חקלאות | ראיון

חן ליכטנשטיין מציג: ספיד דייטינג לפתרון המחסור העולמי בחיטה

חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל הכספים והחדשנות של תאגיד החקלאות השוויצרי סינג'נטה, סבור שאיום משבר התזונה רלוונטי מתמיד אבל הוא משוכנע שהפתרון כבר אצלו: "לקחנו 500 חוות בסין שהן בפיגור של 40 שנה, הפכנו אותן להיי אנד והבאנו לעלייה דרמטית בתפוקה"

חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף
חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

אמ"לק

חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל בענקית החקלאות השוויצרית סינג'נטה, חושב שעם כל הצער שבמלחמת רוסיה־אוקראינה, לפחות היא מעלה למודעות נושא מהותי: המחסור בחיטה, שמאיים במיוחד על מדינות המזרח התיכון. אבל הפתרון כבר בדרך: "הקמנו בסין 500 חוות שהיו בפיגור של 40 שנה והפכנו אותן להיי אנד". עכשיו הוא מגיע לישראל כדי לקחת את החזון כמה צעדים קדימה. 

בשבוע שעבר הגיעו למשרדי אדמה באיירפורט סיטי עשרות אנשי מחקר ופיתוח של ענקית החקלאות השוויצרית סינג'נטה, למפגש בזק עם חוקרים מכל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בישראל - כימאים, מדעני סביבה, מדעני דאטה ו־30 סטרטאפיסטים בתחומי החקלאות. כך, בתוכנית ספיד דייטינג שארכה יומיים, הם ניסו יחד להגיע לפתרון לאחד המשברים הגדולים שמאיימים על האנושות ולאחרונה הפך רלוונטי מתמיד: משבר התזונה העולמי.

"העולם כבר כמה שנים 'על הג'אנטים' בתחום הזה, ומה שקרה עם רוסיה ואוקראינה העלה לכותרות את כל הנושא", אומר חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל הכספים, האסטרטגיה והחדשנות של סינג'נטה ומי שניהל במשך כשש שנים את חברת אדמה הישראלית והוביל את מכירתה לענקית הסינית כמצ'יינה."בשגרה הרזרבה העולמית של גרעיני חיטה ללחם היא לשלושה חודשים קדימה, אבל כרגע, בגלל שאי אפשר להעביר חיטה מאוקראינה, שבה מרוכז חלק גדול מגידול החיטה, אנחנו בבעיה. יש שם הרבה מאוד סחורה שלא פונתה, ואם לא יתחילו להעיף החוצה גרעינים עד הסתיו, זה ייהרס בחורף. כ־20% מהגרעינים שנצרכים הולכים למדינות המזרח התיכון - לבנון, מצרים, סעודיה - והן הראשונות לחטוף. בדיוק את זה אנחנו מנסים לפתור".

מלבד העובדה שליכטנשטיין שמח להכיר לנציגי החברה שלו את ארץ הולדתו, הבחירה שלו לקיים את השיחות דווקא כאן היא האמונה הגדולה שלו שהמוח הישראלי הוא שיצליח לסייע לסינג'נטה להגיע לפריצות דרך חקלאיות, שיאפשרו לסייע בפתרון משבר התזונה. "הרצון שלנו לקיים את האירוע כאן נובע מיכולתה של ישראל לצמוח בעזרת משאבי טבע מוגבלים לצד מובילות חשיבתית ויזמות. כל אלה הפכו אותה למרכז חדשנות עולמי בתחום החקלאות".

עלייה של 8% בתפוקה

סינג'נטה גרופ היא כיום ספקית התשומות החקלאיות המובילה בעולם. באמצעות סינג'נטה זרעים, סינג'נטה הגנת היבול וחברת אדמה היא חולשת על תחומי הגנת הצומח, זרעים, דשנים, טכנולוגיות חקלאיות ודיגיטליות נוספות, ויש לה מערך הפצה מתקדם לחקלאים ברחבי סין.

