הפעם האחרונה שהוועדה לבחירת שופטים מינתה שופטים הייתה בינואר 2025. מאז התפנו תקנים רבים, כך שכיום חסרים 51 שופטים בכל הערכאות - דבר הגורם לעומס על המערכת. עד סוף 2026 יהיו חסרים 65 שופטים. במקביל הוספו 35 תקנים חדשים הניתנים לאיוש, וגם אלה עומדים ריקים.
● בית משפט השלום בתל אביב מחפש בית חדש לצורך שיפוצים של עשר שנים
● השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית
● השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?
הסיבה היא עיכובו של שר המשפטים יריב לוין את מינוי השופטים לפי רוב בוועדה. בימים אלה מתנהל בבג"ץ דיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בבקשה לחייב את לוין למנות שופטים. הדיון הבא קבוע ליום ראשון.
רק לאחר הדיון שהתקיים בתחילת החודש פרסם לוין שמות מועמדים לבתי משפט לתעבורה, נוער, משפחה, לבית משפט השלום בצפון ובדרום ולרשמים ברחבי הארץ. לוין מסרב לקדם מינוי שופטים לבית משפט השלום מרכז ותל אביב ולבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ, ולדבריו הוא פועל להפחית את העומס היכן שמצא לנכון.
החשש הוא שמינויי השופטים יידחו חודשים ארוכים, עד לאחר הקמת הממשלה הבאה. זאת מאחר שהחל מסוף יולי לא ניתן למנות שופטים, בשל היציאה לתקופת בחירות (הוועדה לא מתכנסת שלושה חודשים לפני הבחירות), ודיון בוועדה לבחירת שופטים מחייב פרסום שמות המועמדים ברשומות 45 ימים לפני כינוס הוועדה. אם יוקדמו הבחירות לספטמבר - לא ניתן יהיה למנות כבר מיוני, כך שלא בטוח שאפילו המועמדים לחלק מבתי המשפט שלוין פרסם יגיעו לכדי מינוי.
המחסור החמור ביותר הוא בבתי משפט השלום במחוז מרכז, שם חסרים תשעה שופטים. בשלום תל אביב חסרים ארבעה שופטים, וכך גם בשלום מחוז דרום. בבית המשפט המחוזי בבאר שבע חסרים חמישה שופטים ונשיא, לאחר שהנשיא בני שגיא נהרג בתאונת דרכים בחודש ינואר השנה. בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרים ארבעה שופטים מתוך 37 תקנים. גם במחוזי תל אביב, מבתי המשפט הגדולים בארץ, חסרים ארבעה שופטים.
עסוקים במשפט ראש הממשלה
בית המשפט המחוזי ירושלים סובל מעומס מיוחד. עיסוקם של שלושה שופטים מופנה בעיקר לתיקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המתנהל זה שנים, והם כמעט אינם עוסקים בתיקים אחרים.
במקביל, בית המשפט מוצף בתביעות של נפגעי טרור בעקבות חוק הפיצויים שנכנס לתוקף במרץ 2024. במסגרת החוק הוגשו 436 תביעות של כ-8,000 תובעים, מרביתם נפגעי ה-7 באוקטובר.
כמו כן, בית המשפט עובד ללא רשם, בשל סירובו של לוין לשתף פעולה עם הנשיא יצחק עמית ולמנות רשמים, כך שהשופטים נדרשים לבצע גם את עבודת הרשם.
השופטים עובדים תחת לחץ בלתי נסבל - שופט אזרחי בחלק מהמחוזות מטפל בזמן נתון ב-650-750 תיקים. בכירים במערכת בתי המשפט משתפים בעומס החריג על השופטים: "יש פחות שופטים שצריכים להתמודד עם יותר עבודה. לפעמים שופטים שומעים תיקי מעצרים עד חצות בלילה. התיקים הפליליים מתנהלים לאט יותר, כי השופט עמוס בתיקים. זה עינוי דין לנאשמים".
לדברי אחד הבכירים, "ההשפעה על השופטים היא גם על הציבור. שופט קובע 15-17 תיקי תביעות ביום במקום עשרה. שופטים יושבים שעות ארוכות באולם ויושבים גם בבית. יש שופטים שהיומן שלהם מלא שנה קדימה. אנחנו עולים במועדי קביעת הדיונים ונותנים שירות פחות טוב".
הבכירים מתארים "עבודה יומם וליל. השופטים עובדים בהיקף של 180%. קריירה שיפוטית זה מרתון ולא ספרינט. שופט צריך לבחור האם הוא 'הורג' את עצמו וקובע עוד מעבר לעומס הקיים, או שהוא דוחה דיונים בחצי שנה במקום בשלושה חודשים. אלה דילמות יומיומיות".
נשיא העליון עמית עמית כתב ללוין בחודש שעבר, בעקבות הודעתו של לוין למנות שופטים לתעבורה, משפחה ונוער, כי קיים שיחות עם כלל נשיאי המערכת, וכי "העיכוב במינוי שופטים לבתי המשפט כולם - ולא אך אלה שבחרת לציין במכתבך - פוגע בשירות לאזרח, ואין הסבר סביר לסירובך למנות שופטים לכלל הערכאות הדיוניות".
שופטי בג"ץ הבהירו כמה חמור המצב. השופט אלכס שטיין הדגיש את המחסור בשופטים בדרום, שם "הפשע משתולל". השופט עופר גרוסקופף הוסיף כי המחוז "מוכה פשיעה, וחסרים 25% מהשופטים במחוזי".
העמדה של לוין, המחזיק בכוח רב כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, היא להביא למינוי רק אם יש הסכמה רחבה, כלומר של כל חברי הוועדה. זאת למרות שהחוק לא דורש זאת, אלא קובע כי שופטים בכל הערכאות, למעט בית המשפט העליון, ייבחרו ברוב רגיל. בדרך זו הוא הביא למינוי עשרות שופטים, לאחר שאילץ את חברי הוועדה להגיע להסכמות.
לא עובד עם עמית
לדברי ח"כ קארין אלהרר, חברת הוועדה למינוי שופטים, לוין לא מכנס את הוועדה כי אין לו רוב. "אילו רצה, היה מפרסם מועמדים מזמן, לא נגרר לזה רק אחרי עתירה. במקום לתקן, הוא ממשיך לפרק את מערכת המשפט".
שופטי בג"ץ הורו ללוין להודיע מתי יפרסם את המועמדים לבתי המשפט מחוזיים והשלום, אך לוין לא עשה זאת (למעט לשלום דרום וצפון).
לוין השיב השבוע לבג"ץ, באמצעות סנגורו ציון אמיר, כי יכנס את הוועדה במועד הקרוב האפשרי. לדבריו, הוא הביא למינוי של 200 שופטים כמעט בהסכמה רחבה, וניסה לגבש רשימת מינויים בהסכמה נוספת, אך לטענתו מאמצים אלה טורפדו על-ידי מיעוט חברים בוועדה.
לוין הודה כי נוכח מועד הבחירות לכנסת, "קיים קושי ממשי להשלים את עבודת המטה" בנוגע לאיוש תקנים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי הדין לעבודה.
לוין גם עומד בסירובו למנות שופטים לבית המשפט העליון, כל עוד לא יוסר הווטו על המועמדים שלו - ד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי. בבית המשפט העליון חסרים ארבעה שופטים כבר תקופה ארוכה, והם לא ימונו בממשלה הנוכחית.
בזמן שלוין מעכב את מינויי השופטים, הוא מקדם מהלך למינוי כל נשיאי בתי משפט השלום לשופטי מחוזי, בהם נשיא בית משפט מרכז מנחם מזרחי הדן בפרשת קטארגייט. משמעות המהלך היא כי לאחר תום כהונה של שבע שנים, הנשיאים לא ישובו להיות שופטי שלום אלא מחוזי.
היום אחר-הצהריים (ד') ידונו שופטי בג"ץ בעתירה של "זולת", המבקשת לחייב את לוין לעבוד עם נשיא בית המשפט העליון. לוין הודיע כי הוא לא מכיר במינויו של עמית לתפקיד, למרות ממשקי העבודה הרבים בין שר משפטים לנשיא העליון.
