גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אילוסטרציה: Shutterstock

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

11:04

הירידות בבורסות בעולם הבוקר הגיעו לת"א לאחר דחייה של כ-15 דקות בעקבות הפתיחה האנגלית שנבעה מהירידות החדות במניות השבבים - כעת מדד ת"א בירידה של 2.2% ומדד ת"א 90 במינוס 3%.

בין המדדים הענפיים בולט מדד הביטוח שנופל במעל 4%, מנגד מדד נפט וגז עולה ב-1%, בין ובין רוב המדדים נופלים בכ-2%, מדד הביטחוניות בירידה מתונה של 0.5%.

בולטות בירידה מניות קמטק, טאואר ואפילו מניית הבורסה לניע בתא - כל אלה בירידות של 7%-11%, עולות מניות האנרגיה נאוויטס פטר יהש ובזן , גם המניה הבטחונית אלביט מערכות מזנקת.

10:59

פתאל נכסים (אירופה), זרוע הנדל"ן של חברת פתאל החזקות של דוד פתאל, הכוללת 116 מלונות (כולל מלונות עתידיים), חשפה אתמול לראשונה את הנתונים הפיננסים של שותפויות שהקימה עם גופים מוסדיים גדולים מהארץ להשקעה במלונות אירופאים.

מדובר בשלוש שותפויות, אשר בשתי האחרונות השקיעו חברות הביטוח והבנקים הגדולים בארץ. הן רוכשות בתי מלון באירופה במחירים נמוכים, משפצות ומפעילות אותם. פתאל נכסים הציגה ביום ראשון השבוע את התשואה (פרופורמה) לסיכום 2025 של השנייה והשלישית, שעמדה על 21% ו-26.5% בהתאמה. בפתאל רואים בכך הצלחה ומגייסים שותפות רביעית שאמורה לגייס סכום שבין 600 מיליון שקל למיליארד שקל בחודשים הקרובים.

מהנתונים שהציגה בתחילת השבוע, השותפות השנייה הוקמה בחודש אפריל לפני ארבע שנים, בעקבות הזדמנויות שיצר משבר הקורונה באירופה לרכישת נכסים מלונאים במחירים אטרקטיביים . השותפות גייסה כ-400 מיליון אירו ממשקיעים בולטים כמו חברות הביטוח הראל ומנורה מבטחים, לצד בית ההשקעות מיטב, שלמה ביטוח, הכשרה ולאומי פרטנרס. אותה שותפות (השנייה במספר) רכשה 19 בתי מלון הכוללים יחד 3,515 חדרים בהשקעה כוללת של כ- 815 מיליון אירו.

השותפות השלישית הוקמה בחודש ינואר לפני שנתיים וקצת, וזכתה לאמון מגופי השקעה המובילים בישראל. השותפות שביקשה לגייס כ- 400 מיליון אירו הון עצמי, קיבלה התחייבויות השקעה בהיקף כולל של כ-550 מיליון אירו הון עצמי. עד כה השותפות רכשה 34 בתי מלון הכוללים יחד 4,722 חדרים בהשקעה כוללת ש כ- 931 מיליון אירו. בשותפות משקיעים, בין היתר חברות הביטוח מנורה מבטחים, הראל, מגדל, הפניקס, עמיתים וכלל. לצידם השקיעו גם מזרחי טפחות, לאומי פרטנרס, שלמה ביטוח ופועלים אקווטי.

10:30

מניית יצרנית המגבונים עלבד עולה לאחר שהבוקר היא פרסמה את תוצאותיה השנתיות והרבעוניות. את שנת 2025 סיימה החברה ממושב משואות יצחק עם הכנסות של כ-1.76 מיליארד שקל, גידול של כ-2.4% בהשוואה לשנת 2024, הודות לשיפור במגזר המגבונים הלחים. בשורה התחתונה, הרווח הנקי (מפעילות נמשכת) של החברה צמח בכ-51% ועמד בסוף שנת 2025 על כ-68.1 מיליון שקל.

10:24

בעל השליטה (44%) ומנכ"ל ענקית האופנה דלתא גליל , אייזיק דבח, רכש בתוך פחות משבוע כ-10,000 מניות של חברת דלתא בסכום של 4.6 מיליון שקל.

