גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה היום (ב') פה אחד את הצעת ההחלטה של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית. מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא.

לפי הצעת ההחלטה לסגירת התחנה, שידורי גלי צה"ל יופסקו לחלוטין לכל המאוחר עד ל-1 במרץ 2026. עוד נקבע כי יוקם צוות מקצועי מטעם משרד הביטחון שיפרק את הנכסים, יסדיר את זכויות העובדים ויסגור לבסוף את התחנה.

בנוסף, גלגלצ לא נסגרת בשלב הזה. צוות היישום יבחן איך להמשיך את הפעילות תוך שמירה על אופי מוזיקלי ושירותי (הכוונה לזהירות בדרכים), ושר הביטחון כ"ץ יקבל החלטה נפרדת בעניין.

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"
המשנים ליועמ"שית נגד המלצות ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור הציבורי"

נתניהו: "הגיע הזמן"

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת הממשלה כי "יש הצעות חוזרות ונשנות להוציא, לבטל את גלי צה"ל, להפריט את גלי צה"ל. אני חייב להגיד שאני פתוח לכל ההצעות הללו משום שאני מאמין בתחרות. אז הגיע הזמן, ויפה שעה אחת קודם".

שר הביטחון כ"ץ אמר כי "גלי צה"ל לא משמשת כפה ואוזן לחיילים - ומשדרת תכנים פוליטיים ומפלגים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם ערכי צה"ל. בשנתיים האחרונות, לאורך המלחמה, חיילים ואזרחים רבים, ובכללם גם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה ובמורל. חמור מכך - אויבינו מפרשים את המסרים האלה לא אחת ככאלה שמועברים על-ידי צה"ל".

בהודעת לשכת שר הביטחון ציטטו את הרמטכ"לים האחרונים אביב כוכבי, גדי איזנקוט והרצי הלוי, שכולם דיברו על האנומליה של התחנה ועל כך שצריך לסגור אותה.

מה יעלה בגורל החיילים והעובדים

מיד עם האישור בישיבת הממשלה, שר הביטחון כ"ץ הנחה את צה"ל לעצור את המיונים לגלי צה"ל, ולהתחיל בשיבוץ החיילים ביחידה בסדיר ובמילואים ליחידות צה"ל אחרות, "תוך מתן עדיפות לשיבוץ בתפקידי לחימה ובתפקידי תומכי לחימה".

במקביל לכך הנחה השר את מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר ברעם, לסיים את העסקת אזרחי עובדי צה"ל המועסקים בתחנה בהסדרים ראויים.

לצד כל זאת, כ"ץ הנחה גם על סיום כלל ההתקשרויות של התחנה, לרבות התקשרויות עם יועצים המשמשים כעיתונאים, וכן סיום ההתקשרות עם מבנה התחנה, כחלק מהיערכות כוללת להפסקת פעילותה.

עתירה לבג"ץ: ההחלטה מחייבת חקיקה ראשית

מיד לאחר פרסום ההחלטה על סגירת גלי צה"ל, ארגונים שונים הודיעו על הגשת עתירות נגדה. כך, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בטענה כי לא ניתן היה להחליט זאת בהחלטת ממשלה, אלא בחקיקה ראשית בלבד. לדברי התנועה, ההחלטה על סגירת תחנת שידור ציבורי ממלכתית, תוך פגיעה בחופש הביטוי, מהווה הסדר ראשוני המחייב חקיקה ראשית.

בתנועה טוענים כי ההחלטה על הסגירה התקבלה תוך "שקילת שיקולים זרים, ובהם מתן הטבה כלכלית לבעליהם של גופי תקשורת המקורבים לממשלה, וניסיון לפגוע בכלי תקשורת הנתפסים כביקורתיים כלפי הממשלה, ועל יסוד תשתית עובדתית לקויה, שעה שהוועדה לבחינת מעמדה של גלי צה"ל, שהמליצה על סגירת התחנה או על ביטול שידורי האקטואליה בה, גיבשה את מסקנותיה בחיפזון, תוך התעלמות מדוחות קודמים, ניגוד עניינים ומשוא-פנים של חלק מחבריה, ועל בסיס איסוף נתונים לקוי ומוטה".

