אבי טיומקין / צילום: איל יצהר
"הספירה לאחור להורדת דירוג האשראי של ישראל התחילה", כך הכריז אבי טיומקין, יועץ קרנות הגידור, בראיון שפרסמנו בגלובס בינואר. בששת השבועות שחלפו מאז, הדולר זינק מול השקל, והתשואות על איגרות החוב של ממשלת ישראל עלו בחדות. במקביל, המהפכה המשפטית המשיכה להתקדם, נרשמה התנהלות כאוטית בדיוני התקציב, והשבוע גם השטחים בוערים. תרחיש הורדת הדירוג שעליו דיבר טיומקין נראה הרבה פחות מרחיק לכת.
● הסיכון בתל אביב גדל: אג"ח חברות בכ-20 מיליארד שקל בתשואה דו־ספרתית
● המשקיעים מחפשים איתותי אופטימיות, אבל השוק הדובי לא הולך לשום מקום
● הטלטלה בשוק המט"ח: מה הסיכויים שבנק ישראל יתערב, ומהן ההשלכות?
אלא שטיומקין, מצידו, כבר מדבר על תרחישים מרחיקי לכת עוד יותר. האנלוגיה שהוא בוחר להסתכל דרכה על הצפוי לכלכלה הישראלית היא זו של טורקיה, מדינה שראתה בשנים האחרונות קריסה של שער המטבע וזינוק דרמטי באינפלציה. טורקיה, לשיטתו של טיומקין, היא "המקבילה האולטימטיבית" לישראל.
הראיון עם טיומקין נערך בביתו בכפר שמריהו. על מדפי הספרייה תמונות שלו עם נשיאי ארה"ב לשעבר ביל קלינטון וגורג' וו. בוש, וגם עם יצחק רבין. "במצטבר ייעצתי והייתי מעורב בקרנות של קרוב ל־50 מיליארד דולר", אומר טיומקין. בין היתר הוא היה ממנהלי קרן הגידור caxton ויועץ לקרן ברוון האוורד. לדבריו, "ההתעסקות המרכזית שלי היא בתהליכים כלכליים עולמיים, והיכולת הגדולה שלי היא לחזות שינויי כיוון משמעותיים". וכאמור, הוא מזהה רגע כזה כיום בישראל.
"כולם משווים להונגריה ופולין - וטועים"
"כל ההשוואות להונגריה ופולין לוקות בחסר משמעותית", פותח טיומקין את הניתוח שלו. "שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, ולמרות המשטר הפסוודו־דמוקרטי, התלות שלהן בסיוע מבריסל היא דרמטית, במיוחד אחרי הקורונה. כמו כן, למשטרים בוורשה ובבודפשט אין שום ממד דתי או שאיפות תיאוקרטיות.
"הדוגמה המקבילה אלינו זו טורקיה, ולכן אני קורא לזה 'טורקיה זה כאן'", הוא אומר ומפרט את קווי הדמיון שהוא מוצא בין ישראל לטורקיה, כמו גם בין ראשי המדינות.
טרם מינויו לנשיא, ב־2014, מזכיר טיומקין, "ארדואן היה ראש ממשלה מוצלח והוביל את טורקיה משפל מדרגה למעמד כלכלי גבוה. ב־2014, עם התמנותו לנשיא, החל מסעו להשתלטות על טורקיה, תוך ניצול מעין הפיכה צבאית בת יום אחד (ב־2016, א"פ), תוך נטישת החילוניות, חתירה תחת הדמוקרטיה, פיטורים נרחבים בצבא ובמשטרה, פיטורי שופטים המוניים וחיזוק הביורוקרטיה הממשלתית", מתאר טיומקין את מהלך העניינים, שכלל בהמשך העברת סמכויות ביצועיות לידיו של ארדואן כנשיא.
"כמובן שהתוצאות וההשלכות היו דרמטיות. המטבע פחת מ־4 לירות טורקיות לדולר ל־19 היום, כמעט פי חמישה. האינפלציה עלתה מכ־8% ל־90%. דירוג האג"ח ירד לאג"ח זבל, והריבית לטווח ארוך עלתה מ־6% ל־24%, ואילו ריבית הפריים הגיעה בשיא ל־25%. יתרות המטבע של טורקיה נמחקו מ־150 מיליארד דולר לכמעט אפס".
