5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
09:95
דברים שקורים הבוקר:
חברת תחנות הכח או.פי.סי בניהולו של גיורא אלמוגי ובשליטת קנון הולדינגס של עידן עופר (46%), השלימה אתמול גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים. החברה גייסה 800 מיליון שקל בהקצאת של 3.5 מיליון מניות (2.65% מהון המניות שלה) להראל ומנורה מבטחים. ההקצאה בוצעה במחיר של 100 שקל למניה (הנחה של 5% ביחס למחיר השוק) שני הגופים המוסדיים עלו להחזקה של 9.2% ו-5.2% ממניות או.פי.סי בהתאמה. בעלי העניין הנוספים מהמוסדיים כוללים את חברת הביטוח מגדל (6.4%).
יצרנית ציוד הבדיקה לשבבים קווליטאו בניהולו של יעקב הרשמן מדווחת על שתי הזמנות שקיבלה בארה"ב ובאסיה בסכום כספי מצטבר של כ-3 מיליון דולר. מניית החברה שילשה את שווייה בשנה החולפת (198%+) והיא נסחרת בשווי שוק של 3.4 מיליארד שקל. זאת הודות לציוד הבדיקה לתחום השבבים שהיא מייצרת, שמושפע לחיוב ממהפיכת הבינה המלאכותית בעולם.
להב אל.אר שבשליטת אבי לוי ביצעה רכישה הזדמנותית של מרכז קניות קטן (11.8 אלף מ"ר) בעיר בון שבגרמניה. להב רוכשת את המרכז תמורת 2.3 מיליון אירו (כולל חוב). מדובר במרכז שמחציתו מושכר לרשת עשה זאת בעצמך בשם הלווג (Hellweg). מניית להב אל.אר יותר מאשר הכפילה עצמה (117%+) בשנה האחרונה לשווי שוק של 2.8 מיליארד שקל.
חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה
1. שוק המניות
המסחר בת"א יפתח בצל המלחמה באיראן והזינוק במחירי הנפט שממשיך לטלטל את השווקים. מחיר הנפט ננעל אתמול במעל 100 דולר לחבית לראשונה זה כארבע שנים לאחר שמנהיגה העליון החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי אמר כי מצר הורמוז צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב" ולאחר שהניסיונות של טראמפ להרגיע את השווקים לא צלחו. אנליסטים בשוק האנרגיה מעריכים כי הטלטלה עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי.
המניות הדואליות חוזרות להיסחר בת"א עם פערי ארביטרז' שליליים. טבע, טאואר, נובה ונייס ירדו בפתיחה ב-1%-2%.
עד כה, הפסימיות סביב תזמון מועד סיום המלחמה גובה מחיר בשווקים הגלובלים וזה לא אחר להגיע לכאן. מדדי ת"א מחקו כמעט את כל העליות מתחילת המלחמה.
● המדינה שהעלתה את מחיר הדלק ב־50% בעקבות המלחמה באיראן
ת"א ננעלה אתמול בירידות שהחריפו לקראת הנעילה - מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ומדד ת"א 90 ירד זה היום הרביעי ברציפות, הפעם ב-2.2%. בלטו לרעה מדד הבנקים שהשיל 3% ומדד הבנייה שירד בשיעור דומה, מדד הנדל"ן ירד ב-2.5%, מנגד המדד הירוק היחיד היה מדד נפט וגז שעלה ב-0.5% כתוצאה מעליית מחירי הנפט.
מניית איי.סי.אל (לשעבר: כיל) בלטה לחיוב. יצרנית אשלג מים המלח שמוכרת את תוצרתה, שמשמשת בתור דשן לחקלאים, בעיקר להודו ולסין. לכן, זינוק אפשרי במחיר האשלג עשוי לשחק לטובתה, גם מניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל מושפעת בשל כך לחיוב.
קבוצת דלק , נהנתה אתמול מעליית מחירי הנפט. הקבוצה היא בעלת השליטה בחברת איתקה שפועלת בים הצפוני ומפיקה נפט.
אנרג'יאן , שבארץ מפיקה גז טבעי ממאגר כריש, ומפתחת את מאגרי קטלן ותנין בים התיכון וענקית אנרגיה יוונית עולמית שמפיקה לא מעט נפט. עלתה לאחר שהודיעה על רכישת חלקה של שברון במערב אפריקה, תמורת 260 מיליון דולר.
מניות נוספות שריכזו עניין:
מניית משק אנרגיה נפלה היום ב-7%, ומניית פוקס איבדה 6%. מניית מלם תים איבדה 5.9% לאחר שהחברה פירסמה את דו"חותיה לרבעון הרביעי של 2025 ולשנה כולה.
● תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור
באסיה ירידות הבוקר לאחר שמחירי הנפט זינקו על רקע חששות מחודשים כי עימות ממושך במזרח התיכון עלול לפגוע עוד יותר באספקת האנרגיה העולמית ולהגביר את החשש מהאטה בכלכלה הגלובלית.
בורסת טוקיו יורדת ב-1%, הונג ושנגחאי ב-0.4% ודרום קוריאה ב-1.4%.
החוזים העתידיים בוול סטריט מטפסים מעט הבוקר כאשר המשקיעים נערכים לפרסום נתון אינפלציה חשוב שיתפרסם בצהריים בעוד הזינוק החד במחירי הנפט ממשיך לטלטל את השווקים.
דאו ג'ונס ו-S&P 500 עולים בכ-0.3%, נאסד"ק בכ-0.4%.
אתמול ננעל המסחר בניו יורק בירידות שערים - נאסד"ק ב-1.7%, דאו ג'ונס ב-1.6%, S&P 500 השיל 1.4% ונגע בשפל של ארבעה חודשים. בתוך המדדים, מגזרי הטכנולוגיה והפיננסים הובילו את הירידות שהתזנו מעט על ידי מגזר האנרגיה . מניות הפיננסים נסוגו זה היום השישי ברציפות בוול סטריט, בצל גל של חדלויות פירעון, פדיונות והגבלות שמזעזע את שוק האשראי הפרטי .
נתוני אינפלציה מתונים יחסית בארה״ב ושחרור שיא של מאגרי נפט על ידי סוכנות האנרגיה לא הצליחו לשפר את סנטימנט המשקיעים. במקביל, ניסיונותיו של טראמפ ושל שר האנרגיה שלו להרגיע את החששות מפני הנחת מוקשים במצר הורמוז, לצד רמזים חוזרים לכך שהמלחמה עשויה להסתיים בקרוב, לא מפיגים את הדאגות סביב המצב במזרח התיכון.
● מספר העסקאות צנח: שוק הנדל"ן המפתיע שנפגע מהמלחמה
למרות הלחץ הנוכחי, הירידה בשוק עדיין מתונה יחסית, כאשר מדד S&P 500 נסחר כעת בכ־4% בלבד מתחת לשיא שנקבע בינואר. החשש המרכזי של המשקיעים הוא שמחירי אנרגיה גבוהים לאורך זמן עלולים לפגוע בביקוש הצרכני ולהאט את הכלכלה.
בתוך כך, התנודתיות בשוק הנפט נמשכה, כאשר מחירי הנפט זינקו על רקע דעיכת התקוות לפתיחה מהירה של מצר הורמוז. מחיר החוזה על הנפט מסוג ברנט זינק ב-9% וננעל בבורסת ICE בלונדון מעל רף 100 דולר לחבית, לראשונה מאז אוגוסט 2022, לאחר שמיליוני חביות נפט נותרו תקועות במפרץ הפרסי, במה שמסתמן כהפרעה הגדולה ביותר אי פעם לשוק הנפט. זהו הזינוק היומי הגבוה ביותר ב-6 שנים, מאז תחילת השנה זינקו חוזי הברנט בכ-65%.
חוזי WTI בבורסת הסחורות של ניו יורק (NYMEX) עלו ב־9.7% וננעלו ברמה של 95.73 דולר לחבית, הגבוהה ביותר זה כמעט ארבע שנים וקפיצה של כ-67% מתחילת השנה.
אנליסטים בשוק האנרגיה מעריכים כי הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי, לאחר שכמה מכליות הותקפו במצר הורמוז ומנהיגה העליון החדש של איראן הצהיר כי בכוונתו להשאיר את נתיב השיט החיוני סגור.
בגולדמן זאקס העלו השבוע את תחזית מחירי הנפט, בשל ההערכה כי השיבושים באספקה יימשכו זמן רב יותר. לפי הבנק, בתרחיש קיצון מחיר נפט מסוג ברנט עשוי להגיע לממוצע של 145 דולר לחבית בחודשים מרץ ואפריל. בגולדמן מעריכים כעת כי השיבוש בזרימת הנפט דרך מצר הורמוז יימשך כ־21 ימים - לעומת תחזית קודמת של 10 ימים בלבד.
עם זאת, תרחיש הבסיס של הבנק מתון יותר: לפי ההערכה, חוזי הברנט יעמדו בממוצע על כ־98 דולר לחבית במרץ ובאפריל. רק לפני שבוע העריכו בגולדמן כי הנפט ייסחר ברמות של סביב 80 דולר לחבית במהלך מרץ.
לדברי סיימון פלאוורס, יו"ר והאנליסט הראשי בחברת הייעוץ האנרגטי Wood Mackenzie , גם רמות של 200 דולר לחבית אינן תרחיש בלתי אפשרי. לדבריו, "להערכתנו, מחיר של 200 דולר לחבית אינו מחוץ לגבולות האפשר בשנת 2026". פלאוורס הוסיף כי גם לאחר סיום העימות, החזרת שרשרת האספקה לפעילות מלאה לא תהיה מהירה, בין היתר בשל נזקים למתקני הפקה במזרח התיכון.
אחת הסיבות המרכזיות להחמרת התחזיות היא העלייה במספר התקיפות על מכליות באזור מצר הורמוז. ב־24 השעות האחרונות נפגעו לפחות שבע ספינות במים מול חופי דובאי ועיראק. אחת מהן - מכלית זרה שנשאה מזוט עיראקי - עלתה באש במים הטריטוריאליים של עיראק, ואחד מאנשי הצוות נהרג.
גורמים אמריקאיים מסרו כי איראן החלה גם לפזר מוקשים ימיים במצר הורמוז - אמצעי לחימה פשוט אך קטלני שעלול להעניק לה יכולת משמעותית לשבש את הכלכלה העולמית. שר האנרגיה של ארה"ב, Chris Wright , אמר ביום חמישי כי הצי האמריקאי עדיין אינו מוכן להתחיל בליווי מכליות נפט דרך המעבר הימי.
קרן הסל iShares Global Energy ETF (IXC ) עלתה לרמתה הגבוהה ביותר מאז מאי 2008, כאשר מניות אנרגיה מובילות רשמו שיאים חדשים של 52 שבועות. בין החברות הבולטות נמצאות בסל אוקסידנטל פטרוליום ושל . מתחילת השנה עלתה הקרן בכ־28%, על רקע הזינוק במחירי הנפט והמתיחות הגיאופוליטית שמגבירה את הביקוש למניות האנרגיה.
יונייטד סטייטס אויל , הקרן שעוקבת אחרי מחירי הנפט של ארה"ב (WTI) מזנקת אף היא ונסחרת בשיא של 8 שנים, היא משלימה נסיקה של 40% בחודש האחרון.
● המהלך ההיסטורי לבלימת מחיר הנפט יוצא לדרך. האם הוא יעבוד?
מניית באמבל מזנקת במעל 30%לאחר שחברת אפליקציות ההיכרויות פרסמה תוצאות חזקות לרבעון הרביעי. החברה שמנהלת את אתר ההכרויות המפורסם דיווחה על הכנסות ו־EBITDA מתואם מעל תחזיות האנליסטים, ואף הציגה תחזית ל־EBITDA ברבעון הראשון שהייתה גבוהה מקונצנזוס השוק, לפי נתוני FactSet .
לעומת זאת, מניית הסייבר נטסקופ צונחת לאחר שהחברה פרסמה תחזית מאכזבת. נטסקופ צופה הפסד מתואם של 6 עד 7 סנט למניה ברבעון הראשון, בעוד שאנליסטים שנסקרו על ידי FactSet ציפו להפסד של כ־6 סנט למניה. בנוסף, החברה מעריכה כי ההפסד השנתי יהיה גדול יותר מהתחזיות בשוק.
2. שוק האג"ח
בישראל אתמול נרשמו ירידות גם בשוק האג"ח, כשמדד תל גוב כללי ירד ב- 0.25%, תל בונד 60 צמודות ירד ב- 0.04% ואג"ח ממשלתי שקלי ארוכות ל-2052 ירד ב- 0.92%. לני נתוני הבורסה, מחזורי המסחר בשוק האג"ח הממשלתי ומק"מ הסתכמו בכ- 9.7 מיליארד ש"ח וכ- 1.1 מיליארד ש"ח בשוק האג"ח הקונצרני.
תשואות איגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב עלו מאז תחילת הלחימה, והן עומדות כעת על כ־4.22% באג"ח ל־10 שנים ועל 3.79% באג"ח ל־5 שנים. בתוך כך, מדד גלובלי של בלומברג שעוקב אחרי תשואות אג"ח - הן ממשלתיות והן קונצרניות בדירוג השקעה - עלה ב־2.1% מתחילת השנה עד תחילת המתקפה, ומאז מחק את אותן העליות.
זאת, בעקבות החששות להתלקחות מחודשת של האינפלציה על רקע מחירי הנפט הגבוהים יותר. מייקל בראון, אסטרטג ב־Pepperstone, אמר לבלומברג כי כלכלות שהן יבואניות אנרגיה צפויות לחוות גל אינפלציוני משמעותי יותר, והוא מצפה שאג"ח ממשלתיות במדינות אלה יניבו ביצועי חסר. הוא מצביע בהקשר זה בעיקר על בריטניה וגוש האירו.
3. סחורות ומטבעות
שערו היציג של הדולר נקבע אתמול על 3.114 שקלים. לאחר קביעת היציג, וברקע הירידות בוול סטריט, הבוקר הדולר מוסיף להתחזק, ב-0.8% ונסחר תמורת 3.14 שקלים.
מחירי הנפט רושמים שבוע מסחר תנודתי במיוחד - אחרי שזינק ליותר מ־100 דולר, המחיר ירד בעקבות צפי לסיום מהיר של המלחמה, אך בהמשך חזר לעלות. נורברט רוקר, ראש כלכלה ומחקר הדור הבא ביוליוס בר, ציין ששוק הנפט לא הגיב בהתלהבות לשחרור מהמאגרים האסטרטגיים עליו דווח במהלך השבוע, אך ציין שהמסחר הפך לרגוע יותר לעומת הפאניקה בתחילת השבוע.
להערכתו, השבתות ההפקה (בשל התקיפות נגד אוניות במפרץ) יגיעו לשיא בהמשך השבוע ולאחר מכן יחל תהליך הדרגתי של חזרה לנורמליזציה לקראת סוף החודש. "נראה כי מחירי הנפט כיום משקפים בעיקר את האי־ודאות סביב ההתפתחויות, ומגלמים פרמיית סיכון גבוהה לצד עלויות לוגיסטיות גבוהות יותר", העריך רוקר, והוסיף שהמחירים יעלו עוד רק אם העימות יוביל לפגיעה משמעותית ומתמשכת בתשתיות.
4. מאקרו
בשבוע הבא יפורסם מדד המחירים לצרכן לפברואר (ביום א'). המלחמה באיראן החלה ביום האחרון של החודש, כך שהשפעותיה לא נכללות במדד. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, צופה עלייה מתונה של כ־0.1%, עם ירידה במחירי ההלבשה מול עלייה במחירי הבנזין, כשלדבריו, "הזינוק במחירי הנפט צפוי לבוא לידי ביטוי רק במדד אפריל, אם רמת המחירים תישאר גבוהה עד סוף החודש".
עוד נתונים שיפורסמו הם מאזן התשלומים ל־2025, סחר חוץ לפברואר ומספר המשרות הפנויות לדצמבר־פברואר.
בעולם יפורסמו בין היתר מדד המחירים לצרכן בגוש האירו ומאזן התשלומים ביפן. כמו כן, צפויות מספר החלטות ריבית של בנקים מרכזיים: בארה"ב ביום ד', באירופה ביום ה', ובמהלך השבוע גם בקנדה, אוסטרליה, אנגליה ושוויץ.
לנוכח המלחמה עולה שאלת הריבית עליה יחליט בשבוע הבא הפד. בגולדמן זאקס דוחים את התחזית למועד הורדת הריבית הראשונה של הפד השנה. הבנק עדיין מעריך כי הפד יחל בהפחתות ריבית ב-2026, אך כעת צופה כי המהלך הראשון יגיע רק בספטמבר, במקום התחזית הקודמת ליוני. לפי ההערכה המעודכנת, הורדה נוספת צפויה בדצמבר.
העדכון מגיע על רקע העובדה שהאינפלציה עדיין גבוהה מיעד ה-2% של הבנק המרכזי, מה שמגביל את יכולת הפד להקל במדיניות המוניטרית מוקדם יותר.
תחזית ספטמבר של גולדמן תואמת פחות או יותר את תמחור החוזים העתידיים על הריבית, אך ההערכה לשתי הורדות ריבית השנה נחשבת אגרסיבית יותר מהתמחור בשוק. לפי חוזי Fed Funds , המשקיעים מעריכים כי הבנק המרכזי יישאר ללא שינוי לפחות עד דצמבר 2027. החוזים העתידיים משקפים ציפייה כי הריבית הלילית תעמוד על כ-3.345% בסוף 2026, לעומת כ-3.64% כיום.
היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE), שרכיב הליבה שלו נחשב למדד המועדף על הבנק הפדרלי לאומדן האינפלציה.
5. תחזית
שוק המניות משמיע אזעקה עם נסיקת מחירי הנפט לשיא של שנים; ההיסטוריה רומזת מה ה-S&P 500 יעשה כעת.
המלחמה באיראן השביתה בפועל את התנועה במצר הורמוז - נקודת החנק הימית המחברת בין המפרץ הפרסי לשאר העולם - ובכך קטעה כ-20% מאספקת הנפט הגולמי העולמית. בחברת המחקר Rapidan Energy הגדירו את המצב כ"שיבוש אספקת הנפט הגדול ביותר בהיסטוריה".
באתר מוטלי פול בחנו את שלושת זעזועי האספקה האחרונים - מלחמת המפרץ ב-1990, המשבר הפיננסי ב-2008 והפלישה לאוקראינה ב-2022 - מראה כי ה-S&P 500 נוטה לעקוב אחר דפוס עקבי יחסית: מכירת חיסול (sell-off), תהליך תחתית תנודתי, והתאוששות ברגע שמחירי הנפט מתייצבים.
מלחמת המפרץ ב-1990 היא הדוגמה המובהקת ביותר: כשיעיראק פלשה לכווית ומחירי הנפט זינקו, המדד צנח ב-16% תוך שלושה חודשים, אך השוק התאושש תוך כחצי שנה מרגע שהסכסוך נפתר וסעודיה הגדילה את התפוקה.
בדומה לכך, ב-2022, הפלישה לאוקראינה חנקה חלק ניכר מאספקת האנרגיה והאיצה את האינפלציה, מה שהוביל את הפדרל ריזרב להעלות ריבית בקצב המהיר ביותר מזה עשורים. המדד צלל אז ב-25% מהשיא, אך המשקיעים שהחזיקו מעמד ראו אותו מתאושש כשנה לאחר מכן.
מקרה הבוחן של 2008 הוא חריג; אמנם הנפט הגיע ל-147 דולר לחבית, אך קריסת הנדל"ן והמערכת הבנקאית היו הכוחות המרכזיים שהובילו לצלילה של 57% במדד.
עם זאת, הפעם המצב עשוי להתפתח אחרת משתי סיבות עיקריות: ראשית, הזעזוע עשוי להיות קצר מועד אם המצר ייפתח וארה"ב תשחרר רזרבות אסטרטגיות. שנית, ארה"ב נמצאת בעמדה טובה יותר להתמודד עם המשבר מאשר ב-1990 או ב-2022, בזכות תפוקה מקומית בשיא ותלות נמוכה בהרבה בנפט זר. למרות זאת, התנודתיות סביב נקודת חנק כה קריטית צפויה להשפיע על המחירים לאורך זמן, שכן הסוחרים יחששו מהתלקחות מחודשת של המתיחות בכל רגע.
ההיסטוריה מלמדת כי בעוד שהשוק עשוי לרדת עוד, הירידה תהיה כנראה קצרת מועד. עם זאת, הכלכלה כיום שברירית יותר מאשר ב-1990, והאינפלציה עולה בדומה ל-2022, אך בניגוד לאותה שנה - שוק העבודה נחלש כעת, מה שמגביל את יכולת התגובה של הפדרל ריזרב.