בשנה שעברה הסתכמו מכירותיה בכ־28 מיליארד דולר עם צמיחה של כ־5 מיליארד דולר, "פי שניים מהשוק", הוא מציין ומדגיש: "אבל הצמיחה הושגה לא מעליית המחירים, אלא מהפורטפוליו".

דגימות חיטה בחוות השירות של MAP / צילום: Reuters, Tingshu Wang
 דגימות חיטה בחוות השירות של MAP / צילום: Reuters, Tingshu Wang

בתפקידו הנוכחי אמור ליכטנשטיין לייצר הכנסות חדשות לסינג'נטה, ש"כמצ'יינה קנתה אותה ביוקר (43 מיליארד דולר - ה"מ וע"כ)", אומר מקורב, "ולהציף ערך לחברה".

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלו הוא מרכזי ה־MAP (Modern Agricalture Platform), שמסייעים לחקלאי סין לשפר את התפוקות החקלאיות שלהם ואת איכותן. "אנחנו לוקחים חוות שהן בפיגור של 40 שנה, והופכים אותן להיי אנד", הוא מסביר.

עד כה הקימה סינג'נטה כ־500 מרכזי MAP סין, ובכל שבוע מוקמים שלושה חדשים. "בסין מרססים בהיקף של 40% יותר מהמקובל בעולם. הקרקעות ממש נהרסו, ואנחנו למעשה מלמדים את החקלאים איך לנקות את הקרקע, לשפר את הדשנים, להגן על הצומח ואת סוגי הגידולים השונים. זה מביא לעלייה דרמטית בתפוקה".

ליכטנשטיין מראה לנו טבלה של חקלאי רנדומלי שמתקשר עם מרכז כזה, שם רואים שלמרות שהעלויות שלו גדלו הוא הצליח להעלות את התפוקה שלו ב־8% ואת הרווח ב־12%. "החקלאים מוכנים לשלם על האינפוט, כי הם מקבלים כל כך הרבה יותר.

"הרבה מבוגרים מהכפרים עוזבים לערים כדי לעזור לילדים שלהם, כך שהם מתרוקנים והחקלאות נשארת ללא טיפול. לסין חשוב מאוד לשמר את השטחים החקלאיים כדי לשמר את יכולות הייצור שלה. אנחנו לוקחים את האחריות לטיפול באדמות האלה".

איך זה עובד בדיוק? סינג'נטה מפעילה אפליקציה חינמית להדרכת חקלאים בסין. לפי תנועת הגולשים בה היא מזהה אזורי ביקוש, ובהם מקימה מרכזי MAP ברחבי המדינה. החקלאים נרשמים להתקשרות עם השירות בסביבתם ומתנסים בו למשך שנה ללא התחייבות. לפי ליכטנשטיין, 90% מהם נשארים גם אחר כך. החקלאים אינם משלמים על הליווי, אך החברה מקבלת אחוזים מהרווחים שלהם.

תצוגה של מערכת החקלאות הדיגיטלית של MAP. ''עלייה דרמטית בתפוקה'' / צילום: Reuters, Tingshu Wang
 תצוגה של מערכת החקלאות הדיגיטלית של MAP. ''עלייה דרמטית בתפוקה'' / צילום: Reuters, Tingshu Wang

סינג'נטה גם אחראית לשיווק התוצרת לרשת הסופרמרקטים היוקרתית Hemma של ענקית הסחר המקוון עליבאבא, וגם פה נהנית מאחוז מהרווחים. "במקום שהחקלאי והרשת ישלמו לכל גורמי תיווך בדרך מהשדה לסופר, אנחנו מקבלים את זה".

כמו כן, על אריזות המוצרים שמשווקת החברה יש קוד, שבסריקה שלו יכול הצרכן לקבל את כל המידע על התוצרת: איפה גודלה ובאילו תנאים. "הכול אנחנו מודדים ומנטרים ובסוף המוצר גם מקבל ציון על בסיס שקלול של כמה פרמטרים". גם על התוצרת שנמכרת בסופר סינג'נטה גובה אחוזים.

