גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס
מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

לפני קצת פחות משנה חתמו בעלי רשת 13 לן בלווטניק והמנכ"ל אמיליאנו קלמזוק על מזכר הבנות, שלפיו קלמזוק יגייס קבוצת משקיעים לערוץ. קלמזוק התקשה במשימה, אבל אז נולד אצלו הרעיון להביא כמשקיע את איש העסקים הצרפתי יהודי פטריק דרהי, בעלי הוט ו-i24NEWS.

● האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המשא-ומתן בין אסף רפפורט ולן בלווטניק
● קבוצת ההייטקיסטים עדיין מעוניינת ברשת 13. היא רק מחכה שדרהי ייכשל

לפי מידע שהגיע לגלובס, קלמזוק עצמו לא יקבל מניות כתוצאה מהמהלך, בעוד דרהי יזרים 40 מיליון דולר ויקבל 15% מהמניות - אך ללא זכויות המקנות שליטה. מה דרהי מרוויח בשלב הנוכחי של העסקה? את זה יצטרכו לבחון ברשות התחרות.

הביטחונות לדרהי

חברת רשת 13 עברה טלטלות רבות בשנים האחרונות. מנכ"לים מתחלפים, אנשי מפתח שמשכו את החברה לכיוונים שונים, ובעיקר בעיות כלכליות מתמשכות לצד נתוני רייטינג לא טובים. בימים האחרונים עמדו שתי הצעות על השולחן: האחת מיזמי הייטק ישראלים ובראשם מייסד Wiz אסף רפפורט, והשנייה מדרהי.

בחברת אקסס, שבבעלות בלווטניק, החליטו להתקדם עם ההצעה של דרהי, כאשר לדברי גורמים הבקיאים בעסקה, המטרה היא להכניס שותף לעסקים שיזרים כספים במקום בלווטניק. ההזרמה הזו אמורה לכסות את הגירעון התקציבי בערוץ, שעומד על כ-120 מיליון שקל.

הצדדים מדגישים כי מדובר בהכנסת שותף אסטרטגי לתוך החברה. במובן הזה, בלווטניק ואנשיו מקווים כי ההשקעה תאפשר לחברה לעבוד שנים קדימה מבלי שיהיה צורך בהזרמת כסף נוספת מצד בלווטניק, שכבר אמר בעבר כי אינו מעוניין בכך. ברשות התחרות יצטרכו לבדוק האם עסקה שנראית תמימה מייצרת בפועל זיקה מבנית ממשית, כשמדובר בעסקים מתחרים כמו רשת 13 ו-i24NEWS.

לפי מידע שהגיע לגלובס, במסגרת העסקה הועלתה דרישה להעמיד בטוחות, כשהמשמעות היא שדרהי יקבל שיעבודים על ההזרמה. ככל שאכן יש אלמנט של שיעבוד, הדבר מתאים יותר לעסקת הלוואה ולא לעסקת שותפות כפי שמציגים הצדדים.

סעיף 36 בחוק הרשות השנייה מתייחס לכך, ומצביע על מספר איסורים. ראשית, אסור לשעבד או להעביר זיכיון לשידורים ורישיון לשידורים. שנית, אי-אפשר להעביר, וגם לא לשעבד באופן שמאפשר מימוש והעברה, 10% או יותר מאמצעי השליטה ללא הסכמת מועצת הרשות השנייה מראש. העסקה יכולה להיות מוצגת כנתינת הלוואה לחברה, אך כשהחוב לא ייפרע - הוא יהפוך למניות בהיקף של 15% ממניות החברה.

הזרמה ב-45 יום

נגד העסקה עם דרהי הוגשו מכתבים של ארגון העיתונאים לייעוץ המשפטי לממשלה, לרשות התחרות, לרשות השנייה, לדירקטוריון רשת 13 ולבית הדין לעבודה. במכתבים נטען כי נדרשת בחינה רגולטורית דחופה של העסקה, הן מצד הבעלויות הצולבות של דרהי והן מצד החשש לביצוע מיזוג לא חוקי בין רשת 13 ל-i24NEWS, לצד פגיעות אפשריות בתחרות ובחופש העיתונות. הסוגיות האלה צפויות להתנהל זמן מה, מה שעלול להקשות על אישור מהיר לעסקה - כפי שהיה רוצה בלווטניק.

