גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כל-כך דחוף?"

שופטי בג"ץ רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה"ל עד 1 במרץ, ובהם זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ● מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

דיון בבג"ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת
דיון בבג"ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

שופטי בג"ץ דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר דנו היום (ד') בעתירות נגד החלטת הממשלה מדצמבר האחרון לסגור את גלי צה"ל, ורמזו כי ייתכן שנפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בנושא - כולל סביב עבודת הוועדה הציבורית בראשות ד"ר זליה זליקוביץ' שהמליצה על המהלך.

סגירת התחנה, שאותה הוביל שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוקפאה עוד לפני הדיון, וזאת בהתאם לצו ביניים שהוציא נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גלי צה"ל אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי
בלעדי | באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופת חולים מכבי מגיע לבג"ץ

השופטים רמזו כי סגירת גלי צה"ל הייתה היעד שאליה כיוונה הממשלה עוד לפני המלצותיה של ועדת זליקוביץ'. השופט כשר שאל האם כעס מצד הממשלה על תוכן השידורים של גלי צה"ל היה שיקול בהחלטה לסגור את התחנה, ואמר כי נראה שהתשובה לכך חיובית לנוכח המכתב ששיגר שר התקשורת שלמה קרעי לשר הביטחון כ"ץ במרץ 2025.

במכתב האשים קרעי כי התחנה פוגעת ב"לכידות צה"ל" ו"מנמיכה את רוחם" של החיילים, וכ"ץ השיב לקרעי כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה". כשר אמר על חילופי הדברים הללו: "זו לא התכתבות פרטית, פוסט או רכילות. זה מכתב רשמי של שר התקשורת תחת סמל המדינה". כשר תהה האם מדובר בשיקול זר, והאם אין הצדקה להוציא צו על-תנאי נגד סגירת התחנה על סמך התכתבות זו.

השופטת ברק-ארז הוסיפה: "הוועדה הציבורית שהוקמה קיבלה מסר מאוד ברור לגבי הכיוון שבו היא צריכה ללכת. אפשר היה להבהיר לוועדה שהיא לא מחויבת לכיוון, אבל אנחנו רואים אמירות מאוד ברורות שמגיעות מצד הממשלה ללא איזושהי אמירה מאזנת, מבהירה. כאשר מדובר בתחום התקשורת, עמדת השר שבאותו זמן עוסק בעוד רפורמות בתחום היא מאוד רלוונטית לתהליך. אלה השאלות".

ברק-ארז תהתה: "יש כל-כך הרבה דברים לתת להם מענה, למשל גלגלצ, אז למה כל-כך דחוף לסגור ב-1 במרץ?". היא עמדה במיוחד על כך שמדובר בסגירה בסמוך לתקופת בחירות.

נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר, השיב כי "אם הממשלה החליטה שצריך לסגור את גלי צה"ל, זמן ההיערכות צריך להיות מינימלי". הוא ציין כי אם הסגירה תידחה לאחר הבחירות, הממשלה הבאה עשויה שלא ליישמה, וכי "אם אפשר לסגור אוגדות של טנקים לפי תוכנית תר"ש גדעון, אפשר גם לסגור את התחנה".

השופט שטיין: "תראה לי את החוק"

ברק-ארז אף התייחסה לטענות לגבי ניגודי עניינים בקרב שניים מחברי ועדת זליקוביץ', אלעד מלכא ושרה העצני-כהן, לנוכח זיקתם לליכוד, ואמרה כי "הם היו יותר מחברי מפלגה".

כשר אמר בהקשר זה: "יש שני חברי ועדה שיש שני דברים שידועים לגביהם: שיש להם קשר לתנועת הליכוד, ושהם התבטאו במפורש שכדאי לסגור את גלי צה"ל. נניח שזה לא פוסל אותם. מי שרוצה לקבל אפשרות למשהו שונה ממה שרצה מראש, הייתי מצפה שיהיה אחד עם דעות ההפוכות. נדמה לי שאין אפילו אחד כזה".

השופט שטיין אמר כי אומנם הוא לא השתכנע שאין לממשלה סמכות להחליט על סגירת התחנה, אך המכתב מעלה קושי, שכן "מבחינת ההליך יש קושי עם התכתובת הזו תחת סמל המדינה".