ליכטנשטיין מסביר שבאופן הזה כולם מרוצים: החקלאי, שמקבל תפוקה גדולה יותר ואיכות טובה יותר, מה שמיתרגם בסופו של דבר לרווח גדול יותר; הצרכן, שנהנה מתוצרת באיכות טובה יותר; וסינג'נטה, שהחקלאים רוכשים אצלה יותר תשומות חקלאיות - גם בזרעים וגם בדגנים. "סינג'נטה מוכרת היום תשומות חקלאיות בהיקף של 8 מיליארד דולר בסין. אין שום חברה בעולם שמוכרת יותר ממיליארד דולר בסין".

ליכטנשטיין נשמע כעת מלא ביטחון, אבל התוצאות הכספיות של מרכזי ה־MAP הפתיעו גם אותו. "לקחנו בחשבון שבשנים הראשונות נפסיד, ורק אולי בשנה החמישית נתחיל להרוויח. אבל ההצלחה הייתה הרבה יותר מהירה ממה שחשבנו. ההכנסות מהמרכזים עמדו השנה על 1.75 מיליארד דולר, והרווחיות תגיע בתוך פחות משנתיים".

בעתיד הכוונה היא להתרחב גם לאינדונזיה והודו ואף להגדיל את היקף השירותים המוצעים, למשל להציע לחקלאי לגדל גידולים מסוימים לפי הנתונים על העדפות הצרכנים באזור שלו. ליכטנשטיין רואה בכך בשורה: "זה כמובן ישפר את הרווחים של החקלאים".

"תוספת של 23% גזי חממה"

הפעילות של מרכזי ה־MAP, כמו גם מפגשי הבזק שנערכו בישראל בשבוע שעבר, מתרכזים בסוף לדבר אחר גדול: פריצות דרך חקלאיות שיסייעו לשפר תפוקה חקלאית ולצמצם פליטת גזי חממה. את גודל המשבר מדגים ליכטנשטיין דרך דיוויד אטנבורו, השדרן וחלוץ סרטי הטבע, שבין היתר יצר לפני שנתיים את הסרט "על פני האדמה" של נטפליקס, ובו יצא בקריאה להציל את כדור הארץ.

"הוא היום בן 96", מספר ליכטנשטיין. "כשהוא נולד היו 2 מיליארד אנשים בעולם, היום כבר יש 8 מיליארד ובקרוב נגיע ל־10 מיליארד. אנשים חיים יותר ואוכלים אחרת. אם עד היום תושב בסין למשל היה אוכל מים חמים עם גרעינים של שעורה, היום הוא רוצה חלב עם קורנפלקס. זה נשמע אותו הדבר, רק שבדרך יש פרה, זאת אומרת שצריך להאכיל עוד יצור חי. זה יוצר צורך של פי שניים או אפילו פי שלושה. עד 2050 נצטרך לספק 50% יותר פרוטאינים. איך נצליח לספק את כל זה?

"ויש עוד עניין: אחד הדברים שגורמים להתחממות כדור הארץ זו החקלאות. היא 'תורמת' 23% גזי חממה".

רכב חקלאי של סינג'נטה בחווה בצרפת / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann
 רכב חקלאי של סינג'נטה בחווה בצרפת / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

שזה אוקסימורון במידה מסוימת.
"בכל פעם שחורשים שדה או שדה עומד ריק ללא גידול, יש פליטת גזי חממה. בחצי הכדור הצפוני הפליטות גדלות בחורף, כי אין גידולים. חקלאות מתחדשת דואגת שיהיה כל הזמן גידול, שהשדה יהיה כל הזמן ירוק. יש כל מיני פרקטיקות של מינימום אדמה ריקה, פחות חרישות. יש הרבה יותר אנשים וצריך הרבה יותר מזון, ואם לא תהיה חדשנות חקלאית היסטרית, אנחנו בבעיה".

