ולכן בחירה בחמישה דירקטורים חדשים בראשות אברכהן תוכל להוביל להחלפתו של בלוך. השאלה המרכזית היא האם אותם מוסדיים ישאירו את עבודת ההדחה לדירקטוריון החדש, או יחליטו לסייע לו באמצעות התנגדות להסכם השכר של בלוך.
כאמור, הנושא השני שעומד להצבעת בעלי המניות של שופרסל באסיפתם הוא אישור תנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל הנכנס. בלוך, שנכנס לתפקידו ב-9 במאי השנה, זכאי על פי הסכם ההעסקה לתגמולים בעלות של 4.3 מיליון שקל בשנה, הכוללים שכר חודשי של 125 אלף שקל ותנאים נלווים, בונוס שנתי בסך כ-1 מיליון שקל ואופציות הניתנות למימוש על פני ארבע שנים, בהטבה המוערכת בכמיליון שקל בשנה.
לפי ההערכות, לפחות חלק מהגופים המוסדיים יצביעו נגד הסכם השכר של בלוך, אבל לא ברור האם יהוו רוב בקרב המצביעים באסיפה. אם יצביעו מרבית המשקיעים נגד השכר של בלוך, הוא עצמו עשוי לקום ולהתפטר. עם זאת, גם במידה שרוב זה לא יימצא, עשוי הדירקטוריון למצוא את הדרך לסיים בעתיד את כהונתו של בלוך, וזאת כמובן במקרה שבו אברכהן ימונה ליו"ר.