ד''ר סאמר חאג' יחיא, יו''ר בנק לאומי לשעבר ויועץ להפג-לויד, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
"עסקת צים היא ציונית לטובת מדינת ישראל ממדרגה ראשונה" - כך אמר היום (א') ד"ר סאמר חאג' יחיא בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס, בהתייחסו לעסקת צים בהיקף של 4.2 מיליארד דולר - עסקה שנחתמה לפני כחודשיים וחצי ושבה מילא תפקיד מרכזי. חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שימש בעסקה יועץ לחברת הפג-לויד הגרמנית, שמיועדת לרכוש את צים יחד עם קרן פימי הישראלית.
בשיחה עם נעמה סיקולר, עורכת גלובס, סיפק חאג' יחיא הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחת העסקאות הדרמטיות בשוק, ועסק גם במעמדה של ישראל באזור, בהחמצת ההזדמנויות מול מדינות המפרץ ובאתגרים הפנימיים שמולם ניצבת המדינה.
● כנס "עושים לונג על ישראל" | הכלכלן הראשי באוצר: "הזהירו שהכסף יברח מישראל, והמצב הפוך"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל וואן זירו: "הפער בריביות בין הבנקים זה פירורים. זה מביך מאוד"
חאג' יחיא היה האדריכל שהוביל את עסקת צים - מגיבוש מתווה העסקה, דרך ניהול המשאים-ומתנים עם הגורמים המעורבים ועד פתרון משברים שהתעוררו ברגע האחרון.
בשיחה עם סיקולר, הוא סיפר כי הקשר לעסקה נולד עוד לקראת סיום כהונתו בבנק לאומי ב-2023, אז פנו אליו גורמים בכירים מארה"ב - קרנות פרייבט אקוויטי ונציגי חברות גדולות - בבקשה ללוות השקעות בישראל ובחו"ל. "זה היה בתקופה שקדמה למלחמה. אותם גורמים אמרו לי שמזה זמן הם מנסים לרכוש את צים ולא מצליחים". חאג' יחיא פירגן ליו"ר צים יאיר סרוסי על ניהול המגעים לרכישת החברה ואף סיפר שהוא התעקש ברגע האחרון על שיפור תנאי העובדים.
בהמשך התייחס חאג' יחיא למבנה העסקה, שבמסגרתה צים נמכרת לשני גורמים - חברת הספנות הגרמנית הפג-לויד וקרן פימי הישראלית - בתמורה לשווי של כ-4.2 מיליארד דולר, בפרמיה גבוהה על מחיר השוק. לפי המתווה, הפג-לויד תקבל לידיה את עיקר הפעילות הבינלאומית, ובה קווי התובלה והאוניות שבחכירה; בעוד שפימי תרכוש את הפעילות הישראלית, המטה, הקשר עם המדינה וחלק מהאוניות והעובדים, תוך שמירת "מניית הזהב" למדינה לצורכי ביטחון לאומי וציוד חירום.
לשמור על זיקה לישראל
העסקה אומנם נחתמה אבל טרם הסתיימה, שכן היא כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים. אחד האישורים הנדרשים הוא זה של מדינת ישראל, לאור החזקתה ב"מניית זהב" בצים.
בהקשר זה אמר חאג' יחיא: "עסקת צים היא ציונית לטובת מדינת ישראל ממדרגה ראשונה, והיא תעבור. מה זו 'מניית זהב'? זו לא מניה ולא זהב", הוסיף. "אין למדינה שום החזקות - לא במניות, לא בדירקטוריון, לא בניהול השוטף ולא בכלום".
לדבריו, המשמעות בפועל של המנגנון הקיים היא דרישה לשמור על זיקה לישראל, על החזקת מספר מסוים של אוניות ועל זכות וטו של המדינה על העברת שליטה - אך לא על הפיכת החברה עצמה לישראלית באמת.
לדבריו, הבעיה היא שהמסגרת הקיימת נשענה על הנחות עולם ישנות. "זה תקוע מ-2004", אמר, והוסיף כי בפועל צים כבר אינה חברה ישראלית במובנה המקורי: היא נסחרת בארה"ב, רוב בעלי המניות שלה אינם ישראלים, ואין בה דרישה לתושבות ישראלית או לשליטה ישראלית ממשית.
עוד טען חאג' יחיא כי במבנה הנוכחי החברה אף חשופה להשתלטות עוינת, מבלי שלמדינה יהיו כלים אפקטיביים להתמודד עם מצב כזה.
"לקאטרים אין השפעה"
אתה אומר שבהנפקת החברה בארה"ב המדינה נרדמה בשמירה. האם אפשר גם להבין את הצורך בכך שחברת ספנות כמו צים תהיה עם עוגן ישראלי משמעותי, במיוחד כשהחברה הגרמנית מוחזקת גם בידי מדינות בעייתיות כמו קטאר?
"בוא נסגור את הנקודה הזו. החזקות פיננסיות מקטאר יש גם בפולקסווגן ובדויטשה בנק - חברות שעובדות יפה מאוד מול ישראל. יש לנו מכוניות שלהם גם במערכת הביטחון, ואף אחד לא מעלה על דעתו שלא לעבוד איתן. אין לקטארים השפעה: הם אחד מתוך 16 בוועדת הייעוץ של החברה, אין להם 'סיי' בניהול ולא בדירקטוריון, והמבנה שלהם שונה מזה של ישראל. הם בכלל לא יהיו קשורים לצים הישראלית".
עוד אמר חאג' יחיא כי מי שתנהל את הפעילות הישראלית היא פימי, "חברה שכל-כולה ישראלית, אזרחים ישראלים שיושבים בישראל ומדברים עברית", כהגדרתו.
הוא הוסיף כי החברה הישראלית החדשה תתחיל את דרכה עם הון עצמי של בין 800 מיליון למיליארד דולר, שווי של מעל 1.5 מיליארד דולר וללא חוב. "לצים החדשה לא יהיה חוב, שקל אחד לא יהיה לה חוב", אמר. "צריך לעבוד קשה מאוד כדי שהיא תפסיד כסף".
חאג' יחיא גם ביקש להפריך את הטענה שלפיה ביטחון המדינה מחייב להותיר את צים במבנה הנוכחי. "מי שחושב שאנחנו צריכים את צים בשביל המצב הביטחוני - טועה. רוב העזרה הביטחונית שמגיעה אלינו מקורה בארה"ב".
עוד הוא אמר כי בצים החדשה יהיו אוניות גדולות יותר, חדשות יותר ויעילות יותר; וכי החברה תיהנה מגישה לנמלים, ממערכות IT מתקדמות וממבנה הון שיאפשר לה לפעול באופן רווחי ויציב יותר.
זכויות העובדים יישמרו
בהמשך עלה גם הנושא של התנגדות העובדים לעסקה. חאג' יחיא הדגיש כי הוא מעריך את עובדי צים ורואה בהם גורם נאמן לחברה, למשפחותיהם ולמדינה. עם זאת, לדבריו, כבר מראשית המגעים הוקדשה תשומת-לב רבה לתנאיהם. "הדבר הראשון שהיה שם זה איך לדאוג לעובדים", אמר.
לדבריו, בהצעה נכללו מענק חתימה, תקופת הגנה של שנתיים מיום החתימה ותנאים מיטיבים, ובהמשך אף שופרו התנאים. הוא הוסיף כי גם מנכ"ל צים היוצא, אלי גליקמן, עמד על כך שזכויות העובדים יישמרו, ואף דרש שיפור נוסף של התנאים בשלב הסופי של המשא-ומתן.
סיקולר הזכירה כי גליקמן עצמו היה חלק מסיטואציה חריגה, כשניסה לרכוש את החברה במסגרת הצעה מתחרה ובהמשך הודיע על עזיבתו. חאג' יחיא אמר כי למרות מורכבות האירוע, דירקטוריון החברה ידע לנהל אותו באופן ראוי, תוך שקיפות מול בעלי המניות והקפדה על תהליך מסודר גם בתקופה של טלטלה.
באשר לגליקמן עצמו אמר חאג' יחיא: "על שמו רשומות כל הצלחות החברה בשנים האחרונות, ההנפקה שלה. יש לו הרבה זכויות". לדבריו, הצלחת מנהל נבחנת לא רק בתקופת כהונתו אלא גם במה שהוא משאיר אחריו.
"עלולים להחמיץ חלון הזדמנויות אזורי"
מהדיון על צים עברה השיחה אל שאלת מיקומה של ישראל במזרח התיכון. חאג' יחיא, שמקיים קשרים עסקיים עם מדינות באזור ובהן איחוד האמירויות וסעודיה, אמר כי בישראל יש לעתים תפיסה שגויה של האינטרס המפרצי.
"הרבה ישראלים חושבים שמדינות המפרץ מחפשות אותנו בשביל הטכנולוגיה הישראלית, וזה לא נכון", אמר. "מה שחשוב להן זה לא הטכנולוגיה הישראלית, זה הישראלים עצמם. הן מחפשות את היצירתיות שלכם, את ההבנה שלכם, את הקרבה שלכם למקומות העבודה שלהן, את היכולת שלכם להשתלב שם".
עוד הוא הזהיר כי ישראל עלולה להחמיץ חלון הזדמנויות אזורי, בעוד מדינות אחרות מתקדמות במהירות. הוא הזכיר בהקשר זה מסדרון אפשרי מעומאן דרך סעודיה לישראל, שיעקוף את מצרי הורמוז, ואמר כי בינתיים כבר רואים התפתחויות בזירות אחרות, ובהן סוריה. "אנחנו יכולים לפספס את ההזדמנויות שלנו", אמר.
לקראת סיום נשאל חאג' יחיא על החוסן של הכלכלה הישראלית. לדבריו, בשנה-שנתיים האחרונות ישראל הוכיחה שהיא אומנם מדינה מאוימת, אך למעשה האיום המרכזי מגיע מבפנים. "נדע להגן על עצמנו גם כשיפתיעו אותנו והרבה גורמים בו-זמנית. איפה אנחנו מאוימים? מבפנים, ביג טיים", אמר.
בעיניו, אחד הצעדים המרכזיים הנדרשים הוא הנהגת שירות חובה לכולם. "אנשים מתמקדים בחרדים, אמר, "אבל לפני המלחמה חלק לא קטן מהלא-חרדים גם לא התגייסו. אז אני אומר: שירות חובה לכולם, כל אחד באמונתו".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל.