מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא
בנק ישראל הודיע היום (ב') על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי, על רמה של 4%, זאת לאחר שתי הורדות ריבית רצופות מאז נובמבר 2025.
● הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה
● הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח
בהצהרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל נמסר כי "אי־הוודאות הגאו־פוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן. האינפלציה הוסיפה להתמתן, והפעילות במשק ממשיכה להתרחב. שוק העבודה עודנו הדוק נוכח מגבלות ההיצע. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק במעט מול הדולר, בדומה למגמה העולמית, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט".
גם קצב הצמיחה היווה שיקול בהחלטה של הבנק המרכזי: "מהאומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי של שנת 2025 עולה כי קצב הצמיחה הרבעונית עמד על 4% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות), מעל המגמה ארוכת־הטווח".
הוועדה המוניטרית התייחסה גם לעלייה במחירי השכרת הדירות, וציינה כי "קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה מ־2.6% במדד נובמבר ל־3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר עלה מ־4.6% בדצמבר ל־6% בינואר. מחירי הדירות שבו לעלות בשני המדדים האחרונים".
עוד נמסר בהצהרה כי "במהלך התקופה הנסקרת, הוסיפו לעלות מדדי המניות המקומיים ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה־CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב, עלתה מעט בימים האחרונים בעקבות ההתפתחויות הגאו־פוליטיות. האשראי העסקי ממשיך להתרחב בקצב גבוה מאוד, בהובלת האשראי הבנקאי. האשראי הצרכני למשקי בית ממשיך לצמוח בקצב גבוה מכל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. נתוני סקר המגמות לחודש ינואר מציגים נגישות גבוהה יחסית לאשראי עבור עסקים קטנים וגדולים".
בבנק ישראל ציינו כי "השכר במגזר העסקי עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בשיעור גבוה, של כ־5.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שיעור הדומה לעלייה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. נתון ההבזק לגבי קצב עליית השכר הכללי בחודשים אוקטובר-דצמבר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עמד על 3.4%, ירידה בהשוואה לחודשים הקודמים, דבר המצביע על האפשרות שגם קצב גידול השכר העסקי יתמתן".
להערכת הוועדה, עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.
בעקבות הותרת הריבית על כנה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צייץ ברשת X כי "ההחלטה של הנגיד להותיר את הריבית ברמה גבוהה היא החלטה שגויה, שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית. השקל חזק, האינפלציה נחלשת, ואנחנו עמוק בתוך טווח היעד. אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית".
תגובות האנליסטים
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "הודעת בנק ישראל אוששה את התחושות מהימים האחרונים - המתיחות הביטחונית סביב עימות אפשרי מול איראן גברה על שיקולים אחרים - ובראשם ירידת האינפלציה ל־1.8%. מדובר בהסבר הראשון שמופיע ברשימת הנימוקים להחלטה, לאחר שבהודעה הקודמת לא נכלל ברשימה, ויותר מכך - להודעה אז צורפה תחזית כלכלית חדשה שהסתמכה על המשך הרגיעה הביטחונית באזור. הדבר מלמד על החשיבות הרבה שרוכש בנק ישראל לסוגיה, וסביר להניח כי התחזית האופטימית שלו על צמיחת המשק ב־2026 נסמכת על כך.
"בנק ישראל מציין כי מתיחות זו משתקפת גם בפרמיית הסיכון של ישראל, שעלתה מעט. למעשה, בנק ישראל מראה שאינו מתרשם יתר על המידה מירידת האינפלציה - לדבריו, היא תאמה את ההערכות ועדיין קרובה למרכז היעד. הדגש היה על כך, ולא על הימצאותה מתחתיו. נזכור כי חלק מירידת האינפלציה בחודש הקודם היה 'טכני'.
"אשר לצמיחת המשק, מאז הודעת הריבית הקודמת התווספו נתוני החשבונות הלאומיים לרבע האחרון של השנה - שהפתיעו לטובה והצביעו על צמיחה גבוהה מהמגמה ארוכת־הטווח. בהודעה הקודמת, בנק ישראל כתב שההתרחבות נמשכת סביב קו המגמה. להערכתנו, גם כאן מדובר בגורם שמאפשר לבנק ישראל להמתין עם הרחבה נוספת של המדיניות.
"שוק העבודה נותר הדוק, וגם כאן בוחר בנק ישראל התנסחות שפחות מתיישבת עם הורדת ריבית. הוא כותב שמגבלות ההיצע - המייצרות לחצי מחירים - עדיין משמעותיות. הוא לא מזכיר, בניגוד להודעה הקודמת, שיש אינדיקציה הקלה במגבלות הללו.
"להערכתנו, מחירי הדיור מהווים אף הם גורם שגורמים לבנק ישראל לנקוט מדיניות זהירה יותר. בפרט, בדברי ההסבר הודגש הפעם קצב העלייה השנתי הגבוה של תחלופת סוחר - אינדיקציה כלפי מעלה לסעיף הדיור בכללותו, וכן נכתב שמחירי הדירות שבו לעלות בחודשיים האחרונים. חשוב לציין כי בהודעה הקודמת הודגשה דווקא עליית צד ההיצע - פעילות גבוהה והתגברות של מחירי הדירות.
"אנו מעריכים בזהירות המתבקשת כי הריבית תישאר על כנה גם בפעם הבאה, ב־30 למרץ. עד אז יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שאמור להותיר את הקצב השנתי של האינפלציה ללא שינוי של ממש. עם זאת, בדומה להחלטה היום, יש גם תרחיש משני שהריבית תרד ברבע אחוז".
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, ציין כי "מעניין לראות שלמרות הירידה החדה יחסית בציפיות האינפלציה בשווקים, בבנק ישראל ממשיכים לציין כי 'להערכת הוועדה עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות. בשורה התחתונה - השוק מתמחר עתה הסתברות של כ־80% להורדת ריבית בחודש מרץ".
ההערכות בשוק התהפכו בתוך שבוע אחד
בתוך שבוע אחד בלבד התהפכו ההערכות בשוק לגבי החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל. בתחילת השבוע שעבר, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן שהפתיע לטובה (הרחבה בהמשך), גילמו השווקים הסתברות של כ־80% להפחתת ריבית נוספת. אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים סברו כי בנק ישראל יבחר להשאיר את הריבית על כנה.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, העריך בשבוע שעבר כי נתוני הצמיחה החזקים מהווים "תמרור עצור" להורדות הריבית. הוא הסביר כי הצמיחה האיתנה, לצד ההתעוררות המחודשת במחירי הדיור והשכירות ושוק העבודה ההדוק, הם שיקולים כבדי משקל נגד הקלה מוניטרית נוספת. כשמוסיפים לכך את הצהרות הנגיד על מדיניות "זהירה" ואת המתיחות הגאו־פוליטית, התמונה הופכת למורכבת. "אנו מעניקים הסתברות של 50:50 להחלטת הריבית הקרובה", העריך שפריר.
גישה דומה נקטו באגף הכלכלה והמחקר של הראל, שם ציינו כי "אנו סבורים כי בנק ישראל יבחר להמתין עם הורדת הריבית למרץ. זאת לאור התחזקות של כ־1.5% בלבד בשקל מול סל המטבעות מאז ההחלטה הקודמת, העלייה במתיחות הגאו־פוליטית והמשך העלייה המהירה בשכר".
מנגד, היו גם מי שהעריכו כי נתוני האינפלציה ידחפו את בנק ישראל לבצע הפחתת ריבית. יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, ציין כי "במדד ינואר היו חדשות טובות וחדשות פחות טובות. החדשות הטובות: אינפלציית הליבה התמתנה ל־1.9% מ־2.6% בדצמבר, זאת עקב התמתנות חדה במחירי המוצרים (לאפס שנה אחורה). גם מחירי השירותים ללא דיור ונסיעות לחו"ל התמתנו ל־2.8% מ־3.1%. החדשות הפחות טובות: מחירי הדיור (גם שכירות וגם רכישה) מאיצים. בסך־הכול, המדד נמוך יחסית לציפיות וההתמתנות באינפלציית הליבה תומכים בהורדת ריבית".
מדד המחירים הפתיע לטובה
ההחלטה מגיעה כאמור לאחר שמדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, שפורסם בתחילת השבוע שעבר, הפתיע לחיוב והצביע על ירידה של 0.3% - ירידה חדה יותר מקונצנזוס הכלכלנים, שעמד על 0.2%. כך, קצב האינפלציה השנתי ירד ל־1.8%, מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל - והרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021.
הסיבה לירידה היא טכנית בחלקה: מדד ינואר 2025, שרשם בשנה החולפת עלייה חריגה בשל העלאת המע"מ שנכנסה אז לתוקף, נגרע מחישוב האינפלציה השנתית, מה שמשך את הממוצע כלפי מטה. אך גם ההתחזקות המתמשכת של השקל, ששבר לאחרונה שיא של 30 שנה ביחס לדולר, סייעה למתן את סביבת האינפלציה - ואנליסטים מעריכים כי המגמה צפויה להימשך.
לצד היחלשות הדולר בעולם, התחזקות השקל בחודשים האחרונים נרשמת על רקע גאות בבורסה בתל אביב, עסקאות ענק בהייטק ובתעשייה הביטחונית ומגמת מעבר של משקיעים ממסלולי חו"ל למסלולים מקומיים.
מוקדם יותר החודש, תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל בכיר ומנה"ל אגף השקעות באיילון ביטוח, ציין כי "לאור הניסיון שלנו, ראינו כמה הכלכלה הישראלית והשקל יצאו מחוזקים מאירועים משמעותיים. לכן, מבחינתי, הכיוון ברור - מתחת ל־3 שקלים לדולר, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים".
על אף נתוני האינפלציה המעודדים, ישנם מספר גורמים שתמכו בהותרת הריבית על כנה: צמיחת המשק ב־2025 עמדה על 3.1%, גבוה מההערכות המוקדמות; שוק העבודה נותר הדוק, עם אבטלה חיכוכית בלבד; הרכישות בכרטיסי אשראי צומחות בקצב שנתי של 4.5%; והכנסות המדינה ממסים בינואר שברו שיאים.