שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף
יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד, שאול שניידר, פנה במכתב למ"מ ראש המטה לביטחון לאומי, גיל רייך, ובו הודיע על החלטה חד־צדדית של הנמל הממשלתי האחרון בישראל: הפסקת קליטת אוניות הנושאות סממנים רוסיים או כאלה המגיעות מאוקראינה, עד לגיבוש מדיניות על ידי המל"ל.
● שר הבריאות חיים כץ מקפיא את המלצות ועדת הקנאביס
● מדוע תקפה איראן דווקא את נמל פוג'יירה של איחוד האמירויות?
הרקע: פרשיית החיטה החשודה כגנובה משטחי הכיבוש הרוסי באוקראינה שיובאה לישראל - אירוע שטלטל את היחסים בין ירושלים לקייב והוביל לאיומי סנקציות מצד אירופה.
"בין הפטיש לסדן"
במכתב, שהגיע לידי גלובס, מציב שניידר ארבעה קריטריונים שדי באחד מהם כדי למנוע את קליטת האונייה באשדוד: הפלגה תחת דגל רוסי; שם רוסי (גם אם האונייה רשומה במדינה אחרת); פקידה בנמל רוסי או אוקראיני בדרך לישראל; או נשיאת מטען שמקורו במדינות אלו.
שניידר מודה במכתבו כי המדיניות המוצעת עומדת בסתירה לחובה הסטטוטורית של החברה "לתת לכל דורש את שירותי הנמל", אולם טוען כי הכנסת אוניות אלו עלולה לחשוף את הנמל ובכיריו להליכים פליליים ולסנקציות מצד האיחוד האירופי ואוקראינה. הוא חתם את מכתבו בבקשה מהמל"ל לספק הנחיות כיצד לנהוג עם אוניות כאלה, שיאפשרו לנמל לסרב לקלוט את האוניות, או לחילופין לקלוטן מבלי לחשוף את הנמל ובכיריו לאחריות פלילית בישראל או לסנקציות אישיות באירופה.
החשש אינו תיאורטי: בשבוע שעבר הצהיר דובר הנציבות האירופית כי בריסל "מוכנה למקד פעולות נגד יחידים וגופים במדינות שלישיות" המעורבים בסחר בחיטה גנובה. במקביל, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי קייב מגבשת "חבילת עיצומים" משלה כנגד הגורמים המעורבים.
הפרשייה התפוצצה בחודש שעבר עם עגינת האונייה הרוסית "אבינסק" בחיפה, שפרקה כ־44 אלף טון תבואה. שגרירות אוקראינה הגישה השבוע תלונה במשטרה, בטענה שחלק ניכר מהמטען נטען בנמלים אוקראיניים כבושים. בשבוע שעבר המתינה אונייה נוספת מול חופי חיפה עם מטען החשוד אף הוא כגנוב; חברת היבוא "צנציפר" הודיעה על דחיית המטען, ולבסוף הספינה עזבה את ישראל ללא פריקה.
לפרשייה משמעות כלכלית כבדה: כ־90% מהחיטה הנצרכת בישראל מבוססת על יבוא. לפי ההערכה, רוסיה סיפקה בשנים האחרונות יותר מ־40% מהיקפו. אוקראינה, שהיוותה מקור אספקה מרכזי עד לפרוץ המלחמה, סיפקה ב־2025 נתח קטן בהרבה. ללא פתרון, אימוץ הרעיון שהציע שניידר עלול לחסום מטענים בהיקף נרחב ולאלץ יבואנים לאתר מקור חלופי, שלרוב יקר יותר.
כמו האיראנים
לפי החשד, כדי להסוות את מקור המטען, התבואה מהנמלים הכבושים באוקראינה הועמסה תחילה על מספר אוניות קטנות, שפרקו את המטען בנמל ביניים; משם הועלה המטען על האוניות שהפליגו לישראל. פרופ' שאול חורב, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית, מסביר כי שיטת ההברחה הרוסית אינה חידוש בזירה העולמית: "בוא נסתכל על האיראנים - זו בדיוק הדרך שבה הם פועלים, רק עם נפט במקום חיטה. לא סתם קראו לצי האיראני 'צי צללים'. אני מניח שגם באזור הים השחור זה נעשה כך".
הצעד שנקט נמל אשדוד נתפס בעיני פרופ' חורב כמתבקש, דווקא נוכח מעמדו הציבורי של הנמל: "יש משמעות לכך שהם גורם ממשלתי. הם לא יכולים לנהוג בחוסר אחריות". עם זאת, חורב מטיל ספק ביכולתו של המל"ל לספק מענה כולל לסוגיה: "המל"ל אינו יכול להשפיע על גורמים אחרים במגזר העסקי, שכן המנגנונים תמיד ידאגו לעצמם והספקים יחפשו את הדרך הזולה ביותר להובלת סחורות".