דבח מביע אמון במניית החברה, לאחר שאמר לגלובס לאחרונה כי הביצועים החלשים של מניית בשנה האחרונה היו הדבר היחיד שהוא לא מבין. דלתא התמודדה עם שנה מאתגרת במיוחד, לנוכח מלחמת המכסים של הנשיא טראמפ, אך הצליחה לעמוד בפרץ ולשנע פעילויות גלובליות למדינות עם משטר מכסים נמוך כמו ויאטנם ומצרים.

מניית החברה ירדה ב-7% מתחילת השנה, אך מתחילת החודש הנוכחי (טרם פתיחת המסחר היום) עלתה ב-5%. שווי השוק של החברה עומד על 4.2 מיליארד שקל.

10:15

הירידות בבורסות בעולם הבוקר מגיעות לת"א - לאחר דחייה של כ-15 דקות בעקבות הפתיחה האנגלית שנבעה מהירידות החדות במניות השבבים, המסחר נפתח בירידות, מדד ת"א 35 ב-1.7% ומדד ת"א 90 ב-1.5%%.

ירידות חדות במניות השבבים - קמטק ב-11%, טאואר ונובה בכ-8%, אלה נופלות בעקבות הנפילות במניות השבבים בוול סטריט, הירידה בהן מוסברת

מנגד אלביט מערכות ונאוויטס מאזנות עם עליות של 6% ו-4% בהתאמה.

08:40

הירידות בשווקים מתמתנות מעט לאחר שהפייננשל טיימס מדווח כי שרי האוצר של מדינות ה-G7 דנים באפשרות של הזרמה משותפת של נפט מהמאגרים האסטרטגיים, בתיאום סוכנות האנרגיה הבין־לאומית.

היוזמה מגיעה שמחירי הנפט העולמיים זינקו הבוקר לכיוון 120 דולר לחבית, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022, על רקע חששות גוברים להפרעות באספקה. ספקיות נפט במזרח התיכון הפחיתו תפוקה, מצר הורמוז נותר למעשה סגור, וארה״ב אף איימה להחריף את העימות שכבר טלטל את שוקי האנרגיה.

נכון לעכשיו, הנפט רושם עלייה קטנה יותר של 16%, לעומת 25% הבוקר ונסחר ב-106 דולר לחבית. גם בבורסות אסיה הירידות מתמתנות - בורסת דרום קוריאה בירידה של 6%, טוקיו ב-4%. בוול סטריט כעת המדדים בירידה של כ-1.5%, הרבה פחות מהבוקר עת רשמו ירידות של עד 2.5%.

נשיא דרום קוריאה Lee Jae Myung קרא להשקה מהירה של מנגנון להגבלת מחירי הדלק, כחלק ממאמצי הממשלה לבלום את הזינוק בעלויות האנרגיה שנגרם בעקבות ההסלמה במזרח התיכון.

לדברי לי, הרשויות צריכות "להנהיג במהירות ובנחישות מערכת של מחיר מקסימום לדלק "כדי לרסן עליות מחירים חריגות". הדברים נאמרו במהלך ישיבת חירום כלכלית שקיים הבוקר עם בכירים בממשלה.

08:00

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר

1. שוק המניות

המסחר בת"א יפתח הבוקר בצילו של השבוע השני ל"שאגת הארי", הבורסות בעולם מגיבות הבוקר לאפשרות שהמלחמה תהיה ארוכה בקריסה ומחירי הנפט מזנקים בכ-25%. סימן מסויים מהווה אולי השקל - בשבוע שעבר השקל התחזק בניגוד למגמה העולמית, אך הבוקר נחלש בכ-1% ונסחר ב-3.12 שקלים, בהתאם למגמה בעולם, הדולר מתחזק.

עד כה השוק הישראלי היה מנותק מהבורסות בעולם - בשבוע האחרון נרשמו עליות של כ-6% בעוד ששוקי העולם ירדו בשיעורים שבין 2% ל-7%.

המניות הדואליות חוזרות להיסחר בת"א עם פערי ארביטרז' שלילים, הגדול ביניהם הוא של חברת השבבים קמטק שתרד ב-10% בפתיחת המסחר, שתי מניות שבבים נוספות, טאואר ונובה עם פערים שליליים של כ-6%, פועל יוצא של הנפילה במניות השבבים בוול סטריט' שם תעודת הסל על מניות השבבים (SOXX) נפלה ב-8% בשבוע שעבר.