עם זאת, בפתח הדיון היום יצא שטיין נגד הטיעונים לפיהם סגירת גלי צה"ל היא חלק משורת מהלכים שמקדמת הממשלה נגד התקשורת, וכינה אותם "טיעוני אווירה". היה זה לאחר שעו"ד אורי הס מהתנועה לאיכות השלטון אמר כי "אנחנו מידרדרים עמוק-עמוק במדרון", וכי "הממשלה מהלכת אימים על כלי תקשורת".

השופט שטיין אף הסתייג מהטענה ולפיה סגירת גלי צה"ל הייתה צריכה להיעשות בחקיקה ראשית של הכנסת ולא בהחלטת ממשלה. "תראה לי את החוק שמקנה לתחנה מעמד חוקתי. איפה החוק?" שאל.

עוד תהה שטיין מה ההבדל בין סגירת התחנה לבין החלטה תאורטית של שר הביטחון והרמטכ"ל לסגור את פלס"ר נח"ל, ופקפק בכך שסגירת גלי צה"ל פוגעת בזכויות. "איפה כתובות הזכויות האלה?", שאל שטיין. הוא אף שאל האם לציבור יש זכות לקבל מידע דווקא מערוץ תקשורת ציבורי.

עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות, שייצג את היועמ"שית, הסביר כי גלי צה"ל "זה לא פלס"ר" אלא גוף תקשורת. "הממשלה פועלת לבטל את תאגיד השידור הציבורי, להפסיק את הפרסום בעיתון 'הארץ' ולבטל בחוק השידורים את עצמאות חברות החדשות של 12 ו-13. אנחנו לא בתיק רגיל אלא בתיק של תקשורת. אם ב-6 בבוקר אדם מחליט אם הוא מאזין לאפי טריגר או לאריה גולן, זה יהיה שונה אם אחד מהם לא יהיה. צריך להבין מה ההשפעה של סגירת גלי צה"ל".

עו"ד בן-צור: "המטרה סומנה מראש"

העותרים, כאמור, טענו לפגמים מהותיים בהליך שבו קיבלה הממשלה את ההחלטה על סגירת גלי צה"ל, במיוחד סביב העבודה וניגודי העניינים של ועדת זליקוביץ', אשר על סמך המלצותיה קיבל שר הביטחון כ"ץ את ההחלטה לסגור את התחנה.

עו"ד הלמן ציין כי האלוף (מיל') יפתח רון-טל, ששימש כיו"ר הראשון של הוועדה שהמליצה לכ"ץ על סגירת התחנה, היה מצוי בניגוד עניינים, וכי לשניים מחבריה זיקה פוליטית לליכוד.

בנוסף הוא עמד על הפגם בעובדות שעמדו בפני הוועדה. "נתנו רק 10 ימים לציבור להגיב. מתוך 5,000 פניות שהוועדה קיבלה, 4,700 היו פניות חזרתיות עם אותו ניסוח. שאר העובדות שעמדו בפני הוועדה כללו סקר שערכה הוועדה, שממנו עלה כי חלק מהציבור חושב שהתחנה פוגעת במורל העם. אבל לא הציגו לממשלה שהסקר מצא כי 73% מהחיילים דווקא חשבו שהתחנה תרמה למורל גבוה או גבוה מאוד במלחמה".

עו"ד יעל גרוסמן, שייצגה את מועצת העיתונות, הזכירה כי הצבא התנגד בהופעתו בוועדה לסגירה. השופט שטיין שאל: "אם השר והרמטכ"ל היו מקבלים את ההחלטה אחרי תהליך מסודר, זה היה בסדר? הרושם שלי הוא שלדעתך בשום מצב לא ניתן לסגור".

עו"ד בעז בן-צור, שייצג את ועד עובדי גלי צה"ל, טען כי "המטרה סומנה מראש. מינו לוועדה (זליקוביץ' - ע"ג) אנשים שכינו את גלי צה"ל 'הבית של המחבלים'". לדבריו, "לא היה כאן הליך שהוביל למסקנה אלא מסקנה שהובילה להליך".

עוד הוא טען כי "יש תהום" בין התחנה לבין הדוגמה של פלס"ר נח"ל. בין היתר, הפלס"ר לא הוקם בהחלטת ממשלה, ולא פעלה ועדה ציבורית לגביו.