את הנתונים האלה הוא מפרט, מסביר טיומקין, "כי כמעט כל התקשורת וכל הכלכלנים וכל המומחים וכל הפרשנים התאהבו בהשוואה לפולין ולהונגריה, אבל פרקטית זה לא נכון", הוא אומר, ופונה לישראל. "אם לא תיעצר הדהירה להפיכה משטרית, המכה הכלכלית שאנחנו עומדים לספוג תהיה קשה ובלתי הפיכה. ולהלן התחזיות שלי: שער השקל יגיע בין 7 ל־10 שקל לדולר. אינפלציה של 30% לפחות. ריבית בין 10% ל־15%. אובדן יתרות המט"ח של ישראל. הורדה לדירוג אג"ח זבל ומגבלות על העברת הון לחו"ל.
"אין ספק שישראל עומדת בפני מתקפה על השקל, הן על־ידי משקיעים זרים והן מצד גורמים ספקולטיביים, אבל הגורם המסוכן ביותר הוא היציאה של האוכלוסייה המקומית. בפני זה אין כוח שיכול לעמוד", אומר טיומקין, ומסביר גם כי בנקים מרכזיים שמנסים לתמוך בשער המטבע המקומי, יוצרים הזדמנויות קנייה למשקיעים שרוצים להמר נגדם. התוצאה היא "אובדן מהיר של יתרות המט"ח". מעבר לטורקיה, טיומקין נוקב בשורה של מקרים נוספים בהם המטבע המקומי רשם פיחות חד, כולל תאילנד, הודו ורוסיה.
"בבנק ישראל לדעתי מבינים את זה. כמובן שכל התהליכים האלה יובילו למיתון כבד מאוד בישראל ולגל של אבטלה משמעותית. 10%, 20%, יו ניים איט. זה סוג של משבר כל־כך עמוק, במובן שכל המושגים שגדלנו עליהם הולכים להתהפך בצורה מוחלטת".
לכל זה הוא מוסיף גם יציאה של ישראל ממדד האג"ח העולמי WGBI וסכנה ליציבות המערכת הבנקאית. "שקיפות מלאה", הוא מוסיף, "אין לי שום פוזיציה ספקולטיבית לגבי השקל, נקודה. מכרתי את כל ההחזקות שלי באג"ח של מדינת ישראל כבר בינואר, כשאמרתי הנה אנחנו מתחילים בתהליך שיכול להיות הורדת דירוג".
אתה נוקב במספרים מאוד ספציפיים. איך אתה מגיע אליהם?
"לקחתי את המטבעות האחרים והתייחסתי למה שקורה כשיש משבר אמון של האוכלוסייה במטבע, וכשיש יציאה של ציבור מהמטבע ומההשקעות הפיננסיות של אותה מדינה, ועשיתי אקסטרפולציה. ברור שזה לא מדע מדויק, ואי־אפשר לעשות גרפים, ובינינו מה זה משנה אם זה יהיה 6.5 (שקל לדולר) או 7.5 או 9 או אולי יותר".
וכשאתה מדבר על אינפלציה של 30%?
"עוד פעם, זה סוג של אקסטרפולציה. אני מעריך ככה: אם המטבע יעשה פיחות של עשרות אחוזים או של מאה אחוז, ההשפעות על מוצרי היבוא יהיו דרמטיות, ואז ההשלכה על כל הפעילות העסקית בארץ תהיה כזאת שתאיץ את התהליך האינפלציוני, שברמה מסוימת כבר קיים היום - אנחנו ב־5% (אינפלציה).
"צריך לזכור שבתהליכים מהסוג הזה, עד שזה קורה, לוקח יותר זמן משאתה חושב. וכשזה קורה, זה קורה הרבה יותר מהר משאתה חושב. הרבה יותר קשה להגיע מ־1% ל־4%, מאשר מ־4% ל־20%. המציאות הזאת קרתה במדינות אחרות".
ארדואן, מזכיר טיומקין, החליף נגידי בנקים מרכזיים בזה אחר זה, וגם מינה את חתנו לשר האוצר. גם בישראל הוא מזהה דינמיקה של למנות את "אנשי שלומנו", כמו הרעיון שנבדק ונזנח, למנות את מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי לממלא־מקום ראש הלמ"ס. את ההבטחות של נתניהו לשמור על קדושת עצמאות בנק ישראל, הוא פוטר בביטול.
"משקיעים זרים יודעים מה קרה בטורקיה"
כשהנגיד אמר בשבוע שעבר בישיבת הממשלה שהשווקים יכולים להתנהג באופן לא לינארי, והכלכלנית הראשית אומרת שיכול להתחיל כדור שלג, איך אתה מפרש את האמירות האלה?