גם טבע ונייס עם פערים שליליים, אלביט מערכות תהיה נקודת אור הבוקר עם פער חיובי של 3%.

הזינוק במחירי הנפט אמור להיטיב עם מניות הנפט ובפרט קבוצת דלק ונאוויטס .

בעונת הדוחות היום יפורסמו דוחות בזק ואפי נכסים, דיסקונט והבינלאומי מחר, נקסט ויז'ן ופז ידווחו ביום רביעי.

● "קונים בשמועה ומוכרים בידיעה": מדוע מניות הפיננסים צנחו לאחר תוצאות שיא

כאמור, עד כה השוק תימחר תרחיש של הצלחה גדולה בזירה הכלכלית, ובפרט ירידה בפרמיית הסיכון, בעוד שבשווקים הגלובליים המסכים נצבעו באדום על רקע החשש המרכזי מפני הזינוק במחירי האנרגיה.

בשישי שעבר נעלה הבורסה המקומית שבוע בו מדד ת"א 35 עלה ב-5.5%, ת"א 90 עלה ב-8.7% ות"א 125 עלה ב-6.3%. הסקטורים שבלטו לחיוב השבוע - ת"א נפט וגז, ביטוח ובנייה. מתחילת השנה, מדד ת"א 35 עם עלייה של 20%, תשואה עודפת של כ-22% על מדד הדגל האמריקאי (S&P 500).

מדד הביטוח בלט גם הוא לחיוב, עם עלייה של 15%, בעוד מדדי הבנייה והמניות הביטחוניות סיימו את השבוע עם עליות של כ־12%. מדד הבנקים, שעלה בכ־1% בלבד, בין היתר, על רקע פרסומי הדוחות של לאומי והפועלים.

למתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, נראה שהמשקיעים כבר מביטים ליום שאחרי - "ומה הם רואים שם? מזרח תיכון חדש. צמיחה מהירה יותר, הייטק שחוזר להוביל, חברות ביטחוניות שממשיכות ליהנות מביקוש גבוה, הרחבת הסכמי אברהם, ובעיקר - ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. השילוב הזה, של פחות פרמיית סיכון לצד יותר צמיחה, הוא בדיוק המתכון להתרחבות מכפילים - וזה כנראה אחד ההסברים להתנהגות השוק בימים אלה".

ועדיין, לצד האופטימיות שטרית מזכיר שהסיכונים לא נעלמו. "המרכזי שבהם הוא תרחיש של מערכה ממושכת שתפגע בפעילות הכלכלית ובשגרה, ותכביד גם דרך הרחבת הגירעון. סיכון נוסף הוא שינוי במידת המעורבות האמריקאית בהמשך הדרך, אף שבינתיים המסר שמגיע מוושינגטון נותר תקיף, כשבציוץ האחרון טראמפ כתב כי 'לא יהיה שום הסכם עם איראן מלבד כניעה ללא תנאים'".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב אומר שניתוק בולט של השווקים בישראל יכול להיות מוצדק אם המלחמה תהיה קצרה ומוצלחת. "אולם, אם היא תתארך ותגרום נזק ניכר לכלכלה העולמית, ישראל תפגע כמו שאר המדינות עקב תלותה הגדול במה שקורה בכלכלה העולמית ובשווקים הפיננסיים בעולם. התנהגות השווקים בעולם מגלמת סיכוי לא מבוטל לתרחיש שלילי, אך לא התנהגות השוק המקומי".

● מניית אלביט ממשיכה לזנק ו-10 מיליארד שקל נוספו למיקי פדרמן בשבוע

שוקי המניות באסיה צונחים הבוקר, לאחר שמדד קוספי בדרום קוריאה הפעיל מנגנון הפסקת מסחר בפעם השנייה בתוך ארבעה ימי מסחר, על רקע זינוק חד במחירי הנפט שהתקרבו ל־120 דולר לחבית, לראשונה מאז 2022.

המדד צנח ביותר מ־8%, מה שהוביל להשעיית המסחר למשך 20 דקות. מניית סמסונג אלקטריק נפלה ביותר מ־10%, בעוד יצרנית השבבים SK Hynix איבדה 11.6%. כבר בשבוע שעבר הופעל מנגנון הפסקת המסחר כאשר המדד נפל ביותר מ־12% ביום רביעי, הירידה היומית החדה ביותר שלו אי פעם.

במקביל, מחירי הנפט מזנקים בחדות, נפט מסוג ברנט מזנק בכ-25% ל-115 דולר לחבית, בעוד הנפט האמריקאי WTI זינק ב־25% ל־115 דולר לחבית. לפי נתוני LSEG , מדובר בעלייה היומית החדה ביותר במחירי הנפט מאז סוף 1988. הזינוק במחירי הנפט הגיע לאחר שמפיקות נפט גדולות במזרח התיכון - בהן כווית, אירן ואיחוד האמירויות, קיצצו בתפוקה בעקבות סגירת מצר הורמוז.

גם שווקים נוספים באסיה בנפילה חופשית: מדד ניקיי ביפן צונח ב־6% וירד מתחת לרמת 53,000 נקודות לראשונה מאז 6 בפברואר, הנפילה החדה ביותר מאד "יום המכסים" באפריל, מדד הנג סנג בהונג קונג ב-3%.

עם זאת, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כתב ברשת החברתית Truth Social כי העלייה "בטווח הקצר במחירי הנפט" היא "מחיר קטן מאוד לשלם" עבור חיסול האיום הגרעיני של איראן. "רק טיפשים יחשבו אחרת!" הוסיף.

גם החוזים העתידיים על מניות בארה״ב נופלים בחדות בעקבות הזינוק במחירי הנפט: החוזים על דאו ג'ונס יורדים ביותר מ־800 נקודות (כ־1.75%), S&P 500 ב־1.6%, ונאסד"ק מאבד כ־1.6%.

שוקי המניות בארה״ב סיימו את השבוע שעבר בירידות חדות, כאשר המלחמה באיראן והזינוק במחירי הנפט העולמיים העיבו על הכלכלה הגלובלית.

כמעט כל חלקי השוק נפגעו, ורוב העליות שנרשמו בשנת 2026 נמחקו. מדד S&P 500 ירד ביום שישי ב־1.3%, כך שהתשואה שלו מתחילת השנה עומדת כעת על ירידה של כ־1.5%. גם מדד דאו ג'ונס ירד בכ־1% ביום שישי ומציג כעת הפסד של כ־1.2% מתחילת השנה. נאסד"ק איבד 1.6% ביום שישי והשלים ירידה של כ־3.7% מאז תחילת השנה.

בשבוע הקרוב השאלה המרכזית שמטרידה את המשקיעים נשארת אותה שאלה מהשבוע שעבר - אך בעוצמה גדולה יותר: כמה זמן העימות הזה יימשך?

לדברי דאן סטרויבן, ראש מחקר הנפט ב־גולדמן סאקס , השפעות המלחמה אינן ליניאריות: ככל שהזעזוע בשוק האנרגיה נמשך זמן רב יותר, כך השפעתו השלילית על השווקים הולכת ומחריפה. במקביל, סדרה של הקפאות פדיונות בקרנות אשראי פרטי גדולות ודוח תעסוקה חודשי חלש מהצפוי החמירו את הסנטימנט השלילי כלפי מצב הכלכלה האמריקאית.

במרכז תשומת הלב בשבוע הקרוב יעמדו נתוני האינפלציה: ביום רביעי יתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI), וביום שישי מדד ההוצאות לצריכה פרטית (PCE), שייתנו אינדיקציה למגמת המחירים דווקא בזמן שבו זינוק במחירי הנפט מרמז על אפשרות לגל אינפלציוני.

לאחר דוח התעסוקה החלש של פברואר, המשקיעים יעקבו גם אחרי נתוני JOLTs ביום שישי - סקר המשרות הפנויות ותחלופת העובדים - וכן אחרי נתוני הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן.

בגזרת המיקרו, הדוח הכספי של אורקל ביום שלישי צפוי להיות האירוע המרכזי של השבוע, ולספק הצצה נוספת למצב תחום הבינה המלאכותית. עוד יפרסמו השבוע HP, אדובי, ודיקס ספורטינג גודס.