איך זה להיות בצד של מרוויחים ממשבר החקלאות עולמי?
"אני כל הזמן מזכיר לאנשים שלנו שאסור לרגע להתבלבל בין מה שאנו חייבים לעשות כדי להגדיל את התפוקה לבין הסייקל. הסייקל מאוד מטעה".

הוא יכול גם להתהפך.
"חד משמעית, והוא יתהפך בוודאות. המחירים לא יישארו ברמות האלה, ואני לא רוצה למכור יקר, אז אני צריך להתמודד עם העלויות בעצמי. הצורך להגדיל תפוקה ולהקטין פליטת גזי חממה - זה יישאר. הפוקוס שלנו נותר בפיתוח".

ההנפקה שלא קרתה

הדרך של ליכטנשטיין בסינג'נטה גרופ מתחילה בחברת אדמה הישראלית, שעד 2014 נקראה בכלל מכתשים־אגן. בשנה זו הוא גם מונה למנכ"ל שלה.

כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד הוא הוביל את אדמה להנפקה בארה"ב, אך נאלץ למשוך אותה בסופו של דבר בשל יחס קריר מהמשקיעים. "שוק האגרוכימיה והחקלאות התחיל את הצניחה שהוא נמצא בה, והמשקיעים, שקראו את זה לפנינו, לא באו", אמר בראיון לגלובס ב־2017. את הכישלון הוא תיאר כ"אחד הרגעים השחורים בחיי".

אלא שליכטנשטיין התאושש מהכישלון והוביל אותה רק מעלה: בשנת 2016 נמכרה אדמה לתאגיד הענק כמצ'יינה, שבבעלות ממשלת סין (את השליטה באדמה רכשה כמצ'יינה כבר ב־2011, אבל ב־2016 העברת הבעלות הושלמה), ובתום שינוי מבני עמוק היא הונפקה שוב במסגרת מיזוג עם סנונדה, חברת סינית בשליטת כמצ'יינה. כיום היא נסחרת לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר.

בשנת 2020 הוקמה בתוך כמצ'יינה סינג'נטה גרופ, שמאגדת את אדמה ואת חברת סינוכם הסינית, וליכטנשטיין מונה לסמנכ"ל הכספים, האסטרטגיה והחדשנות שלה. הוא נחשב לאחד המנהלים המבריקים בתעשייה, וההערכה היא כי בבוא היום הוא אף יתיישב על כיסא מנכ"ל סינג'נטה.

בימים אלה מתכוננת החברה לקראת הנפקה בבורסת שנגחאי, הנפקה שכבר הייתה אמורה לצאת לפועל, אך נדחתה בשל עיכובים רגולטוריים בסין. בכל מקרה, ליכטנשטיין מצהיר שעד סוף השנה תהיה גם תהיה הנפקה, ולא סתם, אלא "כנראה ההנפקה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. אנחנו מתכוונים לגייס 10 מיליארד דולר".

כחלק מהתנעת ההנפקה הוא הגיע לסין ביולי השנה שעברה ונתקע שם, בגלל הקורונה. "הדרישות היו אז מאוד מחמירות. צריך היה לעשות בדיקת דם, להוכיח שאתה לא חולה ולא לזוז שבועיים מהמקום. הגעתי לשדה התעופה ונכנסתי לבידוד במלון בפיקוח ממשלתי. הייתי תקוע בחדר שבועיים. לאחר מכן נכנסתי למלון אחר אבל הייתי במעקב. יש שם אפליקציה שמעידה אם אתה נמצא במקום עם יותר מדי קוביד, ואם כן - אתה שוב בבידוד. כך שגם כשאתה משוחרר, אתה לא משוחרר. אתה מגיע לארוחת ערב, ואז אומרים לך שאתה לא יכול לצאת מהבניין עד שכולם נבדקים, כי היה שם מישהו עם קוביד. עכשיו כל רובע מתנהל באופן עצמאי, אבל מצפים שיהיה אפס קוביד. אז אם אתה ברובע ירוק, אבל המשרד שלך ברובע אדום, אתה לא יכול להגיע אליו. בפועל אתה תקוע".