תגובות: "פגיעה בחופש הביטוי", "החלטה לא עניינית"

מארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר כי "החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל מהווה פגיעה קשה ואסורה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. זו החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית הפוגעת באושיות הדמוקרטיה ושלטון החוק ובכלל. אין לממשלה כל סמכות לנקוט צעדים כלשהם בנוגע לשידורי התחנה - הנושא מצוי באחריות הבלעדית של הכנסת, משום ששידורי החדשות בגלי צה"ל הם חלק בלתי נפרד מהשידור הציבורי, כפי שנקבע בחוק תאגיד השידור ובפסיקת בית המשפט העליון".

בוועד עובדי גלי צה"ל מסרו כי הם ייאבקו בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותם כדי למנוע את מימוש המהלך: "החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל היא החלטה מצערת, כואבת ולא עניינית, שאינה עומדת בקנה אחד עם חשיבותה של התחנה לחברה הישראלית ולצה"ל כבר 75 שנה, ובוודאי לנוכח תפקידה המרכזי בזמן המלחמה. יותר מכל - זוהי החלטה המתעלמת בהפגנתיות מעשיית התחנה וממשמעותה עבור מיליוני מאזינות ומאזינים מדי יום: עבור החיילים בשירות סדיר, עבור אנשי המילואים, עבור הפצועים, עבור המשפחות השכולות ועבור החברה הישראלית כולה".

היועמ"שית: החלטה לא חוקית

מוקדם יותר היום, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, פרסמה את חוות-דעתה בנושא סגירת גלי צה"ל. היועמ"שית קובעת כאמור כי החלטת שר הביטחון לסגור את התחנה אינה חוקית, ודינה להיפסל.

לדברי בהרב-מיארה, "ההחלטה היא חלק ממהלך כולל לפגיעה בשידור הציבורי בישראל ולהגבלת חופש הביטוי. היא אינה נתמכת בתשתית עובדתית ומקצועית כנדרש, ומתעורר חשש כי היא לוקה בשיקולים זרים, וקידומה מנוגד לדין".

בניגוד לחוות-הדעת של המשנה ליועמ"שית מאיר לוין משנת 2022, חוות-הדעת הנוכחית של היועמ"שית בהרב-מיארה קובעת כי חובה לעשות זאת בחקיקה ראשית. הסיבות לכך נובעות מהשיתוק הניהולי במועצת התאגיד, איומי חקיקה המבקשים לסגור את השידור הציבורי שאינו מתפקד ויציב, וגם כלי התקשורת האלה מהווים הסדר ראשוני שמחייבים הכרעה של הכנסת ולא של הממשלה.

בנוסף, היועמ"שית מותחת ביקורת על הוועדה לבחינת המשכה של גלי צה"ל, ומציינת כי בהרכב הוועדה נכללו חברים בעלי זיקה פוליטית מובהקת למפלגת הליכוד, מה שיכול לעורר ספק באובייקטיביות שלה.

כמו כן, הוועדה דחתה נתונים מקצועיים שהציג מפקד גלי צה"ל טל לב רם, לפיהם רק 30% משידורי התחנה הם אקטואליה, והציגה נתונים חלופיים. לצד זאת, הוועדה התעלמה מכך שרוב ברור של החיילים סבור כי התחנה חיזקה את המורל, והציגה עדויות סובייקטיביות הפוכות.

יתרה מכך, היועמ"שית הזכירה כי שר הביטחון כ"ץ התעלם מעמדת צה"ל העדכנית המביעה שביעות-רצון מהתנהלות התחנה, בעקבות יישום המלצות ועדת זמיר.

לצד כל זאת, הוזכר כי סגירת התחנה מיועדת למרץ 2025 - חודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת - דבר שעלול להוות פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לקבל מידע.

הוועדה הציגה שתי חלופות, כ"ץ החליט לסגור

השר כ"ץ הקים לאחרונה ועדה מיוחדת לבחינת המשכה של גלי צה"ל, ועדה שחטפה ביקורת רבה על מינוי החברים ועל כך שנקבעה עבורם ההחלטה עוד לפני שהוועדה החלה לפעול. בתחילה מי שעמד בראשה היה האלוף במיל' יפתח רון-טל, אך הוא עזב את התפקיד בשל ניגודי עניינים. מי שהחליפה אותו הייתה ד"ר דליה זליקוביץ', חברת מועצת הרשות השנייה.

הוועדה המליצה לשר על שתי חלופות: סגירת גלי צה"ל או "הבית של החיילים" - משמע, סגירת מחלקת האקטואליה. כ"ץ בחר לסגור את גלי צה"ל, וכעת הוא מביא את ההחלטה לישיבת הממשלה.

הנימוקים של השר כ"ץ הם האנומליה שנובעת מהפעלת תחנת רדיו אזרחית על-ידי הצבא, ובעיקר, לטענתו, פגיעה בממלכתיות צה"ל. לדבריו, כשעוסקים בגלי צה"ל בתכני אקטואליה ופוליטיקה, זה גורר את צה"ל בעל-כורחו למחלוקות ציבוריות, מה שפוגע באחדות הצבא. עוד נטען כי התחנה נהנית מיתרון לא הוגן שהיא מקבלת בתקציב המדינה וגם בתדרים, וכן עלו טיעונים על השימוש בחיילים במחלקת האקטואליה ועל היעדר צורך צבאי לקיומה של התחנה.

האם נדרשת חקיקה?

השאלה המשפטית שעולה מההחלטה היא האם נדרשת חקיקה כדי לסגור את גלי צה"ל - או שמספיקה החלטת ממשלה של השר. השר כ"ץ מבקש להיתלות בחוות-דעתו של המשנה ליועמש"ית מאיר לוין משנת 2022, אומנם מתקופתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שם נקבע כי מספיקה החלטת ממשלה, אך דרך המלך היא חקיקה.

מנגד, אלה שמבקרים את סגירת התחנה מאמינים שיש חובה לעשות זאת בחקיקה - בשל שתי חקיקות: החקיקה שמסדירה את הפעילות המסחרית של התחנה; וסעיף בחוק התאגיד השידור הציבורי הקובע כי מועצת התאגיד מפקחת גם על שידורי גלי צה"ל. לדברי השר כ"ץ, החקיקה מעולם לא הוסדרה בחוק רשמי (למעט סעיפים טכניים).

כאמור, לפי עמדת היועמ"שית שפורסמה הבוקר, סגירת גלי צה"ל מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים. לדבריה, המטרה של יוזמות החוק ותוכניות הממשלה היא פגיעה בתקשורת ובחדשות, ולכן היא לא תוכל להגן על ההחלטה אם יוגשו נגדה עתירות לבג"ץ.

יתרה מכך, יועמ"שית משרד הביטחון הסירה את חוות-דעתה ש"אין מניעה משפטית" לביצוע ההחלטה, זאת לאחר שהובן שתהיה התנגדות שכזו, ושהיא כפופה לייעוץ המשפטי לממשלה.

עד כה הוגשו מספר עתירות נגד סגירת התחנה, רובן עוסקות בפגם בהליך הוועדה ובחוסר הסמכות של החלטת הממשלה ולא בחקיקה. כאמור, לאחר פרסום ההחלטה היום הוגשו עתירות נוספות. בתוך כך, בוגרי התחנה התקבצו יחדיו ופועלים במישורים שונים למניעת הסגירה - מבחינה משפטית, חברתית ופוליטית.

"לא סוגרים את הבית של החיילים"

מתנגדי סגירת התחנה חוזרים על כך שמאז ועדת זמיר, שהייתה בראשותו של הרמטכ"ל כיום אייל זמיר, בגלי צה"ל פעלו כדי לשפר את הפערים שנמצאו אז. מפקד התחנה טל לב רם לקח את המלצות הוועדה כדי לשנות את התחנה - בהם צמצום שעות האקטואליה וגיוון התחנה.

בשבועות האחרונים, בוגרי גלי צה"ל רבים התאחדו בקבוצה "רדיו חזק: בוגרי גלי צה"ל למען התחנה", הכוללת מעל ל-400 בוגרי התחנה. בקבוצה הזו ניהלו קמפיין, פנו לגורמי מפתח שהיו יכולים להשפיע על ההחלטה ופרסמו חומרים ברשתות החברתיות.