"אני פירשתי אותם במספרים. הם בעלי תפקידים רשמיים ולא יכולים להגיד את זה. הם לא רוצים להיות כאלה שיואשמו בתהליך עצמו. אבל אזהרות כאלה חמורות מבעלי תפקידים כאלה אני לא זוכר שנשמעו בישראל כמעט אי־פעם, מאז (שר האוצר) יגאל הורוביץ שאמר 'משוגעים, רדו מהגג' (ב־1979, א"פ)".
טיומקין, שבעברו מתח ביקורת נוקבת על בנק ישראל, וגם זכה לביקורת נגדית ויוצאת דופן מכיוון הבנק, מחמיא עכשיו לנגיד פרופ' אמיר ירון. "הוא בא, אומר, מתבטא ומכנס את ועדת החירום" - טיומקין מתייחס לוועדה ליציבות פיננסית, אותה כינס הנגיד באופן חריג בשבוע שעבר. "אני לא הייתי חסיד גדול שלו, והוא גם לא שלי, אבל הוא פועל בתבונה רבה ובזהירות רבה. אני בטוח שהוא לא ישן בלילה, כי הוא עומד בחזית".
תיארת טווחי תוצאות שאנחנו יכולים להגיע אליהם. על איזה טווחי זמן אנחנו מדברים?
"אם יתממש התהליך שמתבצע לנגד עינינו של ההפיכה המשטרית - התהליך הזה יקרה במהלך לא יותר מהשנה או השנתיים הקרובות".
מה ההסתברות למימוש התרחיש הזה?
"מאה אחוז. הסתברות מוחלטת - אין מצב שזה לא יקרה אם התהליך הנוכחי לא ייעצר".
נניח שעוצרים עכשיו, מקימים ועדה למציאת הסכמה רחבה, שתשב שנה. איפה זה שם אותנו מבחינה כלכלית?
"עדיין תהיה תנודתיות עצומה בשווקים הפיננסיים, תהליך ההיחלשות שדיברתי עליו ימשיך, לא בצורה כל־כך אגרסיבית אבל יותר איטית. כנ"ל לגבי הורדת הדירוג, פיחות המטבע, עליית הריבית, לגבי הפעילות הכלכלית. פגעת בבסיס. שברת מודל שאמר 'ישראל? זה לא יכול להיות'".
אתה מתמקד בהוצאת כספים של אזרחים, שהיא התהליך הדרמטי יותר. ובכל זאת, תוכל להכניס אותי לראש של המשקיעים הזרים?
"משקיעים זרים יודעים מה קרה בטורקיה, מה קרה במשבר באסיה. משקיעים זרים שומעים את הקולות מכאן, מבינים את סוג התהליך. תראה את הכותרות של ה'ניו יורק טיימס' וה'וול סטריט ג'ורנל', על איך הסטארט־אפ ניישן נמצאת בסכנה. הם אומרים לעצמם 'במונחי סיכון/סיכוי, למה אני צריך להסתכן?'. תוסיף לזה את זה שכל העולם מצוי בתהליך של מיתון והתמתנות בפעילות הכלכלית - ואז הם אומרים לעצמם 'למה אני צריך להיות פה? למה אני צריך להחזיק את הכסף שלי פה? מה אני אסביר לבורד שלי אם חס וחלילה יקרה משהו?'.
"כבר היום אין ספק שב־S&P, במודיס ובפיץ' יש ישיבות חירום מה לעשות מבחינת הורדת הדירוג. יכול להיות שהקריאה הראשונה כבר תספיק להם, יכול להיות שהם צריכים עוד דברים שיקרו, אבל אין ספק שהדיבורים הנוקבים של אנשים כמו יעקב פרנקל, קרנית פלוג, צביקה אקשטיין, לארי סאמרס ונוריאל רוביני יוצרים סיטואציה שאתה לא יכול להתעלם ממנה. ברגע שה'אקונומיסט' וה'פייננשל טיימס' וה'ניו יורק טיימס', אבל גם ה'וול סטריט ג'ורנל', שזה עיתון ימני פרו־ישראל, שם תמונה של הפגנה בעמוד הראשון - זה אומר שהפוקוס על ישראל הופך עכשיו להיות משהו מרכזי".
"אני לא זוכר אזהרות מבכירים כמו עכשיו"
אתה מזכיר את פרנקל ופלוג. הם עשו את הדבר הנכון?
"ברור. זה כמו שאם אתה רמטכ"ל או בעל תפקיד בכיר - אתה חוטא לתפקידך ולאחריות הלאומית שלך אם אתה לא מציג את הדברים במלוא חריפותם. במיוחד כשהם היו נגידי בנק ישראל במשך תקופה כל־כך ארוכה ובעלי מעמד בינלאומי כל־כך גבוה, ואין חולק על מקצועייתם בתחום. ועובדה שהם הרגישו את הצורך הזה. זה מראה עד כמה ההבנה של מה שקורה חלחלה עמוק עמוק".
