גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו

שורת ענקיות מזון הודיעו בשבועות האחרונים על העלאת מחירים, כשעבור חלקן זו לא הפעם הראשונה השנה ● התוצאה היא התייקרות של 8% במוצרי המזון בתוך שנתיים, מעל מדד המחירים הכללי ● מאחורי הנתונים: עליית תשומות וחסמי תחרות ● ולמה דווקא מחירי המוצרים המפוקחים עלו יותר?

עליות מחירי המזון ממשיכות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
עליות מחירי המזון ממשיכות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

רגע לפני יום העצמאות ושריפות הענק שתפסו את תשומת־הלב הציבורית, ספקי המזון הגדולים בישראל הזניקו את המחירים. לא מדובר במגמה חדשה. בשנתיים האחרונות מחירי המזון דהרו קדימה אפילו יותר ממחירי הדירות ומדד המחירים לצרכן. בין מרץ 2023 למרץ 2025 התייקרו מוצרי המזון בישראל (ללא פירות וירקות) ב־8% - יותר מהמדד הכללי (6.2%) ויותר ממחירי הדיור (7.6%). כשמחשיבים גם את הפירות והירקות, מחירי המזון זינקו בקרוב ל־10%.

ועדות הכלכלה והכספים בדיון על מחירי המזון: "היו מי שניצלו את המשבר"
גל חדש של עליות מחירים במזון יצא לדרך, ואין מי שיעצור אותו
המוניטור | המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
ניתוח | רגע לפני שהקפיצו את המחירים, שטראוס ושופרסל חילקו דיבידנד ענק

היצרנים מצדם מצביעים על עליית תשומות, אבל נתונים מהשטח מראים שחלקן דווקא בירידה. תוסיפו לזה תחרות רופפת, פיקוח מחירים לא אפקטיבי ושוק ריכוזי - ותקבלו מתכון לעליות מחירים.

גל ההתייקרויות האחרון עדיין בעיצומו. בשבוע שעבר, בתוך שעות בודדות הודיעו יוניליוור, שטראוס, החברה המרכזית למשקאות ומחלבות גד על העלאת מחירי עשרות מוצרים - זאת שבוע לאחר שענקית המזון תנובה והיבואנית דיפלומט עשו את אותו צעד. ההתייקרויות נוגעות למגוון מוצרים - מדגני בוקר ומרקים ועד למוצרי חלב ומשקאות קלים - ונעות בין אחוזים בודדים ועד כ־15%, במקרה של דיפלומט.

המזון מתייקר גם כשהתשומות בירידה

כמו בכמעט כל העלאת מחירים, היצרנים מתלוננים על עליות של התשומות שהם משלמים, ונאלצים לגלגל לפחות את חלקן לצרכנים. דניאל ברקת, מנכ"ל ומייסד שותף בשוקולד פנדה, מספר כי "חומר הגלם העיקרי שלנו, הקקאו, זינק". ואכן, מחירי חוזי הקקאו בעולם עלו בשנתיים האחרונות ביותר מפי שלושה. בנוסף, הוא מספר כי גם תשומות אחרות התייקרו, "בהן השילוח האווירי, האנרגיה וכמובן השכר לעובדים".

בשנתיים הללו השילוח האווירי אכן התייקר ב־25%, מחירי החשמל עלו בכמעט 5%, וגם השכר הנומינלי עולה בעקביות, לרבות שכר המינימום שהתעדכן באפריל האחרון. עם זאת, השילוח הימי שרלוונטי ליצרנים ויבואנים אחרים אט־אט חוזר לרמה שקדמה למלחמה. מחירי השילוח קפצו במהלך 2024 עד שהגיעו לכמעט 8,000 דולר לשילוח מכולה מסין לים התיכון בקיץ האחרון, לאחר סגירת באב אל־מנדב בידי החות'ים. נכון לתחילת מאי 2025, כבר עמד המחיר על כ־3,000 דולר בלבד.

