המאבק סביב "הסל של ישראל", היוזמה שהוביל שר הכלכלה ניר ברקת בניסיון לבלום את עליית המחירים בסופרים, נמשך גם בבג"ץ. לאחר שהעמותות "אמון הציבור" ו"הצלחה" עתרו נגד היוזמה לפני כחודשיים, אמש הוגשה לבית המשפט תגובת המדינה.
על-פי העותרות, חלק מהשאלות המהותיות שהועלו בעתירה - ובראשן החשש להטעיית צרכנים במסגרת הקמפיין הממשלתי שקידם את רשת קרפור כמי שמציעה את "הסל הזול בישראל" - נשארות פתוחות.
● בדיקת גלובס: רק רשת אחת הורידה מחירים בעקבות "הסל של ישראל"
● 100 מיליון שקל לעזה: הדיווח שחשף תעשיית ענק שכולם רוצים להסתיר
הטענות שהוגשו בעתירה מצטרפות לביקורת שמלווה את המיזם מאז שיצא לדרך. השר ברקת הציג בתחילת ינואר סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שיימכרו במחיר הנמוך ביותר ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז. לפי המתווה שהוצג אז, הסל הורכב ממוצרי מזון ותמרוקים, ללא טבק, אלכוהול ותוצרת חקלאית, ונועד, לפי משרד הכלכלה, להביא לחיסכון של כ-2,000 שקל בשנה למשפחה.
אלא שכבר בשלב המכרז התברר כי ההתלהבות בענף מוגבלת. לבסוף התברר כי קרפור הייתה הרשת היחידה שניגשה למכרז, לאחר שרשתות אחרות שעמדו בתנאי הסף - בהן שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, אושר עד, יוחננוף, נטו חיסכון ומחסני השוק - בחרו שלא להתמודד. קרפור הוכרזה כזוכה לאחר שהציעה מחיר נמוך בכ-30% ממחירם הממוצע בשוק של 100 המוצרים שנכללו בסל.
בהמשך נחשפה אחת מנקודות התורפה המרכזיות של היוזמה. למרות שברקת הציג תחילה את המיזם כמהלך שיחול על כלל סניפי הרשת הזוכה, המכרז עצמו הכריז כי קיבוע המחירים יחול רק על כ-40 מסניפי הרשת. בקרפור החליטו להחיל את המבצע על יותר מהמתחייב במכרז, והשיתו את המבצע על 51 מתוך 151 סניפי הרשת. משרד הכלכלה טען אז כי המכרז דרש לפחות 40 סניפים בפריסה ארצית, וכי הסל יהיה זמין גם באונליין לכל הארץ.
ביקורת נוספת נגעה לכוכביות: הרכישה מוגבלת לשני פריטים מכל מוצר, ובמקביל להשקת המיזם שינתה קרפור את המיתוג של 14 מסניפי הסיטי שלה ל"סיטי לה מרשה", מהלך שעורר שאלות בענף לגבי בלבול אפשרי בקרב צרכנים.
בנוסף נשמעה ביקורת על עצם בחירת רשימת 100 המוצרים, שנבחרו לפי פופולריות ולא לפי שיקולי בריאות, חלופות או הרכב סל קניות מלא.
הטענות שלא זכו להתייחסות
כעת טוענות "אמון הציבור" ו"הצלחה" כי תגובת המדינה אינה מתמודדת עם הטענות האלה באופן מספק. בין היתר, לא ניתנה התייחסות לטענה שלפיה ההבטחה ל"30% פחות מהשוק" לא משקפת את המצב בפועל, שכן לפי העמותות ההפחתה הממוצעת עומדת על 22%, וכחמישית מהמוצרים כלל אינם נמכרים בהנחה.
בנוסף לכך, נטען, המדינה לא התייחסה לטענות על מחסור במוצרים שבמחיר מופחת, לאחר שלפי סקר שערכו העמותות, 31% מהצרכנים שביקרו בסניפים דיווחו על מחסור במוצרים הנכללים במיזם.
סוגיה נוספת היא שאלת הסניפים המשתתפים. לפי העמותות, 29% מהצרכנים סבורים כי התוכנית חלה בכל סניפי קרפור, ולא רק בסניפים שנבחרו.
לטענתן, גם המסר "משרד הכלכלה קובע - קרפור: הסל הזול בישראל" הוא בעייתי, משום שהוא נשען על סל מוצרים מצומצם יחסית. לפי העמותות, המדינה עצמה טוענת כי היקף המכר של המוצרים בסל נאמד ב-5.5 מיליארד שקל, אך מדובר, לטענתן, בכ-5%-6% בלבד מכלל ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל על מוצרים הנמכרים ברשתות השיווק.
"חוסרים וכשלים משפטיים"
"תגובת המדינה עמוסה חוסרים וכשלים משפטיים, מתעלמת משורת פגמים עליהם הצביעו העותרים והממשיכים להצטבר בקצב מסחרר", מסר עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה" שהגישה את העתירה.
רונן רגב-כביר מ"אמון הציבור" מסר כי תגובת המדינה היא "אירוע עצוב מאוד בהיבט של ההגנה על הצרכן הישראלי". לדבריו, לפי עמדת המדינה, משרד הכלכלה יכול לקבוע מסרים שעלולים להטעות את הצרכן בעניין מהותי בעסקה, ואף לספק לעסקים "שכפ"ץ" כאשר הם מפרסמים את אותם מסרים בשם קביעת המשרד.
במשרד הכלכלה בחרו שלא להגיב לדברים.