"המיקוד של סין השתנה"

ליכטנשטיין נולד בתל אביב ובילדותו עבר לקיבוץ גבעת חיים, לאחר שאמו נפטרה ואביו התחתן עם בת למייסדיו. בצבא שירת כקצין בצנחנים. לאחר השחרור למד פיזיקה ומשפטים באוניברסיטה העברית ואז התמחה אצל שופט בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין ז"ל, ובהמשך השתלב כעורך דין במשרד יגאל ארנון.

כשעבר עם אשתו יעל לארה"ב לצורך הפוסט־דוקטורט שלה, עשה גם הוא שני דוקטורטים, במשפטים ובמנהל עסקים, באוניברסיטת סטנפורד. בהמשך החל לעבוד בבנק ההשקעות גולדמן זאקס בניו יורק ואז בלונדון. במסגרת עבודתו שם טיפל במיזוגים, בעיקר של בנקים פרטיים בשווייץ.

עם חזרת המשפחה לארץ הצטרף ליכטנשטיין למכתשים־אגן: "ידעתי שאני לא רוצה להיות עורך דין, וגם לא להישאר בנקאי השקעות כל חיי. העבודה הייתה חלק מתהליך ההכשרה העסקי שלי, רציתי להגיע לניהול חברה בישראל". הוא מונה לאחראי על הפיתוח העסקי, משם עבר לניהול התפעול והוביל את השינוי הארגוני שיזם המנכ"ל אז ארז ויגודמן. כשכמצ'יינה רכשה את השליטה בחברה (כשכבר הייתה אדמה), מונה למשנה של ויגודמן והוביל את האינטגרציה בחברה. כשוויגודמן עבר לנהל את טבע, ליכטנשטיין התיישב בכיסא מנכ"ל אדמה, שכאמור נמכרה לכמצ'יינה הסינית.

איך אתה רואה את הניהול בסין לעומת זה הישראלי?
"ניהול סיני מתעדף בניית קונצנזוס רחב, גם כשיש למנהל סמכות לכפות את דעתו. ניהול מערבי, לעומת זאת, מעודד קבלת החלטות היררכית".

בראיון לכלכליסט לפני כשש שנים נראה היה כי ליכטנשטיין יצא מגדרו כדי לצדד בסין, ובין היתר טען אז כי המערב מסתכל עליה באופן פטרנליסטי. אפשר להבין, בסופו של דבר הבעלים שלו הם סינים. בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות התפרצות הקורונה, סין זוכה לכתף קרה מהעולם המערבי. זאת לאחר שנים של התקרבות הודות לכסף הסיני, שהציב אותה בחזית רכישות הענק הגלובליות.

התמונות מסין עם פרוץ המגפה היו קשות לצפייה: אנשים שמנסים לצאת מבתיהם ונכלאים באלימות, הסתרת נתונים וחסימות מסיביות של אלפי אתרי אינטרנט.

האם שינית את עמדתך לאחר ההתמודדות של סין עם הקורונה?
"אני חושב שסין מתמודדת עם אתגרים מאוד מאוד גדולים. גם המיצוב הגיאופוליטי שלה השתנה, אי אפשר להתעלם מזה. אין ספק שהיום המצב פחות ידידותי מלפני עשר שנים. זה לא משהו שאנחנו כביזנס עוסקים בו, אנחנו ממוקדים לגמרי בתחומים שגם היום לא חלות עליהם סנקציות. זה לא סייבר סקיוריטי ועדיין לכל אומות העולם - כולל רוסיה, סין, ארה"ב, ברזיל - יש עניין משותף שיהיה אוכל".

אבל ראית את ההתנהלות שם, בסוף זו מדינה דיקטטורית.
"לא אמרתי שצריך לחקות אותם, אבל אי אפשר להתכחש להצלחה. חוץ מזה, אני גם לא שלם עם איך שהתמודדו עם זה במדינות אחרות. הקורונה חשפה הרבה מאוד בעיות במין האנושי. היא חשפה בעיות בהתנהלות שלנו פנימה. העניין הזה מורכב מאוד לטיפול בכל אחת מהמדינות, כולל בסין.

"סך הכול האופן שבו היא התמודדה עם ההתפרצות הראשונה ועם החיסונים ייחודי לה. אם מסתכלים על המספרים, על התוצאות - ואני סומך על הסטטיסטיקות שלהם - ההצלחה שלהם בשמירת החיים גבוהה מאוד. מבחינת חירויות הפרט המחיר ששולם גבוה מאוד וגם זה חשוף. הם לא מסתירים את זה. זה לא שהם לא יודעים איזה מחירים משולמים שם. להגיד שאני הייתי מאושר לחיות בקונסטלציה הזאת? נכנסתי לשם, ואני אכנס שוב השנה אם צריך".

עד לפני כמה שנים הייתה סין נוכחת מאוד במשק הישראלי, ונתפסה כרוכשת פוטנציאלית של כל חברה שהייתה על המדף כמעט.

אנחנו לא רואים את זה היום.
"נכון, זה קשור לעמדה הגיאופוליטית. המיקוד של סין השתנה. משקיעים יותר כסף במחקר ופיתוח ופחות בקניית חברות".

זה קשור גם לשערוריות הגדולות, למשל זו של תנובה, שנרכשה בידי ברייט פוד ובכיריה הואשמו בפלילים?
"לא. אני חושב שמה שקרה בתנובה די חריג, שהיו בעיות ברמה פלילית לגורם שרכש. לא היה דבר כזה עם גורמים שהיו בקשר איתנו וגם לא עם רוב הגורמים שפועלים בישראל. זה פשוט עניין של המיקוד של סין".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שסין כבר פחות פייבוריטית.
"זה לא עניין של מעמד, אלא איפה חברות רוצות לשים את הכסף שלהן".

ארה"ב מזהירה כבר כמה שנים מכניסה של חברות סיניות לתשתיות בישראל. אתה חושב שאכן יש סכנה?
"אני חושב שצריך לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל ולתת לגורמים המוסמכים להחליט מהי תשתית חיונית. לתשתיות אזרחיות אין בהכרח השלכות ביטחוניות. יש ועדה לעניין הזה, שאני בטוח שהמוסד והשב"כ מיוצגים בה. המדינה צריכה לשמור על האינטרסים שלה, כמו כל מדינה אחרת".

איך עובדים מרכזי ה־MAP של סינג'נטה בסין?

1. החברה מפעילה אפליקציה חינמית להדרכת חקלאים, ולפי תנועת המשתמשים בה מזהה אזורי ביקוש.
2. באזורי הביקוש היא פותחת מרכזים חקלאיים להדרכה, תצוגה ומכירות של מוצרים ושירותים (עד כה נפתחו 500 כאלה).
3. החקלאים באזור מתקשרים עם המרכז למשך שנה ללא התחייבות (90% מהם נשארים).
4. הם מקבלים שירותים כמו טיפול בקרקע, בחירת סוגי הגידולים, ניהול ומתן כל התשומות החקלאיות, בסיוע לוויינים, חיישנים ורחפנים. סינג'נטה מלווה את החקלאים ללא עלות, אבל מקבלת אחוזים מהרווחים שלהם.
5. את התוצרת משווקת החברה דרך רשת הסופרמרקטים היוקרתית Hemma, וגם כאן מקבלת אחוזים מהמכירות.
6. על אריזות התוצרת מופיע קוד, שבסריקה שלו יכול הצרכן לקבל מידע כמו איפה היא גודלה ובאילו תנאים.

חן ליכטנשטיין (55)

אישי: נשוי + 2, גר בבני ציון ובזל שבשווייץ

מקצועי: סמנכ"ל כספים, אסטרטגיה וחדשנות בסינג'נטה גרופ, לשעבר מנכ"ל אדמה; דוקטור למנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת סטנפורד

עוד משהו: חובב ניווט ספורטיבי

צרו איתנו קשר *5988