גם בעולם הסחורות נרשמו הוזלות, לאחר הזינוק הדרמטי שנרשם החל משנת 2020 בשל פקק הסחורות העולמי. חלק מסחורות היסוד של מזון כמו סוכר ותירס עדיין יקרות בעשרות אחוזים בהשוואה למחיר ב־2019, אך מחירן נחתך משמעותית בשנתיים האחרונות, וכך גם מחיר הסויה.

גם מחירי החיטה ירדו בשנים האחרונות, ולמרות זאת מחירי הלחם בישראל דווקא עלו. יחד עם זאת, מסמך מדיניות של התאחדות התעשיינים מראה שבעוד שמחירי החיטה העולמיים ירדו ב־18% מאז 2021, הרי שמדדי המחירים הסיטונאיים של קמח לבן וקמח מלא דווקא עלו ב־23% וב־38% בהתאמה.

משתמשים בכוח השוק כדי לחסום תחרות

ההתייקרויות במדפי הסופר לא אחידות. לדברי אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון, דווקא המוצרים שמחיריהם תחת פיקוח עלו בקצב ניכר הרבה יותר: "המוצרים המפוקחים ואלה התלויים בתשומות מפוקחות מצד הממשלה התייקרו בקצב גבוה יותר מאשר שאר מוצרי המזון, כי הנוסחה מחייבת את הממשלה לבחון את סל העלויות של היצרניות ולעדכן את המחיר בהתאם".

לדבריו, "ההתייקרות שיש היום בישראל דומה מאוד לזו שרואים במדינות ה־OECD". הפתרון, בעיניו, הוא מעבר לסבסוד ישיר לחקלאים, במקום "מחיר מטרה" הקובע למשל מחיר מינימום שמחויבים לשלם עבור חלב וביצים. אך בעוד שקצב התייקרות המזון דומה לזה שב־OECD, המחירים בישראל גבוהים מלכתחילה ביחס לשאר מדינות הארגון, כאשר ישראל נמצאת כמעט תמיד במקום הראשון או השני ביוקר המחיה בארגון, יחד עם שווייץ העשירה בהרבה.

לדברי לובי 99, "תופעת המשך העלייה במדד מחירי המוצרים, על אף הירידה שנרשמה במחירי הסחורות, נובע מ'דביקות' המחירים בשוק המזון וקשיחותם, המאפיינות שווקים לא תחרותיים". בארגון החברתי־כלכלי מסבירים כי יש במשק הישראלי חוסר תחרותיות ניכר בתחום יצרני המזון, כאשר יצרנים משתמשים בכוח השוק שלהם כדי לחסום מתחרים וכך לשמור על מחירים גבוהים.

כן נעשו מספר רפורמות שנועדו להקל על יוקר המחיה, בעיקר במזון. שינויים כמו "רפורמת הקורנפלקס" לפני מספר שנים ו"קסיס דה דיז'ון" בממשלה הקודמת, שלא הצליחו לחדור את כל משוכות הרגולציה ולאפשר ליבואנים להביא באופן חופשי מוצרים מחו"ל. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שקידמה הממשלה הנוכחית גם שואפת לעשות בדיוק את זה, אך בינתיים ועדת החריגים לה עדיין מתכנסת, ומוקדם מכדי לדעת האם היא תצליח להביא לשינוי משמעותי.

כך או כך, מחירי המזון בישראל עולים בימים אלה בקצב גבוה יותר מאשר בארה"ב, למשל, בה מחירי המזון עלו ב־5.3% בשנתיים האחרונות, לעומת 8% בישראל למזון ללא פירות וירקות או 9.5% כאשר מחשיבים גם את הפירות והירקות, שהם חלק מהמדד האמריקאי.

כוח הקנייה של הישראלים הולך ונשחק

נראה כי בעוד שתשומות רבות אכן עלו, מחירי המזון עולים בצורה דרמטית גם בהשוואה למחירים אחרים. את מדד המחירים לצרכן ממתנים ענפים אחרים כמו ביגוד וריהוט, שמיובאים כמעט במלואם, והתחרותיות בהם ניכרת ובאה לידי ביטוי בירידת מחירים בשנתיים שנבדקו.