בן-צור הוסיף כי השלכות הסגירה על כוח-אדם והתקשרויות היו צריכות להיבחן לפני ההחלטה. "הטענה ל'פגיעה במורל העם' הופיעה במשטרים מאוד מסוימים. זה לא נעשה במדינה מערבית אלא במשטרים אפלים", אמר.

הדיון הופרע מספר פעמים על-ידי תומכי הממשלה שישבו בקהל, תחילה על-ידי ח"כ טלי גוטליב מהליכוד ובהמשך על-ידי משתתפת שקראה קריאות נגד גלי צה"ל ובתי המשפט - ואף האשימה כי השופטת ברק-ארז שירתה בשירותה הצבאי בתחנה. ברק-ארז הבהירה כי לא שירתה בגלי צה"ל.

היועמ"שית: "החלטת הממשלה התקבלה בבהילות"

הדיון בבג"ץ התקיים אחרי שבסוף דצמבר אישרה הממשלה פה-אחד את הצעת כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית. לפי ההחלטה, השידורים ייפסקו לכל המאוחר ב-1 במרץ 2026, בעוד שגלגלצ תמשיך לשדר.

בתוך כך, שר הביטחון כ"ץ הנחה לעצור את המיונים לגלי צה"ל ולהתחיל בשיבוץ כלל החיילים ליחידות צה"ל אחרות. תקציב התחנה עומד על כ-50 מיליון שקל, וכ-90% ממנו מגיעים מהכנסות החסויות.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה את עמדתה לבג"ץ לקראת הדיון. "החלטת הממשלה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש", נכתב בעמדת היועמ"שית. "החלטת הממשלה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ו'לצינון' כלי תקשורת חופשית".

בייעוץ המשפטי לממשלה הדגישו כי סגירת התחנה עלולה ליצור אפקט מצנן על כלל התקשורת החופשית, וכי הצעד מצטרף לצעדים נוספים כמו חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי והחשש לפגיעה רחבה בחופש הביטוי. בחוות-הדעת הוזכרה גם ועדת זמיר שפעלה בשנת 2023, בראשות הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר, אשר קבעה כי אין לסגור את גלי צה"ל, וכי יש לשמור על אופיה הצבאי-ממלכתי של התחנה.

לפי היועמ"שית, כ"ץ לא העניק משקל ראוי, אם בכלל, לחופש הביטוי והעיתונות, ולא שקל חלופות לסגירת התחנה. "הדבר קשור במישרין גם לחשש כי אופן הטיפול בנושא הושפע משיקולים זרים, הנוגעים לתפיסת גורמי ממשלה כי מדובר בערוץ תקשורת לעומתי לממשלה".

מנגד, כ"ץ והממשלה הגישו לבג"ץ את עמדתם, ולפיה ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה בסמכות ובמסגרת מרות הממשלה על צה"ל. לדבריהם, ההחלטה התקבלה על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון. "גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, וההחלטה על סגירתה נתקבלה, גם היא, בהחלטת ממשלה, לאחר הליך מינהלי תקין".

עם זאת, לעמדת הממשלה ושר הביטחון צורף פרוטוקול עדותו של תת-אלוף אמיר ודמני, ראש מטה אכ"א, בפני ועדת זליקוביץ'. זו חשפה לראשונה כי צה"ל תומך בהמשך פעילות התחנה בכפוף לשינויים. ודמני הסביר כיצד גלי צה"ל מאפשרת לחשוף מידע חשוב לגבי פצועים, משפחות שכולות, חיילים בודדים, משרתי קבע ואנשי מילואים, ומבהירה את הנחיות דובר צה"ל ופיקוד העורף.

עוד כתבות

מתוך קמפיין הפועלים / צילום: צילום מסך

הדאבל הראשון לשנת 2026: בנק הפועלים אחראי לפרסומת הזכורה והאהובה ביותר

בשבוע שעבר התברגה הפרסומת של הפועלים בכיכובן של ליאת הר לב והילה קורח כזכורה ביותר, והשבוע היא גם האהובה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● חברות התקשורת yes ו–HOT ממשיכות לככב עם הפרסומות לקידום HBO MAX

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן

סמוטריץ' לא לבד: שרי האוצר שדחקו בנגיד להוריד ולהעלות ריבית

שר האוצר הכריז שיש להאיץ את הורדות הריבית, ולא בפעם הראשונה ● אבל כשרואים איך באמת מתקבלות ההחלטות על גובה הריבית, מבינים שזה לא עניין של מה בכך ● ועדיין, המתיחות בין שר אוצר לנגיד הבנק המרכזי לא נולדה בתקופת סמוטריץ', ואפילו לא בישראל

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

מדד התעשיות הביטחוניות צנח היום ביותר מ-4%. אלו הסיבות

אחרי תשואות של מאות ואלפי אחוזים, המשקיעים מממשים רווחים ● האם זו הזדמנות קנייה או אזהרה? ● אנליסטים: "יציאת אוויר טבעית" ● הירידות החדות פסחו על אלביט, האם ייתכן שהסיבה מסתתרת באיזון מחדש במשקל של המניות במדד שיתבצע בעוד שבוע?

אילן רביב, גילעד אלטשולר ואיציק שנידובסקי / צילום: איל יצהר, רמי זרנגר

שוק הגמל מציג: מהפך בצמרת, מנהל הכספים הכי מבוקש וזה שאיכזב ב-2025

עם סיומה של 2025 הפך מיטב הפך למנהל הגמל וההשתלמות הגדול בשוק, על חשבון אלטשולר שחם, שממשיך לאבד לקוחות בקצב גבוה ● המגייס הגדול בענף היה מצטיין התשואות אנליסט, ואחריו מור השקעות ● מאוכזב נוסף לצד אלטשולר שחם בשנה החולפת – ילין לפידות

צלפית מיחידת הלוחמות הכורדיות בסוריה / צילום: Reuters, Thomas Noonan / Hans Lucas

נפט, בגידה אמריקאית וצמות גזורות: מאחורי קריסת המובלעת הכורדית בסוריה

לאחר עשור של שותפות, ארה"ב מאמצת את התפיסה כי תפקיד הכורדים בסוריה הסתיים ומאפשרת לטורקיה ולבעלי בריתה להשתלט על מזרח הפרת ● המשמעות: מעבר רובן של עתודות הנפט הסורי לידי משטר חסות של ארדואן, וחיסול יחידות הלוחמות שהכניעו את דאעש

טסלה מודל 3 RWD לונג ריינג' / צילום: יח''צ

טסלה 3 החדשה: טווח הנסיעה השתפר, ומה לגבי המחיר?

טסלה מודל 3 המחודש מציג טווח מרשים, קפיצה באיכות הייצור והתנהגות שלא תבייש מכונית ספורט ● שמרנות בהנדסת האנוש והאבזור פוגעת בתחרותיות שלו

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צעד היסטורי": האיחוד האירופי הגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור

בצעד חריף שממנו נמנעו מדינות אירופה במשך שנים, האיחוד האירופי הסכים להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● גרמניה הובילה את הצעד, איטליה הסירה את ההתנגדות וספרד נכנעה ללחץ ● מה משמעות המהלך ולמה הוא קורה דווקא עכשיו?

יוני חנציס / צילום: כפיר זיו

האקזיט של קרן תש"י בזפירוס: הרוויחה 700 מיליון שקל ממכירתה לדוראל

דוראל תשלם מיליארד שקל על המניות של זפירוס שהיא רוכשת, לפי מחיר של 27.75 שקל למניית זפירוס ● זפירוס, תהווה רגל אירופאית חדשה לדוראל שעיקר פעילותה כיום הוא בישראל ובארה"ב

נעלי Nike Mind 001 / צילום: נייקי

כוכבות פופ וחוקרי מוח: נייקי מוציאה את התותחים הכבדים בדרך לקאמבק

ענקית אופנת הספורט מנסה לחזור לקדמת הבמה לאחר שסיימה את שנת 2025 עם נפילה של כ־17% במניה ● לצורך כך היא מגייסת את קים קרדשיאן לקמפיין משותף ומשיקה נעליים שמיועדות לעזור לספורטאים להתרכז

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

סלייס: ביהמ"ש דחה את עתירת גולדברג נגד הזרמת 71 מיליון שקל

הממונה על שוק ההון דרש מבעל השליטה בחברת הגמל להזרים את הסכום לצורך כיסוי הגרעון והשלמת ההון העצמי ● גולדברג התנגד, אך ביהמ"ש דחה את טענותיו. באי כוחו של גולדברג: "פסק הדין כולל קביעות שגויות"