ברשת 13 הגיבו על המכתבים ואמרו כי מדובר ב"תיאור מעוות שמוביל למסקנות בלתי מבוססות". לפי החברה, "הטענה לניגוד עניינים כביכול של מנכ"ל רשת חסרת שחר, וממילא אין נדרשת פעולה כלשהי לריפוי פגם שלא קיים".

גורמים המעורים בפרטים מספרים כי בלווטניק רצה לסגור עסקה ש"תוריד" ממנו את הבעלות על רשת 13 מהר ככל הניתן, והמטרה היא שמשפחת דרהי תזרים כספים לערוץ בהקדם. הסוגיה שעמדה במחלוקת קשורה למה שקורה בעת ההמתנה לאישור הרגולטורי: ההייטקיסטים הסכימו להשתתף בחלק מההוצאות בתקופה זו, בעוד שדרהי הסכים לשלם את מלוא הסכום הנדרש עוד לפני האישור.

לפי מידע שהגיע לגלובס, כשהצדדים מסבירים שההזרמה תיעשה "בהקדם האפשרי", הכוונה היא לכחודש וחצי ממועד החתימה, כלומר ב-15 במרץ. לפי מסמכי רשות התחרות, הזרמת כסף, אם היא בלעדית, יכולה להוות סימן של שליטה בחברה. יתרה מכך, יש מי שחושש כי העסקה שתוצג לרשות תהיה במתכונת הלוואת חוב - משמע, הזרמת הכספים וקבלת שיעבודים כפי שנכתב.

עסקה כזו עשוי להשתנות דרמטית אם חוק השידורים ישונה במסגרת הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי, או אם דרהי יצליח למכור את הוט. באקסס וברשת הבהירו מספר פעמים כי הם יבצעו את העסקה כחוק ולפי הוראות הרגולטור, אך לפי שעה לא התקבלו אינדיקציות שרשות התחרות קיבלה פנייה רשמית לבחינת העסקה. בכל מקרה, מדובר בעסקה מורכבת, וייתכן כי הבחינה תיקח זמן.

בקבוצת ההייטקיסטים לא מרימים ידיים. הקבוצה הציעה לבלווטניק 25 מיליון דולר עבור 75% מהמניות, והשקעה נוספת של 100 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות. ההצעה מסמנת כי הם עדיין מעוניינים במהלך, ועדיין חושבים שהצעתם טובה יותר מזו של דרהי, לא רק לערוץ אלא גם לבלווטניק.

הלחצים בבריטניה

במהלך סוף השבוע התפרסמה ב"גרדיאן" הבריטי כתבה בעניין בלווטניק, דרהי ורשת 13, עם התייחסות לחשש שה-15% שדרהי רוכש הם למעשה שליטה על 100% ממדיניות החברה. בכתבה נימקו זאת בכך שהוא היחיד שמוכן להזרים כסף מזומן לערוץ, מה שיהפוך את הערוץ לתלוי בו לחלוטין.

עוד צוין כי עיתונאי החברה חוששים שדרהי, שנתפס כמי שמנהל כלי תקשורת עם קו פחות לעומתי לממשלה, ינסה לרסן את הביקורת העיתונאית. ארגון העיתונאים צוטט שם כמי שאומר שהעסקה היא חלק מתוכנית-על של הממשלה להשתלט על כלי התקשורת לקראת הבחירות.

בתגובה לכתבה אמר דובר מטעם אקסס כי "כל רמיזה שההצעה המועדפת נבחרה מסיבות פוליטיות היא שקרית לחלוטין… הצעתו של דרהי נבחרה משום שהיא מהווה את העסקה הטובה ביותר עבור ערוץ 13".

בלווטניק, ניתן להניח, היה אולי מעדיף לוותר על הסיקור הזה. הוא כבר התנסה בכך בעבר הלא רחוק, סביב מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13. אז, עשרות מוחים הגיעו להפגין מול מוסדות הקרויים על שם בלווטניק, וגם במקרה ההוא ה"גרדיאן" סיקר את הנושא. זמן קצר אחר-כך, שמאלוב-ברקוביץ' כבר לא הייתה בתפקיד.