התוצאה של המגמה הזו היא שהשכר הריאלי, כלומר שווי השכר בכוח קנייה, כמעט ולא השתנה בשנתיים האחרונות. על־פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע הריאלי בישראל ירד ב־1.4% בפברואר 2025 לעומת פברואר 2024. כלומר, למרות שהשכר הממוצע עולה - המחירים בשנה האחרונה עלו בקצב מהיר עוד יותר, כך שהשכר הממוצע בישראל מסוגל לקנות מעט פחות מאשר בשנה שעברה. בנק ישראל ציין במצגת שפרסם כי "השכר הריאלי גבוה מרמתו ערב המלחמה, אך מוסיף לשהות מתחת למגמה ארוכת־הטווח".

בכל מקרה, כאשר השכר הנומינלי עולה, זו עוד תשומה שיצרני המזון צריכים לקחת בחשבון, והיא לרוב זו שמתדלקת את עליות המחירים בתופעה הנקראת "סחרור שכר־מחירים". בינתיים, כוח הקנייה של הישראלים נשחק - והמחירים ממשיכים לטפס. אלא אם תתרחש מהפכה בתחרות או בתשומות, סחרור המחירים עוד רחוק מסיום.

עוד כתבות

גלעד קייזר, מנהל מניות חו''ל, מגדל ביטוח ופיננסים / צילום: יח''צ מגדל

"מלחמת הסחר תיפתר, וכולם יחזרו לשוק המניות": התחזית האופטימית של מנהל ההשקעות

גלעד קייזר, מנהל מניות חו"ל במגדל ביטוח, ממליץ להגדיל חשיפה לשוק בארה"ב ולדבוק במניות הטכנולוגיה, כשלהערכתו עדיין טמונה הזדמנות ב-7 המופלאות ● כך גם בחברות הפארמה, בעיקר בתחום תרופות ההרזיה: "יש הערכת חסר לשוק האדיר שהן יכולות להגיע אליו"

כך כיבוש עזה עלול לסבך את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה יקרה אם ישראל תרחיב את השליטה בעזה; מאחורי החלטת טראמפ לחלץ רק את ארה"ב מחות'ים; וזו הסיבה שטורקיה צוברת השפעה על סוריה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה באדום; מניית צים נפלה ב-10%

הנאסד"ק ירד בכ-0.9% ● צים נפלה בכ-10%, על רקע חשש שהחות'ים ימשיכו לתקוף ספינות ישראליות בים האדום ● סולאראדג' זינקה בכ-12% בעקבות הדוחות ● פלנטיר צללה במעל 10% לאחר הדוחות, על אף שהכנסותיה עקפו את תחזיות האנליסטים ● היום החלה פגישת הפד שתסתיים מחר בהכרזת הריבית ● מחירי הנפט התאוששו במעל 3% ● סיגמא קלאריטי: שוק המניות האמריקאי יקר, כדאי להסית השקעות לאירופה

הפצצת שדה התעופה של צנעא על ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman

משוואה כואבת לחות'ים: ישראל מנסה להשבית תשתיות בתימן

תקיפת נמל התעופה המרכזי של צנעא משקפת ניסיון ישראלי להציג משוואה מסוימת שבה ככל שהחות'ים יפגעו בישראל - חיל האוויר יגרע להם תשתיות באופן משמעותי יותר ● יחד עם זאת, החשש הגדול של החות'ים הוא דווקא מפלישת כוחות קרקעיים שייכנסו לתימן על מנת להפיל ולהכניע את שלטונם

שברי יירוט מהטילים בקשמיר / צילום: Dar Yasin

למה הודו פתחה במתקפת טילים נגד פקיסטן?

