אינפלציה בישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
לנוכח הדף החדש שפותחת מחר הכלכלה הישראלית, אחר הצהריים תפרסם הלישכה הממשלתית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, הנתונים מתייחסים מן הסתם לטרום סיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים.
● ראיון | מנכ"ל אי.בי.אי מנתח איך ישפיע ההסכם על הבורסה ומזהיר - אל תקנו דירה להשקעה
לאחר שהמחירים עלו אוגוסט ב-0.7%, לפי הערכות אנליסטים ובתי השקעות, מדד המחירים לצרכן בספטמבר 2025 ירשום ירידה של כ-0.2%-0.3%, בזכות ירידה במחירי ההלבשה, הנופש והטיסות, לצד ירידה במחירי המזון עקב מבצעי חגי תשרי.
האינפלציה השנתית צפויה לרדת ל- 2.5%- 2.7%, הנמצאת בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2025 לעומת אוגוסט 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9% ופעם הראשונה מזה כשנה ירד מתחת ל-3%.
בתוך המדד, סעיף הפירות והירקות צפוי לעלות ב-2.9% החודש, סעיף הדיור צפוי לעלות ב-0.4%, וסעיף תחבורה ותקשורת צפוי לרדת ב-2% כאשר תת-סעיף הטיסות צפוי לרדת ב-7.8% מסיבות עונתיות - נסיעות לחו"ל בדרך כלל יקרות יותר בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט). בספטמבר, עם תום החופשות, המחירים יורדים, מה שגורם להשפעה ממתנת על המדד.
נזכיר שמאז שאז פרסום מדד אוגוסט 2025 והשקל התחזק בכ-0.5% מול הדולר, מחיר הדלק עלה בחודש אוקטובר ב-1%.
השקל צפוי להמשיך ולהתחזק, בשוק רואים פוטנציאל אדיר לכסף הזר שייכנס חזרה עכשיו שהמלחמה הסתיימה. אם הפתרון יגיע יחד עם מהלך גאו־פוליטי משמעותי, כסף רב שיצא מפה יוכל לחזור במהירות.
התחזקות השקל בחודשים האחרונים תרמה לריסון האינפלציה על ידי הפחתת עלויות היבוא, וצפויה להמשיך להשפיע באופן חיובי גם בספטמבר - בדיקה סטטיסטית מקובלת מניחה שיש תמסורת של כ-10% בין המטבע למדד המקומי, כלומר על תיסוף של אחוז בשקל מול הדולר יש ירידה של כ-0.1% במדד המחירים. מחקרים של בנק ישראל מצביעים הרבה פעמים על מספרים גדולים יותר, גם בתקופה הנוכחית, כאשר מחירי השכירות לא מוצמדים לדולר. בבנק מזרחי צופים שרוב ההשפעה הישירה של התיסוף בשקל מול הדולר בחודשים האחרונים כבר באה לידי ביטוי במדדים שפורסמו.
דף חדש
הכלכלה המקומית פותחת היום דף חדש - בתרחיש האופטימי, הכלכלה הישראלית עומדת בפני הזדמנות לחזור למסלול צמיחה בריא, אחרי תקופה קשה של שחיקה בתוצר, העלאות מסים, העמקת הגירעון הממשלתי, גידול ביחס החוב לתוצר והורדות דירוג אשראי.
ההתחזקות הניכרת בשער השקל צפויה למתן את סביבת האינפלציה בשנה הקרובה, חזרת המילואימניקים לשוק העבודה, עלייה מחודשת בהיצע הטיסות. לעומתה העלייה הצפויה בביקושים ובסנטימנט הצרכני צפויה לפעול, מאידך, לעליית האינפלציה.
בנק ישראל פרסם בסוף ספטמבר וטרם החתימה על ההסכם את תחזיתו לגבי האינפלציה והצמיחה בישראל, הנחת העבודה של הבנק היתה שהלחימה בעזה תסתיים ברבעון הראשון של 2026, בבנק צפו שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-2.5% וב-2026 ב-4.7%.
הבנק צפה ששיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2026) יהיה 2.4%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 3.0% ובמהלך שנת 2026 על 2.2%. הריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2026 צפויה לעמוד על 3.75%.
בבנק הדגישו בעיקר את מגבלות ההיצע בעיקר בשל גיוס המילואים הנרחב, ומגבירה את אי-הוודאות הכלכלית, ובכך תורמת להפחתת תחזית הצמיחה, ולהעלאת התחזית לאינפלציה ותוואי הריבית הצפוי ביחס לתחזית שפורסמה ביולי. במקביל, ההתפתחויות הובילו להעלאה של התחזיות לגרעון בתקציב המדינה, בעקבות הגידול בהוצאות הממשלה הנובע מהתארכות המלחמה. עתה, אפשר להניח שכל התחזיות יתעדכנו.
האם הריבית תרד? לא בטוח
בנק ישראל צפוי להחליט על ריבית בסוף נובמבר 2025, מעבר להשפעת הסנטימנט שעשוי להביא לזינוק חד פעמי בצריכה הפרטית, בטווח קצר ההשפעה החיובית העיקרית של ההסכם היא על הריבית. בנק ישראל ציין באופן כמעט מפורש שללא אי הוודאות הביטחונית הריבית כבר הייתה יורדת בהחלטה האחרונה. לכן, במידה ואכן המלחמה מסתיימת בבנק ישראל ישקלו כנראה להפחית את הריבית.
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, צופה כי העסקה תוביל לחדשות טובות גם מכיוון הירידה בריבית המשכנתאות: "עסקת שחרור החטופים מקרבת אותנו להפחתת הריבית, בין היתר דרך המשך ירידה צפויה בפרמיית הסיכון כפי שמשתקף בהתחזקות החדה של השקל,
אבל לא כדאי למהר. הנגיד התייחס לדילמה בראיון שהעניק לגלובס בהודעת הריבית האחרונה. "יכול להיות שגם אם יהיה הסכם ייקח תקופה עד שנראה את מגבלות ההיצע משתחררות", אמר ירון, וציין גם את ההיתכנות ש"יתגברו הביקושים" באופן שיקשה על התכנסות האינפלציה לטווח.