שדה חיטה בדרום אוקראינה / צילום: ap

תמורת הסכם עם ארה"ב, ישראל תגביל את ספקית החיטה העיקרית

בכירים ישראליים צפויים לבקר בוושינגטון ולסכם את פרטי הסחר החדש עם ארה"ב ● ההתחייבות הישראלית ביחס ליבוא החיטה, והחשש במגזר העסקי - תביא לעלייה ביוקר המחיה

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו יוצא לדרך ומפת התחבורה של ת"א נכנסת לכאוס

בשנה הקרובה יחלו עבודות להקמת תחנות המטרו בצמתים מרכזיים בתל אביב כמו דרך השלום־נמיר, הבימה ושוק הכרמל ● מה מתוכנן ואיך צריך להתארגן לקראת התחלת הפרויקט התחברותי הגדול ביותר שנעשה בישראל? ● גלובס עושה סדר

עו''ד גיא אבני / איור: גיל ג'יבלי

פרשת "מוכר החלומות”: עו"ד גיא אבני ישלם 600 אלף שקל לארבעה משקיעים

ביהמ"ש קבע כי עו"ד גיא אבני, הנאמן של קבוצת בראשית, הפר את חובותיו כנאמן כאשר העביר כספי הלוואות לחברה מבלי לוודא את קיומן של ערבויות בנקאיות ● מדובר בפסק דין אזרחי נוסף נגד אבני, בשורה של תביעות שמנהלים משקיעים שאיבדו את כספם

החל משבוע הבא: עליית מחירים בארומה / צילום: יח''צ

ארומה מעלה מחירים: כמה תשלמו על קפה ומאפה?

כשנה בלבד לאחר העלאת המחירים הקודמת: החל מ־3 בפברואר תעדכן רשת ארומה את מחירי חלק מהמאפים ומשקאות הקפה ● קפוצ’ינו קטן בתל אביב יעלה 14 שקל, דיל קפה ומאפה יעלה 27 שקל, ומספר מצומצם של מוצרים יתייקרו בשיעורים חדים של עד 50%

השף בר צנגר / צילום: אסף קרלה

בר צנגר מביא את מה שהוא למד במסעדת המישלן בפריז ללב יפו

השף של ג'יארדינו, מתמודד בולט ב"משחקי השף", הוא פריק של חומרי גלם, ובדרך להיות אחד האנשים המעניינים בשיח הקולינרי הישראלי

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

כוננות שיא לתקיפה: משחתת אמריקנית נוספת הגיעה לאזור

לפי הדיווח, נשיא ארה"ב שוקל לתקוף באיראן כדי להצית מחדש את המחאות ● בכיר במערכת הביטחון: נתניהו סירב 11 פעמים לחסל את סינוואר ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה באיראן כארגון טרור ● יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב באיראן תיענה בתגובה לת"א ● "מתקפה אנטישמית": אדם התנגש עם רכבו בבית כנסת של חב"ד בברוקלין ● עדכונים שוטפים

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

גרמניה נגד הטרנד: "לא נצליח לשגשג עם שבוע עבודה של ארבעה ימים"

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המתיחות בין ארה"ב לאיראן מגיעה לשיא עם השלמת פריסת הכוחות האמריקאים במזרח התיכון ● מומחים משרטטים כיצד יושפעו שוק ההון בישראל ושער הדולר־שקל ● ליאו ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל: "ייתכנו שערי חליפין הרבה יותר נמוכים ממה שראינו עד עכשיו"

צבי סטפק / צילום: איל יצהר

צבי סטפק מסביר מה עומד מאחורי הנסיקה במתכות היקרות, ומזהיר: "המחירים נכנסו לסחרור מסוכן"

מחירי המתכות היקרות ממשיכים להמריא לשיאים חדשים ● הסיבות לכך: השימוש בכסף בתחומים מעבר לתכשיטים, ותפישת הזהב כגידור מפני אי־הוודאות הגאו־פוליטית ההולכת וגוברת ● אך סטפק גם מזהיר: "הנסיקה עשויה להימשך, אבל בדרך־כלל בשלב מסוים מגיע מימוש ואיתו הפסדים גדולים לחלק מהמשקיעים"