חן ליכטנשטיין
דירקטוריון צים הודיע היום (ב') על מינויו של ד"ר חן ליכטנשטיין לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה. לפי הודעת החברה, מינויו של ד"ר חן ליכטנשטיין כנשיא ומנכ"ל ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2026, ובאותו מועד ד"ר ליכטנשטיין ימונה גם כדירקטור בחברה.
● משרד הכלכלה נגד עסקת צים: "תרגיל תאגידי המסכן אינטרסים לאומיים"
● צים עברה להפסד בעקבות ירידה בביקושים וזינוק מחירי האנרגיה
המינוי של ליכטנשטיין מגיע על רקע העסקה למכירת צים לידי הפג-לויד וקרן פימי, עסקה של 4.2 מיליארד דולר שאושרה ברוב גורף של מעל 97% על ידי בעלי המניות של צים. העסקה טרם אושרה על־ידי ממשלת ישראל שמחזיקה ב"מניית זהב" בחברה, במטרה לשמור על האינטרסים של המדינה, אך בימים האחרונים, שני משרדי ממשלה פרסמו ניירות עמדה נגד העסקה - משרד הכלכלה ומשרד החקלאות. עם זאת, ככל הידוע, הם עשו זאת מבלי להיפגש עם הרוכשים ולקבל פרטים מדויקים על העסקה. עד כה, הועברו למדינה המסמכים שהתבקשו ובהמשך ייערכו פגישות לקראת קבלת ההחלטה.
המנכ"ל הנוכחי של צים, אלי גליקמן, הודיע לפני מספר שבועות על כוונתו לפרוש מהתפקיד אחרי כתשע שנים. הוא הצטרף לצים ב-2017, כשנשלטה על־ידי עידן עופר, וסיפר בעבר שצים הייתה אז "על סף פשיטת רגל", אחרי שני הסדרי חוב גדולים. הוא הוביל את החברה להנפקה בניו יורק לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר, ובהמשך החברה הפכה להיות החברה הישראלית הרווחית ביותר, על רקע עליית מחירי התובלה הימית בצל משבר שרשרת האספקה בתקופת הקורונה.
לאחר מכן, צים נעה בין הפסדים לרווחים על רקע תנאי הסביבה. ברבעון הראשון של השנה, שהיה חלש, צים הפסידה 86 מיליון דולר. גליקמן עצמו ניסה לרכוש את צים יחד עם מיליארדר הרכב והספנות רמי אונגר, ולמעשה ההצעה הראשונה שלהם אשתקד התניעה את התהליך של בחינת חלופות אסטרטגיות בחברה, תהליך שהסתיים כאמור במכירה לידי הפג-לויד וקרן פימי תמורת סכום גבוה יותר. שתי הצעות של גליקמן ואונגר נדחו על ידי הדירקטוריון, בטענה שהעריכו בחסר את החברה.
עבד גם בגולדמן זאקס
ליכטנשטיין (68) כיהן בין השנים 2014 ל-2020 כנשיא ומנכ"ל חברת האגרוכימיה אדמה (לשעבר מכתשים אגן) ובהמשך היה מנהל הכספים של קבוצת סינג'נטה, שכיום אדמה היא חלק ממנה, והיה אחראי גם על האסטרטגיה והחדשנות בחברה. לפני כשנתיים, מונה ליכטנשטיין לדירקטור בחברת התרופות טבע, ובמקביל הוא גם דירקטור במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.
בראיון לגלובס לפני מספר שנים, נכתב עליו כי הוא נולד בתל אביב ובילדותו עבר לקיבוץ גבעת חיים, לאחר שאמו נפטרה ואביו התחתן עם בת למייסדיו. בצבא שירת כקצין בצנחנים. לאחר השחרור למד פיזיקה ומשפטים באוניברסיטה העברית ואז התמחה אצל שופט בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין ז"ל, ובהמשך השתלב כעורך דין במשרד יגאל ארנון.
כשעבר עם אשתו יעל לארה"ב לצורך הפוסט־דוקטורט שלה, עשה גם הוא שני דוקטורטים, במשפטים ובמנהל עסקים, באוניברסיטת סטנפורד. בהמשך, החל לעבוד בבנק ההשקעות גולדמן זאקס בניו יורק ואז בלונדון. במסגרת עבודתו שם טיפל במיזוגים, בעיקר של בנקים פרטיים בשווייץ.
עם חזרת המשפחה לארץ הצטרף ליכטנשטיין למכתשים אגן: "ידעתי שאני לא רוצה להיות עורך דין, וגם לא להישאר בנקאי השקעות כל חיי. העבודה הייתה חלק מתהליך ההכשרה העסקי שלי, רציתי להגיע לניהול חברה בישראל".
בצים מסרו כי "ד"ר ליכטנשטיין מביא עמו ניסיון ניהולי, עסקי ופיננסי רחב בזירה הגלובלית, הכולל הובלת חברות בין־לאומיות מורכבות, ניהול תהליכי צמיחה, אינטגרציה ושינוי ארגוני, פעילות בשווקים בינלאומיים ועבודה מול דירקטוריונים, בעלי מניות וגופי השקעה גלובליים".