2. שוק האג"ח

שוקי האג"ח העולמיים צונחים הבוקר כאשר זינוק חד במחירי הנפט מוביל משקיעים לתמחר אינפלציה גבוהה יותר והחמרה בתחזית הצמיחה הכלכלית.

התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עולה ביותר משבע נקודות בסיס, העלייה החדה ביותר מאז ינואר, כאשר הלחץ התפשט גם לשוקי חוב ממשלתיים אחרים בעולם. התשואה על אג"ח לשלוש שנים באוסטרליה, הרגישה במיוחד למדיניות מוניטרית, עלתה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2011, בעוד חוזים על אג"ח ממשלת גרמניה, ירדו לרמה הנמוכה ביותר זה כמעט 15 שנה.

המכירות בשוק האג"ח משקפות את החרדה הגוברת לגבי הכלכלה העולמית לאחר שמחירי הנפט זינקו לכיוון 120 דולר לחבית, עלייה של כמעט 80% מאז החלה המלחמה באיראן ושיבשה משלוחי נפט מהמזרח התיכון. עלייה ממושכת במחירים עלולה לאלץ בנקים מרכזיים להשאיר את המדיניות המוניטרית הדוקה כדי לבלום אינפלציה, גם כאשר הצמיחה הכלכלית נחלשת.

החששות מאינפלציה הובילו סוחרים לצמצם את הציפיות להורדת הריבית הבאה של הפד לרבע נקודת אחוז לספטמבר. בסוף פברואר, לפני פרוץ המלחמה, השווקים כבר גילמו במלואם הורדת ריבית עד יולי. כעת, חלק מסוחרי האופציות בשוק האג"ח אף מהמרים כי ייתכן שהפד לא יוריד ריבית כלל השנה.

בשוק האג"ח הממשלתי המקומי נרשמה בשבוע שעבר מגמה מעורבת, עם עליית תשואות קלה בחלק הקצר של העקום, וירידה בחלק הארוך, כאשר התשואה ל-10 שנים ירדה בכ-3 נ"ב לרמה של 3.81%. ההסתברות להפחתת ריבית בסוף חודש מרץ פחתה לכ-35%, כשבמצטבר שנה קדימה המשקיעים מתמחרים כ-3 הפחתות ריבית (ריבית גלומה 3.22%).

בישראל, עד כה, המשקיעים אינם מתמרים עלה באינפלציה שנובועת מעלייה במחירי האנרגיה, את עלות המלחמה באיראן (עלויות ישירות ואובדן תוצר) שסופה לא נראה באופק, אם משרד האוצר ידרש לממן את הבור התקציבים הזה ולהנפיק אג"ח, מחיריהן ירדו והתשואות יעלות.

אך בעוד שאצלנו פרמיית הסיכון יורדת, בארה"ב היא עולה. אפקט הנפט גבר על הנתון החלש בשוק העבודה ועל הנטייה לריצה לנכסים בטוחים, והתשואות עלו לכל אורך העקום, כאשר התשואה ל-10 שנים קפצה ב-20 נ"ב לרמה של 4.14%, עלייה של 0.2%, לאחר "יום השחרור" תשואת האג"ח הזו עלתה ב-0.5% במהלך חמישה ימי מסחר.

הירידה במחירי האג"ח נובעת מהעלייה במחירי הנפט שמצידם מעלים את האינפלציה (תחבורה וייצור מתייקרים) ואחר כך מורידות את מחירן של האג"ח. אם המלחמה והאטה כלכלית יגדילו את צורכי המימון של ארה"ב, היא תאלץ להנפיק יותר אג"ח, מה שיגדיל את ההצע שלהן ולכן ירידת המחירים (ותשואתן תעלה), התוצאה תהיה גידול בעלויות המימון של ממשלת ארה"ב עתירת החוב.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

בשוק המטבע הבוקר הדולר מזנק מול שאר המטבעות, מדד הדולר DXY עולה ב-0.6% כשהדולר מתחזק ב-0.8% מול האירו והליש"ט, ובכ-0.9% מול השקל, 3.12 שקלים לדולר אחד. לדברי קרול קונג, אסטרטגית ב־ Commonwealth Bank of Australia בסידני, "הדולר הוא המרוויח הגדול ביותר בסביבה הנוכחית, בשל מעמדו כנכס חוף מבטחים וכן משום שארה״ב היא יצואנית אנרגיה נטו". לדבריה, השאלה עד כמה הדולר ימשיך לעלות תלויה בעומק ובמשך העימות, גורמים שנותרו לא ודאיים.

כאמור, מחירי הנפט מזנקים בחדות, נפט מסוג ברנט מזנק בכ-25% ל-115 דולר לחבית, בעוד הנפט האמריקאי WTI זינק ב־25% ל־115 דולר לחבית. לפי נתוני LSEG , מדובר בעלייה היומית החדה ביותר במחירי הנפט מאז סוף 1988. הזינוק במחירי הנפט הגיע לאחר שמפיקות נפט גדולות במזרח התיכון - בהן כווית, אירן ואיחוד האמירויות, קיצצו בתפוקה בעקבות סגירת מצר הורמוז.

מחירי הזהב יורדים על רקע התחזקות הדולר האמריקאי והחששות מעליית ריבית, בזמן שהמלחמה במזרח התיכון נכנסה לשבוע השני ומחירי הנפט התקרבו ל־120 דולר לחבית, לפני שנסוגו לכ-106 דולר.

הזהב נופל בעד 3% לרמה של כ־5,015 דולר לאונקיה, לאחר שרשם את הירידה השבועית הראשונה שלו זה יותר מחודש, לפני שקיזז חלק מההפסדים. במקביל, יצרניות נפט וגז גדולות באזור המפרץ הפרסי הפחיתו תפוקה, כאשר המלחמה בין ארה״ב וישראל לבין Iran אינה מראה סימנים לסיום. בתוך כך, הדולר המתחזק מול כל המטבעות המרכזיים, כאשר מדד DXY למטבע האמריקאי זינק בעד 0.7%.

4. מאקרו

לגבי ריבית בנק ישראל שתתפרסם בסוף החודש, מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים אומר שההחלטה תושפע ממועד סיום המלחמה והתפתחות מחירי האנרגיה: "במידה והמלחמה תסתיים עד שבוע לפני מועד החלטת הריבית, ומחירי האנרגיה ירדו מרמתם הנוכחית - סביר להניח כי ב"י יוריד את הריבית, זאת על רקע ייסוף השקל, ירידת פרמיית הסיכון של ישראל, הערכתנו כי האינפלציה תפתיע בפברואר כלפי מטה והפגיעה הצפויה של המלחמה בצמיחת הכלכלה. במידה והמלחמה תתארך עד מועד החלטת הריבית ו/או מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות - ב"י צפוי להותיר את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה".

בארה"ב, השפעת הנפט על האינפלציה היא משמעותי. הנפט מהווה קלט מרכזי בכלכלה - מפלסטיק לפטרוכימיה, מדשנים ועד מפעלים - והעלייה במחירי הנפט גוררת עלייה במחירי מוצרים ושירותים אחרים.

דינמיקה זו היא סיוט עבור הפדרל ריזרב , אשר ראתה את מהלך הורדות הריבית שלה לעצור לאחר המאבק באינפלציה לאחר COVID. תשואות האג"ח ל־10 שנים חזרו לעלות מעל 4.14%, והציפיות להורדות ריבית נחתכו השבוע ככל שהסוחרים לקחו בחשבון שהעלייה במחירי הנפט עלולה להאט את ההתקדמות לעבר יעד האינפלציה של 2%.

בשביל מקבלי ההחלטות, השאלה המרכזית היא: כמה לחץ אינפלציוני יוצר עלייה ממושכת במחירי הנפט - ולכמה זמן? בגולדמן סאקס מעריכים כי בתרחישים שבהם מחירי הנפט נשארים גבוהים למשך מספר חודשים, האינפלציה השנתית הכוללת עלולה לזנק באופן זמני לכיוון 3%.

אם מחירי האנרגיה כבר סיבכו את העבודה של הפד, דוח תעסוקה מדאיג רק החריף את הכאב הראשי. הכלכלה האמריקאית איבדה 92,000 משרות בחודש פברואר, הרבה מעבר לציפיות הכלכלנים שהעריכו תוספת של 55,000 משרות נוספות, מה שעצר את קצב הצמיחה בהעסקה שהחל בתחילת השנה. שיעור האבטלה עלה מ־4.3% בינואר ל־4.4%, בניגוד לציפיות הכלכלנים שהעריכו כי השיעור יישאר ללא שינוי.

במבט לשבוע הקרוב, ההתפתחויות במזרח התיכון צפויות להמשיך להכתיב את הטון, לצד פרסום נתוני מאקרו מרכזיים - מדד המחירים לצרכן (CPI) וסקר המשרות הפנויות (JOLTS).

5. תחזית

סטנלי דרוקנמילר, שנחשב לאחד המשקיעים המקרו-כלכליים הגדולים, מציג גישה מורכבת בתחילת 2026 המשלבת אופטימיות זהירה לגבי טכנולוגיה יחד עם היערכות לשינויים מבניים בשוק.

מהלך בולט היה הגדלה משמעותית של האחזקות בענקיות הטכנולוגיה אלפאבית ואמזון תוך יציאה מוחלטת מההשקעה במטא. הוא הסביר בראיון לבלומברג שהשוק כבר תימחר את רוב ה"בשורה" המיידית של ה-AI, ולכן הוא העדיף לממש רווחים במניות כמו אנבידיה וסנדיסק ולעבור לחברות כמו אמזון, שבהן הוא מזהה "ערך לא מנוצל" בתחום הענן.

"הבינה המלאכותית כבר לא משחקת תפקיד מרכזי בהשקעות שלי. היא אולי מוערכת מדי בטווח הקצר, אבל היא עדיין מוערכת בחסר בטווח הארוך."

דרוקנמילר גם מבצע רוטציה משמעותית לעבר סקטורים מחזוריים וערך, במהלך הרבעונים האחרונים הוא פתח פוזיציות חדשות בקרנות סל העוקבות אחר סקטור הפיננסים (XLF) ומדד ה-S&P 500 במשקל שווה (RSP), שם הוא מחזיק כ-380 מיליון דולר.

בתחום השבבים, דרוקנמילר מממש רווחים ומצמצם חשיפה. הוא הקטין את אחזקתו ב-TSMC הטאיוואנית בכ-29% ומכר לחלוטין את מניות סנדיסק ו-Arm Holdings, למרות הביצועים החזקים שלהן. במקומן, הוא בחר להיכנס לפוזיציות ממוקדות יותר בחברות שבבים קטנות יותר כמו און סמיקונדטורס ולאטיס, מה שמרמז על מעבר מהימור רחב על ה"חומרה" של ה-AI לחיפוש אחר הזדמנויות ספציפיות בשרשרת האספקה.

למרות השינויים הללו, חברת הבדיקות הגנטיות Natera נותרה האחזקה הגדולה ביותר בתיק שלו, מה שמדגיש את האמון המתמשך שלו בתחום הבריאות כמרכיב יציב וצומח בפורטפוליו.

"לא טרייד של גאונים"

דרוקנמילר החל להשקיע בשווקים מתעוררים, בדגש על ברזיל דרך קרן הסל EWZ, מתוך הבנה שהריביות שם עשויות לרדת ולתמוך בשוק המקומי. הוא רכש כ-3.55 מיליון מניות של ה-ETF, בשווי שמוערך בלמעלה מ-113 מיליון דולר. בנוסף למניות, רכש אופציות רכש על המדד הברזילאי.

התזמון של דרוקנמילר היה כמעט מושלם. קרן ה-EWZ רשמה זינוק של כ-13% מתחילת השנה. דרוקנמילר ציין כי ברזיל הקדימה את שאר העולם במאבק באינפלציה והייתה אחת המדינות הראשונות שהעלו ריבית בצורה אגרסיבית מאוד, מה שיצר מצב שבו הריבית הריאלית שם גבוהה במיוחד והאינפלציה כבר נמצאת במגמת ירידה ברורה. הוא זיהה בכך הזדמנות לרווח מהיר כתוצאה מסבב הפחתות ריבית משמעותי שצפוי לתמרץ את הכלכלה המקומית ולהזניק את שוק המניות,

הוא הדגיש את התמחור הזול של החברות הברזילאיות אשר נסחרות במכפילים נמוכים היסטורית בהשוואה למניות הטכנולוגיה האמריקאיות המנופחות, מה שמייצר עבורו יחס סיכון-רווח אטרקטיבי בהרבה. סיבה נוספת שציין היא שהמדד הברזילאי מוטה מאוד לחברות ענק בתחום המשאבים הטבעיים, כמו ענקית הנפט Petrobras וענקית הכרייה Vale. דרוקנמילר, שמאמין במחזוריות של סחורות (ובמיוחד בנחושת ובאנרגיה כפי שציינתי קודם), רואה בברזיל דרך זולה ויעילה להיחשף לעליית מחירי הסחורות העולמית.

דרוקנמילר נחשף גם ישירות לנחושת. הוא החל לבנות את הפוזיציה המשמעותית שלו בנחושת במהלך המחצית השנייה של 2025 והעמיק אותה משמעותית בתחילת 2026 כחלק ממהלך רחב של מעבר מנכסי טכנולוגיה לנכסים פיזיים ("Hard Assets").

הוא רואה בנחושת הזדמנות מבנית ארוכת טווח הנובעת מהפער הבלתי נמנע בין היצע מוגבל, שלוקח שנים לפתח, לבין ביקוש שיא שמונע מהחשמול העולמי ומתשתיות האנרגיה האדירות הנדרשות עבור מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית.

"זה לא 'טרייד של גאונים'. זה פשוט סיפור של היצע וביקוש. לוקח 12 שנים להקים מכרה נחושת חדש, ובזמן הזה יש לנו את הרשתות החשמליות, מרכזי הנתונים של ה-AI ואפילו טילים שצריכים את המתכת הזו." הוא הוסיף כי הוא מעדיף להחזיק בחוזים על הנחושת עצמה ולאו דווקא במניות של חברות כרייה, כדי להימנע מסיכונים תפעוליים של החברות.

נכון לדיווחים האחרונים של 2026 הוא מחזיק בפוזיציות בשווי עשרות מיליוני דולרים בחברות כרייה מובילות כמו Southern Copper ו-Freeport-McMoRan כשהוא מעדיף את המתכת הזו אפילו על פני זהב בשל תפקידה הקריטי והמיידי בכלכלה המודרנית.

דרוקנמילר מעריך שהדולר האמריקאי הגיע לשיאו ויתחיל להיחלש. דולר חלש הוא בדרך כלל "דלק" עבור שווקים מתעוררים. "הפד פישל בקו החמש-יארד, ממש כשהמשחק היה על כף המאזניים. הם מיהרו לחתוך ריבית לתוך כלכלה שעדיין צומחת, וזה עלול להצית מחדש את האינפלציה." בשל כך, הוא ציין כי הוא מחזיק בפוזיציות "שורט" (הימור נגד) על אגרות חוב ארוכות טווח של ממשלת ארה"ב.

סיבוב יפה על טבע

אם במהלך 2024 ותחילת 2025 דרוקנמילר היה אחד ה"מנועים" מאחורי העליות במניית טבע (הוא רכש כ-16 מיליון מניות בארבעה רבעונים רצופים), הרי שבתחילת 2026 התברר שהוא חתך את הפוזיציה שלו בטבע בכ-65% או בכ-335 מיליון דולר. דרוקנמילר מכר כ-10.7 מיליון מניות של טבע במהלך הרבעון האחרון של 2025, ונכון לעכשיו, הוא מחזיק בכ-5.87 מיליון מניות (בשווי של כ-180-190 מיליון דולר).

דרוקנמילר נכנס לטבע כשהמניה הייתה באזור ה-16-18 דולר. הוא "תפס" את כל הזינוק עד לאזור ה-30 דולר פלוס, והחליט שזה הזמן הנכון לקחת את הרווחים הביתה (רווח של כ-80% על ההשקעה).

זה לא בהכרח "הבעת אי-אמון" בטבע, אלא חלק משינוי רחב יותר בתיק שלו. דרוקנמילר ידוע בכך שהוא לא "מתאהב" במניות. ברגע שהמניה הגיעה ליעדי המחיר של האנליסטים והציגה מכפיל שנראה לו פחות אטרקטיבי ביחס לצמיחה העתידית, הוא בוחר לצמצם חשיפה.