אבל ה"גרדיאן" הוא לא היחיד: גם ה"פייננשל טיימס" הבריטי עסק בנושא וחשף כי רפפורט נפגש עם בלווטניק מספר פעמים, במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל. לפי העיתון, המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מיידית.

דובר מטעם אקסס מסר כי "איננו מתייחסים לשמועות באשר לפרטי העסקה. העסקה תוצג לרגולטורים בשקיפות כמתבקש על-פי חוק".

מהרשות השנייה נמסר כי "כל עסקת העברת מניות אצל בעל רישיון לשידורים מחייבת אישור של הרשות, וגם עסקה זו תבחן בהתאם".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת״א 35 סוגר שבוע שלילי. ומי הסקטור שהוסיף 4.5%

המסחר בת"א ננעל בירידות שערים בהובלת מניות השבבים שנגררו מטה בעקבות וול סטריט • בסיכום שבועי, המגמה מעורבת: ת"א 35 נחלש, אך ת"א 90 זינק בזכות סקטורי הנדל"ן והבנייה • בגזרת החברות: קרן פימי מציעה לרכוש 50% ממיטרוניקס, תחנת הכוח דליה גוררת את שותפויות לוויתן לבוררות בלונדון, וסופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג'י • הדולר נחלש קלות ונסחר סביב 3.105 שקלים.

המיליארד ביל אקמן / צילום: Reuters, Kris Tripplaar

עם פחות מעשרה עובדים: החברה שזוכה להשקעה מהמיליארדר ביל אקמן

אקמן המבקר בישראל חשף כי השקיע בחברת AI ישראלית שמבטיחה להאיץ מודלים.
2Delta הוקמה על ידי בכיר לשעבר בגוגל, דביר זלצר, וגורו ה-AI ד"ר אלי דוד, מייסד חברת DeepCube שנמכרה לננודיימנשן ● החברה, שמעסיקה פחות מעשרה עובדים, הציגה במחקר משותף עם אנבידיה האצה של פי 3.5 בביצועי אחד המודלים שלה

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

למה נתן חץ ודנה עזריאלי ויתרו על דירות במגדלים הכי נוצצים?

המגדלים שהיו אמורים לשלב תעסוקה, מסחר ומגורים הבטיחו מהפכה אורבנית, אך בפועל היזמים בוחרים לוותר על הדירות ● אתגרים הנדסיים, סכסוכי ניהול ופרמיה שלילית בשוק: כך חלום עירוב השימושים מתנפץ על קרקע המציאות

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

מ-12 מ"ר תוספת ל-6 בלבד: מה עושים כשהיזם מקצץ לדיירים בתמורות

התייקרות עלויות הבנייה והקיפאון בשוק גורמים ליזמי נדל"ן רבים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית ● שמאי המקרקעין שמוליק כהן מסביר כיצד דיירים יכולים לבדוק אם דרישת הקבלן להפחתת התמורות היא אכן הוגנת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

100 מ"ר, ארבעה חדרים וממד: בכמה נמכרה הדירה בחיפה?

דירת 4 חדרים בשטח של כ־100 מ"ר בחיפה נמכרה תמורת 1.25 מיליון שקל אחרי כחודש על המדף ● המתווך: "יש ביקוש חזק לדירות ממוגנות בעיר"● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

פיטורים של מעל עשרת אלפים עובדים הוכרזו רק השבוע

ברקליס, אמריקן אקספרס, וולוו ו־eBay הודיעו השבוע על תוכניות לקיצוץ של כ־12 אלף משרות ברחבי העולם ● הסיבות נעות מהתייעלות באמצעות בינה מלאכותית ועד להיחלשות הביקוש ולארגון מחדש - ובחלק מהמקרים, הפיטורים מגיעים לצד תוצאות כספיות חזקות

חיפוש עבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

בוגר דוקטורט מפרינסטון הגיש מועמדות ל־2,300 משרות. הוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה

הקיפאון העמוק בשוק העבודה פוגע במיוחד בעובדים בעלי השכלה אקדמית

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה? / צילום: Shutterstock

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה?

