המדינה שהעלתה את מחיר הדלק ב־50% בעקבות המלחמה באיראן

סגירת מצר הורמוז כבר מורגשת בעשרות מדינות בעולם • חשיפה: האקר פרץ לשרתי FBI, ושם את ידו על מסמכי אפשטיין • ובנפאל - ראפר בדרך להפוך לראש ממשלה

צילומים: רויטרס
צילומים: רויטרס

מדור "זום גלובלי" של גלובס מציג מדי יום חמישי את הסיפורים שעושים כותרות ברחבי העולם - מהחדשות החשובות ועד לאלה שאולי עברו מתחת לרדאר. והפעם: אילו מדינות מדווחות על עלייה דו־ספרתית במחירי הדלק, ובסין מעבירים חקיקה דורסנית כלפי מיעוטים.

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות
חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

רב־יבשתי

מאסיה ועד אירופה: משבר הנפט נותן את אותותיו
מאז המתקפה על איראן וסגירת מצר הורמוז, עלו מחירי הדלק ב־85 מדינות לפחות - וההערכה היא שהמספר צפוי לגדול, ככל שהמערכה הצבאית תימשך. הנתונים מצביעים על זעזוע גלובלי שמגיע לכל פינה בעולם: מאסיה ועד אירופה.

בראש הטבלה מובילה וייטנאם עם זינוק של כ-50% במחיר הדלק מאז פרוץ המלחמה מ־0.75 דולר לליטר בשבוע שלפני פרוץ המלחמה, ל 1.13 דולר ב־11 במרץ. אחריה ניגריה עם 35%, לאוס עם כמעט 33% וקנדה עם 28%. בחלק מהמדינות הללו הנפט מהווה חלק ניכר מהוצאות משק הבית, ועלייה כזו מורגשת באופן מיידי.

מחירי הדלק עלו ב־85 מדינות לפחות / צילום: Reuters, Khanh Vu
 מחירי הדלק עלו ב־85 מדינות לפחות / צילום: Reuters, Khanh Vu

ומה קורה בארה"ב? המעצמה האמריקאית רשמה עלייה של 16.5% - מ־0.87 דולר ל־1.01 דולר לליטר. אמנם מדובר בעלייה מתונה ביחס לווייטנאם, אבל כל טלטלה כלכלית לקראת בחירות האמצע לקונגרס, מהווה סיכון פוליטי עבור הנשיא דונלד טראמפ.

מדינות נוספות שמדווחות על עלייה במחירי הדלק הן גרמניה, שבה המחיר עלה ב־13%, אוסטרליה ב־18%, קנדה ב־28% וסינגפור ב־16%. כלומר, לא מדובר רק בזעזוע של מדינות מתפתחות, אלא באירוע שמכה בכל שרשרת האספקה הגלובלית, מהמפרץ הפרסי ועד פרברי ברלין.

ברקע זה, באיראן מאיימים שזה לא סוף פסוק: דובר הפיקוד הצבאי של טהרן הזהיר השבוע שמחיר חבית נפט עשוי להגיע ל־200 דולר, ככל שהמלחמה תימשך.

ארה"ב

מי פרץ לקבצי אפשטיין שבידי ה-FBI?
בפברואר 2023, האקר זר חדר לשרת במשרדי FBI בניו־יורק והצליח להגיע לקבצים הקשורים לחקירת עבריין המין ג'פרי אפשטיין. הפרט הזה, שנחשף השבוע ברויטרס, מעלה שאלות חמורות לגבי אבטחת המידע הרגיש ביותר שמחזיק הרשויות האמריקאיות.

מסמכי אפשטיין / צילום: Reuters, Davide Bonaldo / SOPA Images
 מסמכי אפשטיין / צילום: Reuters, Davide Bonaldo / SOPA Images

על פי הדיווח, ב־12 בפברואר 2023 פרץ האקר אנונימי לשרת, אך, לפי רויטרס, ב־ FBI לא עצרו אותו, אלא רק שוחחו איתו. לפי גורם המעורה בפרטים, הארגון האמריקאי שכנע את ההאקר להצטרף לשיחת וידאו, שבה הציגו בפניו את תעודות הזיהוי שלהם כדי להוכיח שהם אכן מהלשכה הפדרלית. ההאקר, כך נראה, לא הבין שפרץ לשרת אכיפת חוק - ואף הביע סלידה ממה שמצא בו.

עד כה לא נחשפו פרטים של אותו האקר, מאיזו מדינה פעל, ומה עשה עם המידע שאליו ניגש. ב־FBI מסרו לרויטרס כי מדובר ב"אירוע נקודתי" ושהחקירה בעניין נמשכת.

מומחים מעריכים שקבצי אפשטיין משמשים יעד מובהק להאקרים ומרגלים, מכיוון שהם מכילים מסמכים שחושפים קשרים בין עבריין המין לפוליטיקאים, אנשי עסקים ואקדמאים ברחבי העולם. "אני המום אם סוכנויות מודיעין זרות לא חושבות על זה", אמר ג'ון לינדזי, פרופסור בבית הספר לסייבר ולביטחון לאומי.

נפאל

הראפר שהפיל קואליציה והפך לראש ממשלה
מהנדס בהכשרתו וראפר חובב בשם באלנדרה שאה עומד להפוך לראש ממשלת נפאל, וזאת לאחר שמפלגתו זכתה בניצחון מוחץ בבחירות שנערכו ב־5 במרץ, והשבוע נחשפו תוצאותיהן.

שאה, בן 35 בלבד, הפך לסמל של מהפכת דור Z שהפילה את הממשלה הקודמת בספטמבר אשתקד. המחאה פרצה בעקבות איסור על שימוש ברשתות חברתיות, אך מהר מאוד הפכה לזעם עמוק על השחיתות והאבטלה. בתגובה למחאות הממשלה הרגה כ-70 מפגינים ולאחר הזעם הציבורי ראש הממשלה קאדגה פרסאד אולי בן ה־74, נאלץ להתפטר.

באלנדרה שאה / צילום: Reuters, Adnan Abidi
 באלנדרה שאה / צילום: Reuters, Adnan Abidi

שאה רץ לתפקיד שהתפנה, וניצח בפער מדהים: 68 אלף קולות לעומת 18 אלף למפלגה המתחרה. מפלגתו, שהוקמה לפני ארבע שנים בלבד, זכתה לרוב מוחלט בפרלמנט - 122 מתוך 165 מושבים.

במהלך קמפיין הבחירות שאה הבטיח לחקור את השחיתות במדינה, לבחון את הרג המפגינים ולהוביל לשינוי אמיתי. עם זאת, מומחים בעולם מזהירים שהביורוקרטיה בנפאל סבוכה מדי, מה שיציב בפניו אתגרים לא פשוטים.

סין

הפרלמנט הסיני שם סוף לשפת המיעוט
הפרלמנט הסיני, אישר "חוק אחדות אתנית" חדש שמחייב את מערכת החינוך להעדיף את השפה המנדרינית על פני שפות של מיעוטים כמו טיבטית, אויגורית ומונגולית.

החוק החדש הוא חלק מחבילת חוקים שאושרה בישיבות השנתיות של הפרלמנט. מבחינת בייג'ינג, מדובר בצעד הכרחי במדיניות ארוכת שנים של טיפוח זהות לאומית. מבחינת קהילות המיעוטים לעומת זאת, מדובר בצעד נוסף בתהליך שיטתי של מחיקה תרבותית.

החוק החדש נותן גיבוי רשמי למגמה שכבר קיימת בשטח - ומסמן שבייג'ינג לא מתכוונת לעצור . בשנים האחרונות הגבירה סין את הלחץ על קהילות המיעוטים בצורות מאוד קונקרטיות: החל ממאות אלפים עצורים במחנות "חינוך מחדש" ועד ספרי הלימוד שהוחלפו בסינית.