בג"ץ דן היום (ג') בשידור חי, בהרכב של חמישה שופטים, בדיון נוסף על פסק הדין לפיו יש לכנס את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה כדי להדיח את עו"ד מיכל כהן, ראש רשות התחרות - מהלך ששר הכלכלה ניר ברקת מנסה להוציא לפועל זה שלוש שנים.
בג"ץ יצטרך להכריע האם לנציב שירות המדינה אין סמכות לחסום בקשה של שר לכינוס ועדת המינויים לצורך הדחה - או שמא הוא מוסמך לבצע בדיקה מקדמית לפני כינוס הוועדה לדיון בהדחה, באופן המאפשר לו לבלום הדחות של בכירים בשירות הציבורי.
● בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר
● משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד
כהן מונתה לתפקיד על-ידי שרת הכלכלה הקודמת אורנה ברביבאי בשנת 2022. חמישה חודשים אחרי כניסתו של ברקת לתפקיד בתחילת 2023, הוא ביקש מכהן לפרוש מתפקידה, ולאחר שסירבה, הוא החל לפעול להדחתה.
ברקת פנה לנציב שירות המדינה על-מנת לכנס את ועדת המינויים, בראשה יושב נציב שירות המדינה, בנימוק כי קיים משבר אמון בינו לבין כהן, וכי היא לא ממלאת את תפקידה כגורם מרסן למונופולים וחברות המזון. הנציב נמנע מכינוס הוועדה בהתאם לחוות-דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיה יש לערוך בדיקה מקדמית טרם כינוס הוועדה.
ארגון "לביא" הגיש עתירה על אי-כינוסה של ועדת המינויים, בה תמך ברקת. בשנה שעברה קבע הרכב בראשות שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון (שפרש מאז) כי על נציב שירות המדינה לכנס את הוועדה, אך היועצת המשפטית לממשלה הגישה באופן חריג בקשה לדיון נוסף (שהתקבלה), בטענה כי מדובר בנושא בעל חשיבות שיכריע את היקף סמכותו של הנציב בכל הנוגע להפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים.
ברקת: "הממונה על התחרות נכשלה בתפקידה"
בדיון נכחו ראש רשות התחרות מיכל כהן ושר הכלכלה ניר ברקת. בפתח הדיון ביקש השופט עמית מנציג היועמ"שית להתמקד בשאלה: האם לנציב יש סמכות לחסום דיון בוועדת המינויים.
השר ברקת אמר בפתח הדיון : "הממונה על התחרות נכשלה בתפקידה. למרות שבג"ץ אישר להתקדם בתהליך הדחתה, היועמ"שית והשופט עמית חסמו ומקיימים באופן תקדימי דיון נוסף בהרכב מורחב. במגזר הפרטי שממנו אני מגיע מנהל כושל מוחלף מיד, אבל בשירות המדינה, מתוך כ-1,000 בכירים מעולם לא הופסקה כהונה של אף אחד בעשרות השנים האחרונות. הדיפ-סטייט בתפארתו. הגעתי לבג״ץ כדי להילחם ולשנות".
בא כוח מחלקת הבג"צים עו"ד יונתן ברמן, המייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה טען כי יש לאפשר לנציב לקבוע כי לא ניתן לכנס את הוועדה. "זה מקרה תקדימי. אנחנו בפרשנות. אנחנו ביישום החלטות הממשלה שעוסקות במשרה הזאת". לדבריו הבקשה להדיח את כהן כוללת "טענות בענייני אכיפה ואין לכן תקומה. פתיחת הפתח לדיון סותר את הדין".
ברמן התנגד לטיעון של משבר אמון - "קשה לבחון אמון סובייקטיבי. אמירה של שר בנושא משרה "אין לי בך אמון" - לא ניתן לו המשקל המספק. כשמדובר בנושאי משרה שצריכים להפעיל סמכויות אכיפה. אנחנו חושבים שהפרשנות של הנושא של האמון לא יכול להיות אמון סובייקטיבי.
השופט סולברג השיב: "החוק מסמיך את השר. הממשלה נתנה החלטה על ועדת מינויים. שנתיים וחצי מאז שהגיש את הבקשה לא התקדם מילימטר בתהליך. ועדת המינויים יכלה לדון ולתת החלטה. שנתיים וחצי התהליך לא זז".
חשש להשלכות שליליות על בכירים
השופטת ברק ארז תהתה: "יכול להיות שהלכת רחוק מידי? אני מבינה את האמירה שיש משמעות לקיום ההליך. עצם הצורך לעבור בהליך. אבל יכול להיות שאפשר להגיע לאותה תוצאה מבלי להאדיר את כוחו של הנציב". והוסיפה: "סמכות של דחייה על הסף לעולם קיימת, השאלה היא למה לייחד אותה לנציב. יכול להיות שהלכתם חצי צעד אחד יותר מידי?".
"אם הממשלה לא קובעת את הסמכות אז הסמכות לא קיימת" הוסיף השופט שטיין. "גם אם החוק לא בסדר - הוא חוק. צריך סמכות מפורשת".
השופטת ברק ארז הציעה כי במקום שהנציב יחליט על דעת עצמו, הוא יכנס את הוועדה ותתקבל שם ההחלטה. יש לציין כי בראש ועדת המינויים עומד הנציב ושני נציגי ציבור שנבחרים על ידי ראש הממשלה מתוך רשימה.
השופט סולברג הוסיף: "כל ההליך נתקע. מה השרים רואים? שלא מספיק שהחוק מקנה להם סמכות ולא מספיק שהוא רוצה ללכת בדרך המלך ושבסוף הדרך ייאלץ לעמוד מול ביקורת שיפוטית, ושניתן פסק דין בטובתו. אולי משהו גורע באפשרות להפעיל את הסמכות?".
נציג הבג"צים: "פסק הדין מעורר קושי ועלולות להיות לו השלכות שליליות על נושאי משרה בכירים עוד לפני שנפתח נגדם ההליך". עוד נטען כי האפשרות לכנס את הוועדה תביא לחשש בקרב בעלי משרה בכירה עם סמכויות אכיפה לגבי אופן השימוש בסמכויות האכיפה.
