אילוסטרציה: shutterstock
לא מעט עסקאות בולטות התרחשו בין חמישי בערב לשישי בבוקר, והן מגיעות רגע לפני שבוע עם שני ימי מסחר בלבד: ראשון וחמישי, כשביניהם יחול ראש השנה.
● ניתוח | מכירת כאל: הדרך של דיסקונט לצ'ק מחורש והמבורגר עוד ארוכה - ומה יעשה צדיק בינו?
● מסיבת בריכה, אמבטיות קרח וחוב של חצי טריליון: משרד האוצר מציג את הדיסוננס במשק
אהרון פרנקל רכש עוד מניות בתמר פטרוליום ב-52 מיליון שקל (1.5% מהחברה), יום לאחר שרכש 9% מתמר פטרוליום תמורת 320 מיליון שקל. שתי העסקאות נעשו מול מנורה מבטחים בשער של 40 שקל למניית תמר פטרוליום, החברה שמחזיקה בנתח ממאגר הגז הטבעי תמר. מחיר המניה בחמישי ננעל על 41 שקלים. נזכיר כי פרנקל מכר לפני כמה חודשים החזקות בתמר לידי חברת סוקאר האזארית. ועדיין לאחר העסקאות אלי עזור הוא בעל המניות הגדול בתמר פטרוליום (24.9%).
עסקה נוספת שדווחה במקביל בחמישי בערב הייתה של קרן הגידור מניקיי שחיסלה את החזקותיה בבורסה. הייתה זו עסקה שלישית מתחילת השנה, הפעם מכרה הקרן כ-5.6% ממניות הבורסה תמורת 400 מיליון שקל לידי גופים זרים. מי שהפיצו את המניות היו בנק אוף אמריקה וברק קפיטל חיתום בניהולו של צביקה מנס. בכך נפרדת קרן הגידור שהייתה בעלת המניות הגדולה בבורסה, באקורד סיום רווחי מאוד מבחינתה. מניקיי רשמה על הנתח האחרון תשואה פנומנלית של 1,275%.
לעסקאות אלה יש לצרף גם מימוש של קרן פימי של ישי דוידי בחברת מנועי בית שמש. ביום חמישי נודע כי פימי מכרה שליש ממניותיה בחברה המייצרת ומתקנת מנועי סילון למטוסים, תמורת 500 מיליון שקל. ואם לא די בכל אלה, הרי שבנק דיסקונט סיכם במהלך הלילה שבין חמישי לשישי, על מכירת מניותיו (72%) בכאל תמורת סכום של עד 4 מיליארד שקל לידי יוניון השקעות של משפחת חורש והראל ביטוח של משפחת המבורגר.
וול סטריט חיובית אבל לא נלהבת
בנוסף לגל העסקאות בארץ, צריך לתת גם לוול סטריט חלק בחגיגה. עסקה חשובה בתחום השבבים הובילה את מניית אינטל לזנק ב-22% בסיכום השבועי. יצרנית השבבים אנבידיה , אחת החברו הגדולות בעולם כיום אשר שווה 4.3 טריליון דולר, תשקיע ביצרנית השבבים אינטל 5 מיליארד דולר. אנבידיה הודיעה על המהלך ביום חמישי האחרון אחר הצהריים (שעום ישראל) מה שהקפיץ את המניה. העניין מגיע לאחר התערבות של טראמפ לפני זמן לא רב, שבחן השקעה של הממשל באינטל בכדי לתמוך בפעילותה.
בזירת המאקרו, הוריד ביום רביעי הנגיד האמריקאי פאוול את הריבית על הדולר ב-0.25% לטווח של 4%-4.25%. התחזית של הבנק הפדרלי היא לעוד שתי הפחתות ריבית בשיעור דומה עד סוף השנה. לאחר ההפחתות נרשמו עליות בוול סטריט, כאשר מדד S&P 500 עלה גם בשישי ב-0.5%, וחתם את השבוע בעליה של כ-1%. המדד משייט ברמות שיא, ומתחילת השנה עלה בכ-14%. מדד הנאסד"ק עלה ב-1.8% בסיכום השבוע שעבר, והדאו ג'ונס סיכם אותו בעליה של 1%.
