טיל לורה - התעשייה האווירית / צילום: התעשייה האווירית
יוון מעוניינת לרכוש מישראל טילי לורה מתוצרת התעשייה האווירית, בתגובה לתוקפנות שמציגה טורקיה עם טילי "טייפון" מתוצרת מקומית. כך מדווח באתר "גריק סיטי טיימס" היווני. את אותם הטילים, לפי הדיווח, מעוניינים במשרד ההגנה באתונה להציב באיים בים האגאי, ממש בסמוך לגבול הימי בין המדינות.
"זו תגובה נדרשת ומיידית", אמרו בכירים ביטחוניים יווניים לגריק סיטי טיימס. טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים - מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד. אלו טילים שהוכיחו את עצמם בשדות הקרב, ולא רק בישראל: אחת מהלקוחות המשמעותיים של לורה היא אזרבייג'ן, שבמלחמת קרבאך השנייה ב־2020 מול ארמניה השתמשה בהם באופן נרחב.
ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא", מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית, לטווחים של כ־300 ק"מ. באותן הרקטות משתמשות, לדוגמה, מרוקו ואזרבייג'ן, עזרת PULS של אלביט: מערכת שמספקת פתרון מקיף לשיגור רקטות לא מונחות, חימושים מדוייקים, ואף טילים לטווחים שונים. את אותו PULS צפויים היוונים לרכוש בקרוב תמורת כ־700-500 מיליון אירו.
התקווה היוונית היא כי מערכות התקפיות מוכחות שכאלה יבלמו את התוקפנות הטורקית, שמתבססת על טילי טייפון, בעלי טווח של כ־565 ק"מ וראש נפץ של כ־500 ק"ג. אלו מאיימים על כלל האיים היווניים, ואילו אתונה רוצה ליצור כעת איום סימטרי. "בקרוב, כוחות היבשה של יוון יצוידו בטילים בליסטיים מדוייקים מדגם לורה מישראל", אמרו בכירים יווניים לאתר המקומי. "בקרוב מאוד, כוחות יבשה יווניים יפעילו לורה, אקסטרא ואמצעים ארטילריים ארוכי טווח בכל אי יווני מרכזי, ויבטיחו את ההרתעה מול התוקפנות הטורקית".
היוונים בפער ככלל ומול האיום המרכזי הטורקי בפרט
מכירות הטילים עם יוון הן משמעותיות מאוד, אבל בקרוב מאוד צפויה עסקה חריגה במיוחד למכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות ליוון תמורת כ־3 מיליארד אירו (כ־3.5 מיליארד דולר), סכום דומה למכירת חץ 3 לגרמניה. אותה עסקה צפויה לכלול את ספיידר של רפאל שתחליף את OSA-AK וטור M-1 הרוסיות, ברק MX של התעשייה האווירית תחליף את מערכות ההוק, וקלע דוד אף היא של רפאל, את S-300 הרוסיות. הן צפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט, שהיוונים ישאירו ברשותם.
"כתוצאה מקונפליקטים בעולם והתגברות איומים, יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית", אמר לגלובס לפני ימים ספורים בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית. "היוונים יודעים מה הם מקבלים ולא סתם מדברים על ברק MX, כי היא מתאימה למטוסים, טילים וטילים בליסטיים. זו מערכת שהופעלה מבצעית, כל מי שרוכש יודע מה הוא קונה. ההתעניינות במערכת, שמבטאת את המוח היהודי והחשיבה הייחודית, לא מסתכמת רק ביוון".
העסקה הנרחבת כל־כך נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער ככלל ומול האיום המרכזי הטורקי בפרט. הסכום הגבוה של כ־3.5 מיליארד דולר מיועד לכיסוי בשלב הראשונים רק של מרחבי תראקיה ומזרח הים האגאי, כשבהמשך צפויות להתבצע עסקאות נוספות.
מערכת ברק MX של התעשייה האווירית תומכת במכ"מים ובמשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע. המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעים, שמאפשר שילוב של מיירטים נוספים:
המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ, וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד. המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע דו־פולסי. זהו המיירט היחיד שנכלל באופן קבוע במערך ההגנה האווירית הישראלי, באמצעות הצבתו על ספינות סער 6.
המיירט האחרון בברק MX הוא ברק ER לטווח ארוך שמשוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו־פולסי וראש ביות מכמ"י מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"ם לטווח 150 ק"מ. את כלל המנועים למיירטים השונים מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום. בדומה לספיידר, ברק MX נמכרה לכמה מדינות בעולם, כשאחת הבולטות שבהן היא אזרבייג'ן שרכשה אותו בנובמבר 2023 תמורת 1.2 מיליארד דולר.