מל''ט מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UNIVISION
החברות הישראליות משתמשות בשיטות שונות כדי לשווק את מוצריהן, ולהתמודד עם האתגרים הפוליטיים בעולם, בהם גם שיתופי־פעולה בינלאומיים. בחלק מהמקרים הדבר מביא לעסקאות משמעותיות, ובחלק אחר לעתים הדבר אינו מצליח. לצד זאת, טורקיה מנסה לקדם את יכולות ההגנה של עצמה, בעזרת השקעות ענק. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל
הענקית הביטחונית הגרמנית שמוכרת מוצרים ישראלים
הענקית הביטחונית הגרמנית ריינמטאל, קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של כמה חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) מסדרת הירו של UVISION הישראלית. החברה הגרמנית שמדורגת במקום ה־18 בדירוג 100 החברות הגדולות בעולם, משווקת את המל"טים המתאבדים של החברה הישראלית במסגרת שיתוף־ַפעולה נרחב. הסכום המדויק של העסקה לא צוין, אבל מדובר לפי הערכות במאות מיליוני אירו ספורים.
החימושים המשוטטים בעסקה ייוצרו בחברה הבת של ריינמטאל באיטליה, RWM איטליה, בתמיכה מקצועית של UVISION. האספקות יחלו כבר ברבעון הראשון של 2026, ויסתיימו בתום השנה הבאה. לחברה האיטלקית יש את הידע לייצר מגוון דגמי הירו של UVISION, החל מהירו 30, דרך הירו 120 ועד הירו 400.
להירו יש מערכת שמאפשרת למפעיל מרחוק לראות את מה שהחימוש המשוטט רואה, דרך מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום. הוא יכול לבצע תיקוני מסלול קלים לכלי הטיס, או לקבוע לו שהמשימה מבוטלת, במקרים כמו של הופעת עוברי אורח, לדוגמה. כמו כן, ניתן לשגר את החימושים המשוטטים ליעדים, ושהם יבצעו את המשימה מתחילתה ועד סופה בעצמם או להעביר את ההפעלה עליו לגורם בשטח - כדי להגביר את התיאום והיעילות של הכוחות.
המערכת של אלביט נותרה מחוץ לישורת האחרונה במכרז בנורבגיה
נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט וזאת במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות טווח ללא EuroPULS, הווריאנט האירופי של PULS של אלביט, שהחברה הישראלית יצרה עם KNDS הגרמנית. שתי המערכת שנותרו בחלק האחרון של ההליך התחרותי הן HIMARS האמריקאית וצ'ונמו הדרום קוריאנית.
PULS היא מערכת שמספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, בין אם גלגליים ובין אם זחליים, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עמו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ.
כפי שלאלביט יש את שיתוף־הפעולה עם חברה אירופית גדולה בדמות EuroPULS, כך גם לוקהיד מרטין פיתחה עם ריינמטאל את GMARS. בה בעת, יתרון מוכר שכבר בא לידי ביטוי בשוק האירופי של מערכת צ'ונמו מתוצרת האנווה הדרום קוריאנית, היא יכולת ההתאמה שלו לפלטפורמות מקומיות. מדינה אירופית שמשתמשת במוצרים דרום קוריאניים ככלל וצ'ונמו בפרט היא פולין.
לוקהיד מרטין האריכה את שיתוף הפעולה התעשייתי עם ישראל
חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (הרשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.
לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת 2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.
הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35% מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I ,C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות העתידיות.
השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות
לטורקיה יש כמה מיזמי דגל בתחום הביטחון, אבל גולת הכותרת היא כיפת פלדה. מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתית שטורקיה יוצרת, ושמו מסגיר את העתקת המודל מישראל. במסגרת הניסיון להאיץ את התהליך שבו מעורבות כמה חברות מקומיות כבר יותר משנה, משרד ההגנה באנקרה סגר עסקאות עם אסלסאן, רוקטסאן והאבלסן בסך 6.5 מיליארד דולר.
המטרה בהשקעה העצומה היא מעבר מהותי משלב התכנון והעיצוב אל ייצור סדרתי בקנה מידה גדול של מיירטים, מכ"מים ומערכות שליטה ובקרה. מנתונים שפרסמו הטורקים עולה כי המערך כולו ישלב כ־45 רכיבים שכוללים מכ"מים להתרעה מוקדמות ומעקב, מערכות איסוף ואלקטרוניקה, חיישנים בים וביבשה, וכמובן סוללות ההגנה האווירית לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, וכלי הרכב שעליהם יותקנו.
כחלק מהמערך, יש מערכות טורקיות שכבר מופעלות מבצעית כמה שנים. בטווח 15-10 ק"מ נמצאות מערכות כדוגמת היסאר O+ של אסלסאן ורוקטסאן, שהפך למבצעי בינואר 2022 - והוביל לעצמאות של טורקיה בשכבות הרוק"ק, הנמוכות והבינוניות. מחיר מערכת כזו מוערך בכ־145 מיליון דולר. בד־בבד, הטורקים מפעילים את מערכת סיפר לטווח של כ־70 ק"מ, כשזו נועדה לסייע בהתמודדות עם מטוסים, טילי שיוט, טילי אוויר־קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים.
אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי
מלחמת רוסיה־אוקראינה ייחודית בהיבטים רבים ברמה ההיסטורית, כשאחת הסוגיות המשמעותיות ביותר היא לוחמת הרחפנים. במסגרת זה, הבינו במשרד ההגנה בקייב כי הם מוכרחים למצוא דרך לייעל את הליכי הרכש, כדי שיזינו את הכוחות בשטח במהירות הרבה ביותר. המחשבה הזו הביאה אותם אל שיטת DOT, שחצתה לאחרונה את רף רכש ה־100 אלף רחפני FPV.
במסגרת השיטה הזו, שהפכה לתוכנית דגל אוקראינית, ישנה מערכת דיגיטלית שבה במקום שמשרד ההגנה יבצע רכש נרחב בכמויות גדולות, שמעכב את התהליך ובמיוחד את הגעת האמצעים לשטח - גדודים יכולים לבצע רכש בעצמם דרך מערכת ייעודית. כך, הכלים מגיעים מהר יותר מרצפות הייצור, ובאופן שתואם יותר את הצרכים הייחודיים של כל יחידה.
עבור מודל העבודה, האוקראינים יצרו אשתקד מרכזים לוגיסטיים דיגיטליים, שמייעלים אף יותר את משך תהליך העברת הרחפנים אל הכוחות. את אותם המרכזים מזינים 40 חברות ייצור מקומיות שמציעות לכוחות 180 דגמים שונים. כל אחד מהם עם יתרונות משלו: מטעני נפץ שונים, מטע"דים (מטען ייעודי) שונים, מערכות וידאו ומבנה הרחפן.