אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים
לאחר תקופה ממושכת של היעדר תגובה לפרסומים על כך בתקשורת אישר היום (ג') דירקטוריון חברת התובלה הימית צים כי הוא בוחן "מזה חודשים אחדים" חלופות אסטרטגיות לחברה, לאחר שמנכ"ל החברה אלי גליקמן, יחד עם המיליארדר רמי אונגר (הפועלת בתחומי הרכב, הספנות והנדל"ן), הגישו הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל מניות צים.
● שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל
● הראל עקפה את התחזיות לשנה הבאה ותעדכן יעדים בזמן הקרוב
בעבר פורסמו הערכות על כך שגליקמן מגבש הצעה כזו יחד עם אונגר, והדיווחים לא הוכחשו אך גם לא אושרו רשמית. בעקבות הגשת ההצעה, מדווחת צים, דירקטוריון החברה החל בבחינה אסטרטגית של חלופות . ככל הידוע החליט הדירקטוריון שלא להתקדם עם ההצעה שהגיעה מגליקמן ואונגר .
לפי הודעת צים, "הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה ".
דירקטוריון צים מינה את בנק Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו. מניית צים הגיבה לדיווח בזינוק של מעל 10% טרם תחילת המסחר בוול סטריט .
צים מוסיפה בהודעתה כי "אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".
שווי החברה עמד בשיא על כ-10 מיליארד דולר, בשפל: פחות ממיליארד
צים הונפקה לראשונה בבורסת ניו יורק לפני כמעט 5 שנים לפי שווי של כ-1.7 מיליארד דולר "אחרי הכסף". לאורך השנים שחלפו מאז צים נסחרה בתנודתיות גדולה יחסית ובהשפעה של מחיר התובלה הימית .
בשיאה הגיעה החברה לשווי של כ-10 מיליארד דולר על רקע שיבושי שרשרת האספקה בשל מגפת הקורונה והשפעתם על מחירי התובלה, ואילו בשפל לפני שנתיים היא נסחרה בפחות ממיליארד דולר. נכון להיום נסחרת צים בשווי של 2.1 מיליארד דולר (טרם הקפיצה ביום ג') כאשר בקופת המזומנים שלה היו בסוף הרבעון השלישי יותר מ-3.1 מיליארד דולר.
בשנה שעברה מי שהייתה בעלת השליטה בצים בשנים קודמות, קנון של עידן עופר, מכרה את יתרת מניותיה בחברה ברווח גדול. זמן קצר לאחר מכן פורסם באתר Street Insider שגליקמן שוקל לבצע מהלך של Management Buyout ( רכישה ע"י הנהלת החברה.
גליקמן מנהל את צים מיולי 2017. לפני כן הוא כיהן כמנכ"ל חברת החשמל וכמשנה למנכ"ל פרטנר, ועוד קודם לכן היה מפקד שייטת 13. בעבר סיפר לגלובס כי כשהגיע לצים, החברה "עמדה לפני פשיטת רגל - זה לא סוד. כשפנו אליי להיות מנכ"ל צים אמרתי: 'מה, אני משוגע?'. לקח יותר מחצי שנה של פניות ובסוף החלטתי לבוא, בזכות שני דברים: האתגר והתגמול. לקחתי סיכון אישי רב לקרדיט שלי בהגעה לחברה כמו צים".
לאחרונה, קבוצת בעלי מניות מישראל שמחזיקים ב-8% מהמניות במצטבר, ביקשה למנות שלושה דירקטורים מטעמם שיעמדו להצבעה באסיפה הקרובה שתכונס בדצמבר. צים מצידה הודיעה בינתיים על מינוי שני דירקטורים חדשים: יאיר אבידן, שהיה המפקח על הבנקים, ויורם טורבוביץ' שהיה בעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וראש לשכת ראש הממשלה.
קבוצת בעלי המניות, שכוללת את מור גמל, קרן הגידור רידינג קפיטל, אלון גונן, ובעלי מניות נוספים, שלחה מכתב לצים באמצעות עו"ד אופיר נאור, ובו ציינה ששינוי הרכב הדירקטוריון "יסייע לשמור ולשרת נאמנה את טובת כלל בעלי המניות בחברה, לרבות באמצעות פעולות מיטיבות להשאת השווי לבעלי המניות וכן צמצום הפער המתמשך והחריג בין שוויה הנכסי של החברה, הונה העצמי ויתרת מזומניה, לבין שווי השוק של מניותיה". עו"ד נאור אמר אז לגלובס כי "מנהלים ששכחו שהתפקיד שלהם זה לנהל, ולא לארגן לעצמם עסקאות, יגלו שבעלי המניות המפוזרים לא יאפשרו את זה".
צים עצמה פרסמה בשבוע שעבר דוחות ובשיחה עם גלובס התייחס יו"ר הדירקטוריון, יאיר סרוסי, לטענה על הפער בין שווי צים לשווי נכסיה ואמר כי "כל חברות הספנות נסחרות בדיסקאונט, זה חלק מהתעשייה. אם נסתכל על הערך שהאנליסטים נותנים לנו, היום זה לפי 14 דולר. גם החברות הגדולות כמו Maersk נסחרת בערך של 50% משווי האקוויטי, ואם נוסיף את יחס החוב נטו והעובדה שאנחנו מישראל - אנחנו די דומים למתחרות.
"עדיין, אנחנו בהחלט ערים לנושאים של ערך החברה והרווחיות שלה ורוצים שהמשקיעים ירוויחו. עד היום, הם עשו איתנו לא רע בכלל: בערך פי 4 מההנפקה (לפי נתוני צים מאז ההנפקה היא חילקה דיבידנד בהיקף מצטבר של 5.7 מיליארד דולר, ש.ח.ו)".