מצד אחד, אתה מנתח את המצב כפי שאתה רואה אותו. מנגד, אני מניח שאתה לא רוצה להתחיל ריצה אל הבנק, ולא רוצה לתרום להגברת הדינמיקה שאתה מתאר.
"תן לי להגיד משפט מהשכונה שגדלתי בה: 'עוד לא נולדה האמא שתלד את הבן שיכול להשפיע'. אם אני אומר את זה בכזאת ודאות, זה לא כי אני יוצר את זה, אלא בגלל שהתהליך ממילא קורה - בין שאני אהיה או לא אהיה".
אבל בכל זאת?
"יגידו עוד פעם 'טיומקין עם הנבואות שלו, שעון מקולקל'. אמרו את זה עליי בשנת 2008, במשבר האירו, אני כבר רגיל לזה. אנחנו מדברים על תהליכים שכבר קורים. השקל ב־3.68. חברות הדירוג דנות בנושא. אני לא המצאתי את טורקיה".
אני מבין שאתה אדם אחד שלא יכול להשפיע על מאקרו עולמי, אבל אנחנו מדברים על פסיכולוגיית המונים, וכן אפשר לתרום לה.
"במובן הזה האפקט של פרנקל הוא פי מאה", מתייחס טיומקין להתבטאות הנגיד לשעבר, שמילא גם תפקידים בכירים בוול סטריט ובפורום ה־G30, "ולכן אני כל־כך מכבד ומעריך את מה שהוא עשה".
עומד מאחורי התחזיות, למרות שפספס בעבר
טיומקין גאה ביכולת החיזוי אותה הפגין לאורך השנים, אם כי כפי שגם הוא מודה, לא כל התחזיות שלו תמיד קלעו. אני מתעכב איתו על תחזית אחת ספציפית, אותה פירט בגלובס לפני כחצי שנה, לפיה בשלב הנוכחי ארה"ב כבר הייתה אמורה להיות במיתון, והפדרל ריזרב אמור היה להוריד ריבית. בפועל, האינפלציה בארה"ב גבוהה מהתחזיות, ונראה כי עוד העלאות ריבית בפתח.
"התהליך האינפלציוני במסלול מאוד ברור למטה", עונה טיומקין כשאני שואל אותו כמה הוא בטוח בתחזיות שלו, ומזכיר את הירידות בשוק הנדל"ן והרכב ואת הפיטורים בהייטק. "זה קורה, קצת יותר לאט. ואל תשכח שעד מרץ בשנה שעברה הפד עדיין הזרים כסף, והריבית עדיין הייתה אפס, כשהפקטור במודלים הקלאסיים הוא שנה־שנה וחצי (עד שהריבית מתחילה להשפיע, א"פ). לדעתי, תוך חודשיים־שלושה קצב האינפלציה השנתי יהיו 3%. כבר רואים בניו יורק מפולת בשכירויות".
"בעיניי זו טרגדיה, והמון אנשים ייפגעו"
הזכרת שמכרת את איגרות החוב שלך.
"אני שם את הכסף שלי איפה שהפה שלי".
לאנשים מהשורה אין תיק אג"ח שהם יכולים למכור. רוב ההון שלהם הוא או בפנסיה או בבית שלהם. קשה מאוד להגן על עצמך.
"זו טרגדיה נוראית, כי התוצאה האמיתית של מה שיקרה פה תהיה אי־שקט חברתי. זה לא יהיה קשור מלהפגין בעד או נגד. זה תהיה תוצאה של פיטורים המוניים, של פגיעה בתיק החסכונות. זו הטרגדיה בעיניי, שהמון אנשים שייפגעו, היכולת שלהם להתמודד או להגן על עצמם היא קטנה מאוד".
אנשים בקהילה העסקית והפיננסית בישראל מדברים מספיק? משקפים מספיק את המציאות?
"זה הולך ומתחזק, כי ההבנה של עוצמת האסון שיכול לקרות פה מתחילה לחלחל אליהם. קשה לך בהתחלה להיות נושא דגל, גם אם אתה רואה או חושב דברים.
"ודבר נוסף: ואני לא שופט אותם, ואסור לשפוט אותם - יש הרבה בעלי עסקים שמבינים מה שקורה, אבל התלות שלהם בממשלה או התלות שלהם בגופים ציבוריים היא מאוד גדולה, ולכן מה שהם מבטאים באופן פרטי הם לא יבטאו בחוץ, כי… אתה מבין לבד".