שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השיק בתקציב המדינה רפורמות מיסוי משמעותיות. מהתבטאויותיו הפומביות בעניין אפשר, אולי, לחלץ שתי תכליות משמעותיות: הראשונה היא "הקלה במסים על אזרחי ישראל" - והשנייה היא לדחוק בבנק ישראל להאיץ את הורדות הריבית.
● דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב־2025
● נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"
● לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר
ומאז שסמוטריץ' "איים" בהפחתות מסים, בנק ישראל ביצע שתי הפחתות ריבית רצופות. אלא שלאחר ההחלטה האחרונה, בה נקבע כי הריבית תישאר על כנה, שר האוצר הביע שוב את מורת־רוחו מהרמה הגבוהה, לשיטתו, של הריבית.
אז סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? על הפטור ממע"מ כבר דובר בהרחבה, אבל מה עם צעדי מיסוי אחרים?
היו גם הכבדות של נטל המס
מתברר כי למרות ההבטחות על הפחתת מסים, הממשלה נאלצה גם להעלות אותם דה־פקטו. כך, למשל, היה עם הקפאות מדרגות מס ונקודות זיכוי. בדרך־כלל מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות בכל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. כאשר המדד עולה, והשכר שלכם לא מזנק בהתאם, העדכון אמור לפחות להקטין את חלק השכר שנכנס למדרגות מס גבוהות. אלא שהעדכון הזה הוקפא ב־2025, והוא ימשיך להיות מוקפא גם ב־2026 וגם ב־2027. כך היה גם עם נקודות הזיכוי, שאף הן לא הוצמדו למדד. כלומר, בעוד שהמחירים עולים השווי הנומינלי שלהן נותר זהה - ולכן מבחינה ריאלית הן נשחקו.
מצד שני, אחד המהלכים המשמעותיים להפחתת מסים היה ריווח מדרגות מס הכנסה למעמד הביניים. כאן דווקא מדובר בהצעה שעדיין מקודמת - והשבוע היא אף נדונה בוועדת הכספים כחלק מהדיונים בעניין חוק ההסדרים. אבל יש כוכבית, שכבר נגיע אליה.
כזכור, ההצעה עוסקת בריווח מדרגות מס הכנסה ביחס לשיעורי המס העומדים על 20% (228 אלף שקל במקום 193 אלף שקל) ו־31% (301 אלף שקל במקום 269 אלף שקל). אבל חשוב לציין כי ההצעה הזאת מדברת על תחולה רטרואקטיבית על הכנסה שהופקה רק החל מ־2026. התיקון צפוי להקטין את הכנסות המדינה ב־4.25 מיליארד שקל בשנת 2026 וב־5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן.
אז איך הוא ימומן? מתברר שכשיד אחת מורידה מסים, יד שנייה נאלצת להעלות אותם. כך, מתן ה"הטבה" הזאת הותנה בהטלת מס רכוש. לפי ההצעה, יוטל מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע, לרבות קרקע חקלאית.
וכאן אנחנו מגיעים לכוכבית. הטלת מס הרכוש זכתה לא רק להתנגדות פוליטית, אלא גם להתנגדות של הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאמר כי "מדובר בהצעה מורכבת וארוכה שיש לה השפעה ניכרת על זכויות קנייניות - מסוג ההצעות שיש לבחון וללבן שלא תחת לחץ דיוני התקציב". בייעוץ המשפטי הוסיפו כי נראה שתידרש לגבי ההצעה "עבודה משמעותית שלא נכון לעשותה בהליך של חקיקת הסדרים".