הודו פתחה אמש במתקפת טילים לעבר יעדים בפקיסטן, כשמנגד הפקיסטנים טענו כי יירטו חמישה מטוסי קרב הודיים ● מה הסיבות להסלמה בין שתי המדינות, כמה ראשי קרב גרעיניים הן מחזיקות, ומהם תקציבי הביטחון שלהן? ● גלובס עושה סדר

קנצלר גרמניה החדש, פרידריך מרץ / צילום: Ebrahim Noroozi

קנצלר גרמניה החדש: "ישראל חייבת להישאר מחויבת לחוק הבינלאומי"

באחת מההופעות הראשונות שלו בתקשורת אחרי בחירתו אתמול, הביע הקנצלר פרידריך מרץ "דאגה רבה" מהמצב בישראל ובעזה ● בתוך כך, שר החוץ הגרמני החדש יוהאן וואדפול, שלא הסתיר את תמיכתו בישראל בשנה וחצי האחרונות, יגיע לביקור בארץ ביום ראשון הקרוב

בית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג / צילום: Shutterstock

סוף עידן באירופה: המדינה האחרונה שאפשרה לקנות אזרחות סוגרת שעריה

בית הדין האירופי לצדק קבע כי אזרחות מלטזית תמורת כמיליון אירו אינה חוקית, ובכך סגר את הפתח האחרון לרכישת דרכון אירופי ● מלטה צפויה לעבור לתוכנית "ויזות זהב" בלבד, המעניקה תושבות ולא אזרחות ● מדינות אחרות עלולות להידרש להחמרה בבדיקות ובתנאים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

ישראל היא המפסידה הגדולה מהפסקת האש בין טראמפ לחות'ים, ולא רק מהסיבה שחשבתם

מבחינת האמריקאים, האתגר החות'י של ישראל אינו זהה לזה של ארה"ב ● טראמפ מעוניין לקצר בחזרה את נתיב השיט שדרכו עברו עד המלחמה כ־14% מהסחר העולמי, מה שעשוי להפוך את איומי המצור על ישראל לסכנה של ממש ● גם תוכנית הגרעין האיראנית, איום קיומי למדינת ישראל, רחוקה מלהוות דאגה משותפת לירושלים ולוושינגטון

חברת eToro איטורו / צילום: איל יצהר

בן 37, מקושר, עם ידע טכנולוגי: הסוחר הממוצע שמייצר לבעלי איטורו שווי של מיליארדים

התשקיף של פלטפורמת המסחר המשגשגת שופך אור על הרגלי המשתמשים בה, שנכנסים לאפליקציה בממוצע כ־4 פעמים ביום - לכ־12 דקות ● הוא גם חושף שורה של משקיעים שיתעשרו בעשרות ובמאות מיליוני דולרים בעקבות ההנפקה ● וכיצד מוסברת ירידה ברווח הרבעוני

מכליות נפט בוערות בנמל חודיידה, ליל אמש / צילום: Reuters

כשהאידאולוגיה יותר חשובה מכסף: מה באמת יכול לעצור את החות'ים?

למרות התקיפות המאסיביות של ישראל וארה"ב נגד החות'ים, שכוללות פגיעה בתשתיות כלכליות, ארגון הטרור התימני המשיך לשגר טילים ולשבש את השיט בים האדום ● נשיא ארה"ב הודיע הערב: "החות'ים הודיעו שהם לא רוצים להילחם - נכבד את עמדתם ונפסיק את ההפצצות" ● אלא שמאוחר יותר הודיע דובר החות'ים: לא נעצור את ההתקפות על ספינות שעוברות בים האדום

דירה למכירה. קושי למכור דירות יד שנייה / צילום: תמר מצפי

מבצעי המימון פגעו במכירת דירות יד שנייה. זה הפתרון שמצאו בשוק

מבצעי 80/20 משכו את הרוכשים לדירות חדשות, ומי שמנסה למכור דירת יד שנייה מתקשה ● מנכ"ל רשת אנגלו סכסון רון נובוטני מספר איך המוכרים מתמודדים והפתרון שהוא מקדם לבעיה, וגם: איך הוא מתכונן ליום שאחרי המבצעים

ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי

לקח מהסירוב בישראכרט: הראל הולכת על רכישת כאל יחד עם יבואן טויוטה

קבוצת הביטוח הראל וג'ורג' חורש הגישו לדיסקונט הצעה משותפת לרכישת השליטה בחברת כרטיסי האשראי הרווחית במשק ● אם ההצעה תתקבל, חורש יחזיק ב-51% מהגוף הרוכש

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

משפחת סאקלר אאוט: תרומת ענק לפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. כך היא תיקרא מעתה

ג'ון גריי, נשיא ומנכ"ל קרן בלקסטון, ואשתו מיני יתרמו 125 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקל) לפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב ● נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת: "התרומה תאפשר לנו קפיצת מדרגה של ממש, הן בתחום ההוראה והן בתחום המחקר הרפואי"

גל מודעות ממומנות מציף את הרשתות החברתיות וגונבות זהויות של בכירי הייטק והשקעות

"המניות הללו יהפכו אותך למיליונר": מטא לא מצליחה לבלום את גל ההונאות

יזמים ישראלים מדווחים על יותר ויותר פרופילים מזויפים שמשתמשים בשמם בפייסבוק ובאינסטגרם, אך אף שהתחזות אסורה במדיניות שלה - התגובה של מטא איטית ● לפי מומחים, אין לחברה תמריץ להסיר את הקמפיינים כיוון שהיא גובה עליהם תשלום ● ומה קורה בחו"ל?

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע במהלך פיטורים דרמטי: תפטר כ-3,000 עובדים

בכוונת החברה להפחית את מספר עובדיה ב-8% עד סוף שנת 2027 ולהגיע לרווחיות תפעולית של 30% ● חברת התרופות עקפה את תחזית האנליסטים ברבעון הראשון ברווח אך פספסה בהכנסות, וגם התחזית קדימה משקפת תמונה דומה ● מניית טבע איבדה כרבע משווייה מתחילת השנה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע מוסיפה עצירת ביניים בטיסות לניו יורק, וזאת הסיבה

ארקיע לומדת מבריטיש ומוסיפה עצירה בדרך מניו יורק לישראל, מה שמלמד אותנו שהצוותים הזרים כבר לא מוכנים להגיע לארץ ● חברות התעופה האמריקאיות כבר הודיעו כי לא ישובו לישראל לפני 19 במאי, ובכך הן משאירות את אל על עם דומיננטיות בטיסות הישירות לקו המבוקש

מטוס של בריטיש איירווייז / צילום: Shutterstock, Jarek Kilian

זו חברת התעופה שמאריכה את הביטולים לטווח הזמן הארוך מכולן

בריטיש איירוויז מאריכה את השעיית הטיסות לישראל עד אמצע יוני, ומצטרפת לגל חברות התעופה הזרות שמאריכות את הביטולים לטווח הארוך ● וגם: הרשימה המתעדכנת של חברות התעופה שהודיעו על הארכת הביטולים

האחים אמיר, יוחננוף, וימן, לוי ושטראוס / צילומים: יונתן בלום, אלעד גוטמן, קרן בן ציון, איל יצהר, תמר מצפי

שיטת חברות המזון: מעלות מחירים - ומחלקות דיבידנדים יותר מאי־פעם

גל ההתייקרויות שוב שוטף את המשק, כשתשע ספקיות מזון הודיעו על העלאות מחירים בשבועיים האחרונים בטענות שונות להתייקרות חומרי גלם ועלויות ● בדקנו מה קרה לרווחים בענף המזון, ואיך קרה שהחברות בתחום מחלקות דיבידנדים בהיקפי שיא

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

הוא מנהל טריליונים ולא נבהל מהמכסים של טראמפ, מה אפשר ללמוד ממנו?

ניקולאי טנגן מנהל את קרן העושר של נורבגיה, מה שמאפשר לו כנראה להיות מוכן להפסיד 600 מיליארד דולר, עד שתתפוגג מלחמת הסחר שעורר נשיא ארה"ב ● מהי גישת המסחר שלו לנוכח הטלטלה בשווקים, והאם היא רלוונטית למשקיעים קטנים יותר

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

"זה היה באוויר": למה טבע מפטרת 3,000 עובדים

היעדים השאפתניים שהציב המנכ"ל פרנסיס, צמיחה, רווחיות תפעולית ויחס חוב משופר מחייבים אותו לקצץ בעלויות ● החיסכון הזה אמור גם לפצות על אובדן הרווח של טבע מהתרופה האונקולוגית Revlimid ולהגביר את הביטחון אצל המשקיעים שהיעדים אכן ברי השגה