מה היה תפקידו הפיקודי הראשון של בני גנץ בצה"ל, מה משותף לסרטים "בחזרה לעתיד 2" ו"בלייד ראנר", ומתי התרחשה הטיסה הראשונה לארץ ישראל? ● הטריוויה השבועית

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע מזהיר: "החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה תחרות"

ספי זינגר,יוצא נגד הקמת קונגלומרטים פיננסיים ומזהיר מפני ניגודי עניינים, פגיעה בתחרות ובצרכנים ● לדבריו, קרוב ל־60% מנכסי הגופים המוסדיים, בהיקף של יותר מ־3 טריליון שקל, מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נפל ב-2.6%, מטא ב-7%

את הירידות הובילו מניות הטכנולוגיה, מניות הצריכה זינקו ● מטא חשפה התחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להוצאות עתידיות ● מודרנה צונחת לאחר הדלפה לכאורה נתונים על חיסון הסרטן של החברה ● תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב נופלת בחדות ● הפער בין התשואות על אג"ח ממשלת צרפת וגרמניה ל־10 שנים התרחב לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2011

יועז הנדל / צילום: איל יצהר

המילואימניקים והכלכלית: לאלץ מכירת מאגרי גז ולהפסיק לפגוע ביבואנים

במפלגת המילואימניקים-כלכלית מביאים את הגז כדוגמה לתחום שבו יש לפרק מונופולים, וסבורים כי שחרור חסמי יבוא יסיר חלק מהעיוותים בשוק המט"ח ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

האם קריפטו יציל את ישראל מסנקציות? השאלות מאחורי דברי נתניהו

ראש הממשלה אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

משכנתא / איור: Shutterstock

אחרי שלושה חודשי ירידה, הפיגורים במשכנתאות שוב מטפסים

הפיגורים בתשלומי המשכנתאות עלו ל-4.23 מיליארד שקל בספטמבר ● היקף המשכנתאות החדשות היה נמוך יחסית לחודשים הקודמים והסתכם ב-8.66 מיליארד שקל עקב חגי תשרי ומיעוט ימי העבודה ● המשקיעים נטלו את המשכנתאות הגבוהות ביותר, בממוצע של 1.26 מיליון שקל

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

קמפיין ישראכרט / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תקציב הפרסום של ישראכרט עובר דירה

תקציב הפרסום של חברת כרטיסי האשראי נאמד בכ–25 מיליון שקל, והחלפת המשרד נעשית כחלק מהרצון לרכז את פעילות הפרסום והדיגיטל תחת קורת גג אחת ● דוד פתאל השיק את מלון היוקרה The Yacht באירוע רב משתתפים, ובית האופנה משכית קיים את תצוגת הסתיו-חורף בגשר יהודית מעל נתיבי איילון ● אירועים ומינויים

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

ביחד: כל המילים הנכונות, בלי מקור תקציבי

המפלגה בראשות בנט מבטיחה לעודד הייטק, לחזק לימודי ליבה ומבטיחה הטבות ליזמים שיבנו מתחמים לשכירות ● כיצד תתמודד עם הזינוק בתקציב הביטחון ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

סקר הסקרים: נתניהו או אייזנקוט? למי יש סיכוי גדול יותר להרכיב ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הנתונים מגלים מי המועמד שיחזיק ביתרון עד פתיחת הקלפיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Associated Press, Ronen Zvulun

מאיראן ועד קוריאה הצפונית: הכלכלות שנשענות על שוק הקריפטו

ההתבטאות של ראש הממשלה נתניהו להתארגן "לכלכלה עוקפת" הנשענת על שוק הקריפטו, מפנה את הזרקור למדינות שכבר מימשו את המודל • כך הכלכלה המבוזרת הפכה לתשתית הישרדות שמבוססת על נכסים לא מפוקחים

יאיר גולן / צילום: כדיה לוי

הדמוקרטים: בנוגע ליוקר המחיה, גולן מוכן ללכת נגד הגוש

מפלגתו של יאיר גולן תומכת בפיקוח מחירים בניגוד לשותפיה בגוש ● אילו מסים מציעה המפלגה להעלות ואילו צעדים תבצע נגד יוקר המחיה? ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד