הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.9% מהתוצר והסתכם בכ-104.5 מיליארד שקל - כך הודיע היום (ב') אגף החשב הכללי במשרד האוצר. מדובר בעלייה קלה מ-4.7% בחודש דצמבר האחרון.
● חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו
● קרן המטבע הבינלאומית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"
● מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025
חודש ינואר לבדו דווקא הסתיים בעודף, בדומה לינואר שנה שעברה (16.9 מיליארד לעומת 22.8 מיליארד בהתאמה), כששנה שעברה התאפיינה בהכנסות חריגות ממסים.
כך בחודש ינואר האחרון נרשמו הכנסות של כ-59.7 מיליארד שקל, לעומת כ-63.1 בינואר אשתקד. על אף הקיטון, עדיין מדובר בסכום גבוה יחסית לשנים קודמות.
הוצאות הממשלה בחודש שעבר הסתכמו ב-42.7 מיליארד שקל.
התקציב בחודש ינואר הוא תקציב המשכי על בסיס התקציב המקורי של שנת 2025 שמחושב לפי 1/12 מהתקציב, ולכן הוא מוגבל בהוצאות הממשלה, זאת במיוחד כשיש פער של עשרות מיליארדי שקלים בין התקציב בשנה שעברה ובין הצעת התקציב הנוכחי.
ההוצאות בחודש ינואר נמוכות מהמסגרת המותרת אך גבוהות מעט בכ-6% מאלה שבחודש ינואר אשתקד, שגם הוא התבסס על תקציב המשכי.
ההוצאה הממשלתית המותרת במסגרת התקציב ההמשכי על-פי החוק עומדת על כ-605.8 מיליארד שקל, לעומת הצעת תקציב של כ 659.9 מיליארד שקל שעברה בכנסת בקריאה ראשונה.
בהוצאות המשרדים נצפתה עלייה במערכת הביטחון, שהוציאה בחודש ינואר 14.2 מיליארד שקל (עלייה של 50% ביחס לינואר אשתקד), וירידה של כ-9% בתקופה זו במשרדים האזרחיים לביצוע חודשי של כ-38 מיליארד שקל.
על-פי חוק, על הממשלה לאשר את התקציב עד לסוף חודש מרץ, כשמחר (ג') אמורה הכנסת להתחיל לדון בסעיפי חוק התקציב וחוק ההסדרים ולהכינם לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת תקציב המדינה, יעד הגירעון הוא 3.9% - מסגרת שאומנם לא תגדיל את יחס החוב-תוצר של ישראל שצמח בתקופת המלחמה, אך גם לא תקטין אותו.
עלייה ביחס החוב-תוצר
בסוף החודש שעבר הודיע אגף החשב הכללי כי יחס החוב לתוצר של הממשלה בשנת 2025 עמד על 68.6%. מדובר בעלייה של 0.9% משנת 2024, המיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה. ישראל נכנסה אל המלחמה עם יחס חוב-תוצר של כ-60%, לאחר שבתקופת הקורונה הוא עמד על 71.1%.
הגירעון בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, כשאוגוסט האחרון חזו באוצר כי הוא יעמוד על 5.2%. השינוי הגיע בעקבות הגידול בהכנסות המדינה ממסים.
בתחזית בנק ישראל שפורסמה בחודש שעבר, חזו שהצמיחה השנה תעמוד על 5.2% ביחס לקו מגמה של כ-3.5% בשנים האחרונות, וזאת כתוצאה מהירידה בעצימות המלחמתית. ב-2027 הצמיחה צפויה לעמוד על כ-4.3%. בשנה זו, בבנק צופים כי הגירעון יירד ל־3.6%, אך יחס החוב-תוצר יישאר גם אז על 68.5%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