אחד הקמפיינים היה: "אל תיתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם. גלי צה"ל היא הבית של החיילים". בקמפיין הזה צוטטו אביו של שאולי גרינגליק ז"ל, צביקה גרינגליק, ואביו של ענר שפירא ז"ל, משה שפירא, שדיברו על חשיבותה של תחנת גלי צה"ל. הקמפיין נחתם במילים: "שרי ממשלת ישראל, תקשיב להם, לא סוגרים את הבית של החיילים והחיילות".

בקבוצת המחאה של בוגרי התחנה הפיקו בימים האחרונים סדרת סרטונים קצרים שם שומעים קטעים משידורי גלי צה"ל, כמו "קולה של אמא", שנקטעים. בשעות האחרונות התשדירים שודרו בערוצי קשת 12 ורשת 13 פרו-בונו, בתאגיד נמנעו מלשדר בשל הנחיות משפטיות, ובערוצים 14 ו-i24news החליטו להתעלם מפניית המארגנים.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האיש הראשון בעולם ששוויו חצה את רף ה-700 מיליארד דולר

ההון של מאסק קפץ לאחר שבימים האחרונים הפך בית המשפט העליון בדלאוור פסיקה קודמת והשיב לו חבילת תגמול הונית מבוססת אופציות בשווי כ־139 מיליארד דולר שאושרה ב־2018 ● במקביל - רק השנה אושרה לו חבילת שכר נוספת שעשויה להגיע לטריליון דולר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים

אחרי טעויות חמורות בדיווח: BBC יבחן מחדש את הסיקור על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו והחזית עם לבנון מתחממת, האנטישמיות בבריטניה נמצאת ברמות שיא, ב-BBC צפויים לבחון מחדש את הסיקור על ישראל אחרי דוח שקבע שהיו טעויות חמורות בדיווח על המלחמה, ושגריר ארה"ב בישראל בראיון לוול סטריט ג'ורנל על החיים בירושלים ● כותרות העיתונים בעולם

גיא נתן / צילום: תומר שלום

הוא רק בן 27, אבל כבר גורו של מעל 100 אלף עוקבים: "אנשים רואים שכל ירידה נמשכת חודש, וזו בעיה"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול; מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו"; וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן בתור סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים, הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

עפ"י דוח השכר של ביטוח לאומי, השכר הממוצע בישראל עמד על 15,098 שקל לחודש במחצית הראשונה של 2025 ● הדוח מספק תמונה שונה מזו של הלמ"ס, שם הסכום עמד על 14 אלף שקל ● 9% מהשכירים בישראל מועסקים ביותר ממשרה אחת, וזו סיבה משמעותית לפער

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מה קבע בית המשפט כש־7 ילדים ורעיה נשארו מחוץ לצוואת האב

בית המשפט דחה תביעת עורך דין לפיצויים בעקבות הפסקת ייצוג ● העליון קבע כי ניתן להותיר בידי המדינה כספים שנתפסו מנאשם בשוחד לצורכי חילוט עתידי ● צוואה שנישלה רעיה ו־7 ילדים בוטלה בשל מעורבות והשפעה בלתי הוגנת של היורש ● 3 פסקי דין בשבוע 

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות לבעלי הרכב הצמוד ביוקר

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● עוד ציינה השופטת כי התשתית הראייתית שנאספה עד כה היא "בעוצמה רבה מהרף הנדרש בשלב זה של ההליך"

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ אך מינויו בוטל

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

גלולת ההרזיה החדשה שמגיעה לישראל בשבוע הבא

סטארט־אפ ישראלי צעיר נחשף עם גיוס חריג של 165 מיליון דולר לפיתוח תרופות פסיכיאטריות ● אינסייטק מפצלת פעילות ומעבירה פיתוח לחברה חדשה שתנסה להקל על תרופות לחדור למוח ● אפיטומי פותחת את השלב המסחרי בישראל עם גלולת הרזיה שתגיע לחנויות בשבוע הבא ● סטארט־אפ קטן מדווח על תוצאות מעודדות לאפליקציה שעוזרת לנפגעי טראומה לישון טוב יותר ● וגם: חילופי ההנהלה בסיסרם מדיקל ● השבוע בביומד

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו-מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו-מד כבר ביצעה "אובר-רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון