הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנת 2025 - כך עולה מאומדן ראשון של נתוני התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9%.
● האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים
● הרחק מהיעד: הגירעון הממשלתי בינואר טיפס ל-4.9%
צמיחה של 3.1% היא שיפור משמעותי ביחס לשנת 2024, שבה הכלכלה צמחה ב-1% בלבד בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", אך עדיין מדובר בקצב צמיחה מתון ביחס לפוטנציאל הכלכלה הישראלית.
התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה. מדד זה משקף במידה ריאלית יותר את רמת החיים לישראלי הממוצע, לעומת נתון התוצר היבש שמתעלם מהגידול באוכלוסייה, בישראל מרובת-הילדים. התוצר לנפש בשנה החולפת הסתכם ב-208.9 אלף שקל. לשם השוואה, לפי תחזיות ה-OECD, התמ"ג לנפש בארצות הארגון יעלה ב-1.3% בממוצע בשנה זו.
שנת 2025 התאפיינה בתנודתיות חריגה במשק. לאחר רבעון ראשון של התאוששות מתונה, הרבעון השני סימן התכווצות של 4.3% בחישוב שנתי, על רקע מבצע "עם כלביא" באיראן וגיוס מילואים נרחב שפגעו בפעילות העסקית. ההתאוששות החדה הגיעה ברבעון השלישי עם זינוק של 12.7% בצמיחה, וברבעון הרביעי - שבו כבר הייתה בתוקף הפסקת האש - המשק צמח ב-4%.
התוצר העסקי, המשקף את הפעילות הכלכלית, צמח ב-3.4% ב-2025. הרבעון האחרון העלה את הממוצע עם נתון של 7.1% בחישוב שנתי.
הנתונים הענפיים מצביעים על התאוששות בענפים שנפגעו קשות במהלך המלחמה. ענף התעשייה, הכרייה והחציבה צמח ב-9.1%, לאחר צמיחה של 2.2% בלבד בשנה הקודמת. ענף הבינוי אומנם מצוי עדיין במשבר, אבל לפחות הנתונים היבשים מעודדים. הענף רשם צמיחה של 8.9%, לאחר התכווצות חדה של 12.4% ב-2024 שנבעה מהיעדר עובדים זרים ומחסור בכוח-אדם. ההשקעות בבנייה למגורים זינקו ב-16% לאחר צניחה של 17.4% אשתקד.
ענף המידע והתקשורת, שמייצג את מגזר ההייטק, צמח ב-4.7% - תיקון מסוים לאחר ירידה של 8% ב-2024.
עלייה מתונה בצריכה הפרטית
הצריכה הפרטית עלתה ב-2.6%, קצב מתון יותר מהעלייה של 3.9% בשנת 2024. הנתון מסתיר פיצול מעניין. הצריכה השוטפת לנפש (למשל מזון, דיור, שירותים) עלתה ב-1.6%, אך ההוצאה על מוצרים בני-קיימא (כמו מוצרי חשמל, ריהוט וכלי רכב) דווקא ירדה ב-10%.
ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-8.1%, לאחר ירידה של 5.5% ב-2024 - סימן שמיוחס לאופטימיות עסקית. גם היצוא התאושש עם עלייה של 6.1% (ללא יהלומים וחברות הזנק), לאחר ירידה של 3.7% בשנה הקודמת. יצוא חברות ההזנק רשם עלייה של 7.2%.
הצריכה הציבורית (כלומר של המדינה) עלתה ב-1.7% בלבד, לעומת זינוק של 11.8% ב-2024. הנתון משקף את ההתמתנות בהוצאות הביטחוניות, שירדו ב-1.3% לאחר שזינקו ב-36% ב-2024. "עלייה חריגה זו בשנת 2024 נבעה מההוצאות הביטחוניות הרבות שהיו לממשלה בעקבות מלחמת 'חרבות הברזל', בין היתר הוצאות עבור תגמולי מילואים", נכתב.
עם זאת, בלמ"ס מדגישים כי "בשנת 2025 ההוצאות הביטחוניות השוטפות עדיין גבוהות, ולכן שנה זו התאפיינה בירידה מתונה בלבד ביחס לשנה הקודמת".
נתון הצמיחה של 3.1% גבוה מהתחזיות העדכניות של כל הגופים המרכזיים. במשרד האוצר העריכו בנובמבר צמיחה של 2.8%, ובנק ישראל בתחזיתו מינואר יישר קו וצפה צמיחה של 2.8%. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה החודש תחזית צמיחה של 2.9%.
ומה יקרה ב-2026?
הגופים הכלכליים צופים המשך התאוששות ב-2026, בהנחה שתישמר הרגיעה הביטחונית. בבנק ישראל ובמשרד האוצר חוזים צמיחה של 5.2%, חברת דירוג האשראי מודי'ס העריכה לאחרונה צמיחה של 5%, וקרן המטבע צופה בשנה הבאה צמיחה של 4.8%. התחזיות מבוססות על הנחה של ריבאונד כלכלי, התאוששות בהשקעות ושוק עבודה שיחזור לתפקוד מלא עם צמצום גיוסי המילואים.
כאמור, מדובר עדיין באומדן ראשון של הלמ"ס המבוסס על נתונים חלקיים, והוא עשוי להשתנות. האומדן הבא לתוצר יפורסם ב-10 במרץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
