מייסדי AI21, אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם / צילום: איל יצהר
בשנים האחרונות היתה AI21 לחלון הראווה של הבינה המלאכותית הישראלית. עם מודלי שפה המתחרים ב־GPT של OpenAI ובג'מיני של גוגל, נבחרת חלומות, הכוללת את מייסד מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע, ואנבידיה וגוגל כמשקיעות - נדמה היה שלסטארט־אפ מרחוב דה־וינצ'י בתל אביב היו את כל הסיכויים להצליח.
● פרסומת ב־ChatGPT: התכנון שישנה את עולם הבינה מלאכותית
● המפגש הצנוע של מדעני ה-AI הפך לפסטיבל ענק שכולם רוצים להיות בו
● עזריאלי מזנקת בזכות הסכם של מיליארד אירו בחוות שרתים בנורבגיה
אבל משהו שם לא עבד. ובשוק כמו הבינה המלאכותית, בו קצב השינויים מסחרר ותג המחיר נמדד במיליארדי דולרים, היה צריך "לחשב מסלול מחדש" - לחפש רוכש. לגלובס נודע מפי מקורות כי החברה ומשקיעיה הגיעו למסקנה שהמתכונת הנוכחית מיצתה את עצמה.
הקלפים של אנבידיה
לפי ההערכות, ב-AI21 מכוונים גבוה: לפחות 2 מיליארד דולר. הנכסים שעל השולחן כוללים מאתיים עובדים - נבחרת"טאלנטים" מהחזקים בישראל בפיתוח בינה מלאכותית - לצד קניין רוחני הכולל מודלי שפה והסקה ואת פלטפורמת הניהול "מאסטרו" (Maestro). אך האם חברה שמתקשה להחדיר את המודלים שלה לליבת התעשייה, ומגרדת לפי ההערכות עשרות מיליוני דולרים בודדים, שווה את הסכום? הרוכשות הפוטנציאליות רחוקות מלהשתכנע.
אנבידיה, לדוגמא, נשאה ונתנה על השקעה של 300 מיליון דולר בחברה לפני חצי שנה עם גוגל. לא מן הנמנע שבמקום להשקיע את הסכום בפיתוח החברה, היא עשויה להשתמש בחלק ממנו לטובת רכישת החברה - באופן שלם או בצורה סיבובית כפי שעשתה במקרה של חברת השבבים האמריקאית גרוק (Groq) רק לפני שבוע. אם יתברר שהגיוס מטעם אנבידיה לא יצא לפועל, הרי שהמשקיעות בחברה השקיעו 336 מיליון דולר, כך שעסקת הרכישה תימדד מול השקעה קטנה הרבה יותר.
בעוד שבחברה שומרים על שתיקה, מנכ"ל החברה אורי גושן שיגר מייל הרגעה לעובדים בו הכחיש "עסקה מגובשת". עם זאת, גושן הותיר דלת פתוחה לפרשנות כשנמנע מלהכחיש מגעים אחרים מול ענקית השבבים וחברות אחרות.
לפי ההערכות, המשא ומתן נמצא בשלביו הראשוניים ושואב השראה מהעסקה הקודמת שביצעה אנבידיה מול גרוק האמריקאית. מדובר במבנה עסקה מתוחכם שנועד לעקוף את רשויות ההגבלים העסקיים: במקום רכישת הקניין הרוחני במלואו, הרוכשת קונה רישיונות שימוש רחבים ו"שואבת" את כוח האדם. עבור שורת המשקיעים הארוכה, המבנה המשפטי פחות עקרוני; השורה התחתונה היא קבלת החזר על השקעה של מאות מיליוני דולרים, והם לא ישחררו את הנכסים ללא תמורה הולמת.
טעות אסטרטגית
מה בעצם לא עבד ב־AI21, בזמן ש־OpenAI, אנתרופיק וגוגל דהרו קדימה? התשובה הפשוטה היא היעדר "מוצר מנצח". למרות האיכות הטכנולוגית הגבוהה של מודלי השפה והציונים המרשימים בטבלאות הדירוג הבינלאומיות, החברה מעולם לא השיקה מוצר שזכה להצלחה מסחרית משמעותית.
בעוד שהענקיות צברו פופולריות בזכות פנייה לשוק הפרטי עם צ'ט־בוטים כמו ChatGPT וקלוד, ב־AI21 בחרו בנתיב המוכר לחברות ישראליות: פנייה לשוק הארגוני. המודלים שפיתחה, ג'ורסיק וג'מבה, היו מוצלחים טכנולוגית אך נתקלו בקיר האימוץ האיטי של ארגונים גדולים. ובזמן הזה, GPT וקלוד כבשו את הארגונים "מלמטה", בזכות ההתלהבות שיצרו אצל המשתמשים הפרטיים.
בדיעבד, ייתכן ש־AI21 פשוט הקדימה את זמנה. ההחלטה להתמקד בשוק הארגוני היתה אסטרטגית, אך הלקוחות טרם הבשילו - ועתה חברות אחרות גוזרות את הקופון. התובנה הנוכחית בקרב המשקיעים היא שהעתיד שייך למודלים מתמחים לתחומים כמו וידאו, רפואה, מדעים מדויקים ובנייה. אמנון שעשוע, ממייסדי החברה, כבר זיהה את המגמה והקים בנפרד את חברת AAI, המפתחת מודלים המתמחים בתחומי מדע ותעשייה, ושוויה כבר נושק למיליארד דולר. החריקות ב-AI21 רק מגבירות את הרעש סביב קבוצת שעשוע, שחוותה שנה מאתגרת הכוללת קיצוץ של 200 עובדים במובילאיי, שמנייתה צללה ב-47% בשנה החולפת.
ב־AI21 לוטשים עיניים לאקזיט שיניב רווח על השקעה מצטברת של כ־340 מיליון דולר. השאיפה היא לשווי שלא יפחת מ־1.4 מיליארד דולר - הרף בו הוערכה לפני שנתיים. אולם, השוואות השוק מציבות רף ביצועים גבוה במיוחד: רכישת סקייל AI על ידי מטא בוצעה לפי שווי של 14.3 מיליארד דולר, כשהחברה מציגה קצב הכנסות שנתי של 2 מיליארד דולר. גרוק נמכרה ב־20 מיליארד דולר לאחר שסיימה את 2025 עם הכנסות של 500 מיליון דולר. מול המספרים הללו, AI21 תצטרך להציג יכולות מרשימות כדי להצדיק תג מחיר כזה.