דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין
רגע לפני אסיפת בעלי המניות ביום חמישי הקרוב, ורגע לפני פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2025 שיתפרסמו ביום רביעי, חברת התעופה אל על הסירה מסדר היום את ההחלטה להעניק למנכ"לית הפורשת דינה בן טל-גננסיה פיצויי פיטורים בגובה של מיליון שקל, זאת לאחר התנגדות של הגופים המוסדיים.
עם זאת, החברה לא הסירה מסדר היום את בקשתה של בן טל-גננסיה לקבל מענק מיוחד על תוצאות שנת 2025 בהיקף של שישה חודשי שכר, שהם 830 אלף שקל.
● מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל
● מנהל ותיק ומנוסה עם קבלות וזיקה טכנולוגית: הכירו את מנכ"ל אל על החדש
כזכור, בן טל-גננסיה ביקשה מהחברה לקבל "השלמת פיצויי פיטורים לפי סעיף 14... כלומר תשלום פיצויי פיטורים בסכום המתקבל מסכום המשכורת אחרונה, כפול שנות עבודת מנכ"לית החברה היוצאת בחברה, פחות הסכום הקיים בקופה ברכיב הפיצויים במועד סיום יחסי עובד מעסיק". במקרה של בן טל-גננסיה, כמי שעבדה בחברה 18 שנים, מדובר בהרבה כסף, ואכן אל על ציינה כי מדובר על פיצויי פיטורים של כמיליון שקל - אותם כאמור בעלי המניות לא הסכימו לאשר לה.
ובכל זאת, בן טל-גננסיה, שמונתה למנכ"לית אל על באפריל 2022, יוצאת מהחברה עם הרבה כסף. על השנים 2024-2022 קיבלה בן טל-גננסיה שכר בעלות של 12 מיליון שקל (לא כולל הרכיב ההוני), ולצד זאת היא מימשה מניות בשתי פעימות בשנה שעברה ב-8 וב-5 מיליון שקל. כלומר, שכרה עמד על כ-23 מיליון שקל, ויחד עם שכרה בשנת 2025 והמענק המיוחד, היא תיפרד מהחברה עם שכר של כ-30 מיליון שקל.
נזכיר כי חלק משמעותי מאותו שכר הגיע בעקבות זכאותה של בן טל-גננסיה לבונוס של 2% מהרווח השנתי של אל על, עד גובה של 3 מיליון שקל. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל, מה שהפך את אל על לשליטה בפועל בשמיים. מאז פרוץ המלחמה ועד הרבעון השלישי של 2025 רשמה אל על רווח מצטבר של כ-950 מיליון דולר, שהם כ-3.45 מיליארד שקל.
שני קנסות הושתו על אל על, בהיקף של 232 מיליון שקל
במקביל, אסיפת בעלי המניות תתבקש לאשר את השכר של המנכ"ל החדש, לוי הלוי, בעלות של 8.5 מיליון שקל בשנה. בחברה מסבירים את הזינוק בשכר - של כ-30% ביחס לזה של בן טל-גננסיה - ב"התחשבות ברקע ובניסיון העשיר של מר הלוי ותרומתו הצפויה לקידום החברה, תוכנית העבודה שלה ומדיניותה בראייה ארוכת-טווח".
הלוי היה לפני כן מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, ולפני כן שימש כראש חטיבת הטכנולוגיות בקבוצת דיסקונט, כמשנה למנכ"ל מנורה מבטחים, כמנהל אגף הפיתוח בבנק הפועלים, כמנכ"ל קבוצת מלם וכמנכ"ל קונסיסט מערכות - אך הוא לא מגיע עם ניסיון קודם בניהול חברת תעופה או גוף תעופתי.
לאחרונה הטילה רשות התחרות על אל על קנס בגובה 121.8 מיליון שקל, בעקבות שליטתה בשמיים - מה שאיפשר לה לטענת רשות התחרות להקפיץ את המחירים בתקופת המלחמה. קנס זה צפוי להוות כ-3.5% מרווחי אל על.
במקביל, היום (ב') החליטה רשות התחרות להטיל על החברה קנס נוסף של כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, "בגין הפרת החובות החלות עליה כבעלת מונופולין", כאשר לטענת הרשות, "החל מאוגוסט 2024, בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל', אל על החלה לסרב באופן עקבי לבקשות ארקיע לשכור האנגרים לטיפול במטוסיה, ללא תלות בשאלה אם היו האנגרים זמינים או לא".
ובכל זאת צריך לומר: אל על, שהייתה הפסדית במשך שנים רבות, לאורך רוב העשור שעבר, עוד לפני מגפת הקורונה, הצליחה תחת שרביטה של בן טל-גננסיה להתייעל ולפטר עובדים, להגיע להסכמים חדשים עם ועדי העובדים (יש לה ארבעה כאלה) ולעלות על פסים של רווחיות.
המרוויח הגדול באל על: הבעלים קני רוזנברג
נכון לרבעון השלישי של 2025, לאל על כבר היה עודף מזומן נטו של 534 מיליון דולר: חוב פיננסי של 1.3 מיליארד דולר ומנגד מזומנים של יותר מ-1.8 מיליארד דולר.
בעקבות השיפור בפעילות ובתוצאות, מניית אל על זינקה, והחברה הפכה לאחת מ-50 הגדולות בבורסה.
המרוויח הגדול מנסיקת המניה הוא בעל השליטה, קני רוזנברג, שהשקיע בה בסך-הכול כ-800 מיליון שקל (ברכישה בזמן הקורונה), וכעת מחזיק ב-44% ממניות החברה בשווי של 4.5 מיליארד שקל, בתוספת דיבידנד של 47 מיליון דולר שקיבל לאחרונה (150 מיליון שקל). כלומר, רוזנברג מורווח על ההשקעה 3.85 מיליארד שקל "על הנייר".