בשל התחזקות השקל, מי שהושקע במדד S&P 500 בארץ ולא ניטרל את אלמנט המט"ח, רשם תשואה מזערית מתחילת השנה. ההשפעה של מניות הארבטיראז', אלה שנסחרות בוול סטריט וכאן ברחוב אחוזת בית בתל אביב, היא שלילית קלה. אולם ייתכן שהעליות שם יגבירו בהשפעתן על המשקיעים בתל אביב.
השפעתו של נאום "סופר ספרטה"
אצלנו בארץ, מדד ת"א 35 ירד בכ-2% בשבוע המסחר האחרון, אשר הושפע לשלילה מנאום "סופר ספרטה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך עדיין המדד עלה מתחילת השנה ב-26%, ולא ברור אם חלק מהסוחרים פשוט ניצלו הזדמנות למימוש רווחים בימי המסחר האחרונים. כמובן שגם הלחצים הבינלאומיים והאיומים בחרמות והגבלות על ישראל, לצד מצב הלחימה המורכב בעזה, מעכירים את האווירה. במדדים אחרים נרשמו ירידות חדות יותר בסיכום השבוע, למרות התאוששות ביום המסחר האחרון שלו (ה') אחר הצהריים. מדד הבנקים ירד ב-3.6%, בסיכום שבועי ואילו מדד ת"א בנייה איבד 7% בתוך אותו פרק זמן. ומתחילת השנה גם לא היה "תלמיד מצטיין", שכן ירד ב-5.5% כשמדדי הדגל האחרים עלו. הסיבה היא חולשה במכירת דירות במשק לנוכח גובה הריבית על המשכנתאות.
מניות הארביטראז', שנסחרות בוול סטריט ובתל אביב במקביל, ישפיעו לשלילה על תל אביב בפתיחת המסחר בראשון. מדובר בהשפעה שלילית קלה של 0.1%- בפתיחת המסחר, בעיקר על רקע ירידת מניית טבע בשישי בשיעור של 2% בניו יורק, ירידה שקוזזה על ידי עליית מניית נייס ב-1.4%.
לגבי השאלה מה יקרה בהחלטת בנק ישראל בסמוך לסוף חודש ספטמבר (29.9)? אין עדיין הערכה ברורה. חלק מהפרשנים בארץ סבור שהנגיד ירון ימשיך להותיר את הריבית במקומה. מכיוון שלוח הזמנים יהיה לחוץ בימים הקרובים עם מעט זמן למסחר, על כל פנים המשקיעים יעקבו בדריכות אחרי שוק החוב הממשלתי בארץ, לא פחות משוק המניות.
באשר לדולר, ביום שישי ננעל הדולר היציג בהיחלשות של 0.2% ל-3.336 שקלים. מתחילת השנה נחלש הדולר מול השקל ב-8.7%, כאשר עמיתו האירופאי, היורו דווקא התחזק מול השקל ב-3.7%. חלק ניכר מהסיבה להיחלשות הדולר מגיע מהיחלשותו בעולם מול סל המטבעות, לרבות היורו. זאת על רקע מלחמת המכסים של הנשיא טרמפ.
סילביה יבלונסקי, מנהלת השקעות ראשית בחברת ההשקעות דפאיינס, סבורה כי המסר המרכזי מהפד על רקע החלטתו הוא "קיצוצים, לא קריסה". לדבריה, האינפלציה בארה"ב מתמתנת, הצמיחה חיובית והביקוש לעבודה מתקרר בהדרגה, "זה מאפשר מדיניות מרסנת שהופכת בהדרגה לתומכת". יבלונסקי מצביעה גם על ההשפעה הסקטוריאלית של מחזור ההקלה המוניטרית.
לדבריה, סקטורים רגישים לריבית כמו בנקים, נדל"ן ובוני בתים, נוטים ליהנות ראשונים, מהפחתות ריבית, "אך גם מניות צמיחה ואיכות נהנות מהעלאת הערכות השווי. אני מעדיפה גישה מאוזנת - שילוב של סקטורים מחזוריים כמו תעשייה לצד מניות צמיחה איכותיות, ובמקביל חשיפה להכנסה קבועה באג"ח בדירוג השקעה והעדפות".